לדלג לתוכן

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הממשלה ה-23)
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
ממשלת ישראל העשרים ושלוש בראשות יצחק שמיר בבית הנשיא חיים הרצוג. עומדים מימין לשמאל: אליקים רובינשטיין מזכיר הממשלה, אהוד אולמרט, רפאל אדרי, מרדכי גור, משה שחל, יצחק מודעי, משה קצב, עזר ויצמן, אריאל שרון, יעקב צור, חיים בר-לב, אריה דרעי, גדעון פת, יצחק רבין, דן מרידור, גד יעקבי, משה נסים, אברהם כ"ץ-עוז, יצחק חיים פרץ, משה ארנס ורוני מילוא. יושבים מימין לשמאל: יצחק נבון, שמעון פרס, חיים הרצוג, יצחק שמיר ודוד לוי
מידע כללי
22 בדצמבר 198811 ביוני 1990 (שנה)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה יצחק שמיר
ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, המערך, מפלגת ש"ס ומפד"ל
מספר שרים 27
הקבינט הקודם ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הקבינט הבא ממשלת ישראל העשרים וארבע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראש ממשלת ישראל ה-23 יצחק שמיר ושר האוצר שמעון פרס בחדר ישיבות הממשלה בכנסת ב-5 בינואר 1989

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).

סיעות הכנסת השתים עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב
הליכוד יצחק שמיר 40 709,305 31.1% קואליציה
המערך שמעון פרס 39 685,363 30.0% קואליציה
ש"ס יצחק חיים פרץ 6 107,709 4.7% קואליציה
אגודת ישראל משה זאב פלדמן 5 102,714 4.5% קואליציה
רצ שולמית אלוני 5 97,513 4.3% אופוזיציה
מפד"ל זבולון המר 5 89,720 3.9% קואליציה
חד"ש מאיר וילנר 4 84,032 3.7% אופוזיציה
התחיה גאולה כהן 3 70,730 3.1% אופוזיציה
מפ"ם יאיר צבן 3 56,345 2.5% אופוזיציה
צומת רפאל איתן 2 45,489 2.0% אופוזיציה
מולדת רחבעם זאבי 2 44,174 1.9% אופוזיציה
שינוי אמנון רובינשטיין 2 39,538 1.7% אופוזיציה
דגל התורה אברהם רביץ 2 34,279 1.5% קואליציה
הרשימה המתקדמת לשלום מוחמד מיעארי 1 33,279 1.5% אופוזיציה
מד"ע עבד אל-והאב דראושה 1 27,012 1.2% אופוזיציה

גושים פוליטיים בכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:

  • גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
  • גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
  • גוש החרדים והדת"ל: ש"ס, אגו"י, המפד"ל, דגל התורה. סה"כ: 18 מנדטים.
  • גוש המרכז: שינוי. סה"כ: 2 מנדטים.
  • גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
  • גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא, חיים הרצוג, הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בתמיכת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בהרכבת ממשלה כזו, והעדיף להרכיב ממשלה בקואליציה עם המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה, בה תמכו 95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם את תפקיד סגן ראש הממשלה ושמעון פרס מונה לתפקיד שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה.

עקב אופן הרכבת הממשלה, נוצרה מערכת בלמים ואיזונים לכוחן של שתי המפלגות. תיקי האוצר והחקלאות, תיקים כלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, תיקים חברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה - התיק החברתי החשוב ביותר - היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו בידי המערך ולא בידי הליכוד.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה היו מחלוקות רבות הן בנושאי דת ומדינה, הן במדיניות הביטחונית והן בסוגיות הכלכלה והרווחה. המערך תמך ביוזמות הידברות עם הפלסטינים, בכלכלה סוציאליסטית, בפירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר. לעומתו, הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטליסטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.

אירועים שאירעו בסמוך לכהונת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:

אירועים מרכזיים בכהונת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים ורציחתם של 16 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בעיקר באמצעים ביטחוניים.
  • בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. כל החברות היו אזוריות ולא יכלו להתאגד (עד יצירת HOT בסוף שנות ה-90). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים.

ניהול העניינים המדיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל סירבה למשא ומתן עם אש"ף, ועל פי החוק אותם הימים נאסרה אף הידברות יחידים עם אש"ף או עם חבריו. ב-15 במאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכללה עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים, כל זאת ללא הכרה בהנהגת אש"ף שישבה מחוץ לשטחים. האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני גם החל בפעולות ובהפגנות. כמו כן נמשכה המחלוקת בין חלקי הקואליציה בנושא ההתנחלויות. ב-31 בדצמבר 1989 פיטר רה"מ שמיר את השר עזר ויצמן לאחר שנתגלה כי ניהל שיחות עם אנשי אש"ף מה שכאמור היה אסור אז בחוק. הפיטורים חוללו משבר קואליציוני שאיים על המשך כהונת הממשלה. רגע לפני שהפיטורים נכנסו לתוקף הושגה פשרה לפיה ויצמן נותר בממשלה אך הוצא מהקבינט המדיני והממשלה החזיקה מעמד עד שנפלה ב"תרגיל המסריח"(להלן).

מדיניות כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמשכה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

הפלת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התרגיל המסריח

במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסי ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולהרכיב ממשלת שמאל-חרדים. כמו כן, פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה. בעקבות זאת, פיטר יצחק שמיר את שמעון פרס מהממשלה ושאר שרי מפלגת העבודה התפטרו מהממשלה. ב-15 במרץ 1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 40 משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון,
משרד החוץ, משרד הכלכלה והתכנון,
המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה והרווחה,
משרד המשפטים, משרד התעשייה והמסחר,
משרד התיירות, משרד התחבורה,
3 שרים בלי תיק
משרד החוץ 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
המערך 39 משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות,
משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה,
משרד המשטרה, משרד המדע והטכנולוגיה,
משרד התקשורת, משרד החקלאות,
משרד הבריאות, משרד האנרגיה והתשתית,
2 שרים בלי תיק
משרד האוצר 22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 פרשה מהקואליציה עקב ניסיונה להפיל את הממשלה
ש"ס 6 משרד הפנים, המשרד לקליטת עלייה משרד הפנים 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
אגו"י 5 משרד העבודה והרווחה 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
מפד"ל 5 משרד הדתות, שר בלי תיק 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
דגל התורה 2 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה עם כינונה 26 שרים: 11 מהליכוד, 11 מהמערך, 2 מש"ס ו-2 מהמפד"ל. בפברואר 1990 התפטר אריאל שרון ובמקומו מונה דוד מגן. ב-15 במרץ 1990, בעקבות התרגיל המסריח, פוטר שמעון פרס ועשרת שרי המערך האחרים התפטרו, ובממשלה שכיהנה כממשלת מעבר נותרו 15 שרים.

מבין 27 האנשים שכיהנו כשרים בממשלה, 19 כיהנו בעבר בממשלה (שמיר, פרס, לוי, נבון, רבין, ארנס, בר-לב, המר, ויצמן, יעקבי, מודעי, נסים, שרון, פת, פרץ, גור, קצב, שחל, צור) ו-8 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (אדרי, דרעי, מילוא, מרידור, כ"ץ-עוז, אולמרט, מגן, שאקי)

הליכוד המערך ש"ס אגודת ישראל מפד"ל
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
י"ד בטבת ה'תשמ"ט - י"ח בסיוון ה'תש"ן | 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד שר סיעה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

יצחק שמיר

הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד האוצר מ"מ ראש הממשלה

שמעון פרס

פוטר על ידי רה"מ

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
המשרד לאיכות הסביבה רוני מילוא הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
רפאל אדרי

התפטר מתפקידו

המערך 7 במרץ 1990 - 15 במרץ 1990
ללא תיק 22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
משרד האנרגיה והתשתיות משה שחל

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הביטחון יצחק רבין

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הבינוי והשיכון סגן ראש הממשלה

דוד לוי

הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד הבריאות יעקב צור

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החוץ משה ארנס הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד החינוך והתרבות סגן ראש הממשלה

יצחק נבון

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החקלאות אברהם כ"ץ-עוז

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הכלכלה והתכנון יצחק מודעי הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד המדע והטכנולוגיה עזר ויצמן

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד המשטרה חיים בר-לב

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד המשפטים דן מרידור הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד העבודה והרווחה ראש הממשלה

יצחק שמיר

הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
רוני מילוא הליכוד 7 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990
המשרד לענייני דתות זבולון המר מפד"ל 27 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד הפנים אריה דרעי ש"ס 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
המשרד לקליטת עלייה יצחק חיים פרץ ש"ס 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התחבורה משה קצב הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התיירות גדעון פת הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התעשייה והמסחר אריאל שרון הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 20 בפברואר 1990
משה נסים הליכוד 7 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990
ללא תיק 22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
משרד התקשורת גד יעקבי

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
ללא תיק דוד מגן הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
אהוד אולמרט הליכוד 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
מרדכי גור

התפטר מתפקידו

המערך 22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
אבנר חי שאקי מפד"ל 27 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
סגני השרים
משרד האוצר יוסי ביילין המערך 26 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החוץ בנימין נתניהו הליכוד 26 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד העבודה והרווחה משה זאב פלדמן אגודת ישראל 26 בדצמבר 1988 - 15 באוקטובר 1989
משרד הפנים רפאל פנחסי ש"ס 15 בינואר 1990 - 11 ביוני 1990

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
משה-זאב פלדמן אגודת ישראל סגן שר במשרד העבודה והרווחה התפטרות 31 באוקטובר 1989 לא מונה מחליף
אריאל שרון הליכוד משרד התעשייה והמסחר התפטרות 20 בפברואר 1990 משה נסים הליכוד 7 במרץ 1990
יצחק שמיר הליכוד משרד העבודה והרווחה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 7 במרץ 1990 רוני מילוא הליכוד 7 במרץ 1990
רוני מילוא הליכוד המשרד להגנת הסביבה החל לכהן כשר העבודה והרווחה 7 במרץ 1990 רפאל אדרי המערך 7 במרץ 1990
שמעון פרס המערך משרד האוצר פיטורין 15 במרץ 1990 יצחק שמיר (מ"מ) הליכוד 15 במרץ 1990
יצחק נבון המערך משרד החינוך והתרבות פרישת הסיעה מהקואליציה 15 במרץ 1990
יצחק רבין המערך משרד הביטחון 15 במרץ 1990
רפאל אדרי המערך המשרד להגנת הסביבה 15 במרץ 1990
חיים בר-לב המערך משרד המשטרה 15 במרץ 1990
עזר ויצמן המערך משרד המדע והטכנולוגיה 15 במרץ 1990
גד יעקבי המערך משרד התקשורת 15 במרץ 1990
אברהם כ"ץ-עוז המערך משרד החקלאות 15 במרץ 1990
יעקב צור המערך משרד הבריאות 15 במרץ 1990
משה שחל המערך משרד האנרגיה והתשתית 15 במרץ 1990
מרדכי גור המערך שר בלי תיק 15 במרץ 1990
יוסי ביילין המערך סגן שר במשרד האוצר 15 במרץ 1990

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
1986–1988
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
22 בדצמבר 198811 ביוני 1990
הבא:
ממשלת ישראל העשרים וארבע
1990–1992