הגשר התלוי מעל נחל הבשור

הגשר התלוי מעל נחל בשור
גשר המיתרים התלוי מעל נחל הבשור
גשר המיתרים התלוי מעל נחל הבשור
גשר המיתרים התלוי מעל נחל הבשור
מידע כללי
סוג גשר תלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש חציית נחל בשור אל שביל הבשור
מיקום צפון מערבית לקיבוץ צאלים ירידה מכביש 222 ליד מגדל התצפית של רשות שמורות הטבע לדרך הבשור
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ההתחלה גדה שמאלית של נחל הבשור
מיקום הסוף גדה ימנית של נחל הבשור
בעלים המועצה האזורית אשכולוהמנהלה לשיקום ופיתוח נחל בשור
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1994–1995
תאריך פתיחה רשמי 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת בנייה פלס קונסטרוקציות מבנים מתועשים בע"מ
שיטת בנייה גשר מיתרים
חומרי בנייה מיתרי פלדה ולוחות עץ
אדריכל רעיון, יזום ותכנון יפתח אלוני, דודי דרורי אדריכלים קונסטרוקציה: נמרוד אייל מהנדס מפקח:- אשר רון מקק"ל
מידות
אורך כ-80 מטר
רוחב כ-2 מטר
גובה 123 מטר מעל פני הים מטר
עומק 5–6 מטר מעל ערוץ הנחל
מידע טכני
מסלולים שביל הבשור
נתיבים דרך נופית "דרך הבשור"
מידע נוסף העלייה על הגשר מוגבלת ל-45 איש במקביל
קואורדינטות 31°13′14″N 34°31′21″E / 31.220561°N 34.52259°E / 31.220561; 34.52259
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגשר התלוי מעל נחל הבשור הוא גשר תלוי, שנבנה בשנת תשנ"ד (1994) על ידי הקק"ל[1][2]. הגשר מחבר את דרך הבשור וכביש 222 בקטע שבין צומת צאלים לקיבוץ גבולות עם "שביל הבשור", שבגדה הימנית[הסברים 1] של נחל הבשור לכיוון קיבוץ אורים, תל פרעה הדרומי (תל שרוחן) ופארק אשכול (הבשור). אורך הגשר כ-80 מטר[1], הוא הראשון ביותר בארץ מסוג גשר תלוי[3]. יש הקוראים לגשר "גשר החבלים" מעל נחל הבשור.[דרוש מקור] מאידך, אין בגשר אפילו חבל אחד. השם "גשר החבלים" המיוחס לגשר נובע מצורתו המזכירה את גשרי החבלים המוקמים בין צמרות העצים במסגרת מחנות הנוער.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הגשר התלוי מעל נחל בשור, עלה במסגרת הרעיון הרחב יותר של הדרך הנופית "דרך הבשור" שלאורך הנחל, כבר בשנת 1983, בעקבות פגישה בין שני סוקרי-השטח: אמנון ליבנה ("בּוּצי") מקיבוץ רביבים, שעסק באותם ימים בסקר-נוף מטעם רשות שמורות הטבע והמועצה האזורית אשכול, והארכאולוג דן גזית מקיבוץ גבולות, שעסק במקביל בסקר ארכאולוגי[4] של האזור בתמיכת אגף העתיקות (רשות העתיקות). השניים חברו לעזריה אלון מרשות שמורות הטבע (רשות הטבע והגנים).

בשנת 1991 החלה הסלילה של דרך הבשור, במימון ובביצוע קק"ל, תוך בעיות בלתי צפויות. למשל, הנהלת פארק אשכול חזרה בה מהסכמתה הראשונית למעבר הדרך דרך הפארק. בנוסף התנגדות פתאומית של "אדם, טבע ודין", למגדלי התצפית, שהוסרה רק בהתערבות בית המשפט. במהלך הסלילה, תוכננו תוספות לדרך מספר אטרקציות כגון הגשר התלוי בקרבת הכניסה הדרומית הצמודה לכביש 222 שליד צומת צאלים וההנגשות לבאר רבובה [5], המאגרים וגשר הצינורות [6].

הגשר התלוי תוכנן ונבנה בשנת תשנ"ד (1994–1995) על ידי הקק"ל במסגרת תוכנית האב לשיקום ופיתוח נחל בשור[7]. הרעיון, הייזום והתכנון של הגשר בוצע על ידי משרד האדריכלים יפתח אלוני ודודי דרורי. קונסטרוקציה: נמרוד אייל, מהנדס מפקח מטעם הקרן הקיימת היה אשר רון. החברה הקבלנית שהקימה את הגשר הייתה פלס קונסטרוקציות מבנים מתועשים בע"מ. שיטת הבנייה שנבחרה, גשר תלוי על בסיס מיתרי פלדה ולוחות עץ ברוחב 2 מטרים לאורך כ-80 מטרים.

ייעוד הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך הבשור היא דרך נופית סלולה מכורכר ברוחב כ-5 מטר, למעבר מטיילים ברגל, כלי רכב דו גלגליים, טרקטרונים וכלי רכב פרטיים. בקטע שבין תל פרעה (שרוחן) ובאר צאלים הדרך נסללה לאורך הגדה השמאלית[הסברים 1] של נחל בשור. הדרך עוברת בין אתרים ארכאולוגיים כגון, תל שרוחן באר רבובה מאגרי המים, גשר הצינורות ועוד. מאידך בנקודה הדרומית של הדרך ליד באר צאלים [8] הסתומה, לא התאפשר לחצות את הנחל במיוחד בחורף עקב סכנת שיטפונות, סחף של בוץ וחלוקי נחל גדולים, צמחיית קני סוף ועוד[9]. כך שמטיילים רגליים או רוכבי אופניים שרצו לעלות על שביל הבשור (ברוחב כ-2–3 מטר) שעובר בגדה הימנית[הסברים 1] של הנחל, לא יכלו לעשות זאת ונאלצו לחזור על עקבותיהם או לעלות על כביש 222 בין קיבוץ צאלים לקיבוץ גבולות. הגשר התלוי מעל נחל הבשור, מאפשר להולכי רגל ורוכבי אופניים[10] לחצות את הנחל בבטחה במשך כל ימות השנה ולהמשיך לטייל במסלול מעגלי בין האתרים הארכאולוגיים כגון החווה העתיקה מהתקופה הביזנטית, מזרח תל פרעה, מעיין הבשור, מסילת הרכבת העתיקה פארק אשכול ועוד.

הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – דרך הבשור, נחל הבשור, גן לאומי אשכול, תל שרוחן

דרכי הגעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביישום וייז - WAZE רשמו: גשר תלוי - נחל הבשור,
  • מבאר שבע דרומה על כביש 40 עד משאבי שדה, בצומת משאבי שדה ימינה לכביש 222 מערבה 36.6 ק"מ עד קיבוץ צאלים. עוברים את הכניסה לקיבוץ וממשיכים על כביש 222 מערבה, (יש לשים לב לא לפנות ימינה בצומת צאלים לכביש 234), עוד כ-1.5 ק"מ. מצד ימין רואים את מגדל התצפית של רשות שמורות הטבע. יורדים ימינה ועולים על דרך הבשור. בנסיעה של כחצי ק"מ מערבה על דרך הבשור מגיעים לגשר התלוי על נחל בשור.
  • מבאר שבע מערבה על כביש 25 מערבה מרחק 19 ק"מ לצומת גילת. בצומת גילת פונים שמאלה לכיוון אופקים לכביש 241 דרומה 12.9 ק"מ, נוסעים מערבה ועוברים את צומת אופקים עד לצומת אורים. בצומת אורים פונים שמאלה לכביש 234 וממשיכים כ-12.6 ק"מ עד צומת צאלים. בצומת צאלים פונים ימינה 1.5 ק"מ ורואים את מגדל התצפית של רשות שמורות הטבע. יורדים ימינה ועולים על דרך הבשור. בנסיעה של כחצי ק"מ מערבה על דרך הבשור מגיעים לגשר המיתרים התלוי על נחל בשור.
  • ממרכז הארץ על כביש 6 דרום, ירידה מכביש 6 לצומת בית קמה. בכיכר בצומת בית קמה פונים שמאלה לכביש 264 דרך שובל ורהט עד צומת אשל הנשיא. בצומת אשל הנשיא פונים ימינה לכביש 25 מערבה לכיוון צומת גילה. בצומת גילת פונים שמאלה לכיוון אופקים לכביש 241 דרומה 12.9 ק"מ, עוברים מערבה את צומת אופקים עד לצומת אורים. בצומת אורים פונים שמאלה לכביש 234 וממשיכים כ-12.6 ק"מ עד צומת צאלים. בצומת צאלים פונים ימינה 1.5 ק"מ ורואים את מגדל התצפית של רשות שמורות הטבע. יורדים ימינה ועולים על דרך הבשור. בנסיעה של כחצי ק"מ מערבה על דרך הבשור מגיעים לגשר המיתרים התלוי על נחל בשור.
  • ממרכז הארץ על כביש 4 דרך אשדוד ואשקלון עד צומת יד מרדכי. בצומת יד מרדכי פונים שמאלה לכביש 34. עוברים את הכניסה הצפונית של שדרות וכעבור 400 מטר בצומת שער הנגב פונים ימינה לכביש 232. עוברים את קיבוץ מפלסים, קיבוץ כפר עזה וקיבוץ סעד, בכיכר אחרי הכניסה לקיבוץ סעד פונים שמאלה כ-300 מטר ובכיכר הבאה פונים ימינה לכיוון כרם שלום ויישובי המועצה האזורית אשכול. ממשיכים ועוברים את צומת מעון עד צומת גבולות. בצומת גבולות פונים שמאלה לכביש 222 במרחק 12.7 ק"מ כשבדרך עוברים את הכניסה לקיבוץ גבולות מצד ימין, ממשיכים עם הכביש. מצד שמאל רואים את מגדל התצפית של רשות שמורות הטבע. יורדים שמאלה ועולים על דרך הבשור. בנסיעה של כחצי ק"מ מערבה על דרך הבשור מגיעים לגשר המיתרים התלוי על נחל בשור.

אתרים בסביבת הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה צאלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה הדרומית של דרך הבשור מכביש 222, נמצא מגדל תצפית ממתכת. זהו מגדל תצפית שנוח לטפס אליו. ממנו נשקפים נופי נחל בשור והנגב המערבי. גובה המגדל 5–6 מטר (גובהו מעל פני הים 132 מטר). מתחתיו שני שולחנות אבן ללא צל, מונגש לנכים[11].

באר צאלים (בִּיר שֶׁנֶק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיוון מזרח צפון מזרח ממגדל התצפית במרחק עד 200 מטר נמצאת באר עתיקה[12] על הגדה השמאלית של נחל בשור. שימשה כמקור מים עיקרי לכל האוכלוסייה הבדווית באזור עד שנת 1948. רמת מליחות מימיהּ גבוהה, אך ניתן בהחלט לשתות מהם. בתקופת המנדט הבריטי הוקם מעליה כיסוי בטון עם פתח-שאיבה מרובע במרכזו הכולל מכסה-פח. לצד הבאר הותקן בסיס בטון למנוע ובאפיק הנחל בסמוך נבנתה חומת בטון מאסיבית למניעת נזקי שיטפונות לבאר. בחורף 1962, בעקבות שיטפון יוצא-דופן באפיק, כוסו הבאר, בסיס המנוע והחומה במעטה חול בעומק של מעל למטר. הבאר בולטת בשטח בגלל חורשות הקנים העבותות שבקרבתה, המוריקות על רקע גדות הנחל הצחיחות. בסביבת ביר-שנק שרידי יישובים עתיקים[13].

אנדרטאות זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי אנדרטאות לזכרם של עופר אמסלם ויניב בן סעיד, בני קיבוץ משאבי שדה[14], שנפלו אל מותם ב-11.10.1991 בשעה שנסעו על גבי טרקטורון, לאורך שביל הבשור הצר בגדה הימנית של הנחל.ישנן במקום 2 אנדרטאות[15] האחת על שמו של יניב בן סעיד לבד, צמודה לבסיס הגשר התלוי בגדה הימנית, ואנדרטה שנייה במרחק של כ-100 מטר מבסיס הגשר בגדה הימנית, גדולה יותר הנראית למרחוק, לזכר שני הבנים בראש המצוק שמעל לגשר.

בריכת מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לגשר התלוי ברכת מים טבעית המלאה כל השנה. מקור המים מנביעות מקומיות. מסביב לברכת המים סבך של קנים וסוף, צבים רכים ואגמיות.

חווה חקלאית עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגדה הימנית של הנחל, על שביל הבשור לכיוון צפון מערב נמצאת חווה חקלאית קדומה מהתקופה הביזנטית. היא אתר ארכאולוגי נרחב[16]. זהו מכלול שמור היטב של חווה חקלאית לגידול זיתים ולייצור שמן-זית שפעלה במאות הרביעית – השישית לספירה. האתר משתרע על שטח של כ-100 דונמים וכולל בית-חצר מבוצר ובתוכו בור-מים מטוייח, מבנים נוספים, שתי בארות, בורות-מים, כבשן-סיד, שרידי בית-בד, סכרי-עפר ואבן אחדים בערוצים, חלקה חקלאית שיפועית עם חוסמי-ערוצים למניעת גלישת קרקע, מחצבה וגדרת-צאן.

מאגרי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-2 ק"מ צפון מערבית לגשר התלוי[15], בקרבת עצי אשל מרשימים, ניתן לצפות במערכת מאגרי המים שהקימה קק"ל, משני צידי נחל בשור. בסיוע הקהילות היהודיות בארצות הברית ובאוסטרליה, קק"ל הכשירה בנחל מערכת מאגרי ענק לקליטת מי שיטפונות ולהחדרתם אל מאגרי מי התהום, כחלק מתוכנית "נגב של צמיחה" של קק"ל, שמטרתה להציב את הנגב בסדר עדיפות לאומי עליון[17]. הפרויקט כולל סכר נמוך הניצב כ"צוואר בקבוק" באפיק הנחל ותעלה המזרימה את מי השיטפונות אל מאגרי המים. מי שיטפונות נאגרים בחורף אל המאגרים. במקום תמצאו מרפסת תצפית בנויה לוחות אבן גיר בהירה. כאן גם הוקם גשר בשנת 2014. הגשר משמש למעבר לתצפית על שיטפונות בנחל הבשור. סמוך למאגרים תחנת שאיבה של חברת מקורות. מי המאגרים נשאבים ומשמשים להשקיית פרדסים של חבל עזה ויישוביי חבל מעון. התחנה קרויה על שם פנחס אוהד ז"ל, 1924-1999, שהיה עובד חברת מקורות ומנהל אזור צפון ומערב הנגב במקורות. אוהד היה מחלוצי אספקת המים לנגב. במלחמת השחרור ולאחריה הוא השתתף בהגנת קווי המים לנגב. כאן גם תמצאו עמודי אבן שהוקמו לזכר ולהוקרה לשומרי נחל בשור, תורמים ונאמנים.

גשר הצינורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק של 2.8 ק"מ צפונית מערבית מהגשר התלוי נמצא גשר צינורות. גשר הצינורות [18][19] חוצה את נחל הבשור, נחנך בראשית ינואר 2014. הוא נבנה על מערכת צינורות המים שבין מאגרי הבשור. גשר הצינורות הוקם על ידי רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור בשותפות עם מקורות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומקורות, בתקציב של 2.2 מיליון ש"ח[20]. הגשר מיועד להולכי רגל ורוכבי אפניים. הגשר מהווה נקודת תצפית נוספת, נוחה ובטוחה בעת שיטפונות. במרכז הגשר מעל ערוץ נחל הבשור, הוקמה מרפסת תצפית שיכולה להכיל עשרות מטיילים. בנוסף למרפסת שבמרכז גשר הצינורות, הקימה הקק"ל שני מצפים לצפייה, במצפה התחתון מעל משאבות שאיבת המים למאגרים, תצפית המאפשרת לצפות על המאגר הראשון (מאגר הבשור) שאליו מגיעים המים מהסכר בתעלה (האגם). התצפית השנייה ממוקמת בראש תלולית שיצרה הקק"ל, תצפית נוף ומאפשרת לצפות על המאגרים העליונים והסביבה. בעת שהמאגרים מלאים במים ניתן לצפות בלהקות ציפורים נודדות המרוות את צימאונן[21]. השילוב של גשר הצינורות, דרך הבשור, הגשר התלוי ושביל הבשור שעל הגדה הימנית של הנחל יוצר מסלול טיול מעגלי לאורך ערוץ נחל הבשור באורך כ־7 ק"מ[22].

באר רבובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-3 ק"מ מהגשר התלוי בכיוון צפון מערב נמצאת באר רבובה שנחפרה באמצע הכפר הבדואי רואייבה. סביב הבאר שדרות עצי אשל ושרידי מבנים. הבאר, עתיקה[23] על הגדה השמאלית של הנחל. תוך כדי שיפוץ הבאר, נבנה מבנה עליון שהוקם בשנות ה-30 של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי. עומק מפלס המים כיום בבאר הוא כ-25 מ’ והמבנה שמעליה כולל שרידי יסודות אנטיליה, קמרון-אבן, בריכת-אגירה ושקתות-אבן ובטון. גם צינורות-ברזל מקוריים נותרו פה ושם משולבים במבנה. בסקרים ארכאולוגיים שבוצעו סביב הבאר נמצאו מטבעות מתקופת המנדט הבריטי וחלקי אנטיליה. מתיישבי מצפה גבולות [24](כיום הקיבוץ גבולות) בשנים 1943–1946 קנו מים מהבדואים תושבי הכפר שנשאבו מבאר רבובה. לסיבוב האנטילה השתמשו בחמור או פרידה שסובבו את גלגל האנטילה וכך במשך כמה שעות היו ממלאים את מיכלי המים. הובילו את המים למצפה בחביות בנפח 1 מטר מעוקב על גבי עגלה. המרחק בין המצפה לכפר רואייבה היה כ-8 ק"מ. תושבי הכפר ותושבי מצפה גבולות היו ביחסי ידידות וכבוד הדדיים. הם היו מתארחים אחד אצל השני לעיתים קרובות ללגימת קפה ורכילות. בשנת 1948 במלחמת העצמאות הכפר ננטש.

בשנת 2009 שופץ המבנה על ידי רשות הטבע והגנים, בניהול א’ בורטניק. בקרבת הבאר שרדו כמה עצי תמר ושיקמה עתיקים.

בשנת 2014 באר רבובה שולבה בדרך סלולה לדרך הנופית “דרך הבשור”.

כ-400 מ’ מזרחית לבאר מצוי צמד של מערות-מגורים, כרויות לתוך שכבת הליס, שהיו בשימוש הבדווים.

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם החי של אזור הבשור עשיר ומגוון. הוא כולל בעלי-חיים מדבריים, לצד בעלי-חיים ים-תיכוניים. בצד כל אלה מופיעים כאן גם נציגים ממוצא אתיופי (אפריקני) וממוצא אוריינטלי (אסייני)[25].

מגוון מקומות החיות באזור - בתרונות הליס, מחשופי אבן-חול, חישות של קנה ואשל ואפיק עשיר בצומח - איפשר לבעלי-חיים רבים להתפתח ולהיאחז במקום. עופות נודדים רבים נוחתים כאן כדי לאכול ולהחליף כוח בכתם הירוק של הנחל. ציפורים רבות מבלות כאן את החורף, ואחרות נותרות כאן כל השנה ואף מקננות בתחומי השמורה. באפיק הנחל ובמעיינותיו חיים דגים קטנים מהמין נאוית המליחות. הללו ניזונים בזחלים ובגלמים של יתושים החיים במים. חוץ מהם חיים כאן גם זחלי שפיריית, שטגבים וחותרים, שהם פשפשי מים, ועוד הרבה מיני חסרי חוליות הקשורים למים. החרקים וחסרי החוליות הם עיקר מזונה של צפרדע הנחלים, המקרקרת כאן באביב ובקיץ.

זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדון המצוי, חרדון המדבר, כוח האפור,

נחשים:- זעמן שחור, תלום קשקשים מצוי, שחור-ראש שלווני, מטבעון מדבר, זעמן אוכפים, נחש חולות, חרטומן, נחש הכיפה. נחש ארסי גדול ממדים, פתן השחור.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפרוני מצויץ, פרוש מצוי, זרעית השדה ונחליאלי לבן (בסתיו).

ציפורי סבך קטנות: סבכי, פשוש, קנית ועלוית.

בתוך המים שטות להן סופיות, בחורף ברווזים ואגמיות.

יוני סלע, יוני בית, חוגלות, קטה הסנגלית והקטה חדת הזנב, זרזירים והעגורים האפורים.

דורסי יום: עקבים, עיטים בזים מצויים.

דורסי לילה: הכוס, האוח והתנשמת, ינשופי-עצים.

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכרסמים: חולד, נברן השדה, מריון מצוי, דרבן וארנבת.

קיפודים: קיפוד המצוי, קיפוד המדבר וקיפוד החולות.

צבי ארץ ישראלי, נמיה, סמור, שועל, זאב צבוע מפוספס וקרקל (חתול המדבר).

הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוצו של נחל הבשור נראה מרחוק כפס ירוק המתפתל בין בתרונות הליס והחולות שדרכם הוא זורם הימה. עוצמת הפס הירוק ורוחבו משתנים משנה לשנה בהתאם לכמות המשקעים, אך גם בשנות בצורת הוא אלמנט קבוע השולט בנוף[26].

הצומח באפיק הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפיק הזרימה של הנחל שולטים שלושה מיני צמחים: קנה מצוי, סוף מצוי ואשל היאור וגם עצי תמר בודדים. במחשופים שבין צמחי הקנה, הסוף והאשל, מופיעים צמחי סירח קוצנית ולכיד הנחלים ירבוז, כף אווז, קייצת, דטורה וחיטת קנים.

הצומח בגדות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטד אירופי, מתנן שעיר, שמשון יושב ואכילאה ריחנית, מוריקנדיה מבריקה, יפרוק המדבר, מקור חסידה שעיר, טבק השיח, סמר, ינבוט השדה והגה מצוי.

יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר התלוי מעל נחל הבשור, נמצא בתחום המועצה האזורית אשכול ובאחריותה. היישובים הקרובים ביותר למקום[הסברים 2]:-

מדרום מזרח קיבוץ צאלים (3 ק"מ) ובסיס צה"ל צאלים (7.3 ק"מ),

מדרום מערב קיבוץ גבולות (7.9 ק"מ), מושב אוהד (11.6), מרכז צוחר (13 ק"מ) ומושב עמיעוז (15.1 ק"מ),

מצפון מערב העיר אופקים (25.7 ק"מ),

מצפון קיבוץ אורים (14.2 ק"מ)

מצפון מערב מושב עין הבשור (12.1 ק"מ).

במקרה חירום ניתן לפנות למוקד החירום של המועצה האזורית אשכול הפתוח כל ימות השנה 24/7, לבסיס צאלים ולבסיס פקוד העורף מול מושב פטיש, למוקד הרפואי שבמרכז צוחר ולמרפאות המקומיות ביישובים.

ביישובים ניתן למצוא מקומות לינה והסעדה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים והסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 נקרא גדה ימנית או גדה שמאלית של הנחל, כשהפנים עם כיוון זרימת הנחל.
  2. ^ מרחקים נקבעו על פי מפת גוגל, הדרך הקצרה ביותר ברכב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 גשר החבלים מעל נחל הבשור, באתר www.outdooractive.com
  2. ^ נחל הבשור - דרך נוף, באתר www.kkl.org.il
  3. ^ החברה להגנת הטבע - מסלולים מומלצים - אל נופי נחל הבשור, באתר www.teva.org.il
  4. ^ דן גזית, חבל הבשור, החברה להגנת הטבע
  5. ^ באר רבובה: נ.צ. 574276 / 151148
  6. ^ גשר הצינורות (חדש ) :  נ.צ. 572029 / 152487
  7. ^ admin, מפת אוּרִים (125) – מהדורה מקוונת | אבני גזית
  8. ^ באר צאלים: נ.צ. 569600 / 155335 
  9. ^ נספח שימור לתיק תיעוד: ממשק נחל בשור ופארק האפיק | אבני גזית
  10. ^ מאורים לאורך גדות נחל בשור בין גשר אברהם ולבין הגשר התלוי, באתר עמירם במשעולי ישראל, ‏2017-11-07
  11. ^ עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ, באתר amudanan.co.il
  12. ^ ברסלבסקי, י’.תש”י. הידעת את הארץ – ארץ הנגב. הוצ’ הקיבוץ המאוחד: 396. חבל הבשור: 202.
  13. ^ דן גזית, חבל הבשור, החברה להגנת הטבע, עמ' 219-220
  14. ^ אנדרטת עופר ויניב בנחל הבשור, באתר פיקיוויקי – מאגר תמונות שיתופי לשימוש חופשי
  15. ^ 1 2 דרך הבשור – iNature, באתר inature.info
  16. ^ נספח שימור לתיק תיעוד: ממשק נחל בשור ופארק האפיק | אבני גזית
  17. ^ נחל הבשור - דרך נוף, באתר www.kkl.org.il
  18. ^ מאורים לאורך גדות נחל הבשור בין גשר אברהם ולבין הגשר התלוי, באתר עמירם במשעולי ישראל, ‏2017-11-07
  19. ^ עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ, באתר amudanan.co.il
  20. ^ גשר הצינורות בנחל הבשור, באתר רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור
  21. ^ גשר הצינורות מעל לנחל הבשור, באתר www.malon.co.il
  22. ^ קובי פינקלר, נחנך גשר הצינורות בנחל הבשור, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2014
  23. ^ ברסלבסקי : 391, 408. מיטיב, ב’ (עורך הקובץ). 1998(?). יחדיו – סיפורי ראשונים; הוצ’ קיבוץ נירים: ע’ 12. חבל הבשור: 153-154.
  24. ^ מצפה גבולות, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  25. ^ דן גזית, חבל הבשור, החברה להגנת הטבע, עמ' 190
  26. ^ הארכאולות וחוקר הסביבה דן גזית ודר' אברהם ארבל, חבל הבשור, החברה להגנת הטבע, עמ' 183-189