אסתר חיות – הבדלי גרסאות

אסתר חיות
לידה	16 באוקטובר 1953 (בת 70); הרצליה, ישראל
שם לידה	Esther Avni
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב (1977)
	26 באוקטובר 2017 – מכהנת; (6 שנים)
	→ מרים נאור
	מרץ 2003 – מכהנת; (כ־21 שנים)
	מרץ 2003 – מכהנת; (כ־21 שנים)
	שופטת בית משפט השלום; בתל אביב; שופטת בית המשפט המחוזי; בתל אביב; יו"ר ועדת הבחירות לכנסת העשרים ואחת;
	שופטת בית משפט השלום; בתל אביב; שופטת בית המשפט המחוזי; בתל אביב; יו"ר ועדת הבחירות לכנסת העשרים ואחת;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־07:59, 19 ביולי 2020

אסתר חיות (נולדה ב-16 באוקטובר 1953) היא נשיאת בית המשפט העליון החל מ-26 באוקטובר 2017^[1]. היא צפויה לכהן בתפקיד עד 16 באוקטובר 2023.

ראשית חייה

אסתר (אסתי) אבני נולדה במעברת "שביב" (במקור "שובקי"), כיום שכונת "יד התשעה" בהרצליה, ליהודה ויהודית, ניצולי השואה^[2]. הוריה התגרשו כשהייתה כבת שנה וחצי, ואביה היגר לאנגליה. היא גדלה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה עמל שבהרצליה.

בשנת 1970, בגיל 17, עברה לאילת להתגורר עם אמה שנישאה בשנית. סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר בעיר בשנת 1971.

את שירותה בצה"ל עשתה בלהקת פיקוד מרכז^[3], כזמרת ליווי, לצד הסולנית דורית ראובני וכן לצד אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן ורונית אופיר.

קריירה

עם שחרורה מצה"ל החלה ללמוד משפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. סיימה את לימודיה לתואר ראשון בשנת 1977 והסמכה לעריכת דין. חיות היא הראשונה מבין בוגרי הפקולטה שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון^[4]. החל משנת 1975 עבדה כספרנית במשרד עורכי דין צדוק ושות'. לאחר תום לימודיה המשיכה לעבוד כמתמחה במשרד זה, שבראשו חזר לעמוד שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, ולאחר מכן כעורכת דין שכירה עד שנת 1985^[5]. באותן שנים עסקה בעיקר בדיני תאגידים ובמשפט מסחרי, ובין היתר נמנתה עם המטפלים בבוררות הבינלאומית ארוכת השנים בין האחים שמואל (סמי) ומשה יוחננוף בנוגע לשליטה בחברת גדות.

לאחר מכן עבדה כעורכת דין שותפה במשרד עם בעלה, עורך הדין דוד חיות, בתחום הנזיקין והמשפט המסחרי. באותן שנים טיפלה, בין היתר, בתיק כינוס נכסים של בנק צפון אמריקה.

בית משפט השלום והמחוזי

במרץ 1990 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב ושובצה בבית משפט לעניינים מקומיים. שש שנים מאוחר יותר, באוקטובר 1996, החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתקופה של שנה, ובספטמבר 1997 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי. בשנים אלה דנה בתיקים אזרחיים, תובענות ייצוגיות והליכים מנהליים. ישבה גם בהרכב ערעורים וכן בהרכב פשעים חמורים בראשותו של השופט אדמונד לוי.

בית המשפט העליון

ב-1 במרץ 2003 החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט העליון^[6], וב-24 במאי 2004 החלה לכהן כשופטת בית המשפט העליון במינוי קבע^[7].

בחודש אפריל 2013 מונתה חיות לממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת העשרים. ב-23 ביוני 2014 החליפה את עדנה ארבל כחברה בוועדה לבחירת שופטים^[8], וב-1 ביולי 2015 הוחלפה ע"י סלים ג'ובראן^[9]. במאי 2015 מונתה ליושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, תפקיד שבו נשאה עד ה-6 באפריל 2017^[10]. ב-16 בינואר 2015 החלה לכהן כיושבת ראש ועדת האתיקה של השופטים^[11]. חיות חברה לצד מנהל בתי המשפט ב"ועדת השניים" לפי סעיף 38ג לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 ועמדה בראש הוועדות לאיתור נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ונשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

ב-5 בספטמבר 2017 החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויה לנשיאת בית המשפט העליון^[12] בתמיכת כל חברי הוועדה מלבד חברת הכנסת נורית קורן שהחרימה את הישיבה במחאה נגד שיטת הסניוריטי. זאת לאחר דיון ציבורי שהתקיים עקב דרישתה של שרת המשפטים, איילת שקד לקיים דיון פרסונלי על זהות מי שיתמנה לנשיא בית המשפט העליון ולא, כפי הנוהג שהשתרש, על פי שיטת הסניוריטי^[13]. מינויה נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2017 והיא צפויה לכהן בתפקיד עד לפרישתה בשנת 2023.

בעקבות סדרת כתבות של העיתונאי קלמן ליבסקינד על ניגודי עניינים של שופטי בית המשפט העליון ובהם הנשיאה חיות,^[14] הגיש ח"כ שלמה קרעי תלונה על חיות לנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, אך תלונתו נדחתה.^[15] בכנסת נדונה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגוד העניינים של שופטי בית המשפט העליון, אך לא אושרה.^[16] חיות מתחה ביקורת על ההצעה וכתבה שההצעה "נועדה אך לנגח את הרשות השופטת, בניסיון להלך עלינו אימים ולפגוע בעצמאות השיפוטית ובאמון הציבור בבתי המשפט".^[17]

פסיקה

חיות זכתה לשבחים מצד נשיאי העליון בדימוס אשר גרוניס, שהיה שותפה להרכבים רבים, ואהרן ברק שאמר שלדעתו היא השופטת הטובה ביותר בעליון^[18].

במספר פסקי דין ציטטה חיות שירים. כך בפסק דין שבו קבע בג"ץ כי בעלות או שימוש ברכב אינם מהווים עילה אוטומטית לביטול קצבת הבטחת הכנסה, כתבה השופטת חיות מספר מילים משל עצמה ואחר כך הביאה את שירה של דליה רביקוביץ "הצהרה לעתיד"^[19]. בפסק דין שדחה עתירה נגד הריסת ביתו של מחבל הביאה מתוך שירו של יהודה עמיחי, "המקום שבו אנו צודקים", בכותבה: "בשבחי הספקות, אשר חשוב שינקרו תמיד גם בלב הצודקים, דיבר המשורר יהודה עמיחי בשירו"^[20].

תובענות ייצוגיות ומשפט אזרחי

חיות מתמחה במשפט אזרחי והחליפה את הנשיא גרוניס כשופטת הדנה בבקשות רשות ערעור על החלטות בתובענות ייצוגיות.

חיות פסקה, בהסכמת עמיתיה להרכב, שעל הבנקים חלה אחריות מוגברת כלפי בעלי הכספים המופקדים בידם, בגלל מעמדם ה"מעין ציבורי", הנובע מתפקידם המרכזי בחיי הכלכלה, בצירוף הדרישה מהם למלא לעיתים מדיניות שלטונית ומשימות ציבוריות^[21]. בפרשת הסיליקון בחלב צמצמה חיות את היקף הפיצויים שהושתו על "תנובה", לאחר שקבעה שבראש הנזק של פגיעה באוטונומיה יש לפצות רק את מי שחש בפועל בתחושות שליליות בעקבות שתיית החלב^[22].

בפסק דין שעסק בשאלה האם ניתן להכיר בעסקה במקרקעין אף על פי שלא נעשתה בכתב, כתבה חיות כי עמידה דווקנית על דרישת הכתב עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים במקרים "מיוחדים ויוצאי דופן" - מקרים שעולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון זה^[23]. במקרה אחר פסקה כי בעלים של נכס אינו נהנה מחופש מוחלט בבואו להגן על החזקתו, וייתכנו מקרים שבהם יוגבלו הסעדים להם הוא זכאי מכוח עקרון תום לב^[24].

חיות תמכה בדעת המיעוט שסברה שיש להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על העובדים הזרים בענף הסיעוד^[25].

שוויון

בעתירה שעסקה במדיניות שקבעה את הוצאת עובדי שירות בתי הסוהר לפנסיה בגיל 57, פסקה חיות שמדובר במדיניות מפלה לעומת עובדי מדינה אחרים ועל כן היא בטלה. בפסק דינה כתבה:

המופע של הפליה מחמת גיל בקשר עם הוצאת העובד או העובדת לגימלה הוא פוגעני ואכזר. פרישה מעבודה של אדם מבוגר נושאת משמעויות כבדות-משקל והשלכות מהותיות על חייו הן בהיבט הכספי, הן בהיבט החברתי, ולא פחות מכך על דימויו העצמי, בהינתן הפגיעה הנגרמת לכבודו של מי שיכול וחפץ להמשיך ולעבוד. על כן, לא ניתן להפריז בחשיבותה של החובה לנהוג באופן שוויוני בין עובדים בעניין קביעת גיל הפרישה

— ^[26]

בעתירה שדרשה להשוות את הקצבה המשולמת על ידי קרן פנסיה לאלמנים לזו המשולמת לאלמנות כתבה חיות: "לאפליה זו על שני רבדיה לא סיפקו הקרנות כל הסבר מניח את הדעת, למעט גישות סטריאוטיפיות לפיהן נתפסת האישה כמפרנס משני וכבעלת מעמד נחות בשוק העבודה מבחינת השכר שהיא מקבלת". חיות דרשה שהקרנות ימצאו הסדר שיבטיח יחס שוויוני לאלמנים ולאלמנות^[27].

משפט מנהלי

בעניין מתווה הגז תמכה חיות בעמדת הרוב שיש לבטל את "פסקת היציבות", בכתבה: ”התחייבות אקטיבית זו מצד הממשלה לסכל - כך ממש - כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, חוצה בעיניי את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית והיא צובעת בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק את הוראות הכבילה” עם זאת, בניגוד לעמיתיה שבקשו לפסול את כל המתווה לאור הצהרת המדינה שהמתווה הוא מקשה אחת, קבעה חיות שיש לבטל רק את פסקת היציבות^[28].

בעתירה נגד הקמת ועדת וינוגרד שדרשה הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הייתה חיות בעמדת הרוב שאין להתערב בהחלטת הממשלה, בניגוד לעמדת המיעוט שקבע שהקמת ועדת וינוגרד אינה עומדת בדרישות החוק. היא כתבה: "במקרה שלפנינו מבקשים העותרים להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית החלטה של הממשלה הניצבת בראש ההיררכיה השלטונית בעניינים הנושאים אופי מדיני-פוליטי. כל אלה מחייבים אותנו בריסון שיפוטי מרבי. הריסון המרבי שאנו מצווים בו בכגון דא"^[29].

חיות הייתה בעמדת הרוב שיש לרשום במרשם האוכלוסין הורה בהליך פונדקאות על פי תעודת לידה ממדינה זרה, ללא צורך בהליך בבית משפט לענייני משפחה בישראל^[30].

במקרים אחרים נקטה חיות בעמדה של מעורבות מצומצמת יחסית לעמיתיה. למשל, בעתירה נגד התניית קצבת ילדים במתן חיסונים לילד טענה חיות שההתניה כלל אינה פוגעת בזכות לשוויון, בניגוד לעמדת עמיתותיה, עדנה ארבל ודפנה ברק-ארז, שטענו שההתניה פוגעת בעקרון השוויון אך עומדת בפסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו^[31]. בערעורים נגד שלילת תגמולי נכים בגלל "התנהגות רעה חמורה", בקשה חיות לקבוע, בעמדת מיעוט, סף נמוך למונח "התנהגות רעה חמורה" יחסית לעמדת עמיתיה^[32]. בפרשנות האיסור על פיטורים של אישה בטיפולי פוריות הציגה חיות עמדה מצמצמת, שרק פיטורים הנובעים מהיעדרות מהעבודה בגלל הטיפולים היא האסורה על פי החוק^[33].

העיתונאי יובל יועז תיאר את חיות כבת-טיפוחיה של דורית ביניש^[5].

ביטול חוקי הכנסת

חיות הביעה את העמדה הרווחת בבית המשפט העליון, שעל השופטים לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות המבקשות לפסול חוקים של הכנסת. עם זאת, היא הייתה שותפה לכמה מקרים שבהם נפסלו חוקים, כגון עתירות נגד החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), בג"ץ אדם נגד הכנסת^[34], בג"ץ גבריסלאסי נגד ממשלת ישראל וחוק טל^[35]. חיות אף הייתה בעמדת המיעוט שגרסה בבג"ץ איחוד משפחות II שיש לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל^[36].

בעתירה כנגד הרפורמה ברשות החשמל הביעה ביקורת על דרישות של שרים להעביר חקיקה כמקשה אחת. היא כתבה:

דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק "as is" מבקשת, למעשה, למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות ובכך היא חותרת תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילותן של ועדות הכנסת. דרישה כזו אף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטארי".

— ^[37]

בעקבות זאת כתבה, ש"אילו הוכח כי הוועדה המיוחדת כמי שהופקדה על הדיון ברפורמה חלף ועדת הכלכלה, נכנעה לדרישה להעביר את הרפורמה "as is" כי אז הייתי רואה בכך פגם היורד לשורש הליך החקיקה המצדיק את פסילתו".

ביטחון ומלחמה בטרור

במספר פרשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון עמדה חיות על המתח בין המשפט ובין האיומים הביטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. כך למשל, בעתירה נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל כתבה כי "המצב הביטחוני המורכב שעמו נאלצת מדינת ישראל להתמודד מאז הקמתה בין היתר אל מול ארגוני הטרור הפלסטיניים, מחייב מתן משקל משמעותי לשיקולי הביטחון המונחים ביסוד החוק. על כן נכונה הייתי להניח כנקודת מוצא חזקת מסוכנות מצד תושבי האזור, אף שיש בה משום מראית מסוימת של תיוג אתני. זהו בעיני מחיר שניתן לשלם ברמה הערכית בשל שיקולי ביטחון ובלבד שבצד אותה חזקה היה החוק מאפשר בדיקה אינדיבידואלית-פרטנית המקנה לכל אדם אשר בעניינו מתבקש איחוד המשפחות, הזדמנות לסתור אותה"^[36].

בעתירה עקרונית בנושא הריסת בתי מחבלים עמדה על האתגרים שמציב הטרור למשפט בציינה:

בתחום זה של המאבק בטרור, המשפט הבינלאומי וכמוהו המשפט הישראלי הפנימי טרם הדביקו את המציאות וטרם השכילו לקבוע קודקס מקיף ומפורט של כללים לעניין הדרכים החוקיות שבהן רשאית מדינה לנקוט כמי שמחויבת, כאמור, בהגנה על עצמה ועל אזרחיה. למותר לציין כי תחום זה זועק להסדרה משום שהדינים המוכרים שעל-פיהם נוהגות אומות העולם מותאמים במידה רבה למודל הישן והמוכר של מלחמה בין צבאות ואילו המציאות החדשה והאיומה שיצרו בארץ ובעולם ארגוני הטרור השונים וגם יחידים המבצעים פעולות טרור, אינה מתחשבת בגבולות טריטוריאליים אינה מבחינה בין זמן מלחמה לזמן שלום וכל שעה היא שעת כושר לזריעת הרס, אלימות ופחד ברוב המקרים ללא הבחנה בין אזרחים לחיילים. הטרור אינו מכבד למעשה שום כלל מכללי המשחק שקבע העולם הישן בדיני המלחמה, ומציאות זו מחייבת גם את המשפטנים ולא רק את כוחות הביטחון לחשיבה מחדש על-מנת לעצב באופן מעודכן דינים אלה ולהתאימם למציאות החדשה."

— ^[20]

בהתאם, חיות הייתה בין השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם לזכויות האדם גם אל מול שיקולי ביטחון. מצד אחד, היא הייתה בדעת המיעוט שיש לפסול את חוק האזרחות והכניסה לישראל, והיא הייתה בין השופטים שאין לשלול באופן גורף לימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים, כאשר לאסירים פליליים ניתנת האפשרות ללימודים אקדמיים^[38].

חיות גם הבהירה שהיא אינה פוסקת שיש לאסור הריסת בתים הרתעתית, אך משום שהיא רואה חובה לכבד את התקדימים של בית המשפט העליון, אותם יש לשנות רק בהרכב מורחב^[39]. בהתאם לעמדתה זאת, אישרה חיות הריסת בתים, אך עמדה על כך ש"השימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים הפוגע לעיתים גם בבני משפחה לא מעורבים צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה, ובאופן מידתי תוך בחינה מערכתית מתמדת של אפקט ההרתעה המושג כתוצאה מן השימוש בו". בעקבות זאת, היא תמכה באחד המקרים בפסק דין של עמיתיה שיש לצמצם את ההריסה לקומה אחת ולא לשתי קומות בבניין המגורים^[40] ובמקרה אחר פסקה נגד אטימת בתיהם של שלושה מיידי אבנים שאמנם השתתפו בחבורה שזרקה אבנים וגרמה למותו של אדם, אך לא הם זרקו את האבן הממיתה^[41].

מנגד, חיות סברה, בדעת מיעוט, כי דברים שאמר חבר הכנסת עזמי בשארה מחוץ לכנסת אינם מוגנים בחסינות מהותית וניתן להעמידו לדין בגין תמיכה בארגון טרור על נאומים אלו. בפסק הדין היא כתבה: "קשה שלא לראות בדברי השבח וההלל שהרעיף על פעילותו של ארגון החזבאללה ... משום תמיכה במאבק המזוין שמנהל ארגון טרור זה נגד ישראל"^[42].

כנשיאה, מצאה עצמה חיות יותר בצד של השופטים הביטחוניסטים. היא הובילה את עמדת הרוב שצה"ל רשאי להחזיק בגופות מחבלים בקבורה ארעית, כקלפי מיקוח להשבת גופות חללים המוחזקות בידי האויב^[43] והייתה בין ארבעת שופטי המיעוט שבקשו לאשר את פסילתה של חברת הכנסת היבא יזבק מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-23^[44].

חופש המידע

בהתאם לקו הכללי של בית המשפט העליון בנוגע לחופש המידע, תמכה חיות בחובת גילוי במספר מקרים שדנו בפרסום פרוטוקולים, דו"חות ביקורת פנימיים ופרוטוקולים של הליכים משמעתיים^[45]. חיות כתבה כמה מפסקי הדין בנושא. היא חייבה את אוניברסיטת חיפה לחשוף חומרים שנדונו בפני ועדת בדיקה מטעמה, שבעקבותיה הוחלט לפטר מספר מרצים בחוג לתיאטרון. חיות ציינה כי "ככל שקיים חשש מפני פגיעה בתפקודן של ועדות בדיקה אוניברסיטאיות, חשש זה נסוג מפני הצורך לאפשר לעובדים שנפגעו ממסקנותיהן של ועדות כאלה להתגונן מפני המיוחס להם ולהוכיח את טענתם כי ההחלטה בעניינם התקבלה שלא כדין"^[46] בפסק דין אחר ציינה: "הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של חברה חופשית. היא נוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, היא מזינה את חירות הביטוי וניזונה ממנה והיא משקפת את התפיסה המשפטית לפיה הרשות כנאמן הציבור מחויבת לדאוג לציבור ולא לעצמה במילוי תפקידיה"^[47]. במקרה אחר התירה פרסום קלטת של חקירה של מתלוננת, אף על פי שהדיון במשפט היה בדלתיים סגורות, לאור הסכמת המתלוננת^[48].

משפט פלילי

חיות נוטה במידת מה ליתר הרשעה^[49] וענישה מחמירה לעומת עמיתיה. באחד המקרים הייתה בדעת מיעוט שיש להותיר על כנה הרשעה של אדם על סמך הודאתו במשטרה, בעוד קרבן העבירה הנטענת הכחישה את עצם קרות האירוע, ועדותה נתפסה כמהימנה^[50]. במקרה אחר חיות התנגדה להקלה בעונש, שהוצעה על ידי השופט צבי זילברטל, של אדם שהורשע בהפקרה לאחר תאונת דרכים^[51]^[52].

טוהר המידות ושחיתות עובדי ציבור

בתחילת 2006 כתבה חיות פסק דין שהרשיע איש ציבור בקבלת שוחד אף על פי שהכסף נתרם למטרה ציבורית ולא הגיע לידיו^[53]. חיות עמדה בראש הרכב השופטים שדחה את ערעורו של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, על הרשעתו בעבירת שוחד, ללא שקיבל כסף אלא רק בכך ש"נותן השוחד" נענה לדרישתו שיתפטר ממועצת העיר. חיות ציינה: "גפסו ניסה ל'זהם' את הליך הבחירות למועצת העירייה במטרה לקדם אינטרסים פוליטיים שלו תוך פגיעה בערכים מוגנים חשובים ובהם טוהר המידות של נבחרי ציבור והזכות לבחור ולהיבחר."^[54]

חיות תמכה בעמדת הרוב בבית המשפט העליון שחייבה אישי ציבור שהורשעו בפלילים ואף אלו שאך הוגש נגדם כתב אישום, בהתפטרות^[55]. בעתירה להורות על הדחתם של ראש הערים בנצרת עילית וברמת השרון דחתה חיות את טענת ראשי הערים כי יש לכבד את דין הבוחר וקבעה:

הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות המקומיות חשובה וחוקתית ככל שהינה, לא ראוי לה כי תאפיל על עקרונות חשובים אחרים שביסוד שיטתנו המשפטית ובהם שלטון החוק וטוהר המידות של רשויות השלטון המרכזי והמקומי כאחד ... מראית פניו של השלטון המקומי במדינת ישראל אינו עניינם הפרטי של תושבי נצרת עילית, רמת השרון או כל רשות מקומית אחרת אשר להם הזכות לבחור ולהיבחר לאותה רשות. ... מעמדן של רשויות אלה כולן מושתת על אמון הציבור ביושרן ובניקיון כפיהן, ויש להיזהר מפני כרסום מסוכן והתערערות מעמדן בעיני הציבור נוכח העובדה שאנשים אשר התנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי, ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור ועל אינטרסים ומשאבים ציבוריים.

— ^[56]

זכות ההיוועצות בעורך דין

בהחלטת רוב לפסול הודאות שהוצאו על ידי פעילות אקטיבית מדי של מדובב הדגישה חיות את החשיבות של זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין וכתבה: "פסילה כזו של הראיות נדרשת באותם מקרים חריגים בכל מדינה המחויבת לערכים דמוקרטיים ולהגנה על זכויות אדם הנשמרת לבל תוקרב זכותו של חשוד או נאשם להליך פלילי הוגן על מזבח הצורך להלחם מלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה. במילים אחרות, מלחמה נחושה בפשיעה - כן, מלחמה בכל מחיר תוך הקרבת ערכי יסוד דמוקרטיים - לא ולא"^[57].

חשיבות זכות ההיוועצות גם הביאה אותה לעמדת הרוב שפסלה תקנה המקנה אפשרות לנציב בתי הסוהר או מנהל בית הסוהר למנוע או להפסיק פגישת אסיר עם עורך דינו^[58].

על תפקיד השופט

במאמר שכתבה בנושא "גבולות המשפט" עמדה חיות על השקפתה בכל הנוגע למגבלותיו של המשפט בציינה:

המשפט אינו חולש, אינו יכול לחלוש ואינו צריך לחלוש, על כל תחומי חיינו. למשפט גבולות, מסוגים שונים. יש תחומים שהמשפט בוחר שלא לעסוק בהם. יש תחומים נוספים אשר גם אם ראוי שהמשפט יעסוק בהם, הרי שמציאות החיים מקדימה בהם את המשפט ויוצרת מצבים שהמשפט טרם נתן להם מענה מעודכן. לבסוף יש מצבים שבהם כללים ומגבלות שקבע המשפט עצמו מונעים מאתנו, אנשי המשפט, ליתן להם מענה משפטי הולם.

— אסתר חיות, "גבולות המשפט", ספר לוי (2016)

בשנת 2016 אמרה:

עיקר תפקידנו כשופטים במדינה יהודית ודמוקרטית הוא - שמירה על ערכי היסוד, הגנה על זכויות אדם וביצור שלטון החוק. אך בבואנו למלא את תפקידנו זה עלינו לזכור את חשיבותה של הלכידות החברתית כערך וכמטרה שיש לחזק ולשמר. עלינו לשאוף ככל הניתן לשמש כתובת הנותנת מענה הוגן וסעד לקבוצות השונות באוכלוסייה על כל גווניה כאשר הן מלינות על עוולה ועל פגיעה בזכויות והכל תוך איזון מידתי מקום שבו קיימת התנגשות בין ערכים שכל אחד מהם ראוי להגנה.

— הרצאה בכנס העמותה למשפט ציבורי (1-3.12.2016) בפאנל העוסק בנושא "החברה הישראלית: שילוב או היפרדות"

פעולות נוספות בתחום המשפטי

חיות נוטלת חלק מרכזי בתחומי ההכשרה וההשתלמויות לשופטים. היא פרסמה פרסומים שונים ובהם מאמרים אקדמיים והיא מרצה בפורומים רבים ובכלל זה הרצאות בכנסים השנתיים של לשכת עורכי הדין, בהשתלמויות של עורכי-דין ובכנסים של העמותה למשפט ציבורי בישראל.

חיות ניהלה במשך מספר שנים השתלמויות בנושא כתיבת פסקי דין במסגרת המכון להשתלמות שופטים והיא מחזיקה במשנה סדורה לגבי דרך כתיבתם. לדעתה, השופט אינו "גיבורו של פסק הדין" ועל כן "אין זה נכון שהשופט או השופטת יכניסו את עצמם אל תוך פסקי הדין בנימות אישיות מדי" והיא סבורה כי פסק הדין צריך להיות כתוב "בפשטות ובבהירות" ולהתמקד בסוגיות הטעונות הכרעה בלבד מבלי שהשופט הכותב את פסק הדין "ירבה בשיטוטים אל מחוץ לשדה המריבה שבין בעלי הדין ולא ירבה באמרות אגב שאין להן בסיס בעובדות המקרה הקונקרטי אשר לגביהן לא נשמעו טענות מפי בעלי הדין "^[59].

במהלך שנות כהונתה בבית המשפט העליון, הוזמנה חיות על ידי מספר בתי משפט עליון ברחבי העולם להרצות בנושא "טרור ודמוקרטיה". בין המדינות בהן הרצתה חיות בפני שופטי בית המשפט העליון: גרמניה, אנגליה וצרפת.

חיות היא יושבת ראש ועדת האתיקה לשופטים ומכהנת בתפקיד זה מאז חודש ינואר 2015. בכנס שנערך בשנת 2016 במרכז לאתיקה במשכנות שאננים לזכר המשנה לנשיאה מישאל חשין (שהיה ממנסחי כללי האתיקה) עמדה חיות על החשיבות הרבה שהיא רואה בהקפדתם של השופטים בשמירה על כללים אלה:

בידי השופטים מופקדים גורלות של אנשים כמי שמכריעים במכלול שלם של זכויות החל מחירותם של המתדיינים וכלה בממונם. לפיכך, מצווים השופטים להוות בכל הליכותיהם דוגמה ערכית בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", שאם לא כן ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט ואמון זה בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט הוא כידוע הנכס היקר ביותר שיש לה למערכת המשפט במדינה דמוקרטית".

— אסתר חיות, "ועדת חשין והעקרונות שמאחורי כללי האתיקה לשופטים / דברים בערב לזכרו של המשנה לנשיאה מ' חשין במרכז לאתיקה"

חיים פרטיים

חיות נשואה לעו"ד דוד (דודי) חיות, אותו הכירה במהלך לימודי המשפטים, ולהם שני בנים. מתגוררת בתל אביב.

פרסומים

אסתר חיות, "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית", משפט ועסקים יט 935 (2016)
אסתר חיות, "גבולות המשפט", ספר לוי (2016) פורסם גם באנגלית: Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)

קישורים חיצוניים

אסתר חיות, באתר הרשות השופטת
עינת ברקוביץ, ‏אסתר חיות, השופטת החדשה בעליון - אלמונית, סגורה, פדנטית ומתקדמת במהירות מטאורית, באתר גלובס, 16 במאי 2004
יובל יועז, ליברלית, מוערכת, ובדרך כלל מסכימה עם ברק, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
יהודה יפרח, נשיאת מבחן: האם שופטת העליון אסתר חיות עומדת לחולל מהפכה?, באתר nrg‏, 20 במאי 2017
טובה צימוקי, ביטחוניסטית, פרפקציוניסטית ואשת תרבות: אסתר חיות תיבחר לנשיאת העליון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
אמרי סדן‏, נשיאת העליון החדשה: המשוררת שהפכה ל"מטאור משפטי", באתר וואלה‏, 5 בספטמבר 2017
רויטל חובל, נשיאת העליון הבאה אסתר חיות – אקטיביסטית, אך שמרנית יותר מקודמיה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
מלכה רדוזקוביץ', אלה לוי-וינריב, ‏אסתר חיות למקורביה: "שופטי העליון לא עשויים מנייר", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2017
משה גורלי, אסתר חיות מבינה שיש גבולות, באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2017
מור שמעוני, ‏"שופטת קפדנית": מיהי נשיאת העליון הנכנסת אסתר חיות, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2017
רונית ורדי, הסיפור של אסתר חיות - פרופיל, במגזין ליברל, 9 בדצמבר 2017
יהודה יפרח, ‏מה חושבת נשיאת העליון על ההצעות לשינוי מערכת המשפט, בעיתון מקור ראשון, 23 במאי 2019

הערות שוליים

^ הודעה על מינוי שופטת, ילקוט הפרסומים 7614, התשע"ח, 26 באוקטובר 2017, עמ' 1090
^ אלה לוי-וינריב, מלכה רדוזקוביץ', ‏למרות מכשולי שקד: אסתר חיות תיבחר מחר לנשיאת העליון, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2017
^ אמיר אורן, דרושה: ההנהגה הכי מוסרית בעולם, באתר הארץ, 22 בינואר 2011
^ ארנון בן-יאיר, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נלחמת בבריחת המוחות, באתר הארץ, 15 במאי 2007
^ ¹ ² יובל יועז, ‏פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, אסתר חיות?, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2010
^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5166, התשס"ג, 18 בפברואר, עמ' 1806; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5212, התשס"ג, 15 ביולי 2003, עמ' 3660
^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 5313, התשס"ד, 22 ביוני 2004, עמ' 3352
^ הודעה על שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ילקוט הפרסומים 6842, התשע"ד, 15 ביוני 2014, עמ' 6890
^ הודעה על שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ילקוט הפרסומים 7067, התשע"ה, 23 ביוני 2015, עמ' 6972
^ הודעה על שינויים בהרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת, ילקוט הפרסומים 7487, התשע"ז, 6 באפריל 2017, עמ' 5192
^ מינוי יושבת ראש ועדת אתיקה לשופטים, ילקוט הפרסומים 6967, התשע"ה, 21 בדצמבר 2014, עמ' 2828
^ הודעה לפי כללי השפיטה, ילקוט הפרסומים 7581, התשע"ז, 5 בספטמבר 2017, עמ' 9200
^ חזקי ברוך ושלמה פיוטרקובסקי, שקד: מרגישה שכבלו את ידי, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2017
אלה לוי-וינריב, מלכה רדוזקוביץ', ‏למרות מכשולי שקד: אסתר חיות תיבחר מחר לנשיאת העליון, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2017
^ קלמן ליבסקינד, אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, באתר מעריב אונליין, ‏9 במאי 2020
^ אילת כהנא, ‏נדחתה התלונה בדבר ניגוד העניינים של נשיאת העליון, בעיתון מקור ראשון, 13 ביולי 2020
^ אריק בנדר, מתן וסרמן, אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כים מהליכוד לא נכחו: הכנסת דחתה הצעה להקים ועדת חקירה לשופטים, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2020
^ דניאל דולב‏, חיות על ההצעה להקים ועדה לחקירת שופטים: "ניסיון להלך עלינו אימים", באתר וואלה‏, 16 ביולי 2020
^ טובה צימוקי, עוברת לקדמת הבמה, באתר ynet, 4 במאי 2017
^ בג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב־28 בפברואר 2012
^ ¹ ² בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון, ניתן ב־31.12.2014
^ ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל. פ"ד נט(2) 349 (2005)
^ ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, ניתן ב־4 בדצמבר 2011
^ ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, ניתן ב־21 במרץ 2011
^ ע"א 8661/10 נעמה נ' טורקיה, ניתן ב־19 בפברואר 2012
^ דנג"ץ 10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה
^ בג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר
^ בג"ץ 4948/03 משה אלחנתי נ' שר האוצר ואחרים, ניתן ב־15 ביוני 2008
^ בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, ניתן ב־27 במרץ 2016
^ בג"ץ 6728/06 עמותת "אומץ" ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־30 בנובמבר 2006
^ בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים, ניתן ב־28 בינואר 2014
^ בג"ץ 7245/10 עדאלה נ' משרד הרווחה
^ רע"א 4399/08 קצין התגמולים נ' רוקח, ניתן ב־23 במאי 2013
^ בג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה
^ בג"ץ 7146/12 נג'ט סרג' אדם ואח' נ' הכנסת ואח', באתר בתי המשפט
^ בג"ץ 6298/07 יהודה רסלר, רס"ן בדימוס נ' כנסת ישראל, ניתן ב־21.2.2012
^ ¹ ² בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.1.2012)
^ בג"ץ 8612/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, ניתן ב־17 באוגוסט 2016
^ בג"ץ 204/13 סעיד צלאח נ' שירות בתי הסוהר, ניתן ב־14 באפריל 2015
^ ראו: "אך כמוני ראו עצמם גם יתר השופטים המסתייגים, ברובם המכריע, מחויבים לילך בתלם ההלכה שנפסקה זה מקרוב ולפיה אושר השימוש בתקנה 119, כל עוד לא שונתה ההלכה." - בג"ץ 1336/16 פיראס מוסטפה אטרש נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה 8
^ בג"ץ 5141/16 מחאמרה נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
^ בג"ץ 1336/16 אטרש נ' מפקד פיקוד העורף
^ בג"ץ 11225/03 ח"כ בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה. פ"ד ס(4) 287 (2006)
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון
'סוג: דגנ"ץ' אינו ערך חוקי דגנ"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון נ' מוחמד עליאן, ניתן ב־9 בספטמבר 2019
^ א"ב 852/20 אופיר כץ נ' היבא יזבק, ניתן ב־9 בפברואר 2020
^ ראו למשל: לגבי דו"ח ביקורת פנימית בעע"ם 6013/04 משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית, ניתן ב־2 בינואר 2006
^ בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז
^ עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פד ס(4) 217 (2006)
^ ע"פ 4430/14 חדשות 10 בע"מ (תוכנית מקור) נ' פלוני
^ ראו למשל: ע"פ 3237/15 יהודה און נ' מדינת ישראל
^ ע"פ 4275/16 פלוני נ' מדינת ישראל
^ ע"פ 6864/14 לואי ענאש נ' מדינת ישראל
^ וראו גם: ע"פ 9702/16 סאמי אבו אלוליאיה נ' מדינת ישראל
^ ע"פ 8027/04 שמעון אלגריסי נ' מדינת ישראל
^ ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' גפסו (31.3.2016)
^ בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס
^ בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, 14 באוקטובר 2013
^ ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל
^ בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746 (2004)
^ אסתר חיות, לשון בני אדם ופסקי דין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 ביוני 2016

[1] הודעה על מינוי שופטת, ילקוט הפרסומים 7614, התשע"ח, 26 באוקטובר 2017, עמ' 1090

[2] אלה לוי-וינריב, מלכה רדוזקוביץ', ‏למרות מכשולי שקד: אסתר חיות תיבחר מחר לנשיאת העליון, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2017

[3] אמיר אורן, דרושה: ההנהגה הכי מוסרית בעולם, באתר הארץ, 22 בינואר 2011

[4] ארנון בן-יאיר, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נלחמת בבריחת המוחות, באתר הארץ, 15 במאי 2007

[יועז10-5] ¹ ² יובל יועז, ‏פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, אסתר חיות?, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2010

[6] הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5166, התשס"ג, 18 בפברואר, עמ' 1806; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5212, התשס"ג, 15 ביולי 2003, עמ' 3660

[7] הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 5313, התשס"ד, 22 ביוני 2004, עמ' 3352

[8] הודעה על שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ילקוט הפרסומים 6842, התשע"ד, 15 ביוני 2014, עמ' 6890

[9] הודעה על שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ילקוט הפרסומים 7067, התשע"ה, 23 ביוני 2015, עמ' 6972

[10] הודעה על שינויים בהרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת, ילקוט הפרסומים 7487, התשע"ז, 6 באפריל 2017, עמ' 5192

[11] מינוי יושבת ראש ועדת אתיקה לשופטים, ילקוט הפרסומים 6967, התשע"ה, 21 בדצמבר 2014, עמ' 2828

[12] הודעה לפי כללי השפיטה, ילקוט הפרסומים 7581, התשע"ז, 5 בספטמבר 2017, עמ' 9200

[13] חזקי ברוך ושלמה פיוטרקובסקי, שקד: מרגישה שכבלו את ידי, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2017
אלה לוי-וינריב, מלכה רדוזקוביץ', ‏למרות מכשולי שקד: אסתר חיות תיבחר מחר לנשיאת העליון, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2017

[14] קלמן ליבסקינד, אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, באתר מעריב אונליין, ‏9 במאי 2020

[15] אילת כהנא, ‏נדחתה התלונה בדבר ניגוד העניינים של נשיאת העליון, בעיתון מקור ראשון, 13 ביולי 2020

[16] אריק בנדר, מתן וסרמן, אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כים מהליכוד לא נכחו: הכנסת דחתה הצעה להקים ועדת חקירה לשופטים, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2020

[17] דניאל דולב‏, חיות על ההצעה להקים ועדה לחקירת שופטים: "ניסיון להלך עלינו אימים", באתר וואלה‏, 16 ביולי 2020

[18] טובה צימוקי, עוברת לקדמת הבמה, באתר ynet, 4 במאי 2017

[19] בג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב־28 בפברואר 2012

[המוקד-20] ¹ ² בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון, ניתן ב־31.12.2014

[21] ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל. פ"ד נט(2) 349 (2005)

[22] ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, ניתן ב־4 בדצמבר 2011

[23] ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, ניתן ב־21 במרץ 2011

[24] ע"א 8661/10 נעמה נ' טורקיה, ניתן ב־19 בפברואר 2012

[25] דנג"ץ 10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה

[26] בג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר

[27] בג"ץ 4948/03 משה אלחנתי נ' שר האוצר ואחרים, ניתן ב־15 ביוני 2008

[28] בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, ניתן ב־27 במרץ 2016

[29] בג"ץ 6728/06 עמותת "אומץ" ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־30 בנובמבר 2006

[30] בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים, ניתן ב־28 בינואר 2014

[31] בג"ץ 7245/10 עדאלה נ' משרד הרווחה

[32] רע"א 4399/08 קצין התגמולים נ' רוקח, ניתן ב־23 במאי 2013

[33] בג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה

[34] בג"ץ 7146/12 נג'ט סרג' אדם ואח' נ' הכנסת ואח', באתר בתי המשפט

[35] בג"ץ 6298/07 יהודה רסלר, רס"ן בדימוס נ' כנסת ישראל, ניתן ב־21.2.2012

[גלאון-36] ¹ ² בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.1.2012)

[37] בג"ץ 8612/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, ניתן ב־17 באוגוסט 2016

[38] בג"ץ 204/13 סעיד צלאח נ' שירות בתי הסוהר, ניתן ב־14 באפריל 2015

[39] ראו: "אך כמוני ראו עצמם גם יתר השופטים המסתייגים, ברובם המכריע, מחויבים לילך בתלם ההלכה שנפסקה זה מקרוב ולפיה אושר השימוש בתקנה 119, כל עוד לא שונתה ההלכה." - בג"ץ 1336/16 פיראס מוסטפה אטרש נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה 8

[40] בג"ץ 5141/16 מחאמרה נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

[41] בג"ץ 1336/16 אטרש נ' מפקד פיקוד העורף

[42] בג"ץ 11225/03 ח"כ בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה. פ"ד ס(4) 287 (2006)

[43] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון
'סוג: דגנ"ץ' אינו ערך חוקי דגנ"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון נ' מוחמד עליאן, ניתן ב־9 בספטמבר 2019

[44] א"ב 852/20 אופיר כץ נ' היבא יזבק, ניתן ב־9 בפברואר 2020

[45] ראו למשל: לגבי דו"ח ביקורת פנימית בעע"ם 6013/04 משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית, ניתן ב־2 בינואר 2006

[46] בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז

[47] עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פד ס(4) 217 (2006)

[48] ע"פ 4430/14 חדשות 10 בע"מ (תוכנית מקור) נ' פלוני

[49] ראו למשל: ע"פ 3237/15 יהודה און נ' מדינת ישראל

[50] ע"פ 4275/16 פלוני נ' מדינת ישראל

[51] ע"פ 6864/14 לואי ענאש נ' מדינת ישראל

[52] וראו גם: ע"פ 9702/16 סאמי אבו אלוליאיה נ' מדינת ישראל

[53] ע"פ 8027/04 שמעון אלגריסי נ' מדינת ישראל

[54] ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' גפסו (31.3.2016)

[55] בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס

[56] בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, 14 באוקטובר 2013

[57] ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל

[58] בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746 (2004)

[59] אסתר חיות, לשון בני אדם ופסקי דין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 ביוני 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 ב-5 בספטמבר 2017 החליטה [[הוועדה לבחירת שופטים]] על מינויה ל[[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]]{{הערה|{{ילקוט הפרסומים|קישור=iXRl3JX663X67T342MLtmCyZ+Okf/jOR5f49zvX4WHo|שם=הודעה לפי כללי השפיטה|שנה=התשע"ז|מספר=7581|פורסם ב=5 בספטמבר 2017|עמוד=9200}}}} בתמיכת כל חברי הוועדה מלבד חברת הכנסת [[נורית קורן]] שהחרימה את הישיבה במחאה נגד [[שיטת הסניוריטי]]. זאת לאחר דיון ציבורי שהתקיים עקב דרישתה של [[שרת המשפטים]], [[איילת שקד]] לקיים דיון פרסונלי על זהות מי שיתמנה לנשיא בית המשפט העליון ולא, כפי הנוהג שהשתרש, על פי שיטת הסניוריטי{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך ו[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|שקד: מרגישה שכבלו את ידי|350368|9 ביולי 2017}}{{ש}}{{גלובס|אלה לוי-וינריב, מלכה רדוזקוביץ'|למרות מכשולי שקד: אסתר חיות תיבחר מחר לנשיאת העליון|1001203731|4 בספטמבר 2017}}}}. מינויה נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2017 והיא צפויה לכהן בתפקיד עד לפרישתה בשנת 2023.
+בעקבות סדרת כתבות של העיתונאי [[קלמן ליבסקינד]] על [[ניגוד עניינים|ניגודי עניינים]] של שופטי בית המשפט העליון ובהם הנשיאה חיות,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-764209|הכותב=קלמן ליבסקינד|כותרת=אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות|אתר=[[מעריב אונליין]]|תאריך=9 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-06-09}}}} הגיש ח"כ [[שלמה קרעי]] תלונה על חיות ל[[נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[אורי שהם]], אך תלונתו נדחתה.{{הערה|{{מקור ראשון|אילת כהנא|נדחתה התלונה בדבר ניגוד העניינים של נשיאת העליון|news/246595|13 ביולי 2020}}}} בכנסת נדונה הצעה להקמת [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] לבדיקת ניגוד העניינים של שופטי בית המשפט העליון, אך לא אושרה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר, מתן וסרמן, אנה רייבה ברסקי|ח"כים מהליכוד לא נכחו: הכנסת דחתה הצעה להקים ועדת חקירה לשופטים|news/law/Article-776202|8 ביולי 2020}}}} חיות מתחה ביקורת על ההצעה וכתבה שההצעה "נועדה אך לנגח את הרשות השופטת, בניסיון להלך עלינו אימים ולפגוע בעצמאות השיפוטית ובאמון הציבור בבתי המשפט".{{הערה|{{וואלה!|דניאל דולב|חיות על ההצעה להקים ועדה לחקירת שופטים: "ניסיון להלך עלינו אימים"|3374219|16 ביולי 2020}}}}
 ==פסיקה==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אסתר חיות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסתר חיות