הגנים הבהאיים
 | |||||
| מקדש הבאב במרכז הגנים הבהאיים | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| על שם | הדת הבהאית | ||||
| מבקרים בשנה | 917,031 (נכון ל־2013) | ||||
| אדריכל | פריבורז שהבא (אנ') | ||||
| מייסדים | בהאא אללה | ||||
| בעלות | המרכז הבהאי העולמי | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 0.252 קמ"ר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מיקום | הכרמל, חיפה | ||||
| שכונה | ואדי ניסנס, הדר | ||||
| קואורדינטות | 32°48′50″N 34°59′13″E / 32.813897961891°N 34.987057148044°E | ||||
| רחובות סמוכים | שדרות הציונות, שדרות בן-גוריון, רחוב יפה נוף | ||||
| אתרים בפארק | הגנים התלויים, מקדש הבאב, הקשת הבהאית | ||||
|
www | |||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה
 (למפת חיפה רגילה)   הגנים הבהאיים | |||||
  | |||||
הגנים הבהאיים הם המתחם הבהאי המרכזי על הר הכרמל בחיפה. המתחם הוא מקום מושבו של המרכז הבהאי העולמי והוא האתר השני בקדושתו לדת הבהאית, לאחר אל-באהג'ה שבעכו. מיקומם של הגנים נבחר על ידי מייסד הדת, בהאא אללה, שראה במקום את ביתו של אליהו הנביא ואת המקום שתיאר ישעיהו הנביא כהר האלוהים, אליו ינהרו הגויים באחרית הימים.
הגנים משתרעים במעלה הכרמל לאורך של כמעט קילומטר, בין המושבה הגרמנית מצפון-מזרח, לבין מרכז הכרמל מדרום-מערב. במרכזם רחבה שבה ניצב מקדש הבאב ובו שמורים שרידיו של מייסד הבאביזם שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"), הנחשב למבשר הראשון של הדת הבהאית. מעל ומתחת לרחבה שוכנות שמונה-עשרה טרסות המהוות את ציר האורך העיקרי של המתחם. תשע מהן מטפסות מעל לרחבה במעלה הכרמל והן מסתיימות בכניסה העליונה אל המתחם ברחוב יפה נוף. תשע הטרסות הנוספות שוכנות מתחת לרחבה ובמורד ההר, והן מסתיימות בכניסה התחתונה של המתחם הפונה אל שדרות בן-גוריון. בצידו הדרום-מזרחי של המתחם שוכנת הקשת – ארבעה מבנים הערוכים בצורת קשת, והם בית הצדק העולמי, מרכז ההוראה הבין-לאומי, המרכז ללימודי הכתבים הקדושים והארכיון הבין-לאומי.
המתחם משמש כמרכז הרוחני העולמי של הדת הבהאית, וכמוקד עלייה לרגל למאמינים מכל קצווי תבל. מיקום הגנים מסביב לקבר הבאב מקנה להם מעמד של קדושה, והופך אותם לאתר השני בקדושתו עבור הבהאים.[1] בנוסף שוכנת באתר הקשת הבהאית על מבניה המהווים את המוסדות העליונים של הדת הבהאית. מוסדות אלה מפרשים את כתבי הדת, מתרגמים אותם, שומרים כתבים ופריטים חשובים של הדת, מורים את הוראותיה, מתחזקים את הקשר בין הקהילות השונות ברחבי העולם ולמעשה מנהלים את הדת הבהאית ואת המרכז הבהאי העולמי בכל המובנים.[2] הגנים באתר הם בעלי חשיבות דתית בפני עצמם. לפי האמונה הבהאית הם מייצגים את השלמות והטוב שהעולם הולך לקראתו, ולכן גם הצורך בהיותם יפים ומושלמים מבחינה חיצונית.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירה הבהאית בהר הכרמל לבסיס מושבה של הדת איננה מקרית, שכן ההר נחשב למקום קדוש עבור הדת הבהאית. הוא מתואר ככזה כבר בכתביו של בהאא אללה, מייסד הדת, בייחוד בלוח הכרמל אותו כתב ב-1891. בלוח זה מפורט דו-שיח שהתקיים לכאורה בין אלוהים לבין ההר, וממחיש את חשיבותו של ההר עבור הדת, ובו נאמר בין היתר:
"השב תודה לאלוהיך, הו כרמל... צהל, כי ביום זה קבע את כס שלטונו עליך, עשך למקום נביעת אותותיו ולשחר עדות התגלותו... ויאהב באמת ובתמים את המקום שהיה לכס מלוכתו, בו פסע, בו שרה כבודו, ממנו העלה את קריאתו ועליו שפך דמעותיו".[4]
עבד אל-בהאא, בנו ויורשו בתפקיד של בהאא אללה, מספר גם הוא על קדושתו של ההר ועל מסעותיו אליו עם אביו. הוא מפרט גם את הסיבות לבחירה בהר זה, ומבסס את דבריו על אירועים תנ"כיים:
"באותה שנה הוקם אוהלו של בהאא אללה, 'סוכת התהילה', על הר הכרמל, 'גבעת האל וכרמיו', ביתו של אליהו, אותו פיאר ישעיהו כ'הר האלוהים', 'ונהרו אליו כל-הגויים'".[5][6]
על פי מאמיני הדת הבהאית, באותו מסע לחיפה שערכו בהאא אללה ועבד אל-בהאא ב-1891, הורה האב לבנו על המקום בכרמל שבו יוקם מקדש הבאב. לאחר מותו של בהאא אללה ביצעו הבהאים את בקשתו, כאשר ב-21 במרץ 1909 הונחו שרידיו של הבאב, מייסד הבאביזם שממנו התפתחה לימים הדת הבהאית, במאוזוליאום בן שישה חדרים, אשר הוקם במקום בו ניצב כיום מקדש הבאב. לאחר מותו של עבד אל-בהאא, בחודש נובמבר 1921 הונחו גם שרידיו במוזוליאום.
את עבד אל-בהאא החליף בתפקיד מנהיג הדת שוגי אפנדי, והוא היה זה שקבע את הר הכרמל לא רק כמקום קבורתם של מנהיגי העבר, אלא גם כמרכזה העתידי של הדת הבהאית. זאת בהתאם ללוח הכרמל שכתב בהאא אללה, אשר על פיו אלוהים "ישיט את תיבתו" (מטאפורה לארון הקודש או לתיבת נח) להר זה, ועליו יוקם "מושב כסאו".[7][8] שוגי אפנדי ראה במילים אלה אמירה שמוסדות הממשל של העולם כולו יוקמו על הר הכרמל, ובהתאם כקריאה להקים על ההר את בית הצדק העולמי, הגוף המנהל את הדת הבהאית.[7]
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 במאי 1944, מאה שנים לאחר הכרזת הבאב, הוצג דגם של מקדש הבאב בגובה של 60 ס"מ. ב-1948 נחתמו ההסכמים לביצוע העבודות, וב-1949 הניח שוגי אפנדי, מנהיגה של הדת באותה עת, את אבן הפינה למקדש. הוא הוקם מעל המאוזוליאום הקיים, והבנייה הסתיימה באוקטובר 1953 במימון הקהילות הבהאיות ברחבי העולם. עלות הקמת המבנה עמדה על 750,000 דולר אמריקני.[9]
לאחר מכן החלו העבודות על הקשת הבהאית, תחת פיקוחו הישיר של שוגי אפנדי. אדריכל הקשת היה חוסיין אמאנאת, שתכנן קודם את מגדל אזאדי בטהראן. המבנה הראשון בקשת, מבנה הארכיון הבהאי הבין-לאומי, הושלם ב-1957. חברי בית הצדק העולמי הראשונים נבחרו ב-1963, וגם מיקומו של מוסד זה נקבע בחיפה. בשנות ה-70 החלה הקמת בניין בית הצדק העולמי, והוא הושלם ב-1983.
בשלב הבנייה האחרון עד כה בגנים הבהאיים, שהתקיים לאורך המחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20, הוקמו גני הטרסות הבהאיות מעל ומתחת למקדש הבאב וגנים אחרים, ושלושה מבני ציבור נוספים: המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, מרכז ההוראה הבין-לאומי ושלוחה של מבנה הארכיון הבין-לאומי. שלב בנייה זה הסתיים ב-2001, עם חנוכתו של המרכז ללימודי הכתבים הקדושים[10].
בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.
על פי התכנון המקורי של האתר, מתוכננת להיבנות בו הספרייה הבהאית הבין-לאומית, אך עקב היותה מתוכננת בשטח שהוא כיום שכונת מגורים חיפאית, אין צפי לבנייתה בעתיד הקרוב.[11]
הטרסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטרסות הן גנים המסודרים בתשע-עשרה מפלסים עוקבים (כולל רחבת מקדש הבאב) המהוות את הציר המרכזי של המתחם, המוביל מפינתו הצפון-מזרחית אל קצהו הדרום-מערבי. תשע עשרה הוא מספר משמעותי הן בדת הבהאית והן בדת הבאבית. בין היתר, המספר מסמל את הבאב – הטרסה המרכזית שבה ניצב המקדש – ואת 18 בני קהילתו הראשונים (אותיות הח"י). אורכם של הגנים, החל מבסיסם סמוך לכיכר אונסק"ו, הוא כמעט קילומטר במעלה צלע הר הכרמל, והם תופסים שטח של כ-200,000 מטרים רבועים. אדריכל הגנים היה פריבורז שהבא (אנ') ומהנדסיהם היו קרבן ושותפיו מחיפה. שהבא החל לעבוד על תכנון הגנים בשנת 1987, ובהמשך פיקח על בנייתם. פתיחתן הסופית של הטרסות התקיימה ב-22 במאי 2001, ערב יום השנה ה-158 להכרזת הבאב לפי לוח השנה הבהאי.[12]
תשע הטרסות העליונות הוקמו בחלקו הדרומי של המתחם בשנות ה-30, ולאחר מכן נרכשו יתר הקרקעות בסביבתו של המתחם המקורי. בשנת 1990 החל השלב האחרון של הקמת הגנים והשלמת תשע הטרסות התחתונות. 19 הטרסות מובילות לאורך יותר מ-1,500 מדרגות, מגובה של 60 מטר מעל פני הים עד גובה של 400 מטר מעליו, ועל מנת ליצור המשכיות, הוקמו גשרים מעל שני הרחובות החוצים את המתחם ממזרח למערב. הטרסות מעוגלות כך שכל אחת מהן מקיפה את זו שמתחתיה בחלק העליון של הציר, ואת זו שמעליה בחלק התחתון של הציר. מאפיין זה יוצר תחושה כי הטרסות קורנות ממקדש הבאב לשני הכיוונים. תשע הטרסות העליונות מורכבות בעיקר מצורות של עיגולים, ותשע הטרסות התחתונות מורכבות מקשתות שכיוונן ממקדש הבאב החוצה, לכיוון הים התיכון.
אלפי מטרים מעוקבים של אדמה הוסרו ממדרון ההר כדי להשיג שלמות טופוגרפית, סימטרית וחזותית, ובקצה התחתון של הטרסות, הסיטה עיריית חיפה את שדרות בן-גוריון במטר ו-86 ס"מ, כדי שאלה ימשיכו את ציר הטרסות במדויק. שטח בנוי בהיקף של 2,000 מ"ר הוקם מתחת לטרסות, והוא כולל, בין היתר, את מרכז המבקרים התת-קרקעי השוכן מתחת לטרסה האחת-עשרה ואשר הגישה אליו היא משדרות הציונות. חומרי הבנייה לטרסות הובאו מהיישובים סאג'ור ויאנוח ג'ת ועובדו בנצרת. בתעלות ובמזרקות, שחלקן יוצרו באיטליה, זורמים מים במורד ההר, וקול הזרימה מאפיל על שאון העיר. גם המעקות לאורך המדרגות והשבילים הובאו מאיטליה. בטרסה התחתונה שבה שוכנת רחבת הכניסה הצפונית למתחם, הוקם מפל עשוי שיש, ומזרקת מים ייחודית בצורת כוכב הוצבה במרכזן של 16 בריכות נוי בצורת יהלום.
בגנים יש אלמנטים הדומים לגנים הפרסיים של שיראז באיראן, אלמנטים הדומים לגני נישאט באג בג'אמו וקשמיר בהודו, ואלמנטים הדומים לגנים אנגליים.[13] מבנה הגנים מבודד את האתר מרעש הסביבה ומחבר את המבנים הבהאים השונים במתחם הגנים הבהאיים האחד לשני.[14] בכל טרסה שלוש רצועות גנים רוחביות, שהמרכזית שבהם היא גן "רשמי" המעוצב לפי כללים פורמליים, השנייה מעוצבת בסגנון חופשי יותר, והשלישית נותרה חופשית להתפתח באופן טבעי. שורת גנים חופשיים אלה תוכננה כמעבר אקולוגי, ובהם נעים בחופשיים בעלי חיים דוגמת קיפודים, צבים וזוחלים אחרים. בגנים אלה פורחת גם אוכלוסיית העופות והחרקים. חלק מהמינים הובאו למקום במכוון, על מנת לווסת את אוכלוסיית המזיקים ולצמצם את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.
הגנים מחוברים באמצעות מערכת מדרגות המוקפות בזרמי מים זורמים כפולים הזורמים במורד ההר דרך המדרגות וגשר הטרסות.[15] מערכת ההשקיה באתר ממוחשבת, ומתבססת אוטומטית על נתונים מטאורולוגיים שהיא מקבלת. היא שולטת במאות שסתומים המפזרים מים ברחבי הגנים באמצעות התזה וטפטוף. ההשקיה נעשית בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, במטרה למנוע בזבוז מים לאידוי. המים מוזרמים לאורך המדרגות שבמרכז הגנים הבהאיים, ועוברים דרך מערכת סגורה בתוך כל טרסה, גם זאת במטרה למזער את כמות המים המבוזבזים.[16]
תאורת הטרסות ומקדש הבאב עומדת בניגוד לתנאי כליאתו הקשים של הבאב, ממנו נמנע אפילו נר להאיר את תאו בשעות החשיכה. הזרעים לשני עצי תפוז בגן הובאו מעץ תפוז אשר ניצב בעבר בחצר ביתו של הבאב בשיראז שבאיראן, לפני שנהרס ב-1979 במהלך המהפכה האיראנית.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקדש הבאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מקדש הבאב
מקדש הבאב הוא המקדש בו שמורים שרידיו של סיד עלי מוחמד שיראזי, מייסד הבאביזם שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"). אף שהמקדש נחשב בעיני הבהאים כמקום השני בקדושתו לאחר אל-באהג'ה בעכו, הוא ללא ספק המבנה הבהאי הידוע ביותר בישראל וסמלה המוכר ביותר של העיר חיפה, והוא מזוהה עם הדת יותר מכל. המקדש הוא כיום אחד משני אתרי העלייה לרגל החשובים ביותר למאמיני הדת הבהאית.
אבן הפינה למבנה הונחה ב-1949, והקמתו הסתיימה ב-1953 בעלות של 750,000 דולר שמומנה על ידי תרומות. המבנה משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי; בקומתו הראשונה ארקאדה רבועה שעמודיה עשויים גרניט ורודה. מעליה רחבה רבועה, שבמרכזה ניצבת הקומה השנייה והמתומנת של המבנה. קומתו השלישית של המבנה היא בצורת גליל בגובה של 11 מטר, שבו קבועים 18 חלונות. מעל לאחרונה קבועה כיפת המבנה המוזהבת, שעשויה מ-12,000 אריחי זהב מזוגגים בחמישים צורות וגדלים. המבנה בולט למרחוק בכיפתו המוזהבת באור יום, ומואר בלילה.
הקשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקשת הבהאית
הקשת היא מתחם אדריכלי במזרח הגנים הבהאיים, המהווה את מקום מושבם של המוסדות המנהליים העליונים את הדת הבהאית בעולם. המבנים מסודרים בצורת קשת מוקפת בגנים בעקבות החלטתו של שוגי אפנדי. אדריכל המתחם היה האדריכל האיראני חוסיין אמאנאת,[17] שהתפרסם בזכות עבודתו על מגדל אזאדי בטהראן.
המוסדות הנמצאים בקשת הם הארכיון הבין-לאומי, המשמש כארכיון ומאחסן את הפריטים החשובים ביותר לדת הבהאית, המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, העוסק בפירוש ותרגום הכתבים הקדושים לדת, בית הצדק העולמי, המוסד העליון של הדת המנהל אותה בפועל ואחראי על תהליך קבלת ההחלטות שלה, וכן מרכז ההוראה הבין-לאומי, העוסק בקשר בין המרכז העולמי למועצות היבשתיות של הדת, ומנהל אותן. כמו כן, מתוכנן לקום במתחם מבנה חמישי, הספרייה הבין-לאומית, שתפקידו יהיה לאחסן את הספרים והמידע שצברה הדת בשנות קיומה, אך עקב היותו של המקום המתוכנן של המבנה בתוך שכונת מגורים חיפאית, הוא לא מתוכנן לקום בעתיד הנראה לעין.[11]
הקשת נבנתה בהדרגה החל משנות ה-50 של המאה ה-20, עד שנת 2001.
ארבעת מבני הקשת זכו לשמם בשל אופן העמדתם בצורת קשת, אך לשם נודעת גם משמעות סמלית המתקשרת לאמור בספר הכרמל, בו נאמר כי במקום זה ישיט האל את "תיבתו". המילה האנגלית ל"תיבה" ("Ark") משמשת כחלק מהביטויים תיבת נוח ("Noah's Ark") וארון הברית ("Ark of the Covenant") באנגלית, ולזהות בצלילי שתי המילים – "קשת" ("Arc") ו"תיבה" ("Ark") – נודעת משמעות מטפורית. כל המבנים בקשת בנויים בהשפעה של אדריכלות יוונית קלאסית. הם אינם מתנשאים לגובה אלא משתלבים במורדות ההר ובגנים המקיפים אותם, וקומותיהם מעמיקות אל תוך האדמה.
בקשת שוכנים גני נוי בצורת חצי מעגל שגבולם מוכתב על ידי ארבעת מבני הקשת מדרום, ועל ידי שדרות הציונות מצפון. בגנים אלה שוכנים שלושה קברים של ארבעה מבני משפחתו של בהאא אללה, ובהם בנו, בתו ואשתו הראשונה, וכן קברה של אשתו של עבד אל-בהאא'. הגנים הוקמו בהדרגה החל בשנת 1932, והם מהווים דוגמה מובהקת של אדריכלות בהאית.
טיפוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגנים הבהאיים, ככלל אתרי המרכז הבהאי העולמי ואף במיוחד, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי, הנחשבים לעיקרון חשוב בדת הבהאית. הדגשים האלו מייצגים עבורם שלום, שגשוג, עתיד ודאגה עבור האנושות כולה.[18]
בהתאם, בגנים יש השקעה מתמדת בגינון, תחזוקת מערכות המים וההשקיה. צוות הגננים משתמש בטכנולוגיות בקרה אוטומטיות במערכת ההשקיה שלו, גוזם ומעצב את הצמחייה בהתאם לעונות השנה, ומתחזק את האתר באופן שוטף. הגננים המתחקים את האתר הם בהאים שהגיעו לישראל לכן במיוחד, באמצעות ויזה מיוחדת, עליה אחראי המרכז הבהאי העולמי יחד עם משרד הפנים של ישראל. הגננים מקבלים הכשרה מקצועית במקום ומתחילים לעבוד בו. צוות הגננים מתחלף באופן תכוף ותמידי. לכל עובד מוקצבת תקופת שהייה מוגדרת בהתאם לאישור מדינת ישראל, כשאשרות השהייה ניתנות בדרך כלל לתקופות של שנה וניתנות לחידוש על פי הצורך.[19]
האתר ממומן כולו באמצעות תרומות חברי הקהילה הבהאית בעולם, כך שמובטח שלא תיווצר תלות של המרכז הבהאי החשוב ביותר במקורות מימון חיצוניים. תרומות אלה מאפשרות הקמת פרויקטים ומבנים חדשים ותחזוקה שוטפת.[18]
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנים הבהאיים מהווים מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, ויעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2013, לדוגמה, ביקרו בגנים 917,031 תיירים ו-8,000 עולי רגל בהאים.[20]
קיים באתר מרכז מבקרים, והוא ממוקם בשדרות הציונות 80. המקום מציע סיורים מודרכים בהתאמה מראש או על בסיס מקום פנוי, עלונים ומדריכים קוליים, וכן סרטון על עקרונות הדת הבהאית ושלבי הבנייה של הגנים.[21] עיקר תפקידו של מרכז המבקרים הוא לשמש גשר בין המבקרים לבין הקודש הבהאי, לאפשר למטיילים להבין את המשמעות הרוחנית והאדריכלית של האתר, ולהבטיח שמירה על קדושתו ושימורו.[22]
ראש עיריית חיפה עמרם מצנע תיאר את הגנים כפלא השמיני של העולם. "התמזל מזלנו", אמר, "לא הרבה ערים מקבלות פארק כל כך יפה להפליא – בחינם".[23]
המתחם הבהאי על הר הכרמל סובל מנגישות ירודה מאוד עבור משתמשי כיסאות גלגלים[24][25][26] ועבור עיוורים עם מקל נחיה. במקום לא מותקנים שירותים נגישים (בחלק מהרחובות הסמוכים, עיריית חיפה התקינה שירותים כאלו בסמיכות למתחם) ולא מותקנים מעלונים ומעליות בין המפלסים השונים בגן ובבניינים. כמעט כל השבילים במתחם מכוסים בחצץ דקורטיבי, שלא מאפשר תנועה עם כיסאות גלגלים ומקלות נחיה לעיוורים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט אווירי על טרסת הגשר, שמאחורי מקדש הבאב -
מבט כלפי מטה אל הטרסות העליונות -
הגנים בלילה -
גן סוקולנטי ליד מקדש הבאב -
המתחם הבהאי מהאוויר
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הגנים הבהאיים- המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי, באתר אונסק"ו (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקדש הבאב, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ^ הקשת, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ^ המרכז העולמי, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ^ לוח הכרמל, עמ' 4
- ^ Mount Carmel
- ^ הסיפא בהשראת ישעיהו ב', ב'
- ^ 1 2 פיטר סמית' (אנ'), אנציקלופדיה תמציתית של הדת הבהאית, 2013 (באנגלית)
- ^ Bahá’u’lláh (בהאא אללה), Tablets of Bahá’u’lláh Revealed After the Kitáb-i-Aqdas (באנגלית)
- ^ Golden anniversary of the Queen of Carmel
- ^ המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, חיפה, באתר GPSmyCity (באנגלית)
- ^ 1 2 Universal House of Justice, Aspects of Bahá’í Teachings (August 6, 1997)
- ^ About the terraces
- ^ "Design Features of the Terraced Gardens on Mount Carmel". אורכב מ-המקור ב-2012-01-23.
- ^ "Yael Hammerman: Distinctive Design of the Baháʼí Gardens". אורכב מ-המקור ב-2019-04-07.
- ^ Gardens of Worship: Recreating Eden (season 3, episode 30, 2006) (אורכב 01.03.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Baháʼí World Centre: Environmental Considerations in the Baháʼí Gardens". אורכב מ-המקור ב-2019-04-07.
- ^ Bahá’í World, vol. 18 (1979-1983), p. 86
- ^ 1 2 Reshaping "God's holy mountain" to create a vision of peace and beauty for all humanity | BWNS, Bahá’í World News Service (BWNS), 2000-11-30 (באנגלית)
- ^ מדריך לסיור בגנים הבהאיים בחיפה, באתר ישרוטל (באנגלית)
- ^ Kreiner, Noga Collins; Shmueli, Deborah F.; Gal, Michal Ben. "Understanding conflicts at religious-tourism sites: The Baha'i World Center, Israel". Tourism Management Perspectives (באנגלית). 16: 230. ISSN 2211-9736.
- ^ צור קשר, באתר הגנים הבהאיים (באנגלית)
- ^ המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי, באתר אונסק"ו (באנגלית)
- ^ "The Baha'i Gardens". Jewish Virtual Library.
- ^ המתחם באתר משרד התיירות
- ^ טיול לחיפה עם עמותת נגישות ישראל
- ^ המתחם במסמך של אוניברסיטת חיפה
| אתרי הדת הבהאית בישראל – המרכז הבהאי העולמי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הגנים הבהאיים |
|
 | ||||||
| יתר חיפה |
| |||||||
| עכו העתיקה | כלא עכו • בית עבוד • בית עבדאללה פאשא | |||||||
| סביבות עכו | גני רידוואן • אל-באהג'ה (קבר בהאא אללה) • היכל עבד אל-בהאא (קבר עבד אל-בהאא) (בבנייה) | |||||||
| נהריה והסביבה | מזרעה • גן ג'וניין | |||||||
 | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה של עכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המרכז הבהאי העולמי | הגנים הבהאיים (מקדש הבאב • הקשת: בית הצדק העולמי • הארכיון הבהאי הבין-לאומי • המרכז ללימודי הכתבים הקדושים) • אל-באהג'ה • ארמון הפאשא • גן ג'וניין | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |
| ראו גם אתרי מורשת עולמית ברשות הפלסטינית | ||
