המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש – הבדלי גרסאות

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
	אחד מסמלי המחאה נגד הממשלה, יולי 2020
תאריכי המאבק	9 במאי 2020 – הווה (4 שנים)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:27, 4 באוגוסט 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פירוט יתר.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מאבק אזרחי
פרמטרים ריקים [ משך העימות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש החלה ב-9 במאי 2020, בסמוך להקמת הממשלה.

המחאה עוסקת במספר נושאים:

מחאה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה להתפטרותו עקב כתבי האישום נגדו, ובדרישה להקים ועדת חקירה בפרשת הצוללות.
מחאה נגד אופן הטיפול במגפת הקורונה בישראל.
מחאה נגד המשבר הכלכלי שנוצר בישראל עקב מגפת הקורונה.
מחאות של מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם עצמאים, מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.
מחאה נגד אלימות משטרתית.

חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם זכויות האישה ומחאה על אלימות נגד נשים, מחאה נגד מתווה הגז, מחאה על הריגת סלומון טקה, מחאה על הריגת איאד אלחלאק, מחאה נגד הכיבוש הישראלי ומחאה נגד קיפוח הישובים הדרוזים בישראל.^[1]

כמה ארגונים נוטלים חלק במחאה. העיקריים שבהם הם תנועת "הדגלים השחורים", התנועה לאיכות השלטון, תנועת "אין מצב" של אמיר השכל, שנקראה "מחאת היחידים", ותנועת "חוזה חדש" שהוקמה על ידי ישי הדס ואחרים.^[2]

תנועת "אין מצב" הדפיסה לקראת ההפגנות שלטים בהם נכתב "אין מצב שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה", וחברי תנועת "חוזה חדש" מניפים שלטים בהם כתובה הסיסמה "Crime Minister".

מוקדי המחאה העיקריים בתחילתה היו כיכר הבימה וכיכר רבין בתל אביב, אך לאחר מכן רוב פעילויות המחאה נערכו ברחוב בלפור בירושלים, סמוך לבית ראש הממשלה. הפגנות נוספות נערכו בערים רבות, וכן בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה. באוגוסט 2020 החלו הפגנות הזדהות גם בקרב קהילות יהודיות מחוץ לישראל.

במספר מקרים אירעו עימותים אלימים בהפגנות, הן של המפגינים והן של אנשי ימין שתקפו מפגינים.

רקע

המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש מהווה המשך למחאות שהחלו לפני כן, בהן מחו על מתווה הגז, על פרשת הצוללות וכן המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. בפברואר 2018 נערכו הפגנות רבות בהן קראו לנתניהו להתפטר והביעו מחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. ההפגנות העיקריות היו בכיכר הבימה ובכיכר רבין בתל אביב. גנות אלה נערכו בקביעות מדי שבוע, והתגברו בשנים 2018 ו-2019.^[3]

בנובמבר 2019, בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000, התקיימה בתל אביב הפגנה בה השתתפו אלפי בני אדם בקריאה להתפטרותו.^[4]

נושאי המחאה

הנושאים העיקריים העולים במחאה הם דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב כתבי האישום נגדו, ומחאה נגד אופן הטיפול במגפת הקורונה בישראל וקריאה לטפל במשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיה. כמו כן עולה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות.

המחאה אינה מאורגנת, ובמקביל לה התקיימו אירועי מחאה של מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם עצמאים, מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות. כמו כן הובעה מחאה נגד אלימות משטרתית שננקטה נגד המפגינים.

מחאה נגד בנימין נתניהו

הקריאה המרכזית בהפגנות היא דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקב כתבי האישום נגדו. כמו כן עולה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות.

במאי 2020 הוקם ברחוב בלפור בירושלים מאהל מחאה בו מרוכזת פעילות הארגונים השותפים למחאה. ב-13 ביולי הגיעו למקום פקחים של עיריית ירושלים וכוחות משטרה, ופינו את המפגינים ממתחם המאהל. חמישה מפגינים נפצעו באורח קל בעימותים עם הפקחים, ואחד מהם פונה לבית החולים. למחרת שוב הוקם המאהל, ושוב בוצע פינויו.^[5]

מחאה נגד הטיפול במשבר הקורונה

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל הורה בנימין נתניהו על סגירת גבולות המדינה ואכיפת סגר ואמצעים נוספים למיגור המגפה. צעדים אלה האטו את התפשטות התחלואה, אבל גרמו למשבר כלכלי. בתוך חודש עלה שיעור האבטלה מ-4% ל-25%. בנוסף לכך נמתחה ביקורת על היעדר ההיערכות לגל שני ועל תהליך קבלת החלטות פגום. אלה נחשבים בין הגורמים להתפרצות המחודשת שהחלה במאי 2020.

עמוס ידלין היה בין מבקרי הממשלה, ואמר: "למדינת ישראל היו חודשיים לעשות תחקיר, ובמקום תחקיר עשו מסיבת ניצחון ושלחו אותנו לעשות חיים. אבל היו הרבה מאוד שגיאות גם בגל הראשון - אנשים שהורשו להגיע מניו יורק עם מחלה, מה שקרה בבתי אבות, העובדה שיש 27 אחיות עם נייר ועיפרון שעוקבות אחרי שרשרת ההדבקה. ככה לא עוצרים את זה במדינת ההייטק, היינו צריכים לעשות תחקיר על העובדה שבעצם לא ניהלו את הקורונה, ולא היה מנגנון ביצוע. היו לנו חודשיים לבנות את המערך הזה ובזבזנו אותם, התחלנו את הקרב מחדש אחרי שניצחנו בגל הראשון".^[6]

כמו כן הובעה במחאה התנגדות לפגיעה בזכויות האזרח בצעדים שבהם נקטה הממשלה בטיפול בקורונה, בהם מגבלות תנועה חמורות, הפעלת אמצעי מעקב של שב"כ על אזרחים, ומגבלות על הפגנות ועל פעילות בתי המשפט. בתגובה הבטיח שר המשפטים, אבי ניסנקורן, כי לא יהיו מגבלות על הפגנות או על פעילות בתי המשפט, גם אם יהיה סגר מלא.^[7]

ארגוני המחאה

מחאת הדגלים השחורים

מחאת "הדגלים השחורים" צמחה מהתארגנות של בודדים בכל רחבי ישראל. את המחאה יזם העיתונאי אורי משגב בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו.^[8] פעילות התנועה החלה ב-19 במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, בפעולה שלדברי מארגניה נועדה למחות על השבתת משכן הכנסת ופעילותה במהלך המשבר הפוליטי שנוצר בין גושי המפלגות לאחר הבחירות. מחאה זו הייתה חריגה בשל התרחשותה בהתאם לסעיף בתקנות החירום, שהתיר קיום הפגנות בישראל למרות מגבלות שהוטלו על התכנסות קהל בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. על רקע המגבלות חלק מהפעילות בוצע באמצעות כלי רכב, בשיירות שנסעו לכוון משכן הכנסת כשעליהן דגלים שחורים.

המחאה החלה בהתארגנות ברשתות החברתיות, שלדברי היוזמים מטרותיה העיקריות היו:^[9]

בחירה של יושב ראש הכנסת שמייצג את הרוב בכנסת.
הקמת ועדות הכנסת, שזו פעולה חיונית לפיקוח על הממשלה.
תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.

התנועה ערכה הפגנות רבות מול משכן הכנסת, וכן בכיכר רבין ובכיכר הבימה בתל אביב. הפגנות תמיכה בתנועה התקיימו במקומות רבים במדינה, בין השאר בעפולה, נהריה, ראש פינה, הוד השרון, פרדס חנה, קריית טבעון, כפר קאסם, באר שבע ואילת.

כמו כן קיימו אנשי התנועה משמרות מחאה ליד בתיהם של חברי כנסת רבים, בהם בני גנץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער, גלעד ארדן, אסף זמיר, רם שפע, צבי האוזר וגבי אשכנזי.

בפעילויות התנועה השתתפו, בין השאר, יובל דיסקין, אליקים רובינשטיין, יפעת ביטון, לוסי אהריש, עמר בר-לב, ניצן אלון, שחר ארגמן, עמוס בן-אברהם, עמירם לוין, עוזי ארד, יאיר לפיד, משה יעלון, איימן עודה, יאיר גולן, דן מרידור, כרמי גילון, זאב דגני ועיסאווי פריג'.

פעילי התנועה מפגינים כל שבוע בגשרים ברחבי ישראל.

ארגונים נוספים

עמותת "חוזה חדש" הוקמה על ידי משתתפי המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה. סימני הזיהוי של העמותה הם שלטים וחולצות עליהם נכתב "Crime Minister" ("קריים מיניסטר", משחק מילים באנגלית המאחד את תואר ראש הממשלה עם המילה "פשע").^[10]

העמותה הצהירה בכתב תביעה לבית המשפט כי היא לא קיבלה ואינה מקבלת תרומות מגורמים כלשהם בישראל או מחוצה לה, למעט אנשים פרטיים התורמים לה באופן אישי.^[11]

התנועה לאיכות השלטון שותפה לפעילויות המחאה, והציבה בחלק מההפגנות במה ומערכת הגברה.

תנועת "אין מצב" התגבשה סביב אמיר השכל, שהחל להפגין לבדו נגד נתניהו באוקטובר 2016, בשם "מחאת היחידים", בכניסה לעיר מגוריו יבנה ובמקומות נוספים.

במחאה שותפים ארגונים רבים המייצגים מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם העצמאים, עמותת "אני שולמן", מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.

מימון

רוב המשתתפים במחאה מגיעים לפעילויות על בסיס התנדבותי. עם זאת, אהוד ברק תרם לעמותת "הדגלים השחורים" קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות,^[12] וכן שותפים במחאה הארגונים "זזים" ו"עומדים ביחד", המקבלים מימון חלקי מהקרן החדשה לישראל.^[13]

אירועים בולטים

ב-24 במאי 2020 השתתפה אורנה בנאי בהפגנת "הדגלים השחורים" ואמרה: "באתי לכאן לקרוא לראש הממשלה להתפטר! נמאס לנו, נמאס לנו מהשקרים, מאוזלת היד, מהחלמאות, מהניהול הכושל מהאטימות והניתוק של ראש הממשלה והעבדים הנרצעים שלו." בעקבות דברים קיבלה בנאי איומים על חייה.^[14]^[15]

בהפגנה ב-26 ביוני קראו המפגינים להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו בפרשת הצוללות. לפי המשטרה, המפגינים חסמו את הכביש, ושבעה מהם נעצרו, בהם אמיר השכל.^[16] השכל סירב לחתום על צו הרחקה, ושוחרר כעבור יממה. ב-29 ביוני שב להפגין בירושלים. להפגנה הצטרפו, בין השאר, דן חלוץ, סתיו שפיר וצופית גרנט.^[17]

ב-11 ביולי נערכה בכיכר רבין הפגנה של עצמאים שמחו על המשבר הכלכלי, ובמהלכה התבטא המוזיקאי אסף אמדורסקי בחריפות נגד נתניהו: "אני כועס. יש נאשם בפלילים שחטף את המדינה שלנו. מדובר בנוכל שנותנים לו יותר מדי קרדיט - הוא צריך ללכת לכלא או לבית משוגעים."^[18]

ב-15 ביולי נערכה הפגנה סוערת בירושלים בה השתתפו אלפי בני אדם.^[19]

ב-23 ביולי נערכה הפגנה רבת משתתפים בירושלים, במהלכה נעצרו 8 בני אדם.^[20] למחרת נערכה הפגנה דומה בה נעצרו 55 בני אדם.^[21] באותו יום נערכה לראשונה הפגנה גם בסמוך לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה.^[22]^[23]

ב-26 ביולי נערכו הפגנות של תנועת "הדגלים השחורים" ב-250 גשרים וצמתים ברחבי המדינה.^[24]^[25] בהפגנות השתתפו גם אנשים מהליכוד^[26] וחסידי חב"ד.^[27]

מאות דרוזים יצאו להפגין ב-31 ביולי במחלף אליקים, ביום בו חגגו את חג הקורבן.^[28] כמו כן נערכה הפגנה ראשונה ביהודה ושומרון.^[29]

ב-1 באוגוסט הפגינו כעשרת אלפים בני אדם מול בית ראש הממשלה בירושלים. במשטרה הקצו כוחות גדולים למוקדי המחאה מחשש שיהיו ניסיונות לפגוע במפגינים. במקביל התקיימו הפגנות בסמוך לביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה, בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב, ובגשרים וצמתים רבים ברחבי המדינה.^[30]

באוגוסט 2020 החלו הפגנות הזדהות גם בקרב קהילות יהודיות בארצות הברית, בריטניה, צרפת, קנדה, גרמניה, אוסטרליה והולנד.^[31]^[32]

במהלך האירועים בלטו בסיקור התקשורתי מספר מקרים של מחאה בעירום, בהשראת ארגון פמן.^[33]

סטודנטית לעבודה סוציאלית טיפסה ב-21 ביולי על פסל המנורה ליד כיכר צרפת והפגינה חשופת חזה כאשר היא מניפה בידה ורד. לאחר מכן אמרה בראיון ברדיו: "החזה שלי אינו ביזוי סמל המדינה. אני לא חושבת שגוף האישה זה דבר מבזה, אני חושבת שראש ממשלה שמואשם בפלילים זה דבר מאוד מבזה".^[34]^[35]
בהפגנה בבלפור ב-24 ביולי הפגינו חמש נשים חשופות חזה, כשהן מחזיקות שלטים שעליהם סיסמאות בעברית, אנגלית וערבית, בהן: "ציצי מצטלם יותר טוב מאשר אלימות משטרתית", "ארץ אוכלת יושביה" ו"צדק לאיאד".^[36]
באותה הפגנה צילם שרון אברהם את המשתתפים בהפגנה באופן הדומה לציור "החירות מובילה את העם", המסמל את המהפכה הצרפתית, ובמרכזו אישה צעירה מניפה דגל בזמן ששמלתה נשמטת וחושפת את שדיה. התצלום זכה לתפוצה רחבה.^[37]

אלימות משטרתית

ראש מדור חקירות של המשטרה תיאר מקרים של אלימות מצד חלק מהמפגינים כלפי המשטרה: "יורקים על שוטרים, תוקפים אותם, דוחפים אותם, מקללים אותם."^[38]

בהפגנות בחודש יולי בירושלים הופעלו מכת"זיות נגד המפגינים,^[39] ותועדו מקרים רבים של אלימות משטרתית. ההפגנות ב-14 ביולי וב-16 ביולי היו סוערות, ונעצרו בהן עשרות בני אדם. לטענת המשטרה מאות מפגינים הפרו את הסדר במרכז העיר, יידו אבנים, ביצים וחפצים לעבר כוחות המשטרה, ובנוסף גרמו נזק רב וונדליזם לרכוש בתי העסק.^[40]

אלימות נגד המפגינים

בהפגנה ב-25 ביולי בצומת שער הנגב נדקר בצווארו אדם מקיבוץ גבים, לאחר שקבוצת אנשים פגעה במפגינים וקרעה את השלטים שנשאו.^[41] באותה עת תועד במחלף אלוף שדה ברמת גן רכב חולף המרסס מפגינים בגז פלפל.^[42]

בהפגנות ב-26 ביולי עצרה המשטרה שישה בני אדם שתקפו מפגינים.^[43]

לאחר הפגנה שנערכה ב-28 ביולי מול ביתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה בתל אביב, נפצעו חמישה מפגינים בידי חבורת בריונים, שחלקם היה מעורב באירועים אלימים במשחקי כדורגל. ב-30 ביולי איימו חברי ארגון הימין "לה פמיליה" על מפגינים ברחוב בלפור בירושלים, כשהם קוראים "מוות לשמאלנים" ו"מוחמד מת".^[44]

תגובות במערכת הפוליטית

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תיאר את פעולות המחאה כ"הפגנות שמאל אנרכיסטיות", טען שהן נושאות אופי אלים, קוראים בהן לרצח, והן זוכות לסיקור יתר.^[45]

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, ביקש לבדוק צעדים לצמצום ההפגנות, ובין השאר טען שמנכ"ל משרד הבריאות אמר שההפגנות הן "מדגרות קורונה". הוא גם הזהיר מפני פגיעה בראש הממשלה: "אלמלא היחידה לאבטחת אישים - מישהו היה עושה מעשה".^[46]

יאיר נתניהו פרסם ברשת טוויטר הודעה ובה פרטיהם של אנשי עמותת "חוזה חדש" וקרא להגיע לבתיהם ולהטרידם. אנשי העמותה הגישו תביעה נגד יאיר נתניהו, ובית המשפט קבע כי הוא ייאלץ למחוק את ההודעה שפרסם, והוציא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים.^[47] בראיון שהעניק לגלי ישראל כינה את המפגינים "חייזרים" ואמר שהוא מראה לאביו קטעים נבחרים מצילומי ההפגנות וכי "זה מבדר אותו".^[48]

הערות שוליים

^ רועי רובינשטיין, "בגדו בנו בחסות הקורונה": היום השלישי למחאת הדרוזים, באתר ynet, 5 במאי 2020.
^ בר פלגו ניר חסון, כולם מחפשים את ההנהגה של המחאה בבלפור, אבל היא פשוט לא קיימת, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020.
^ אדיר ינקו ואיתי בלומנטל, אלפים בהפגנה נגד נתניהו בת"א: "תתפטר", באתר ynet, 30 בנובמבר 2019.
^ רויטל חובל, השבוע העשירי למחאה: מאות הפגינו בתל אביב נגד השחיתות השלטונית, באתר הארץ, 10 בפברואר 2018.
^ גלעד כהן, יעל פרידסון, מפגינים נפצעו בפינוי מאהל בירושלים: "פקח חתך אותי", באתר ynet, 13 ביולי 2020.
^ 103FM, עמוס ידלין: "במקום לעשות תחקיר, עשו מסיבת ניצחון", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2020.
^ אטילה שומפלבי, ניסנקורן: "בתי המשפט לא ייסגרו", באתר ynet, 7 ביולי 2020.
^ יוצא למחאה. דגל שחור. 15 במרץ 2020, בעמוד הפייסבוק של Uri Misgav
^ נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020.
^ עימותים בין שוטרים למפגינים מחוץ לכנסת: "תתביישו לכם", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2020
^ בר פלג, פעילי מחאה נגד נתניהו תובעים את בנו יאיר לאחר שטען כי קיבלו מימון זר, באתר הארץ, 10 במאי 2020.
^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים, באתר חדשות 13, 27 במרץ 2020.
^ עקיבא ביגמן, פרצופה של מחאה בעלת אג'נדה ברורה, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2020.
^ אריק בנדר, ‏אורנה בנאי בהפגנת הדגלים השחורים: "אנחנו בעד הדמוקרטיה בישראל", באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2020.
^ דניאל רוט-אבנרי, אורנה בנאי במתקפה נגד רה"מ נתניהו, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2020.
^ ניר חסון ויהושע (ג'וש) בריינר, אחד ממובילי המחאה מול בית רה"מ נעצר עם שישה מפגינים; הערב צפויה הפגנה על מעצרו, באתר הארץ, 26 ביוני 2020.
^ איתי בלומנטל, חיים גולדיטש וריקי כרמי, מחאה נגד נתניהו ברוטשילד, השכל חזר לבלפור, באתר ynet, 29 ביוני 2020.
^ ynet, אסף אמדורסקי במתקפה חריפה נגד נתניהו: "נוכל, הוא צריך ללכת לכלא", באתר ynet, 12 ביולי 2020.
^ אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעונו בבלפור: "רומס את שלטון החוק", באתר וואלה‏, 15 ביולי 2020.
^ יעל פרידסון וגלעד כהן, אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעון רה"מ; שוטרים חסמו פעילי ימין מלהגיע אליהם, באתר ynet, 23 ביולי 2020.
^ מאות בקבלת שבת ליד מעון רה"מ: "לקחו לנו את המדינה", באתר וואלה‏, 24 ביולי 2020.
^ מחסומים הוצבו סביב ביתו של נתניהו בקיסריה מחשש לקיום הפגנות, באתר וואלה‏, 24 ביולי 2020.
^ איתמר אייכנר, מחשש להפגנות: גדרות מסביב לווילה של נתניהו בקיסריה, באתר ynet, 24 ביולי 2020.
^ יובל בגנו, ‏אלפים מחו נגד נתניהו ברחבי הארץ; 12 מפגינים נעצרו או עוכבו, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2020.
^ אלפים מחו מול מעון נתניהו בי-ם; מפגינים נעצרו בגין הפרעת סדר, באתר וואלה‏, 26 ביולי 2020.
^ אטילה שומפלבי, המחאה המאוחדת בבלפור: "נתניהו יודע שההפגנות הן של כל העם", באתר ynet, 26 ביולי 2020.
^ ציוץ של ניר חסון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.
^ ציוץ של ערן זינגר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.
^ ציוץ של ערן רייכמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.
^ ניר חסון ויהושע (ג'וש) בריינרו בר פלגו נעה שפיגלו הגר שיזף, המשטרה פינתה בכוח מאות מפגינים מול מעון רה"מ בירושלים; 12 נעצרו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2020.
^ גיל הופמן, ‏ניו יורק, לונדון וסן פרנסיסקו: ההפגנות נגד נתניהו מתרחבות אל מעבר לים, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2020.
^ ציוץ של רומן ברונפמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.
^ סוכנויות הידיעות, החיילות החדשות של הפמיניזם חשופות חזה, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2012.
^ המחאות בירושלים: מפגינה חשופת חזה תועדה על סמל המנורה מול הכנסת, באתר וואלה‏, 22 ביולי 2020.
^ יעל פרידסון, גלעד כהן, תמונות המחאה: מפגינה חשופה על פסל מנורה ליד הכנסת, באתר ynet, 22 ביולי 2020.
^ נינה פוקס, חיים גולדיטש, חשפו עצמן בהפגנה: "אם שלטים לא עובדים - ציצים יעבדו", באתר ynet, 25 ביולי 2020.
^ בר פלג, מחאה תרבותית: כשאולמות המופעים סגורים, האמנים מוצאים קהלים חדשים, באתר הארץ, 30 ביולי 2020.
^ אטילה שומפלבי, קצין משטרה על ההפגנות: "יורקים על שוטרים, דוחפים אותם, מקללים אותם. זה לא פשוט", באתר ynet, 19 ביולי 2020.
^ "רק ניסיתי לברוח" 3 באוגוסט 2020, בעמוד הפייסבוק של כאן חדשות (אורך: 6.15 דקות), כתבת: איטה גליקסברג.
^ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020.
^ מתן צורי, החשוד בדקירת מפגין במחאה נגד נתניהו יישאר במעצר: "תקפו אותי, הגנתי על עצמי", באתר ynet, 26 ביולי 2020.
^ איתי בלומנטל, מתן צורי, מפגין נדקר בשער הנגב, גז פלפל לעבר מוחים ברמת גן, באתר ynet, 26 ביולי 2020.
^ יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג, נעה שפיגל, ניר חסון ואלמוג בן זכרי, אלפים מחו ליד מעון רה"מ; המשטרה עצרה חשודים בתקיפת מפגינים ברחבי הארץ, באתר הארץ, 25 ביולי 2020.
^ יהל פרג', ‏המונים הפגינו ברחבי הארץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2020.
^ תגובת נתניהו להפגנות המחאה, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 2 באוגוסט 2020.
^ אלכסנדרה לוקש, אדיר ינקו, השר אוחנה באולפן ynet: "ההפגנות - מדגרות קורונה", באתר ynet, 27 ביולי 2020.
^ יעל פרידסון, אטילה שומפלבי, יאיר נתניהו נדרש להסיר את הציוץ עם כתובות המפגינים ולהימנע מהטרדתם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020.
^ TheMarker, יאיר נתניהו על המפגינים: "אני מראה את החייזרים האלה לאבא שלי, זה מצחיק אותו", באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2020

[1] רועי רובינשטיין, "בגדו בנו בחסות הקורונה": היום השלישי למחאת הדרוזים, באתר ynet, 5 במאי 2020.

[2] בר פלגו ניר חסון, כולם מחפשים את ההנהגה של המחאה בבלפור, אבל היא פשוט לא קיימת, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020.

[3] אדיר ינקו ואיתי בלומנטל, אלפים בהפגנה נגד נתניהו בת"א: "תתפטר", באתר ynet, 30 בנובמבר 2019.

[4] רויטל חובל, השבוע העשירי למחאה: מאות הפגינו בתל אביב נגד השחיתות השלטונית, באתר הארץ, 10 בפברואר 2018.

[5] גלעד כהן, יעל פרידסון, מפגינים נפצעו בפינוי מאהל בירושלים: "פקח חתך אותי", באתר ynet, 13 ביולי 2020.

[6] 103FM, עמוס ידלין: "במקום לעשות תחקיר, עשו מסיבת ניצחון", באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2020.

[7] אטילה שומפלבי, ניסנקורן: "בתי המשפט לא ייסגרו", באתר ynet, 7 ביולי 2020.

[8] יוצא למחאה. דגל שחור. 15 במרץ 2020, בעמוד הפייסבוק של Uri Misgav

[9] נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020.

[10] עימותים בין שוטרים למפגינים מחוץ לכנסת: "תתביישו לכם", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2020

[11] בר פלג, פעילי מחאה נגד נתניהו תובעים את בנו יאיר לאחר שטען כי קיבלו מימון זר, באתר הארץ, 10 במאי 2020.

[12] ספי עובדיה, פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים, באתר חדשות 13, 27 במרץ 2020.

[13] עקיבא ביגמן, פרצופה של מחאה בעלת אג'נדה ברורה, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2020.

[14] אריק בנדר, ‏אורנה בנאי בהפגנת הדגלים השחורים: "אנחנו בעד הדמוקרטיה בישראל", באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2020.

[15] דניאל רוט-אבנרי, אורנה בנאי במתקפה נגד רה"מ נתניהו, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2020.

[16] ניר חסון ויהושע (ג'וש) בריינר, אחד ממובילי המחאה מול בית רה"מ נעצר עם שישה מפגינים; הערב צפויה הפגנה על מעצרו, באתר הארץ, 26 ביוני 2020.

[17] איתי בלומנטל, חיים גולדיטש וריקי כרמי, מחאה נגד נתניהו ברוטשילד, השכל חזר לבלפור, באתר ynet, 29 ביוני 2020.

[18] ynet, אסף אמדורסקי במתקפה חריפה נגד נתניהו: "נוכל, הוא צריך ללכת לכלא", באתר ynet, 12 ביולי 2020.

[19] אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעונו בבלפור: "רומס את שלטון החוק", באתר וואלה‏, 15 ביולי 2020.

[20] יעל פרידסון וגלעד כהן, אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעון רה"מ; שוטרים חסמו פעילי ימין מלהגיע אליהם, באתר ynet, 23 ביולי 2020.

[21] מאות בקבלת שבת ליד מעון רה"מ: "לקחו לנו את המדינה", באתר וואלה‏, 24 ביולי 2020.

[22] מחסומים הוצבו סביב ביתו של נתניהו בקיסריה מחשש לקיום הפגנות, באתר וואלה‏, 24 ביולי 2020.

[23] איתמר אייכנר, מחשש להפגנות: גדרות מסביב לווילה של נתניהו בקיסריה, באתר ynet, 24 ביולי 2020.

[24] יובל בגנו, ‏אלפים מחו נגד נתניהו ברחבי הארץ; 12 מפגינים נעצרו או עוכבו, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2020.

[25] אלפים מחו מול מעון נתניהו בי-ם; מפגינים נעצרו בגין הפרעת סדר, באתר וואלה‏, 26 ביולי 2020.

[26] אטילה שומפלבי, המחאה המאוחדת בבלפור: "נתניהו יודע שההפגנות הן של כל העם", באתר ynet, 26 ביולי 2020.

[27] ציוץ של ניר חסון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.

[28] ציוץ של ערן זינגר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.

[29] ציוץ של ערן רייכמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.

[30] ניר חסון ויהושע (ג'וש) בריינרו בר פלגו נעה שפיגלו הגר שיזף, המשטרה פינתה בכוח מאות מפגינים מול מעון רה"מ בירושלים; 12 נעצרו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2020.

[31] גיל הופמן, ‏ניו יורק, לונדון וסן פרנסיסקו: ההפגנות נגד נתניהו מתרחבות אל מעבר לים, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2020.

[32] ציוץ של רומן ברונפמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוגוסט 2020.

[33] סוכנויות הידיעות, החיילות החדשות של הפמיניזם חשופות חזה, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2012.

[34] המחאות בירושלים: מפגינה חשופת חזה תועדה על סמל המנורה מול הכנסת, באתר וואלה‏, 22 ביולי 2020.

[35] יעל פרידסון, גלעד כהן, תמונות המחאה: מפגינה חשופה על פסל מנורה ליד הכנסת, באתר ynet, 22 ביולי 2020.

[36] נינה פוקס, חיים גולדיטש, חשפו עצמן בהפגנה: "אם שלטים לא עובדים - ציצים יעבדו", באתר ynet, 25 ביולי 2020.

[37] בר פלג, מחאה תרבותית: כשאולמות המופעים סגורים, האמנים מוצאים קהלים חדשים, באתר הארץ, 30 ביולי 2020.

[38] אטילה שומפלבי, קצין משטרה על ההפגנות: "יורקים על שוטרים, דוחפים אותם, מקללים אותם. זה לא פשוט", באתר ynet, 19 ביולי 2020.

[39] "רק ניסיתי לברוח" 3 באוגוסט 2020, בעמוד הפייסבוק של כאן חדשות (אורך: 6.15 דקות), כתבת: איטה גליקסברג.

[40] כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020.

[41] מתן צורי, החשוד בדקירת מפגין במחאה נגד נתניהו יישאר במעצר: "תקפו אותי, הגנתי על עצמי", באתר ynet, 26 ביולי 2020.

[42] איתי בלומנטל, מתן צורי, מפגין נדקר בשער הנגב, גז פלפל לעבר מוחים ברמת גן, באתר ynet, 26 ביולי 2020.

[43] יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג, נעה שפיגל, ניר חסון ואלמוג בן זכרי, אלפים מחו ליד מעון רה"מ; המשטרה עצרה חשודים בתקיפת מפגינים ברחבי הארץ, באתר הארץ, 25 ביולי 2020.

[44] יהל פרג', ‏המונים הפגינו ברחבי הארץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2020.

[45] תגובת נתניהו להפגנות המחאה, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 2 באוגוסט 2020.

[46] אלכסנדרה לוקש, אדיר ינקו, השר אוחנה באולפן ynet: "ההפגנות - מדגרות קורונה", באתר ynet, 27 ביולי 2020.

[47] יעל פרידסון, אטילה שומפלבי, יאיר נתניהו נדרש להסיר את הציוץ עם כתובות המפגינים ולהימנע מהטרדתם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020.

[48] TheMarker, יאיר נתניהו על המפגינים: "אני מראה את החייזרים האלה לאבא שלי, זה מצחיק אותו", באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אקטואלי|כל הערך =כן}}
+{{לשכתוב|פירוט יתר}}
 {{מאבק אזרחי
 |שם=המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 '''המחאה נגד [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]]''' החלה ב-9 במאי 2020, בסמוך להקמת הממשלה.
+המחאה עוסקת במספר נושאים:
-המניעים העיקריים למחאה הם:
 * מחאה נגד ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], בדרישה להתפטרותו עקב [[משפט נתניהו|כתבי האישום נגדו]], ובדרישה להקים ועדת חקירה ב[[פרשת הצוללות]].
 * מחאה נגד אופן הטיפול ב[[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|מגפת הקורונה בישראל]].
@@ שורה 41: / שורה 42: @@
 חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם [[זכויות האישה]] ומחאה על [[אלימות נגד נשים]], מחאה נגד [[מתווה הגז]], מחאה על [[פרשת מותו של סלומון טקה|הריגת סלומון טקה]], מחאה על [[הריגת איאד אלחלאק]], מחאה נגד [[הכיבוש הישראלי]] ומחאה נגד קיפוח [[דרוזים בישראל|הישובים הדרוזים בישראל]].{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|"בגדו בנו בחסות הקורונה": היום השלישי למחאת הדרוזים|5725419|5 במאי 2020}}.}}
-המחאה היא [[תנועה שורשית]] וארגונים רבים נוטלים בה חלק, כאשר העיקריים שבהם הם תנועת "הדגלים השחורים", [[התנועה לאיכות השלטון]], תנועת "אין מצב" של [[אמיר השכל]], שנקראה "מחאת היחידים", ותנועת "חוזה חדש" שהוקמה על ידי [[ישי הדס]] ואחרים.{{הערה|{{הארץ|בר פלגו ניר חסון|כולם מחפשים את ההנהגה של המחאה בבלפור, אבל היא פשוט לא קיימת|1.9038145|2 באוגוסט 2020}}.}}
+כמה ארגונים נוטלים חלק במחאה. העיקריים שבהם הם תנועת "הדגלים השחורים", [[התנועה לאיכות השלטון]], תנועת "אין מצב" של [[אמיר השכל]], שנקראה "מחאת היחידים", ותנועת "חוזה חדש" שהוקמה על ידי [[ישי הדס]] ואחרים.{{הערה|{{הארץ|בר פלגו ניר חסון|כולם מחפשים את ההנהגה של המחאה בבלפור, אבל היא פשוט לא קיימת|1.9038145|2 באוגוסט 2020}}.}}
 תנועת "אין מצב" הדפיסה לקראת ההפגנות שלטים בהם נכתב "אין מצב שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה", וחברי תנועת "חוזה חדש" מניפים שלטים בהם כתובה הסיסמה "Crime Minister".
@@ שורה 47: / שורה 48: @@
 מוקדי המחאה העיקריים בתחילתה היו [[כיכר הבימה]] ו[[כיכר רבין]] ב[[תל אביב]], אך לאחר מכן רוב פעילויות המחאה נערכו ברחוב בלפור ב[[ירושלים]], סמוך ל[[בית אגיון|בית ראש הממשלה]]. הפגנות נוספות נערכו בערים רבות, וכן בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה. באוגוסט 2020 החלו הפגנות הזדהות גם בקרב קהילות יהודיות מחוץ לישראל.
-במספר מקרים נרשמו הפגנות נגד, ובחלק מהן אירעו עימותים אלימים בהם אנשי ימין תקפו מפגינים. בהפגנות ברחוב בלפור נרשמו מספר מקרים של [[אלימות משטרתית]] נגד המפגינים.
+במספר מקרים אירעו עימותים אלימים בהפגנות, הן של המפגינים והן של אנשי ימין שתקפו מפגינים.
 ==רקע==
-המחאה נגד [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] מהווה המשך למחאות שהחלו לפני כן, בהן מחו על [[מתווה הגז]], על [[פרשת הצוללות]] ועל [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה|ההשתהות במשפט נתניהו]].
+המחאה נגד [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] מהווה המשך למחאות שהחלו לפני כן, בהן מחו על [[מתווה הגז]], על [[פרשת הצוללות]] וכן [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]]. בפברואר 2018 נערכו הפגנות רבות בהן קראו לנתניהו להתפטר והביעו מחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. ההפגנות העיקריות היו ב[[כיכר הבימה]] וב[[כיכר רבין]] ב[[תל אביב]]. גנות אלה נערכו בקביעות מדי שבוע, והתגברו בשנים 2018 ו-2019.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו ואיתי בלומנטל|אלפים בהפגנה נגד נתניהו בת"א: "תתפטר"|5634646|30 בנובמבר 2019}}.}}
-ההפגנות נגד [[מתווה הגז]] החלו בשנת 2015, ובנימין נתניהו נתפס כאחד האחראים למתווה זה.
-בסוף שנת 2016 החלה [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]], בטענה שהוא מתמהמה להגיש כתבי אישום בפרשות פליליות שבהן מעורב נתניהו.
-בפברואר 2018 נערכו הפגנות רבות בהן קראו לנתניהו להתפטר והביעו מחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה. ההפגנות העיקריות היו ב[[כיכר הבימה]] וב[[כיכר רבין]] ב[[תל אביב]], והפגנות נוספות נערכו באותה עת ביישובים נוספים, בהם [[פתח תקווה]], [[ירושלים]], [[באר שבע]], [[עפולה]] ו[[ראש פינה]]. הפגנות אלה נערכו בקביעות מדי שבוע, והתגברו בשנים 2018 ו-2019.{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו ואיתי בלומנטל|אלפים בהפגנה נגד נתניהו בת"א: "תתפטר"|5634646|30 בנובמבר 2019}}.}}
 בנובמבר 2019, בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקים [[תיק 1000|1000]], [[תיק 2000|2000]] ו-[[תיק 4000|4000]], התקיימה בתל אביב הפגנה בה השתתפו אלפי בני אדם בקריאה להתפטרותו.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|השבוע העשירי למחאה: מאות הפגינו בתל אביב נגד השחיתות השלטונית|1.5807161|10 בפברואר 2018}}.}}
+==נושאי המחאה==
-==מניעים עיקריים למחאה==
-המניעים העיקריים למחאה הם דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקב כתבי האישום נגדו, ומחאה נגד אופן הטיפול ב[[מגפת הקורונה בישראל]] וקריאה לטפל במשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיה. כמו כן עולה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו ב[[פרשת הצוללות]].
+הנושאים העיקריים העולים במחאה הם דרישה להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב כתבי האישום נגדו, ומחאה נגד אופן הטיפול ב[[מגפת הקורונה בישראל]] וקריאה לטפל במשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיה. כמו כן עולה הדרישה להקים ועדת חקירה שתבדוק את חלקו של נתניהו ב[[פרשת הצוללות]].
 המחאה אינה מאורגנת, ובמקביל לה התקיימו אירועי מחאה של מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם עצמאים, מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות. כמו כן הובעה מחאה נגד [[אלימות משטרתית]] שננקטה נגד המפגינים.
@@ שורה 94: / שורה 89: @@
 פעילי התנועה מפגינים כל שבוע בגשרים ברחבי ישראל.
+===ארגונים נוספים===
-===עמותת "חוזה חדש"===
 עמותת "חוזה חדש" הוקמה על ידי משתתפי [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]] ב[[פתח תקווה]]. סימני הזיהוי של העמותה הם שלטים וחולצות עליהם נכתב "Crime Minister" ("קריים מיניסטר", משחק מילים באנגלית המאחד את תואר ראש הממשלה עם המילה "פשע").{{הערה|{{mako||עימותים בין שוטרים למפגינים מחוץ לכנסת: "תתביישו לכם"|cbd156607341271026|news-politics/2020_q2|14 במאי 2020}}}}
 העמותה הצהירה בכתב תביעה לבית המשפט כי היא לא קיבלה ואינה מקבלת תרומות מגורמים כלשהם בישראל או מחוצה לה, למעט אנשים פרטיים התורמים לה באופן אישי.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|פעילי מחאה נגד נתניהו תובעים את בנו יאיר לאחר שטען כי קיבלו מימון זר|1.8834799|10 במאי 2020}}.}}
-===התנועה לאיכות השלטון===
+[[התנועה לאיכות השלטון]] שותפה לפעילויות המחאה, והציבה בחלק מההפגנות במה ומערכת הגברה.
-[[התנועה לאיכות השלטון]] שותפה למרבית פעילויות המחאה, והציבה בחלק מההפגנות במה ומערכת הגברה.
-===תנועת "אין מצב"===
 תנועת "אין מצב" התגבשה סביב [[אמיר השכל]], שהחל להפגין לבדו נגד נתניהו באוקטובר 2016, בשם "מחאת היחידים", בכניסה לעיר מגוריו [[יבנה]] ובמקומות נוספים.
-===ארגונים נוספים===
 במחאה שותפים ארגונים רבים המייצגים מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם העצמאים, עמותת "[[אני שולמן]]", מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.
 ===מימון===
-רוב פעילויות המחאה הן [[תנועה שורשית]] שאינה זקוקה למימון, והמשתתפים במחאה מגיעים לפעילויות על בסיס התנדבותי. עם זאת, [[אהוד ברק]] תרם לעמותת "הדגלים השחורים" קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות,{{הערה|{{החדשות 13|ספי עובדיה|פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים|barak-black-flags-1036700|27 במרץ 2020}}.}} וכן שותפים במחאה הארגונים "זזים" ו"[[עומדים ביחד]]", המקבלים מימון חלקי מ[[הקרן החדשה לישראל]].{{הערה|{{ישראל היום|עקיבא ביגמן|פרצופה של מחאה בעלת אג'נדה ברורה|781411|15 ביולי 2020}}.}}
+רוב המשתתפים במחאה מגיעים לפעילויות על בסיס התנדבותי. עם זאת, [[אהוד ברק]] תרם לעמותת "הדגלים השחורים" קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות,{{הערה|{{החדשות 13|ספי עובדיה|פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים|barak-black-flags-1036700|27 במרץ 2020}}.}} וכן שותפים במחאה הארגונים "זזים" ו"[[עומדים ביחד]]", המקבלים מימון חלקי מ[[הקרן החדשה לישראל]].{{הערה|{{ישראל היום|עקיבא ביגמן|פרצופה של מחאה בעלת אג'נדה ברורה|781411|15 ביולי 2020}}.}}
 ==אירועים בולטים==

	ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
	הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.