מהרי"ל
 | |
| קברו של רבי יעקב הלוי בן משה מולין בוורמס | |
| לידה |
1363 ה'קכ"ג מיינץ, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
1427 (בגיל 64 בערך) כ"ב באלול ה'קפ"ז וורמס, האימפריה הרומית הקדושה |
| כינוי | מהרי"ל |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בוורמס |
| מדינה |
 האימפריה הרומית הקדושה |
| מקום פעילות | גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 14 בספטמבר 1427  |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| תחומי עיסוק | הלכה, מנהג |
| תפקידים נוספים | רבה של מיינץ, ראש ישיבה, חזן |
| רבותיו | אביו, הרב משה לוי מולין, רבי שלמה יצחק וינר, רבי שלום מנוישטאדט, רבי אברהם קלויזנר, מהר"ם סג"ל |
| תלמידיו | מהר"י ווייל, רבי אלעזר בן יעקב, זלמן מסנט גור |
| בני דורו | רבי יצחק אייזיק מטירנא, רבי זלמן רונקיל, רבי זלמן כ"ץ מחבר ספר היריעה |
| חיבוריו | "מנהגי מהרי"ל", שו"ת |
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין[1]; נולד במגנצא סביב שנת ה'קכ"ג, 1363[2] ונפטר בכ"ב באלול ה'קפ"ז, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.
מהרי"ל היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. הוא נחשב לסמכות עליונה בענייני הלכה ומנהג, ושלח תשובות לכל רחבי מרכז אירופה. בנוסף, הוא שימש שליח ציבור, ומיוחסים לו רבים מניגוני התפילה. קובץ מנהגיו, פסקיו ופירושיו, שחובר בידי תלמידו, מכונה מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל. הספר הפך לאחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית, והוא מצוטט פעמים רבות בידי הרמ"א והפוסקים שאחריו. יחד עם ספר המנהגים של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מדובר בשני ספרי המנהגים החשובים ביותר.[3]
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהרי"ל היה בנו ותלמידו של הרב משה הלוי סגל, רבה של מיינץ ותלמידו של רבי שלמה יצחק וינר. נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.[4] תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט יחד עם רבי יצחק אייזיק מטירנא אצל רבי שלום מנוישטאדט (כונה גם "רבי שלום מוויען") שהיה רבו המובהק. קודם לכן למד בווינה בישבתם של מהר"ם ס"ל ורבי אברהם קלויזנר, שהיה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק. בנוסף, למד אצל רבי גרשון, שאותו מצטט בכינוי "מורי הרר"ג". בשנת 1387 (ה'קמ"ז) תפס המהרי"ל את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.
מהרי"ל חי בתקופה קשה ליהודי האזור. הוא חזה בגירוש יהודי אוסטריה ובטבח ההמוני של יהודי וינה בניסן ה'קפ"א (1421) ובמלחמות בבוהמיה שגרמו ליהודי בוואריה וחבל הריין סבל רב. מצבם הקשה של היהודים באזור באותה תקופה, משתקף בתשובות ההלכתיות שכתב, שרבות מהן מוקדשות לכל מיני אתגרים הנוצרים במצבים אלו: יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבלות ועוד. למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בוורמס.
מהרי"ל שימש כחזן בקהילתו, והוא דגל בגישה כי אין לשנות מן הניגונים המסורתיים. מאידך, מסופר כי גם הלחין ניגונים חדשים וישנם ניגונים המיוחסים לו. חלק מן הניגונים המיוחסים אליו היו בשימוש במיינץ עד לימי מלחמת העולם השנייה. מתוך כתביו נראה שמהרי"ל היה אף בקיא בחכמת האסטרונומיה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקובץ התורני המפורסם ביותר שלו הוא ספר מנהגי מהרי"ל הידוע גם כספר המהרי"ל, ליקוטי מהרי"ל או בפשטות המנהגים. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות הלכתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת, והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן משוטיגווערא (מהעיר סנט גור (אנ'), הסמוכה לריין, בין קובלנץ למיינץ), ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביונטה שבאיטליה בשנת ה'שט"ז (1556), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה האוחזת בחשיבותם הרבה של המנהגים בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך, בהם הוא הוסיף את מנהגי יהדות אשכנז. נתקבלו הרבה מהכרעותיו שכנראה לא היו נהוגים קודם. לדוגמה, ברוב מחזורי אשכנז המערבי שלפניו, הופיעו פיוטים באמצע הקדושה למוסף של יום כיפור. לאור הכרעתו של המהרי"ל שלא לאומרם, נשמטו מהמחזורים שבמנהג זה.[5] אם כי היו הדעות חלוקות בהתייחסות לאמינות הספר, ודעת הרב חיים מוולוז'ין בשם הגאון מווילנה הייתה ששמש פשוט (קטן) כתב ספר זה.[6]
תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם בקרמונה בשנת שט"ז (1556). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב יצחק סץ ויצאו לאור תחת השם שו"ת מהרי"ל החדשות.
מכון ירושלים הוציא לאור במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז" את ספרי המהרי"ל במהדורות מוערות על פי דפוסים הראשונים וכתבי יד עם מבוא ומפתחות:
- ספר מהרי"ל - מנהגים של רבינו יעקב מולין, עורך שלמה י. שפיצר, ירושלים תשמ"ט, (מהדורה ראשונה), תשנ"א (מהדורה שנייה), תשס"ה (מהדורה שלישית)
- שו"ת מהרי"ל, עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תש"ם.
- שו"ת מהרי"ל החדשות (תשובות מהמהרי"ל שנאספו מכתבי יד שונים), עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תשל"ז.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אליעזר בן יעקב (זלמן משוטיגווערא/סנקט גור, המלקט של "מנהגי מהרי"ל").
- רבי יעקב וייל.
- רבי ליווא לנדא, רב וראש ישיבה, אביו של רבי יעקב לנדא, בעל ספר האגור.
- לפי כמה דעות רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מוֹלִין, יעקב הלוי סג"ל (מהרי"ל)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 115–116, באתר היברובוקס
- מהרי"ל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, מהרי"ל וזמנו, ניו יורק תש"ד, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי משה הלוי מולין סגל (מהרי"ל), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' י"ז, באתר אוצר החכמה
- הרב ישראל פלס, דברי בקורת על ספר מהרי"ל ותשובות לבקורת, ישורון כרך כ', עמ' תתצ-תתקט
- אדוארד נוימן, "Jacob ben Moses Mölln (MaHaRIL)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתביו
- שו"ת מהרי"ל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ספר מהרי"ל מאתר היברובוקס - מהדורת סבייוניטה שט"ז; מהדורת לובלין ש"נ; מהדורת הנוי שפ"ח; מהדורת ורשה תרל"ה (דפוס צילום בירושלים תשל"ח); מהדורת קיידאן תרצ"ב
- ספר מהרי"ל - חלק הלקוטים, בערעהאווא תרצ"ג, באתר היברובוקס
- שו"ת מהרי"ל, קרימונה שט"ז, באתר היברובוקס
- שו"ת מהרי"ל, קרקוב תרמ"א, באתר היברובוקס; מהדורה זו באתר דעת
יעקב בן משה מולן (1360-1427), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נקרא כך ע"ש אביו שנקרא משה, שזהו כינויו.
- ^ לפי ישראל יעקב יובל, על כמה מפרסומי כתב-העת 'מוריה' ו'מפעל תורת חכמי אשכנז', קרית ספר, כרך ס"א (ה'תשמ"ז), עמ' 359, מהרי"ל נולד בשנת 1375, אבל אחרים מקיימים את הזמן המקובל, ראו הרב ישראל פלס, ישורון, חלק כ' (ניסן ה'תשס"ח), עמוד תתצ"ו.
- ^ ביניהם, ספר מהרי"ל השפיע במיוחד על קהילות מערב אירופה, בעוד ספר המנהגים לרי"א טירנא משקף את מנהגי קהילות מזרח אירופה.
- ^ יש סוברים שהוא רבי משה מצוריך.
- ^ עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כפור), ירושלים תש"ל, עמ' 408.
- ^ ר' חיים וואלוזינער, הקדמה לספר מעשה רב
| תקופת חייו של הרב מהרי"ל על ציר הזמן |
|---|
 |