המשבר הכלכלי העולמי (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המשבר הכלכלי העולמי של 2020 (נקרא גם מיתון הקורונה[1] או הקורונה הכלכלית[2]) הוא משבר כלכלי שהחל במהלך התפשטות מגפת הקורונה. המגפה הובילה למיתון עולמי קשה ולשינוי בתחומים כלכליים שונים. המצב הכלכלי הושפע ממצב ההתמודדות עם המגפה ובמקביל השפיע על אופן ההתמודדות עימה.[3]

הסימן הראשון למיתון היה ההתרסקות בשוק המניות ב-20 בפברואר 2020.[4][5][6][7] קרן המטבע הבינלאומית (IMF) דיווחה ב-14 באפריל כי כל מדינות G7 כבר נכנסו או עומדות להיכנס ל"מיתון עמוק "וכי חלה האטה משמעותית בצמיחה בכלכלות המתפתחות. נציגי קרן המטבע הבינלאומית טענו כי המיתון צפוי להוות את הנפילה הכלכלית העולמית הקשה ביותר מאז השפל הגדול, וכי מעריכים שהוא יהיה "גרוע בהרבה" מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים 20082009.[8] מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות.[9]

מסעדה שאפשרה רק לקיחת מזון בשל ההתמודדות עם המגפה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועת חובות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המשבר הפיננסי (2008-2009), חלה עלייה גדולה בחובות התאגידים, מ 84% מהתוצר העולמי ברוטו בשנת 2009 ל 92% בשנת 2019, או בערך 72 $ טריליון.[10][11] בשמונת הכלכלות הגדולות בעולם - סין, ארצות הברית, יפן, בריטניה, צרפת, ספרד, איטליה וגרמניה - החוב התאגידי בסך הכל היה כ־51 טריליון דולר בשנת 2019, לעומת 34 טריליון דולר בשנת 2009.[12] אם האקלים הכלכלי מחמיר, חברות עם רמות גבוהות של חובות מסתכנות בכך שאינן מסוגלות לשלם את תשלומי הריבית שלהן למלווים או לממן מחדש את חובן, מה שמאלץ אותן לארגון מחדש . [13] מכון האוצר הבינלאומי חזה בשנת 2019 כי בהאטה כלכלית שחצי חמורה כמו משבר 2008, חובות של 19 טריליון דולר יחייבו חברות לא פיננסיות ללא הרווחים כדי לכסות את תשלומי הריבית על החוב שהנפיקו. מכון מקינזי העולמי הזהיר בשנת 2018 כי הסיכונים הגדולים ביותר יהיו לשווקים מתעוררים כמו סין, הודו וברזיל, שם הונפקו 25-30% מאגרות חוב על ידי חברות בסיכון גבוה.[14]

האטה כלכלית עולמית בשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2019 דיווחה קרן המטבע הבינלאומית כי הכלכלה העולמית עוברת "האטה מתואמת", שנכנסה לקצב האיטי ביותר שלה מאז המשבר הכלכלי הגדול.[15] "סדקים" הופיעו בשוק כאשר השווקים העולמיים החלו לסבול בגלל "הידרדרות חדה" של פעילות התעשייה .[16] על פי ההערכות, הצמיחה העולמית הגיעה לשיאה בשנת 2017, ואז התפוקה התעשייתית הכוללת בעולם החלה בירידה מתמשכת בתחילת 2018. [17] קרן המטבע הבינלאומית האשימה את "הגברת הסחר והמתחים הגאו-פוליטיים" כסיבה העיקרית להאטה, תוך שהיא מציינת את הברקזיט ומלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין כסיבות העיקריות להאטה בשנת 2019, בעוד כלכלנים אחרים האשימו את סוגיות הנזילות.[18]

באפריל 2019 חל היפוך בעקומת התשואות בארצות הברית, מה שהצית חששות ממיתון בכל רחבי העולם.[19] עקומת התשואה ההפוכה ופחדי מלחמה הסחר הובילו למכירה בשוקי המניות העולמיים במהלך מרץ 2019, מה שהביא לפחדים רבים יותר כי המיתון קרב ובא.[20] עליית רמות החוב באיחוד האירופי ובארצות הברית הייתה תמיד דאגה לכלכלנים. עם זאת, בשנת 2019 גברה הדאגה במהלך ההאטה הכלכלית, וכלכלנים החלו להתריע על 'פצצת חובות' שתתרחש במהלך המשבר הכלכלי הבא. החוב בשנת 2019 היה גבוה ב -50% מזה בתקופת המשבר כלכלי ב-2008.[21]

מלחמת סחר בין סין לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

מלחמת הסחר סין – ארצות הברית התרחשה מ-2018 עד תחילת 2020, והשפיעה על כלכלות בעולם.[22] בשנת 2018, הנשיא דונלד טראמפ החל לקבוע מכס ומחסומי סחר על סין במטרה לאלץ אותה לבצע שינויים בנוהגי סחר [23] בין אותם נוהלי סחר והשפעותיהם הם הגירעון המסחרי ההולך וגובר, גנבה לכאורה של קניין רוחני והעברה כפויה לכאורה של טכנולוגיה אמריקאית לסין.[24] בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות.

בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל "במהלך 2019. [25] במדינות אחרות זה גם גרם לנזק כלכלי, כולל הפגנות אלימות בצ'ילה ובאקוודור בגלל עליות תעבורה ומחירי אנרגיה, אם כי מדינות מסוימות נהנו מגידול בייצור כדי למלא את הפערים. זה גם הוביל לחוסר יציבות בשוק המניות. ממשלות של כמה מדינות, כולל סין וארצות הברית, נקטו צעדים בכדי להתמודד עם חלק מהנזק שנגרם כתוצאה מהידרדרות ביחסי סין-ארצות הברית.[26][27][28][29] במהלך המיתון, העריכו כי ירידת הצריכה והייצור ממלחמת הסחר השפיעה על המשבר הכלכלי.[30][31]

הברקזיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי

באירופה, כלכלות הושפעו מפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, הידוע יותר בשם ברקזיט. הצמיחה בבריטניה ובאיחוד האירופי קפאה על שמריה במהלך שנת 2019, לקראת הברקזיט, בעיקר בגלל אי ודאות סביב המשבר.[32] בריטניה חוותה 'מיתון כמעט קרוב' בשנת 2019, שהחליש את הכלכלה הבריטית עם כניסתה לשנת 2020. עסקים רבים עזבו את הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי, מה שהביא לאובדן סחר ולירידה כלכלית הן עבור חברי האיחוד והן עבור בריטניה.[33][34][35]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה
קנית פאניקה באינדונזיה

מגפת הקורונה היא המגפה המשפיעה ביותר מאז השפעת הספרדית בשנת 1918. [36] היא מגפה של מחלת הקורונה 2019. המחלה נגרמה על ידי נגיפי SARS-CoV-2. פרצה המגפה לראשונה בסוף 2019 ובעקבות כך גם בשנת 2020. ההתפרצות הראשונה זוהתה בווהאן, מחוז חוביי, סין, בדצמבר 2019. היא הוכרזה כמצב חירום לבריאות הציבור בדרגה בינלאומית ב-30 בינואר 2020, והוכרה כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב־11 במרץ 2020.[37][38]

המגפה הביאה לשיבוש כלכלי עולמי קשה.[39] העולם עבר סטגנציה כלכלית וירידה משמעותית בצריכה. כתוצאה מההתפשטות המהירה של המגפה, כלכלות ברחבי העולם נאלצו ליזום הסגרים, ריחוק חברתי והגבלות, במטרה לרסן את התפשטות המגפה. הצעדים הובילו לירידה מהירה בפעילות התעשיות שונות וצריכה בבת אחת. הירידה השפיעה על הכלכלה ובפרט על הבנקים והתעסוקה.[40][41][42] נדחו או בוטלו של אירועי ספורט, דתיים, פוליטיים ותרבותיים.[43] היו תופעות כמו קניית פאניקה.[44][45] בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות נסגרו על בסיס ארצי או מקומי ב-177 מדינות, והשפיעו על כ-98.6 אחוז מאוכלוסיית התלמידים בעולם. ממשלות רבות הגבילו או התריעו לגבי נסיעה לא חיונית למדינות ואזורים שנפגעו מההתפרצות ומחוצה לה.[46] עם זאת, הנגיף התפשט בחלק מהקהילות באזורים גדולים בעולם, כאשר רבים לא ידעו היכן או כיצד נדבקו.[47]

הוראות ההסגר והריחוק החברתי השפיעו בבירור על סוגים רבים של עסקים, בעיקר על אלה המספקים שירותים פרטיים (כולל חנויות קמעונאיות, מסעדות ובתי מלון, מקומות בילוי ומוזיאונים, מרפאות פרטיות ומכוני יופי וספא), הנחיות ממשלתיות אינן הלחץ הבלעדי על אותם עסקים. בארצות הברית אנשים החלו לשנות את התנהגותם הכלכלית 10–20 יום לפני שהממשלות המקומיות שלהם הצהירו על צווי שהייה בבית,[48] ועד מאי, שינויים בשיעורי התנועה של אנשים (על פי נתוני הטלפון הנייד) לא תמיד תאמו לחוקים המקומיים בארצות הברית. [49][50][51]

מלחמת מחירי הנפט ערב הסעודית – רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)
תזוזת מחיר WTI משנת 2019. ההתרסקות החלה באמצע פברואר 2020. ב־20 באפריל 2020, המחירים ירדו מתחת לאפס בפעם הראשונה בהיסטוריה הרשומה.[52]

ב-8 במרץ 2020, ערב הסעודית פתחה במלחמת מחירים עם רוסיה, דבר שהוביל לירידה משמעותית במחיר הנפט: כשמחירי הנפט האמריקניים נפלו ב-34%, הנפט הגולמי נפל ב-26%, ונפט ברנט ירד ב-24%.[53] מלחמת המחירים נוצרה בעקבות אי ההתקדמות במשא ומתן בין ארגון המדינות המייצאות נפט ורוסיה על קיצוצים בייצור נפט בעיצומה של מגפת הקורונה. ב-10 במרץ, מחירי הנפט ירדו ב-30% מתחילת אותה שנה עקב ירידה בביקוש.[54] במהלך אפריל, בשל מגבלות התנועה שהוטלו לאור התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית, מחיר הנפט ירד מתחת לאפס דולרים ויצרני נפט אמריקאים החלו לשלם לרוכשי נפט לטובת אחסונו.[55] ב-12 באפריל, נחתם הסכם שסיים את המלחמה.


במדינות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הובילה לכך שיותר משליש מאוכלוסיית העולם הושבתה עקב סגר שנועד לעצור את התפשטות הנגיף.[56] מדינות שונות סגרו את הגבולות ויזמו מגבלות ריחוק חברתי. צעדים אלה הובילו להשלכות קשות על כלכלות ברחבי העולם,[57] זמן קצר לאחר האטה כלכלית עולמית במהלך שנת 2019 שכללה קיפאון של שוקי המניות ופעילות צרכנית ברחבי העולם. [58][59]

חלה עלייה גבוהה ומהירה במיוחד באבטלה במדינות רבות.[60][61] האו"ם חזה באפריל 2020 כי האבטלה העולמית תחסל 6.7 אחוז משעות העבודה ברחבי העולם ברבעון השני של 2020 - שווה ערך ל -195 מיליון עובדים במשרה מלאה. [62] במדינות המערב צפויה האבטלה להיות בסביבות 10%, כאשר מדינות שנפגעו קשה יותר ממגפת הקרנה עם שיעורי אבטלה גבוהים יותר. [63][64][65] העולם המתפתח הושפע גם מהמיתון.[66] האו"ם הזהיר באפריל מפני רעב, שעלול להשפיע על יותר משלושים מדינות מתפתחות. [67]

במיתון התרחשה התמוטטות מחיר הנפט שנגרמה על ידי מלחמת מחירי הנפט בין רוסיה לסעודיה בשנת 2020, התמוטטות התיירות, תעשיית האירוח, ענף האנרגיה וירידה משמעותית בפעילות הצרכנים בהשוואה לעשור הקודם.[68][69][70] שוקי המניות העולמיים התרסקו סביב 20-30% בסוף פברואר ומארס 2020, בהתאמה. במהלך ההתרסקות, שוקי המניות העולמיים היו תנודתיים מאוד, בעיקר בגלל אי ודאות קיצונית בשווקים.[71][72][73]

המדינה הראשונה שהושפעה גם כלכלית מהמגפה הייתה סין. התיירות בסין ובעולם נפגעה; חלק מהחומה הגדולה של סין נסגר למבקרים וכך גם חלק מאתרי התיירות. חגיגות השנה החדשה בסין, שהיו אמורות להתקיים בימים אלו, בוטלו. ב-4 בפברואר הודיעה מקאו על סגירת בתי הקזינו בה לשבועיים.[74] רשת הילטון סגרה זמנית קרוב ל-150 מלונות בסין.[75] בסוף ינואר סגרה רוסיה את כל גבולותיה עם סין.[76] במהלך המגפה, ספג המשק הסיני מכה כפולה, כשמחד גיסא מגזר הייצור הסיני חווה ירידה חדה בהזמנות מהעולם ומאידך גיסא מגזר השירותים נפגע מהאטה בצריכה המקומית. הראשונים להיפגע מהמיתון הכלכלי היו מהגרי עבודה מהכפרים.[77]

הענף הראשון להיפגע ממשבר הקורונה היה ענף התיירות - ונכון לסוף יוני 2020, הוא כנראה יהיה גם האחרון להתאושש. שנת 2019 הייתה השנה המתוירת ביותר בעולם, השילוב בין טיסות מוזלות ועלייתו של מעמד בינוני בארצות מרובות אוכלוסין כמו סין והודו גרמו לכך בין היתר. מגוון יעדים ברחבי העולם התרוקנו מתיירים.[78]

טיסה כמעט ריקה מבייג'ינג ללוס אנג'לס במהלך המגפה

למגפה הייתה השפעה משמעותית על ענף התעופה בגלל מגבלות הנסיעות שהתקבלו, כמו גם ירידה בביקוש בקרב המטיילים. צמצום משמעותי במספר הנוסעים הביא לכך שמטוסים טסים ריקים בין שדות תעופה וביטול הטיסות. [דרוש מקור]. מדינות סגרו את גבולותיהן או חייבו את הבאים בבידוד לתקופה. בינואר, חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לסין.[79][80] עם התפשטות המגפה בעולם בוטלו טיסות רבות ליעדים שבהם נמצאו חולים במגפה. איגוד חברות התעופה יאט"א העריך שבעקבות התפשטות הנגיף חברות התעופה בעולם יפסידו הכנסות של בין 314 מיליארד דולר.[81] בישראל אל על הודיעה על כוונה לפטר כ-1,000 עובדים בשל משבר תזרימי,[82] וחברות לופטהנזה וריאנאייר הפסיקו את טיסותיהן לישראל למשך מספר שבועות.[83] חברות ביטוח הודיעו על הפסקה של מכירת פוליסות שונות לביטול נסיעות בינלאומיות.[84] היו חברות התעופה שפשטו רגל או עברו לממשל ((Administration (law) : חברות כמו מצפן איירליינס[85], Flybe, טראנס סטייטס איירליינס, וירג'ין אוסטרליה,[86] אייר מאוריציוס[87] ואווינקה. במאי 2020, עקב ירידה בתחלואה, מדינות דנו או חתמו על הסכמים לפיהם יהיה מעבר כמעט חופשי בין אותן מדינות. המטרה הייתה החזרת התיירות והטיסות.[88] במזרח הרחוק, כתוצאה מהמיתון, כלכלת סין התכווצה לראשונה מזה כמעט 50 שנה.[89] התמ"ג הלאומי ברבעון הראשון של 2020 צנח 6.8% משנה לשנה, והתמ"ג בחוביי צנח 39.2% באותה התקופה. [90] קרן המטבע הבינלאומית ניבאה את קצב הצמיחה של הודו בשנת הכספים 2020–21 בכ־1.9%,[91] אך בשנה הכספית שלאחר מכן, הם צפו שהיא תהיה 7.4%.[92] קרן המטבע הבינלאומית ניבאה גם כי הודו וסין הן שתי הכלכלות העיקריות היחידות שישמרו על שיעורי צמיחה חיוביים.[93] ב־28 באפריל, הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS) אמרה בסקירה המקרו-כלכלית החצי שנתית האחרונה, שסינגפור תיכנס למיתון השנה בגלל המכה מהמגפה, וכתוצאה מכך איבוד מסרות ושכר נמוך יותר, עם אי ודאות משמעותית באשר למשך זמן ההאטה, התלוי בהתפתחות המגפה ויעילותן של תגובות המדינות ברחבי העולם.[94]

הנחיות במסעדה בקרופטון, אנגליה.

מגזרי שירותים שונים צפויים להיפגע במיוחד בגלל המיתון.[95] לדוגמה, מכירות הרכב החדשות בארצות הברית ירדו ב-40%.[96] שלוש התעשיות האמריקניות הגדולות ביותר סגרו זמנית את המפעלים שלהן.[97] תעשיית הרכב הגרמנית נכנסה למשבר לאחר שכבר סבלה מסקנדל דיזלגייט, כמו גם מתחרות מצד מכוניות חשמליות.[98] מחיר החוזים העתידיים על נפט אמריקאי הפך לשלילי (והסתכם ב-37.63 דולר לחבית במזרח הביניים במערב טקסס ), שכן סוחרים החלו לשלם עבור הקונים שייקחו את המוצר לפני שיגמר כושר האחסון.[99] זאת למרות עסקה קודמת עם OPEC שקיצצה את הייצור העולמי ב -10% וסיימה את מלחמת מחירי הנפט.[100] ענף התיירות העולמי היה עשוי להתכווץ עד ל-50% בשל המגפה.[101] מרכזי קניות וקמעונאים אחרים ברחבי העולם צמצמו שעות או נסגרו לחלוטין.[102] חנויות כלבו וחנויות בגדים נפגעו במיוחד. היו רשתות מזון במדינות מסוימות ששמרו על ריווחיות.[103] המסחר האלקטרוני הושפע גם הוא, כאשר קטגוריות כמו כפפות חד פעמיות רואות עלייה של 670% במרץ 2020 לעומת 2019. [104] עקב המאבק במגפה, חלק מהעסקים נסגרו זמנית. חלק מהמועסקים עברו לעבודה מהבית. מדינות יזמו תוכניות סיוע.[105][106] היה צפי שיהיו עסקים שיסגרו לקביעות.[107]

פעמים אחדות עוכבו אוניות תענוגות על אלפי נוסעיהן, לאחר שנתגלו בהן חולים בנגיף או שעלה חשד לכך.[108][109] אירועים אלה, ובפרט הבידוד שנכפה על נוסעי "דיימונד פרינסס", הביא לביטול הזמנות ולביטול הפלגות של שייט תענוגות.[110] מחירי המניות של קווי השייט הגדולים ירדו ב70-80%. [111]

שרשראות האספקה ​​הבינלאומיות הואטו ברחבי העולם.[112] למשל, אספקת רכיבים המיוצרים בסין נפגעה, ושיבשה פעילות במפעלים במדינות אחרות המתבססים על רכיבים אלה.[113][114] אספקת מוצרים שהוזמנו מסין דרך אתרי אינטרנט סיניים נפגעה.[115] הכלכלה הסינית התכווצה ב-6.8% בשלושת החודשים של המגפה בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2020, לעומת השנה שעברה.[116]

חנויות בסט ביי הגבילו את הכניסה אליהן למספר מצומצם של אנשים. בעיר ניו יורק, 18 במרץ 2020

בתחילת מרץ 2020, כמה ערים מרכזיות בארצות הברית הודיעו כי ברים ומסעדות ייסגרו לסועדים יושבים ומוגבלים להזמנות המשלוח ומסירה.[117] חלק מהעובדים פוטרו, ויותר עובדים חסרי חופשת מחלה בענף לעומת ענפים דומים. [118][119] כך היה בישראל, בצרפת, איטליה ובמדינות רבות בעולם. שם הוצאו תושבים לחל"ת ומסעדות רבות עשו משלוחים. בהמשך, מסעדות נפתחו תחת מגבלות על תפוסה ומגבלות של ריחוק חברתי.

סניף של מלונות SESC בסאו ז'ואאו דה בארה, ברזיל, נאלץ להיסגר עקב המשבר הכלכלי..[120]

בכלכלה המצרית, התיירות, המעסיקה אחד מכל עשרה מתושבי מצרים ותורמת כ -5% מהתמ"ג, נפסקה ברובה, ואילו גם העברות של מהגרי עבודה בחו"ל (9% מהתמ"ג) צפויים לרדת.[121] מחירי הדלק הזולים והביקוש האיטי יותר הובילו גם כמה חברות שילוח להימנע מתעלת סואץ, ובמקום זאת לבחור לנסוע בכף התקווה הטובה, מה שהוביל להפחתת דמי המעבר לממשלה. באפריקה שמדרום לסהרה הייתה צפויה להיכנס למיתון הראשון שלה מזה 25 שנה, אך הפעם למשך זמן ארוך יותר. [122] הבנק העולמי צופה כי כלכלת אפריקה שמדרום לסהרה תהיה קטנה בין 2.1% ל־5.1% עד סוף השנה. [123] אפריקה הייתה חייבת לסין 152 מיליארד דולר מהלוואות שנלקחו 2000 - 2018; נכון למאי 2020, סין שקלה להאריך את תאריך היעד להחזר. [124]

ב -19 במרץ 2020 בנק אנגליה הוריד את הריבית בממלכה לשפל היסטורי של 0.1%. [125] יום לאחר מכן הודיע שר האוצר הבריטי שהממשלה תוציא 350 מיליארד ליש"ט  לחיזוק הכלכלה. [126] ב-24 במרץ נסגרו בבריטניה רשמית עסקים ונסיעות לא חיוניות כדי להגביל את התפשטות הנגיף. [127] הוצאות משק הבית ירדו באפריל 2020 ב-41.2% בהשוואה לאפריל 2019. [128] רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום. במאי היו 23 אחוזים מהעובדים בחל"ת.[129]

באוסטרליה, לפני המיתון, סבלה המדינה מגל שרפות קשה במיוחד, שפגע בכלכלה ובנתיבי הסחר המקומיים.[130] לא רק זאת, אלא שאוסטרליה חוותה האטה משמעותית בצמיחתם הכלכלית, כאשר כלכלנים בסוף 2019 אמרו כי אוסטרליה "על סף המיתון". [131] כתוצאה מכך והשפעות המיתון, אוסטרליה צופה מיתון ולפחות נסיגה בתוצר של 6.7% על פי קרן המטבע הבינלאומית.[132][133] רמת האבטלה של 5.1% צפויה לעלות לשיא של 25 שנים של 10.0%, על פי נתוני האוצר שפורסמו באפריל 2020. [134][135] דמי האבטלה של מחפשי העבודה הוכפלו באפריל, אך ראש הממשלה סקוט מוריסון אמר כי סביר להניח שזה יופחת עם סיום המגפה.[136]

עד תחילת מאי 2020, משקיעים ביטלו הוצאות בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים במדינות המתפתחות מאז תחילת המשבר. לפי תחזית הבנק העולמי במאי 2020, הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ בכ-4% בשנת 2020, במקום הצמיחה כ-3.3% שניצפה, כלומר פער של למעלה מ-7%. כמות העניים העולמית צפויה לגדול בין 0.3% ל-1.7%, כלומר 40 עד 120 מיליונים.[112]

היו חברות שהודיעו על פשיטת רגל. למשל, חברת בגדי היוקרה Brooks Brothers הודיעה על בקשה לפשיטת רגל.[137] כך גם ענקית מפיקת פצלי הנפט צ'סאפיק אנרג'י.[138]

בסוף אפריל 2020, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.[139][140][141] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.[142]במהלך מאי מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.[143]

סיוע והתמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[144] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[145]

כמה מדינות הודיעו על תוכניות להתמודדות עם המצב הכלכלי.[9] התוכניות כללו השקעה התקציבית גבוהה של המדינות השונות.[146] למשל, ב-25 במרץ, אישר הקונגרס של ארצות הברית חבילת הטבות למשק בסכום של שני טריליון דולר.[147] התכנית מימנה בין היתר העלאת דמי אבטלה, בדיקות חינם לנגיף הקורונה, הטבות מס לעסקים קטנים וסיוע לתוכניות תלושי מזון ומדיקייד.[148] כחלק מההתמודדות עם המצב, נעשתה עבודה מהבית כאשר תפקידם איפשר עבודה סדירה מהבית.[149][150] במדינות מסוימות, התאפשרה דחיה של תשלום על משכנתות.[151]

במרץ, הודיעה ממשלת אוסטרליה על חבילה של מיליארד דולר, הראשונה מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.[152][153] החבילה מורכבת ממספר חלקים, תשלום חד פעמי בתשלום של 750 דולר לסביבות 6.5 מיליון מקבלי רווחה כבר ב-31 במרץ 2020, סיוע בעסק קטן עם 700,000 מענקים עד 25,000 $ וסבסוד שכר של 50% עבור 120,000 חניכים או חניכים עד 9 חודשים, מיליארד דולר לתמיכה במגזרים, אזורים וקהילות המושפעות כלכלית, ו-700 מיליון דולר להגדלת מחיקת המס ו-3.2 מיליארד דולר לתמיכה בהשקעות עסקיות קטנות ובינוניות לטווח קצר.[154]

בבריטניה, הכריז שר האוצר הבריטי, רישי סונאק, על חבילת תמריצים כלכליים בשווי 30 מיליארד יורו (39 מיליארד דולר) להתמודדות עם משבר הקורונה - החבילה כללה הורדות מיסים ממוקדות ומתן הלוואות לעסקים קטנים. במרץ הודיע בנק אוף אינגלנד הוריד את הריבית הודיע על הגדלת תוכנית רכישות האג"ח של הבנק המרכזי ב-200 מיליארד ליש"ט נוספים להיקף כולל של 645 מיליארד ליש"ט (755 מיליארד דולר). כמו כן, הודיעו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון ושר האוצר סאנוק על חבילת סיוע בשווי 330 מיליון ליש"ט למגזר העסקי, ובמרכזו: קרן הלוואות לכל העסקים, בריבית נמוכה.

במהלך מרץ, כשהתברר כי המשק הגרמני עשוי להיות מושבת, העבירה הממשלה בברלין בחקיקה מהירה חבילה המאפשרת "יד חופשית" לחברות לפנות לתוכנית Kurzarbeit. התכנית בוצעה ב-2008. כשהשלכות המשבר הכלכלי של 2008 הכו בתעשייה הגרמנית, הפתרון שמצאה הממשלה כדי למנוע אבטלה היה מתן אפשרות לחברות להעביר את עובדיהן לעבודה במשמרות, במקום לפטר אותם. המדינה פיצתה את בעלי העסקים על העלויות העודפות של המשך העסקת העובדים בזמני משבר, ובתמורה הם נמנעו מפיטורים. העובדים אמנם קיבלו פחות כסף, אבל שמרו על מקום עבודתם. המודל הועתק למדינות באירופה.[155] כמו כן, המדינה החליטה על תוכנית תמריצים בעלת עלות תקציבית גבוהה יחסית.[156][157]

באזרבייג'ן, דווח כי נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הקצה מיליארד דולר לקבינט מהתקציב המדיני למימון הצעדים כנגד ההשפעה השלילית של מגפת הקורונה ואי-יציבות שהשפיעה על הכלכלה האזרית.[158] ב-1 באפריל דווח כי אוזבקיסטן ביקשה מהבנק לפיתוח אסיה הלוואה של מיליארד דולר במטרה להתמודד עם התפשטות הנגיף. בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר. היו שטענו התשלום מועט או מאוחר.[159] באוסטרליה, דמי האבטלה הוכפלו באפריל.[136] בטורקיה, הופסקו כל הליכי פשיטת הרגל והוצאה לפועל עד 30 באפריל, למעט חובות בדמי מזונות ומזונות ילדים. ממשלת טורקיה אפשרה לקרן ההון הממשלתית להשתלט על חברות במצוקה – מהלך שצפוי לעצב מחדש את הכלכלה במדינה.[160]

היה דיון בין מדינות ההאיחוד האירופי על המתווה לפיו תפעל תוכנית סיוע למדינות השונות. האיחוד האירופי תכנן: קרן בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן גרמניה וצרפת, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד. הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית. סכום זה מתווסף לקרן בשווי 540 מיליארד אירו עליה הודיעה הנציבות האירופית באפריל.[161][162] בסוף יולי, הושגה הסכמה. הוסכם על חלוקת 390 מיליארד אירו במענקים ו-360 מיליארד אירו בהלוואות בריבית נמוכה.[163]

ביולי, מדינות רבות המשיכו לגבש תוכניות חילוץ וסיוע. התוכניות כללו גם תמריצים נקודתיים, במטרה להמריץ את הכלכלה ולהחזיר את האנשים לעבודה.[164] במקביל, קבוצה בשם "מיליונרים למען האנושות", עליה חתומים 83 אנשים מהאלפיות הכלכלי העליון, פרסמה הצהרה שקוראת למדינות העולם להעלות באופן קבוע את המיסוי על העשירים ביותר בחברה, כדי לסייע לכלכלה לצאת מהמשבר.[165]

חוסר ביטחון תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל הזהירה תוכנית המזון העולמית של האו"ם כי צפוי רעב בכמה אזורים בעולם כתוצאה מהמגפה. [166][167] פרסום הדו"ח העולמי העולמי על משברי מזון בשנת 2020 ציין כי 55 מדינות נמצאות בסיכון,[168] כאשר דייוויד ביזלי העריך כי בתרחיש הגרוע ביותר "כשלושה תריסר" מדינות ייכנעו לרעב. [169] זה בולט ב מדינות שנפגעו ממלחמה, כולל מלחמת האזרחים התימנית, מלחמת האזרחים הסורית, ומתרחש על רקע סופות הארבה של שנת 2019 במזרח אפריקה. נסטלה, פפסיקו, קרן האו"ם ואיגודי החקלאים פנו ל- G20 לתמיכה בשמירה על חלוקות מזון על מנת למנוע מחסור במזון.[170]

האו"ם צפה כי במדינות חברות מסוימות יהיו אזורים משמעותיים עם ביטחון תזונתי לקויה המסווגים תחת "לחץ" ( IPC שלב 2), "משבר" ( IPC שלב 3), "חירום" (IPC שלב 4) או "חירום קריטי (IPC שלב 5) בשנת 2020.[168]

משבר פיננסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים בבורסות העולם.[171] בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[144] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[145] בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר. היו שטענו התשלום מועט או מאוחר.[159]

ההתרסקות בשוק המניות העולמי החלה ב־20 בפברואר 2020. [172][173][174] בין התאריכים 24–28 בפברואר, שוקי המניות ברחבי העולם דיווחו על הירידות הגדולות ביותר בשבוע שעבר מאז המשבר הפיננסי ב -2008,[175][176][177] ובכך נכנסו לתיקון (correction).[178][179] השווקים העולמיים בתחילת מרץ הפכו לתנודתיים ביותר, כאשר תנודות גדולות התרחשו בשווקים הגלובליים. [180][181] ב-9  במרץ 2020, מרבית השווקים העולמיים דיווחו על התכווצויות קשות, בעיקר בתגובה למגפה הקורונה ומלחמת מחירי נפט בין רוסיה למדינות OPEC בהובלת סעודיה. היום התפרסם בכינוי "יום שני השחור הראשון", ובאותה עת היה הנפילה הגרועה ביותר מאז המיתון בשנת 2008. [182][183]

ב-12 במרץ 2020, היה "יום חמישי השחור". [184] באותו יום, הייתה התרסקות בשוק המניות העולמי. שוקי המניות בארצות הברית סבלו מהירידה הגדולה ביותר ליום אחד מאז ההתרסקות בשוק המניות ב -1987 .[185] הבורסה בקנדה רשמה את היום הגרוע מאז 1940. בורסות אירופה סגרו את יום המסחר הגרוע מעולם.[186] בעקבות יום שני השחור שלושה ימים קודם לכן, מיוחס יום חמישי השחור למגפה וחוסר אמון המשקיעים בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לאחר שהצהיר על איסור נסיעה של 30 יום לאזור שנגן .[187] בנוסף, הבנק המרכזי האירופי, בראשות כריסטין לגארד, החליט לא להוריד את הריבית למרות ציפיות השוק,[188] שהוביל לירידה בחוזים עתידיים של S&P 500 של יותר מ -200 נקודות בפחות משעה.[189]

חוזים עתידיים על דאו צנחו יותר מ -1,000 נקודות ו-500 החוזים העתידיים של Standard & Poor's ירדו ב -5% והפעילו מפסק. הפד חתך את הריבית ל-0.[190]

ביום שני, 16 במרץ 2020, ננעלו שוקי המניות במזרח אסיה, בישראל ובאירופה בירידות. בלטו מניות מגזר המכוניות והתיירות.[191] באותו היום, המדדים המובילים בוול סטריט רשמו את היום הגרוע מאז ההתרסקות בשוק המניות ב -1987 עם נפילות של סביב ה-13% של מדד דאו ג'ונס, כאשר כל המניות במדד נצבעו באדום בוהק. מדד הנאסד"ק ציין את היום הגרוע מעולם עם נפילה של 12.3%, ומדד S&P 500 צלל בכ-12% לרמה הנמוכה מחודש דצמבר. מחירי הנפט ירדו ב -10%, בעוד שהתשואות על ניירות ערך באוצר של ארבע שנים ו -30 שנה נפלו ל-0.76% ו-1.38% בהתאמה (בעוד עקומת התשואות שלהם נותרה תקינה עבור מושב המסחר השלישי ברציפות). היום התפרסם בכינוי "יום שני השחור השני".[192][193]

בסוף השבוע הקודם הודיעה הרשות המוניטרית הסעודית בערב על חבילת אשראי בגובה 13 דולר  מיליארד לחברות קטנות ובינוניות, [194] בעוד נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, הודיע על חבילת גירוי פיסקלית. [195] הפד הודיע כי יקטין את יעד שיעורי הכספים הפדרליים ל-0% -0.25%, יפחית את דרישות המילואים לאפס ויתחיל תוכנית הקלה כמותית.[196][197][198]

השפל היה ב-23 במרץ 2020. בשלושת ימי המסחר שהיו אחריו, זינק דאו ג'ונס ב-21.3%. באותם ימים קפץ S&P 500 ב-17.2%. זו עלייה תלת יומית שהייתה הגבוהה ביותר בדאו ג'ונס מאז 1931, וב-S&P 500 מאז 1933.[199] במרץ, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987.[200] בחודשים הבאים, הבורסה עברה תהליך של התאוששות, לעיתים תוך תנודות.[201]

דווח ביולי 2020 שסוכנות הדירוג פיץ' רייטינגס הורידה במחצית הראשונה של 2020 את דירוג האשראי של מספר שיא של מדינות - 33.[202]

מדד דאו ג'ונס בתחילת 2020:

מבוסס על מדד דאו ג'ונס.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, התפרצות_נגיף_הקורונה_בישראל#כלכלה, התפרצות_נגיף_הקורונה_בישראל#פוליטיקה_ועבודת_השלטון

ההשפעה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל (כחלק ממגפת הקורונה), החל מיתון בישראל. חברות רבות נפגעו כלכלית. המגפה פרצה במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020). התקציב היה המשכי. בשל במשבר, התקציב נפרץ. חוק יסוד: משק המדינה שונה בהוראת שעה.[203][204] ראש ממשלת ישראל היה בנימין נתניהו ושר האוצר היה משה כחלון.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

חברת אל על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%.[205] חברות תעופה נוספות ביטלו את טיסותיהן לישראל.[206] ב-8 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה כי היא מוציאה כ-70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום.[207] ככל שנמשך המשבר נהגו כך מעסיקים נוספים. למחרת, הודיעו חברות התעופה ארקיע וישראייר על הפסקת טיסותיהן מחוץ לישראל.[208] ב-16 במרץ הודיעה ארקיע על השעיית הטיסות הפנימיות לאילת. ישראייר הודיעה על ביטול קו התעופה חיפה-אילת ועל הגבלת קו התעופה נתב"ג-אילת.[209][210] בהמשך הודיעה חברת אל על על השהיית טיסות החברה עד ל-2 במאי למעט טיסות חילוץ ומטען.[211] ההשהיה התארכה לסוף מאי.[212] הייתה צניחה בתיירות. בתקופה זאת, הענף ניסה להתאים את עצמו למצב.[213][214]

בדומה לחברות בעולם, גם חברות בישראל אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.[215][216] בערב 16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה ב-70%, בכפוף ליכולת לשמור על מרווח של שני מטרים בין עובד לעובד. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום.[217]

במהלך המשבר חקלאים ביקרו את התנהלות רשתות השיווק והמדינה על המשך ייבוא פירות וירקות מחוץ לישראל ובפרט מטורקיה, מה שאילץ אותם להשמיד תוצרת רבה. לפי נתוני הוצאת אשראי של בנק ישראל, בתחילת המשבר, היה זינוק בהוצאה ברשתות המזון ובתי המרקחת וצניחה בכל שאר הענפים. בהמשך הייתה התאוששות בחלק מהענפים כמו חשמל ודלק. בתחילת מאי, היו הוצאות נמוכות בתיירות, במסעדות, בחינוך ובפנאי.[218]

עקב הנחיות ההתקהלות, עסקים רבים נאלצו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום או לפטר עובדים. שירות התעסוקה צמצם את הפעילות בסניפיו והפנה אנשים להירשם כדורשים דמי אבטלה דרך האתר, אשר קרס בשל העומס. נכון ל-26 באפריל מספר הנרשמים לשירות התעסוקה עלה על מיליון איש, שיעור אבטלה של 27.4%, 87.9% מתוכם בחל"ת.[219][220] לפי נתוני שירות התעסוקה, שיעור המפוטרים גדל: מ-6.3% מהנרשמים במרץ ל-11.8% מנרשמי אפריל.[221] אילת, בני ברק ונצרת היו בראש טבלת האבטלה.[222]

החל מסוף אפריל 2020 המדינה החלה להקל על המגבלות. עסקים נפתחו בהדרגה ותוך שמירה על הנחיות. בתחילת מאי, החל תהליך חזרת עובדי המגזר הציבורי לעבודתם.[223] במהלך מאי, נפתחו מוסדות החינוך. לפי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף . "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[224] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[225]

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב 7 במאי

ב-17 במאי, הושבעה ממשלה חדשה וחלו שינויי וחילופי תפקידים. נתניהו נשאר ראש הממשלה. בני גנץ מונה לראש ממשלת ישראל החלופי. ישראל כ"ץ היה שר האוצר החדש.

ב-12 במאי, רשתות אופנה ומסחר פרשו מלשכת המסחר והודיעו כי בכוונתם "להקים גוף חדש שיאגד וייצג את האינטרס הבלעדי של מאות רשתות האופנה והמסחר הפועלות בישראל".[226] בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020.[227] היו עסקים שנסגרו.[228][229] ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[230]

בתחילת יולי, החלו להסגר עסקים מחדש וחזרו מגבלות בשל עליה בתחלואה. דווח ש-50% מתוכנית החילוץ הכלכלית לא הגיע למשק.[231] הגירעון המצטבר הגיע ל-6.4% מהתמ"ג.[232] באותו יום, דירקטוריון אל על אישר את המתווה לפיו חברת התעופה תנפיק מניות בהיקף 150 מיליון דולרים - שאותן תרכוש המדינה. נוסף לכך, המדינה תערוב להלוואה בסך 250 מיליון דולרים שהחברה תיקח מהבנקים, ותמנה נאמן שיפעל למכירת החברה.

המשבר הכלכלי בישראל הוא אחת הסיבות להתגברות המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש.

הקלות וסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[233]

תוכניות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ, הודיע נתניהו שהממשלה תגדיל את היקף הסיוע שיועבר למשק בשל משבר הקורונה, מ-4 ל-10 מיליארד שקל.[234] ב-30 במרץ, שר האוצר כחלון עלה לנאום והציג את התוכנית הכלכלית של המדינה להתמודדות עם המשבר.[235] ב-8 במאי, תוכנית הסיוע להתמודדות עם קורונה הורחבה מ-80 ל-100 מיליארד שקל.[236] עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[237][238] למשל, ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[239] ביולי, דווח ש-50% מהתכנית לא הגיע למשק. אחרי ביקורת, ב-9 ביולי, הציגו ראש ממשלה נתניהו ושר האוצר כ״ץ תוכנית חילוץ חדשה למשק. התכנית כונתה "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021”. היקפה 50 מיליארד שקלים. היא הציגה סיוע לטווח רחוק.[240][241] למשל, התכנית כללה מענק דו-חודשי לעצמאים.[242][243] נבחרי הציבור קבעו את הקריטריונים.[244]

מובטלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה ותקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה צומצמה ל6 חודשים.[245][246] ב-26 במרץ הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקדמת המקדמה לפני הפסח.

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר לשישה חודשים במקום שנה,[247] זאת בכדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה.

ב-27 במרץ אישרה הממשלה הגמשה של כללי הזכאות לדמי אבטלה, ומתן מענק למובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה (אנשים שהגיעו לגיל 67 ועצמאים).[248] אושרו גם דרכי סיוע לעסקים.[249] ב-24 באפריל, אושר שמפוטרים מעל לגיל הפנסיה יקבלו עד 4,000 שקלים במאי, נוסף על 6,000 השקלים שאושרו במרץ-אפריל.[250]

בסוף אפריל, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, בתמיכת נגיד בנק ישראל, החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד ש״ח לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק.[251] תהליך קביעת המדדים לקבלת הסיוע נמשך כמה שבועות.[252] בסוף מאי, הודיע השר עמיר פרץ, כי הממשלה תקים קרן מיוחדת של 500 מיליון שקל לצורך מימון תשלום דמי אבטלה לעצמאים.[253][254] עקב איסור על כפל קצבאות, זכאים שיצאו לחל"ת נאלצו לבחור בין כמה אפשרויות, דבר שעורר קשיים. בסוף מאי, אחרי דיווח תקשורתי על הקשיים, סוכם על פתרון שכלל ההחזר. אושר חוק המסדיר את העניין.[255][256]

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במרץ הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד שקל ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.[257][258] ב-11 במרץ 2020 הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים.

ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל מתחילת 2020 בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע שלושת סבבי הבחירות ב-2019-2020).[259] נכון למאי, תקרת הערבות הממשלתית בהלוואות לעסקים הייתה 15 אחוזים.[218]

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ הודיע שר האוצר כחלון כי הממשלה מגבשת תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר.[217] ב-30 במרץ הוצגה חבילת הסיוע הכלכלית. בתוכה הייתה הבטחה למענק סיוע לעסקים קטנים. ב-2 באפריל, אושרה פעימה ראשונה, שהורחבה בהמשך. ב-24 באפריל, הממשלה אישרה את הפעימה השנייה של המענק לעצמאים. בפעימה הראשונה שולמו מענקים בסכום ממוצע של כ-4,000 שקל ליותר מ-170 אלף איש. סך המענקים בפעימה השנייה מוערך ב-2.8 מיליארד שקל. הקריטריונים נקבעו על ידי שרי הממשלה.[260] היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[237][238] על רקע הביקורת, מנגנון החלוקה שונה ונוספה פעימה שלישית.[261] ב-26 במאי, הפעימה השלישית בוטלה.[262] בסוף יוני, פורסם שפעימה שלישית תנתן בשל העלייה בתחלואה להחזרת חלק מהמגבלות.

ב-21 באפריל, אושרו תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים מסוימים.[263] ב-31 במאי, אושרה תוכנית הסיוע שנועדה להחזיר את המשק לתפקוד, וכוללת מענק עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת.[264] היא תחוקק בכנסת.[265]

סיוע אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת צעדי האוצר לשמירה על יציבות המשק, העניקה המדינה סובסידיה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז בבניית קו צינור גז למצרים.[266] בתחילת אפריל, אושר מענק 500 שקלים להורים לילדים (עד 4) ולמקבלי קצבאות מסוימות.[267]

בסוף אפריל, החליטה המדינה על מתן תגמול כספי לרשויות מקומיות, בשל ירידה חדה בתשלומי הארנונה שהעבירו עסקים. מתוך אותו סכום, יועברו רק קרוב ל-2% לרשויות ערביות: 47 מיליון שקל מתוך 2.8 מיליארד שקל כי אין בשיטחן עסקים רבים. מסיבה זאת ועל רקע המצב הכלכלי, הרשויות הערביות הודיעו על שביתה.[268] ביוני, הנחה השר דרעי להעביר סיוע לרשויות מקומיות בדירוג סוציו אקונומי 1 עד 3, בהן הערביות והדרוזיות. גובהו 160 מיליון ש"ח.[269] בנק ישראל אפשר דחייה בתשלומי משכנתאות.[270]

ביולי, נתניהו וכ"ץ הציגו תוכנית מענקים. היא היה אמורה להעניק 2,000 שקלים למשפחה עם ילד אחד, 2,500 למשפחה עם שני ילדים ו-3,000 למשפחה עם שלושה ילדים ומעלה. האזרחים ללא ילדים היו אמורים לקבל 750 שקלים. בעקבות דרישות כחול לבן, העבודה וחברי ועדת הכספים שונתה התכנית. למשל, כל ילד יקבל מענק ולא יועברו מענקים למי שהכנסתו ב-2019 הייתה גבוהה מ-651 אלף שקל בשנה.[271][272]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם

בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ World Bank: COVID-19 recession is expected to be twice as bad as the 2009 financial crisis, World Economic Forum (באנגלית)
  2. ^ אלה לוי-וינריב, מחאת העצמאים מתרחבת: "ישראל תהפוך למדינת סעד", גלובס, ‏2020-04-19 (בעברית)
  3. ^ "כלכלה בימי קורונה: שוק של רופאים ומעסיקים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2020. 
  4. ^ Stewart, Emily (21 במרץ 2020). "The coronavirus recession is already here". Vox. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  5. ^ "The coronavirus recession has arrived". The Canberra Times. 25 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2020. 
  6. ^ Elliott, Larry (14 באפריל 2020). "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  7. ^ Hawkins, John. "How will the coronavirus recession compare with the worst in Australia's history?". The Conversation. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  8. ^ Larry Elliott Economics editor. "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF | Business". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2020. 
  9. ^ 1 2 כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
  10. ^ "Corporate bonds and loans are at the centre of a new financial scare". The Economist. 12 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2020. 
  11. ^ "April 2020 Global Debt Monitor: COVID-19 Lights a Fuse". Institute of International Finance. 7 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2020. 
  12. ^ "Transcript of October 2019 Global Financial Stability Report Press Briefing". International Monetary Fund (באנגלית). 16 באוקטובר 2019. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2020. 
  13. ^ Alster, Norm (16 באפריל 2020). "Companies With High Debt Are Paying a Price". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  14. ^ Lund, Susan (21 ביוני 2018). "Are we in a corporate debt bubble?". McKinsey Global Institute. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2020. 
  15. ^ "The World Economy: Synchronized Slowdown, Precarious Outlook". IMF Blog. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  16. ^ Gurdus, Lizzy (10 באוקטובר 2019). "'Yellow flag on recession risk': Top forecaster warns of cracks in consumer spending". CNBC. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  17. ^ Lakshman Achuthan; Anirvan Banerji. "Opinion: Here's what is really causing the global economic slowdown". CNN. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  18. ^ Barone, Robert. "A Strange New World: Economic Slowdown, Liquidity Issues". Forbes. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  19. ^ Chappelow, Jim. "Inverted Yield Curve Definition". Investopedia. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  20. ^ DeCambre, Mark. "Dow, S&P 500 set for worst May tumble in nearly 50 years amid U.S.-China trade clash". MarketWatch. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  21. ^ Robertson, Andrew (12 בספטמבר 2019). "'How'd you go broke? Slow and then very fast': Economists warn on debt". ABC News. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  22. ^ Casselman, Ben; Chokshi, Niraj; Tankersley, Jim (22 בינואר 2020). "The Trade War, Paused for Now, Is Still Wreaking Damage". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  23. ^ Swanson, Ana (5 ביולי 2018). "Trump's Trade War With China Is Officially Underway". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  24. ^ "Findings of the Investigation into China's Acts, Policies, and Practices Related to Technology Transfer, Intellectual Property, and Innovation Under Section 301 of the Trade Act of 1974". Office of the U.S. Trade Representative. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  25. ^ Long, Heather; Van Dam, Andrew. "U.S. manufacturing was in a mild recession during 2019, a sore spot for the economy". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  26. ^ "China–US trade war: Sino-American ties being torn down brick by brick". Al Jazeera. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  27. ^ "For the U.S. and China, it's not a trade war anymore – it's something worse". Los Angeles Times. 31 במאי 2019. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  28. ^ "NDR 2019: Singapore will be 'principled' in approach to China–US trade dispute; ready to help workers". CNA. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  29. ^ Rappeport, Alan; Bradsher, Keith (23 באוגוסט 2019). "Trump Says He Will Raise Existing Tariffs on Chinese Goods to 30%". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2019. 
  30. ^ "IMF – The "Great Lockdown" Is Set To Triggers The World's Worst Recession Since The 1929 Great Depression". בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  31. ^ "Great lockdown as bad as Great Depression: IMF". The News International. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  32. ^ "Shadow of Brexit still looms over economy: experts debate the data". The Guardian. 27 בדצמבר 2019. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  33. ^ Partington, Richard (25 באוקטובר 2019). "How has Brexit vote affected the UK economy? October verdict". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  34. ^ Amadeo, Kimberly. "Brexit Consequences for the U.K., the EU, and the United States". The Balance. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  35. ^ "The Economic Impact of Brexit". rand.org. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  36. ^ "What The 1918 Flu Pandemic Teaches Us About The Coronavirus Outbreak". wbur.org. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  37. ^ "Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV)". World Health Organization. 30 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-31 January 2020. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2020. 
  38. ^ "WHO Director-General's opening remarks at the media briefing on COVID-19 – 11 March 2020". World Health Organization. 11 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2020. 
  39. ^ . Editorial. The New York Times. 29 בפברואר 2020 https://www.nytimes.com/2020/02/29/opinion/sunday/corona-virus-usa.html |url= missing title (עזרה). בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2020.  Unknown parameter |titl e= ignored (עזרה)
  40. ^ Long, Stephen (8 בספטמבר 2019). "How a consumer go-slow and a pile of debt is killing the economy". ABC News. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  41. ^ Chau, David (4 בנובמבר 2019). "Retail slumps to 'weakest' level in 28 years as tax cuts fail to stimulate consumer spending". ABC News. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  42. ^ Ellyatt, Holly (23 במרץ 2020). "Global economic hit from coronavirus will be felt 'for a long time to come,' OECD warns". CNBC. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  43. ^ "A List of What's Been Canceled Because of the Coronavirus". The New York Times. 1 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2020. 
  44. ^ Scipioni, Jade (18 במרץ 2020). "Why there will soon be tons of toilet paper, and what food may be scarce, according to supply chain experts". CNBC. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  45. ^ "The Coronavirus Outbreak Could Disrupt the U.S. Drug Supply". Council on Foreign Relations. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  46. ^ "COVID-19 Information for Travel". US Centers for Disease Control and Prevention. 11 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2020. 
  47. ^ "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) – Transmission". Centers for Disease Control and Prevention. 17 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  48. ^ Badger, Emily; Parlapiano, Alicia (7 במאי 2020). "Government Orders Alone Didn’t Close the Economy. They Probably Can’t Reopen It.". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2020. 
  49. ^ Murray, Dr. Christopher (11 במאי 2020). "Expert explains why estimated US deaths have doubled". CNN Video. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2020. 
  50. ^ Silver, Nate (10 במאי 2020). "A lot of evidence suggests that formal re-opening policies are only loosely correlated with people's behavior.". @NateSilver538 (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  51. ^ "Mobility Trends Reports". Apple Maps. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  52. ^ Sheppard, David; McCormick, Myles; Brower, Derek; Lockett, Hudson (20 באפריל 2020). "US oil price below zero for first time in history". Financial Times. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  53. ^ Business, Matt Egan, CNN. "Oil crashes by most since 1991 as Saudi Arabia launches price war". CNN. בדיקה אחרונה ב-10 במרץ 2020. 
  54. ^ "Oil Prices, Stocks Plunge After Saudi Arabia Stuns World With Massive Discounts". NPR.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-10 במרץ 2020. 
  55. ^ N12 - מחירי הנפט צוללים אל מתחת לאפס, N12, ‏2020-04-20
  56. ^ McFall-Johnsen, Juliana Kaplan, Lauren Frias, Morgan (14 במרץ 2020). "A third of the global population is on coronavirus lockdown – here's our constantly updated list of countries and restrictions". Business Insider Australia. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  57. ^ "World Economic Outlook, April 2020 : The Great Lockdown". IMF. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  58. ^ Elliott, Larry (8 באוקטובר 2019). "Nations must unite to halt global economic slowdown, says new IMF head". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  59. ^ Cox, Jeff (21 בנובמבר 2019). "The worst of the global economic slowdown may be in the past, Goldman says". CNBC. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  60. ^ Aratani, Lauren (15 באפריל 2020). "'Designed for us to fail': Floridians upset as unemployment system melts down". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  61. ^ "The coronavirus has destroyed the job market. See which states have been hit the hardest.". NBC News. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  62. ^ "ILO: COVID-19 causes devastating losses in working hours and employment". 7 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2020. 
  63. ^ Partington, Richard (14 באפריל 2020). "UK economy could shrink by 35% with 2m job losses, warns OBR". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  64. ^ Sullivan, Kath (13 באפריל 2020). "Unemployment forecast to soar to highest rate in almost 30 years". ABC News. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  65. ^ Amaro, Silvia (15 באפריל 2020). "Spain's jobless rate is set to surge much more than in countries like Italy". CNBC. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  66. ^ "Covid stops many migrants sending money home". The Economist. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2020. 
  67. ^ Harvey, Fiona (21 באפריל 2020). "Coronavirus pandemic 'will cause famine of biblical proportions'". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2020. 
  68. ^ Yergin, Daniel (7 באפריל 2020). "The Oil Collapse". ISSN 0015-7120. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  69. ^ Dan, Avi. "Consumer Attitudes And Behavior Will Change in the Recession, And Persist When It Ends". Forbes. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  70. ^ "The $1.5 Trillion Global Tourism Industry Faces $450 Billion Collapse in Revenues, Based on Optimistic Assumptions". Wolf Street. 30 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  71. ^ Williams, Sean (10 במרץ 2020). "Stock Market Crash 2020: Everything You Need to Know". The Motley Fool. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  72. ^ DeCambre, Mark. "Wild stock-market swings are 'emotionally and intellectually wearing' on Wall Street". MarketWatch. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  73. ^ Samuelson, Robert J. "Opinion | What the Crash of 2020 means". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  74. ^ רויטרס‏, בשל התפרצות נגיף הקורונה: מקאו סוגרת את בתי הקזינו, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בפברואר 2020
  75. ^ חוששים מהקורונה: רשת הילטון סגרה זמנית 150 מלונות בסין, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2020
  76. ^ משבר הקורונה: רוסיה סגרה את הגבול עם סין, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2020
  77. ^ אופיר דור, בלי עבודה ושכר: העובדים הדפוקים של סין משלמים את מחיר הקורונה, גלובס, ‏2020-06-04 (בעברית)
  78. ^ סנוב, בדיסניוורלד כבר היית? אתרי התיירות בעולם ימשיכו לכאוב את הנפילה, www.maariv.co.il
  79. ^ וול סטריט ג'ורנל, ‏בריטיש איירוויס לא לבד: חברות תעופה נוספות מפסיקות טיסות לסין, באתר גלובס, 29 בינואר 2020
  80. ^ תומר הדר, 70 חברות תעופה ביטלו טיסות לסין; עלולות להפסיד 5 מיליארד ד', באתר ynet, 17 בפברואר 2020
  81. ^ ""יש צורך בחברת תעופה חדשה שתמזג את פעילותן של אל על, ארקיע וישראייר"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2020. 
  82. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏אל על: מהלך הפיטורים של 1,000 העובדים יצא לדרך; הוועד זועם, באתר גלובס
  83. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏דרמה: קבוצת לופטהנזה וריאנאייר עוצרות את הטיסות לישראל, באתר גלובס
  84. ^ רון שטיין, ‏הקורונה ממשיכה להשפיע על הביטוח: הפסקת מכירת נספחי ביטול הנסיעות לחו"ל ממצב בריאותי, באתר גלובס
  85. ^ Slotnick, David. "Many of the world's airlines could be bankrupt by May because of the COVID-19 crisis, according to an aviation consultancy. These airlines have already collapsed because of the pandemic.". Business Insider. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2020. 
  86. ^ "Virgin Australia enters voluntary administration". Virgin Australia Newsroom (באנגלית). 21 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-23 April 2020. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2020. 
  87. ^ "Air Mauritius enters voluntary administration". Travel Weekly (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2020. 
  88. ^ כדי שיוכלו לנסוע לחו"ל: מדינות יוצרות "בועות תנועה", ynet, ‏2020-05-07 (בעברית)
  89. ^ Bradsher, Keith (16 באפריל 2020). "China's Economy Shrinks, Ending a Nearly Half-Century of Growth". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2020. 
  90. ^ "China's Hubei, Epicentre of Coronavirus Outbreak, Posts First-Quarter GDP Slump". Reuters. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2020 – באמצעות New York Times. 
  91. ^ Noronha, Gaurav (14 באפריל 2020). "IMF projects India's growth rate at 1.9% in 2020, forecasts global recession due to COVID-19". The Economic Times. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2020. 
  92. ^ Dhasmana, Indivjal (14 באפריל 2020). "India to grow at 1.9% in FY21, recover to 7.4% path in 2021-22: IMF". Business Standard India. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2020. 
  93. ^ "India, China to register positive growth rate despite Coronavirus: IMF | DD News". ddnews.gov.in. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2020. 
  94. ^ "Singapore will enter a recession this year, 'significant uncertainty' over duration and intensity: MAS". CNA (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2020. 
  95. ^ Tomaskovic-Devey, Donald T.; Hoyt, Eric; Swerzenski, J. D.; Dominguez-Villegas, Rodrigo. "How the coronavirus recession puts service workers at risk". The Conversation. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2020. 
  96. ^ Wayland, Michael (1 באפריל 2020). "Worst yet to come as coronavirus takes its toll on auto sales". CNBC. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  97. ^ Higgins-Dunn, Phil LeBeau,Noah (18 במרץ 2020). "General Motors, Ford and Fiat Chrysler to temporarily close all US factories due to the coronavirus". CNBC. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  98. ^ "China coronavirus adds to German automakers' woes". Deutsche Welle. 14 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  99. ^ "US oil prices turn negative as demand dries up". BBC News (באנגלית). 21 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2020. 
  100. ^ "Record deal to cut oil output ends price war". BBC News (באנגלית). 12 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2020. 
  101. ^ Cobanoglu, Cihan; Ali, Faizan. "Global tourism industry may shrink by more than 50% due to the pandemic". The Conversation (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2020. 
  102. ^ Jennings, Rebecca (19 באפריל 2020). "Nobody's buying clothes right now. So stores are filing for bankruptcy.". Vox (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2020. 
  103. ^ כאן חדשותשמיים סגורים, המרוויחים הגדולים מהמשבר, מילה של כ"ץ, מצילים את השוכרים, רכבת ההפתעות: חמישה דברים שלא רצינו שתפספסו, Twitter, ‏2 ביוני 2020 (בעברית)
  104. ^ "How E-Commerce Has Been Affected By COVID-19". Innovolo. Innovolo Consumer Insights. 19 במאי 2020. 
  105. ^ "החלופה של אירופה לחל"ת הישראלי מצילה את גוש היורו מזינוק באבטלה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2020. 
  106. ^ N12 - המתווה של התאחדות התעשיינים: מניעת הוצאה לחל"ת – בסיוע..., N12, ‏2020-05-03
  107. ^ "ב-BDI מעריכים: ב-2020 ייסגרו בישראל 65–70 אלף עסקים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2020. 
  108. ^ 6,000 נתקעו בספינה: חשד שזוג נדבק בקורונה, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  109. ^ למעלה מ-5,300 איש בשתי אניות נצורות באסיה בגלל הקורונה, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2020
  110. ^ אופיר האוזמן, ביטולים בכל העולם: האם "ספינת הקורונה" תטביע את ענף הקרוזים?, באתר ynet, 17 בפברואר 2020
  111. ^ "The coronavirus may sink the cruise-ship business". The Economist. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2020. 
  112. ^ 1 2 רועי ברק, גלי ההדף של הקורונה במערב מכים בעוצמה בחצר האחורית של העולם, גלובס, ‏2020-05-08 (בעברית)
  113. ^ דובי בן גדליהו, ‏וירוס הקורונה מגיע לתעשיית הרכב: יונדאי וקיה משביתות מפעלים, באתר גלובס, 4 בפברואר 2020
  114. ^ עדי ברק, תמר טוניק ותומר הדר, וירוס סיני בסחרור: אפקט קורונה זלג עד מפעל פיג'ו בנמיביה, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2020
  115. ^ מירב קריסטל, בעקבות איסור הטיסות מסין: צפי לעיכוב בחבילות, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2020
  116. ^ Bradsher, Keith (16 באפריל 2020). "China’s Economy Shrinks, Ending a Nearly Half-Century of Growth". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2020. 
  117. ^ "Chart: How coronavirus is devastating the restaurant business". 16 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-19 March 2020. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  118. ^ "Coronavirus exposes sick leave gap for retail, restaurant workers". Press Enterprise. 17 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-18 March 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  119. ^ Sick leave National Bureau of Economic Research
  120. ^ Sesc Mineiro Grussaí, no Norte Fluminense, RJ, encerra atividades depois de quase 40 anos
  121. ^ "Egypt chose a looser lockdown. Its economy is still in crisis". The Economist. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2020. 
  122. ^ "COVID-19 (Coronavirus) Drives Sub-Saharan Africa Toward First Recession in 25 Years". World Bank (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2020. 
  123. ^ "Coronavirus: World Bank predicts sub-Saharan Africa recession". BBC News (באנגלית). 9 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2020. 
  124. ^ Villamil, Justin (18 במאי 2020). "China May Agree to Delay, Not Forgive, $150 Billion Africa Debt". Yahoo Finance (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2020. 
  125. ^ "Coronavirus: UK interest rates cut to lowest level ever". BBC News. 19 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2020. 
  126. ^ "Highlights: UK's Sunak goes all out to avert economic collapse". Reuters. 20 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  127. ^ Matt Burgess (11 במאי 2020). "When will lockdown end? The UK's new lockdown rules, explained". Wired. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2020. 
  128. ^ Chris Giles (11 במאי 2020). "Coronavirus hit household spending much harder than BoE assumed". Financial Times. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2020. 
  129. ^ editor, Larry Elliott Economics (4 במאי 2020). "Nearly a quarter of British employees furloughed in last fortnight". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2020. 
  130. ^ Butler, Ben (8 בינואר 2020). "Economic impact of Australia's bushfires set to exceed $4.4bn cost of Black Saturday". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  131. ^ Taylor, David (4 בדצמבר 2019). "'80 per cent of the economy is going backwards', and that's likely to continue for some time". ABC News. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  132. ^ Hutchens, Gareth (14 באפריל 2020). "IMF says Australia's economy will shrink by 6.7 per cent this year". ABC News. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  133. ^ "Unemployment rate predicted to reach 10 per cent amid coronavirus pandemic, pushing Australia into recession". MSN. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  134. ^ "Australia to see 25-year high in unemployment: Report". aa.com.tr. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  135. ^ Ormsby, Grace (14 באפריל 2020). "Treasury expects 10% unemployment". nestegg.com.au. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  136. ^ 1 2 "Scott Morrison says JobSeeker payment will be cut after pandemic". SBS World News. 23 באפריל 2020. 
  137. ^ מ-41 נשיאים ועד רלף לורן: אחרי 202 שנה, ענקית הביגוד פושטת רגל, וואלה! עסקים וצרכנות, ‏2020-07-08 (בhe-IL)
  138. ^ "ענקית נפט הפצלים צ'סאפיק אנרג'י הודיעה על פשיטת רגל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2020. 
  139. ^ משרד החוץהשוואת אסטרטגיות יציאה, שאול אמסטרדמסקי, טוויטר.
  140. ^ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  141. ^ ראה ערכי ההתפרצויות במדינות
  142. ^ N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם, N12, ‏2020-05-10
  143. ^ המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב, ynet, ‏2020-05-28 (בעברית)
  144. ^ 1 2 שירות כלכליסט, משבר הקורונה: קרן המטבע הבינלאומית תסייע לכלכלה העולמית בסכום של 50 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2020
  145. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, בלומברג, הקורונה מתפשטת - והבנקים בארה"ב מבקשים הקלות מהבנק הפדרלי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2020
  146. ^ "Policy Responses to COVID19". IMF. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2020. 
  147. ^ יוסף ישראל, ארה"ב: הקונגרס אישר חבילת הטבות למשק בסך שני טריליון דולר, חדשות 13, ‏25 במרץ 2020 (בעברית)
  148. ^ "מאוחר מדי? אחרי הקריסה בוול סטריט - חבילת תמריצים בארה"ב". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  149. ^ צוקרברג הכריז על מהפכת עבודה מהבית. לעובדי פייסבוק חיכתה הפתעה קצ, mako, ‏2020-05-24
  150. ^ טוויטר תאפשר לעבוד מהבית, פייסבוק תפצה עובדים ב-52 מיליון דולר, Ice (בעברית)
  151. ^ "גלגל את זה הלאה: כך דוחים בעולם משכנתאות, ומתי יתחיל המשבר האמיתי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2020. 
  152. ^ "Economic Stimulus Package". 12 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  153. ^ Martin, Sarah (12 במרץ 2020). "What the Australian government's $17bn coronavirus stimulus package means for you". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  154. ^ Scott, Jason; Alexandra Veroude, Alexandra (11 במרץ 2020). "Australia Unveils A$17.6 Billion in Stimulus to Combat Virus". בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  155. ^ אסף אוני, כך מצליחה גרמניה להציל את הכלכלה שלה ולמנוע פיטורי עובדים, גלובס, ‏2020-04-12 (בעברית)
  156. ^ "גרמניה יורה כסף על האזרחים: תזרים עוד 130 מיליארד יורו להתאוששות". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  157. ^ אסף אוני, המודל הגרמני לשיקום הכלכלה: לשפוך הרבה כסף, ובמהירות, גלובס, ‏2020-06-04 (בעברית)
  158. ^ Azerbaijan’s president allocates $1B to Cabinet of Ministers, Trend.Az, ‏2020-03-19 (באנגלית)
  159. ^ 1 2 אנה גרוס, פייננשל טיימס, מדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-27
  160. ^ "בחסות הקורונה: ממשלת טורקיה משתלטת על החברות הגדולות". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2020. 
  161. ^ אסף אוני, האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת של 750 מיליארד א' למאבק בקורונה, גלובס, ‏2020-05-27 (בעברית)
  162. ^ אסף אוני, אחרי כ-3 עשורים האיחוד מסכים לראשונה להיכנס לחוב משותף, גלובס, ‏2020-05-21 (בעברית)
  163. ^ "750 מיליארד יורו: באיחוד האירופי הסכימו על חבילת תמריצים ענקית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2020. 
  164. ^ "כלכלת קורונה: באירופה משקיעים בצעירים ובתשתיות, בארה"ב נופשים – ומחכים לצ'קים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2020. 
  165. ^ העשירים שמבקשים: "תנו לנו לשלם יותר מסים כדי להציל את העולם מהקורונה", דה מרקר, כתבה מתורגמת מהגארדיאן
  166. ^ Harvey, Fiona (21 באפריל 2020). "Coronavirus pandemic 'will cause famine of biblical proportions'". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  167. ^ "World risks 'biblical' famines due to pandemic - UN". BBC News (באנגלית). 21 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  168. ^ 1 2 "2020 GLOBAL REPORT ON FOOD CRISES". WFP. 22 באפריל 2020. 
  169. ^ Picheta, Rob. "Coronavirus pandemic will cause global famines of 'biblical proportions,' UN warns". CNN. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  170. ^ Harvey, Fiona (9 באפריל 2020). "Coronavirus could double number of people going hungry". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  171. ^ מיקי גרינפלד ושיר רייטר, בהלת הקורונה בשווקים: וול סטריט צללה ב-4.5%, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  172. ^ Samuelson, Robert J. (12 במרץ 2020). "What Crash of 2020 Means". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  173. ^ Wearden, Graeme; Jolly, Jasper (12 במרץ 2020). "Wall Street and FTSE 100 plunge on worst day since 1987 – as it happened". The Guardian. ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  174. ^ Williams, Sean (10 במרץ 2020). "Stock Market Crash 2020: Everything You Need to Know". The Motley Fool. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  175. ^ Smith, Elliot (28 בפברואר 2020). "Global stocks head for worst week since the financial crisis amid fears of a possible pandemic". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 February 2020. 
  176. ^ Imbert, Fred; Huang, Eustance (27 בפברואר 2020). "Dow falls 350 points Friday to cap the worst week for Wall Street since the financial crisis". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 February 2020. 
  177. ^ Smith, Elliot (28 בפברואר 2020). "European stocks fall 12% on the week as coronavirus grips markets". CNBC. אורכב מ-המקור ב-28 February 2020. 
  178. ^ Peltz, James F. (27 בפברואר 2020). "Stock market enters a correction, down 10% from recent peak". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-4 March 2020. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  179. ^ Huang, Eustance (28 בפברואר 2020). "Seven major Asia-Pacific markets have tumbled into correction territory". CNBC. אורכב מ-המקור ב-29 February 2020. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2020. 
  180. ^ (הקישור אינו פעיל, 2.6.2020)"Asian shares rise following stimulus-led surge on Wall St". MyNorthwest. Associated Press. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-5 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  181. ^ DeCambre, Mark (7 במרץ 2020). "Wild stock-market swings are 'emotionally and intellectually wearing' on Wall Street". MarketWatch. אורכב מ-המקור ב-5 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  182. ^ Partington, Richard; Wearden, Graeme (9 במרץ 2020). "Global stock markets post biggest falls since 2008 financial crisis". The Guardian. ISSN 0261-3077. אורכב מ-המקור ב-12 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  183. ^ Prynn, Jonathon; English, Simon; Murphy, Joe (9 במרץ 2020). "Black Monday: Fourth biggest City fall as virus panic hits markets". London Evening Standard. אורכב מ-המקור ב-11 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  184. ^ For an explanation regarding the title "Black Thursday", see:
  185. ^ Imbert, Fred; Franck, Thomas (12 במרץ 2020). "Dow drops more than 8%, heads for biggest one-day plunge since 1987 market crash". CNBC. אורכב מ-המקור ב-12 March 2020. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  186. ^ שירות גלובס, מפולת בניו יורק: הדאו ג'ונס צנח 10% ביום הגרוע ביותר מאז מרץ 1987, גלובס, ‏2020-03-12 (בעברית)
  187. ^ Barnes, Brooks; Ewing, Jack; Goodman, Peter S.; Tankersley, Jim; Koblin, John; Hsu, Tiffany; Smialek, Jeanna; McKenna, Kevin; Reed, Stanley (12 במרץ 2020). "Stocks Plunge as Trump's Travel Ban Adds to Distress: Live Updates". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-12 March 2020. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2020. 
  188. ^ Amaro, Silvia (12 במרץ 2020). "ECB surprises markets by not cutting rates, but announces stimulus to fight coronavirus impact". CNBC. אורכב מ-המקור ב-12 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  189. ^ Zabelin, Dimitri (12 במרץ 2020). "ECB rate decision, Lagarde outlook: What to expect". DailyFX. אורכב מ-המקור ב-23 March 2020. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 
  190. ^ Menton, Jessica. "Stocks poised for plunge Monday as Dow futures drop 1,000 points despite Fed rate cut to zero". USA Today. אורכב מ-המקור ב-16 March 2020. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2020. 
  191. ^ "הפאניקה בשווקים וטעות במספר החולים הפילו את הבורסה בת"א". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2020. 
  192. ^ שירות גלובס, שני השחור: המדדים בארה"ב נפלו 13%; טראמפ מודה באפשרות למיתון, גלובס, ‏2020-03-16 (בעברית)
  193. ^ Li, Yun; Smith, Elliot (16 במרץ 2020). "10-year Treasury yield falls below 0.8% after Fed's emergency move to cut rates to zero". CNBC. אורכב מ-המקור ב-16 March 2020. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2020. 
  194. ^ "Coronavirus: Saudi Central Bank announces 50 billion riyal package". Gulf News (Al Nisr Publishing). 14 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  195. ^ Maeko, Thando (15 במרץ 2020). "Ramaphosa pledges Covid-19 economic stimulus package". Mail & Guardian (M&G Media Ltd). בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2020. 
  196. ^ Liesman, Steve (15 במרץ 2020). "Federal Reserve cuts rates to zero and launches massive $700 billion quantitative easing program". CNBC. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  197. ^ "Fed cuts interest rates to near zero, coordinates with other central banks to combat coronavirus". Reuters. 15 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  198. ^ "Federal Reserve issues FOMC statement". Federal Reserve Board. 15 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2020. 
  199. ^ מיקי גרינפלד, נועם לנדמן ושיר רייטר, עליות היסטוריות בוול סטריט: דאו ג'ונס זינק ב-21% בשלושה ימים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-26
  200. ^ שיר רייטר, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-31
  201. ^ מניות או לא להיות: איך יכול להיות שהבורסה מתאוששת?, www.maariv.co.il
  202. ^ ""מעולם זה לא קרה": שיא במספר המדינות שדירוג האשראי שלהן הורד במחצית הראשונה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2020. 
  203. ^ "הממשלה אישרה: התקציב ההמשכי ייפרץ – בגלל המשבר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2020. 
  204. ^ חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), ס"ח 2791 מ-7 באפריל 2020
  205. ^ תומר הדר, אל על מבטלת טיסות לאירופה: "אין טעם, הנוסעים לא מגיעים", באתר כלכליסט, 2 במרץ 2020
  206. ^ תומר הדר ונווית זומר, חברות התעופה ממשיכות לבטל קווים לישראל: "התכוננו לחודש בלי טיסות", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020
  207. ^ תומר הדר ונווית זומר, רשות שדות התעופה מוציאה 70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  208. ^ איתי בלומנטל, ארקיע וישראייר מפסיקות לטוס לחו"ל, וויזאייר לא תגיע לארץ, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  209. ^ ארקיע: מבטלת את כל טיסותיה לאילת עד להתבהרות המצב, Passportnews, ‏16 במרץ 2020 (בעברית)
  210. ^ ישראייר תפעיל טיסות פנים בשני סבבים בלבד. הטיסות מחיפה יוקפאו, Passportnews, ‏14 במרץ 2020 (בעברית)
  211. ^ שמעון יעיש, אל על האריכה את הפסקת הטיסות, ישראל היום, ‏1 באפריל 2020
  212. ^ "דחייה נוספת: אל על לא תפעיל טיסות מסחריות עד לסוף מאי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2020. 
  213. ^ היום שאחרי: איך יראה עולם התיירות הישראלי כשתיגמר הקורונה?, www.maariv.co.il
  214. ^ נווית זומר, מאיר אורבך, תומר הדר ואודי עציון, 1,368 עובדים פוטרו, 14 אלף הוצאו לחופשה: ענף התיירות בצניחה חופשית, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-11
  215. ^ שגיא כהןההיי-טק עובר לעבוד מהבית? חברות ישראליות ממליצות לא להגיע למשרד, באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2020
  216. ^ מאיר אורבך, בעקבות הקורונה: IBM ישראל תאפשר לעובדיה לעבוד מהבית, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2020
  217. ^ 1 2 הצעדים החדשים: המגזר הפרטי והציבורי יצומצמו, תכנית תמריצים של 5 מיליארד ש"ח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במרץ 2020
  218. ^ 1 2 רותם שטרקמן, כתב Themarkerהגרף של בנק ישראל, טויטר, ‏5 במאי 2020
  219. ^ משבר הקורונה: 12 אלף מובטלים ביממה, ynet, ‏2020-04-26 (בעברית)
  220. ^ שכחו אותם בבית: הפנים מאחורי נתוני האבטלה המבהילים, ynet, ‏2020-05-26 (בעברית)
  221. ^ ניתוח נתוני האבטלה לחודש אפריל: כמה נפגעו בכל ישוב ומגזר?, www.maariv.co.il
  222. ^ "הנפגעות הקשות ביותר מהמשבר: אילת, בני ברק ונצרת בראש טבלת האבטלה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2020. 
  223. ^ דנה ירקצי, הממשלה אישרה: עובדי המגזר הציבורי ובני 67 ומעלה ישובו הבוקר לעבודתם, news.walla.co.il
  224. ^ בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020
  225. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020 (בiw)
  226. ^ שני מוזס, אחרי משבר הקורונה: רשתות הקמעונאות פורשות מלשכת המסחר, גלובס, ‏2020-05-12 (בעברית)
  227. ^ המשק התכווץ ב-7.1%: הירידה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות, www.maariv.co.il
  228. ^ העסקים שלא חוזרים לפעילות: "משבר כזה טורף את הקלפים", ynet, ‏2020-05-26 (בעברית)
  229. ^ מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה, ynet, ‏2020-05-27 (בעברית)
  230. ^ ""מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2020. 
  231. ^ עמירם ברקת, נחשף הביצוע המביך של תוכנית החילוץ הכלכלית, גלובס, ‏2020-07-07 (בעברית)
  232. ^ עמירם ברקת, מספרי המחדל הכלכלי: תוכנית החילוץ לא יעילה, הגירעון מזנק, גלובס, ‏2020-07-06 (בעברית)
  233. ^ כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
  234. ^ שחר אילן, נתניהו: נקדיש 10 מיליארד שקל להתמודדות עם המשבר, זו עזרה ראשונה, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-11
  235. ^ 80 מיליארד ש"ח: התכנית של משרד האוצר, כיכר השבת (בעברית)
  236. ^ N12 - תוכנית הסיוע להתמודדות עם קורונה תורחב ל-100 מיליארד שקל, N12, ‏2020-05-08
  237. ^ 1 2 כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  238. ^ 1 2 עמירם ברקת, לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק, גלובס, ‏23 באפריל 2020 (בעברית)
  239. ^ ""מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2020. 
  240. ^ N12 - התוכנית הכלכלית נחשפה | רה"מ: ההקלות היו מוקדמות, אני..., N12, ‏2020-07-09
  241. ^ טל שניידר, שידור חי: נתניהו וכ״ץ מציגים תוכנית חילוץ חדשה למשק, גלובס, ‏2020-07-09 (בעברית)
  242. ^ כאן חדשות, חישוב גודל המענק ביולי, Twitter, ‏133 ביולי 2020 (בעברית)
  243. ^ ישראל כ"ץשינוי אחד הקריטריונים, Twitter, ‏17 ביולי 2020 (בעברית)
  244. ^ "נתניהו מנסה להטעות את הציבור: העצמאים לא עמדו בכללים שהוא עצמו קבע". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2020. 
  245. ^ אמיר אלון, משבר הקורונה: מי זכאי לדמי אבטלה? מדריך לעובד בחל"ת, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  246. ^ כל הנחיות הביטוח הלאומי בעקבות הקורונה, באתר המוסד לביטוח לאומי
  247. ^ משרד עורכי דין עינב זוסים, חופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה, LawGuide, ‏19 למרץ 2020
  248. ^ שחר אילן ועמרי מילמן, באיחור גדול: הממשלה אישרה את ההקלות בביטוח הלאומי, באתר ynet, 27 במרץ 2020
  249. ^ אדריאן פילוט, גובשה חבילת הסיוע למשק: תקציב הבריאות יזנק בעד 10 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2020
  250. ^ אושר הסיוע לעסקים ולעצמאים; מענק נוסף לבני 67 ומעלה שפוטרו, חדשות 13 (בעברית)
  251. ^ תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד ש״ח לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק, GOV.IL (בעברית)
  252. ^ "המענק שנתניהו הבטיח מתעכב - והמעסיקים לא ממהרים להחזיר את העובדים לפעילות מלאה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2020. 
  253. ^ הממשלה תקצה 500 מיליון שקל עבור מימון דמי אבטלה לעצמאים, www.maariv.co.il
  254. ^ "אחרי 25 שנה ו–29 ניסיונות חקיקה: האם הקורונה תקדם דמי אבטלה לעצמאים?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2020. 
  255. ^ N12 - אחרי הפרסום: נמצא פתרון לבעיית כפל הקצבאות, N12, ‏2020-05-25
  256. ^ הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, באתר הכנסת
  257. ^ עמרי מילמן, נתניהו הכריז על הקמת קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  258. ^ עמרי מילמן, האוצר יקצה 2.5 מיליארד שקל לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  259. ^ יונתן קירשנבוים, ‏נגיד בנק ישראל: "ההתמודדות עם הנגיף צריכה להיות בהגדלת התקציב", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במרץ 2020
  260. ^ נתונים מעוותים והאשמת פקידים: מה מדברי רה"מ אמש - לא מדויק?, חדשות 13 (בעברית)
  261. ^ הסיוע לעצמאים: הכסף עכשיו, ההתחשבנות אחר כך, ynet, ‏2020-05-04 (בעברית)
  262. ^ מכה קשה לעצמאים: לא תהיה פעימה נוספת במענק משרד האוצר, חדשות 13 (בעברית)
  263. ^ בר לביא, דרעי חתם על תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים. מי זכאי ומי לא?, גלובס, ‏2020-04-21 (בעברית)
  264. ^ N12 - עימות בממשלה | כ"ץ לפרץ: אין שר אוצר חלופי - אני מחליט..., N12, ‏2020-05-31
  265. ^ "אחרי המאבקים והביקורת: כך יחולק הכסף לעסקים שיחזירו עובדים לעבודה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2020. 
  266. ^ "ההפתעה של האוצר: השחיל מתנה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז במסמך התמריצים למשק". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  267. ^ יקי אדמקר ודנה ירקצי, אחרי העיכוב: הכנסת אישרה מענקים בסך 500 שקלים להורים ומקבלי קצבאות, news.walla.co.il, ‏7 באפריל 2020
  268. ^ "יו"ר ועד הרשויות הערביות: "הממשלה מקצה מיליארדים לרשויות חזקות, אנחנו לקראת קריסה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  269. ^ סיוע של 160 מיליון ש"ח יועבר לרשויות המוחלשות, בהן הערביות והדרוזיות, עקב משבר הקורונה, www.maariv.co.il
  270. ^ בנק ישראל מאפשר את דחיית תשלומי המשכנתא עד סוף 2020, finance.walla.co.il
  271. ^ סוכם מתווה לתוכנית המענקים: כמה בדיוק יקבל כל אזרח, וכמה על כל ילד?, ynet, ‏2020-07-28 (בעברית)
  272. ^ N12 - הביטוח הלאומי: מענק הקורונה ישולם ביום ראשון למשפחות -..., N12, ‏2020-07-29
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה איחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (משבר כלכלימלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקו