הזהו אדם?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזהו אדם?
Se questo è un uomo
הזהו אדם.jpg
מידע כללי
מאת פרימו לוי
שפת המקור איטלקית
סוגה ממואר
הוצאה
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1947
שנת הוצאה בעברית 1988
תרגום לעברית יצחק גרטי
מספר עמודים 188
סדרת ספרים ספרית אפקים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001099822, 003918300, 001259217, 003373311

הזהו אדם?איטלקית: Se questo è un uomo) הוא ספר תיעודי מאת הסופר האיטלקי-יהודי פרימו לוי אודות החוויות האישיות על מאסרו ועבודתו בכפייה במחנה אושוויץ מונוביץ בתקופת השואה.

הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, ובעברית יצא לאור רק ב-1988, לאחר מותו של לוי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פשיסטים באיטליה.

לוי ביקר בלמעלה מ-130 בתי ספר כדי לדבר על החוויות שלו באושוויץ. הוא נדהם מאלו שניסו לשכתב את ההיסטוריה של המחנות ולהמעיט מעוצמת הזוועות, מה שכיום מכונה הכחשת השואה. גישתו הייתה כי מחנות המוות של הנאצים והניסיונות להשמדת היהודים היו זוועה ייחודית בהיסטוריה בגלל הניסיון לבצע השמדה מוחלטת של "גזע נחות" על ידי קבוצה שתפסה את עצמה כעליונה. זה היה ניסיון מאורגן, שיטתי וממוכן מאוד, שניסה להפחית בערך היהודים וניסיון למחיקה מוחלטת שלהם עד כדי שימוש באפר שלהם כחומר גלם לדרכים.

עם חזרתו לאיטליה, היה לוי לכימאי תעשייתי במפעל בטורינו. הוא החל לכתוב על חוויותיו במחנה הריכוז ועל חזרתו לאיטליה דרך אירופה המזרחית, חומר שבו השתמש בשני ספריו הידועים, "הזהו אדם?" ו"ההפוגה" (La tregua).

כאשר לוי שלח את הספר להוצאת ספרים בטורינו, עירו, ההוצאה דחתה אותו. הוצאה קטנה יותר רכשה מלוי את הזכויות על הספר, ובנובמבר 1947 הדפיסה 2,000 עותקים ממנו. אף שבאותו הזמן הופיעה בעיתון "לה-אוניטה" סקירה חיובית של הספר על ידי איטלו קלווינו, נמכרו ממנו רק 1,500 עותקים.

לוי נאלץ להמתין עד 1958 שבית ההוצאה שבטורינו יפרסם את הספר בהגהה מחודשת. ההוצאה לאור המחודשת הובילה לתרגום הספר לאנגלית ב-1959, ולאחר מכן לתרגום לשפות נוספות, ולקבלתו של הספר לספרות הקלאסית.

ספרו השני, "ההפוגה", שהוא ספר המשך המתאר את נדודיו עד חזרתו לביתו באיטליה, פורסם לראשונה ב-1963, כמעט 16 שנה לאחר פרסום הספר הראשון, וזיכה את לוי בפרסו הראשון. לאחר מכן כתב לוי ספרים נוספים, ובהם "זמן שאול" ו"הטבלה המחזורית".

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהו אדם? / פרימו לוי

אתם היושבים באין מחריד
במשכנות מבטחים;
אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד
בשובכם הביתה עם הדמדומים:

התבוננו וראו הזהו אדם
העובד בביצה הקרה;
הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם
למען פת לחם זעירה.
שעבורו "כן" או "לא" לבן מוות היה.

התבוננו וראו האם אשה היא זאת.
בת בלי שם ובלא שיער;
שלא נותר בה עוד כח לזכור,
שעיניה ריקות וצונן חיקה
כצפרדע ביום חורף וכפור.

הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע
והיו הדברים האלה:
אשר אנוכי מצווכם
לחלוק בלבכם.

ושננתם אותם לבניכם
בשבתכם בבית ובלכתכם בדרך,
בשבתכם ובקומכם
והיה כי תדמו- יאבדו בתוכם
ויך בכם החולי מכף רגל עד קודקוד.
ויהפכו מכם פניהם יוצאי חלציכם, עוד.

שיר המופיע בפתח הספר

הספר מתחיל בלכידתו של לוי בידי האיטלקים הפשיסטים, ובהעברתו למחנה אושוויץ מונוביץ בפברואר 1944, בקליטתו במחנה, ממשיך בתיאור חוויותיו במחנה עבודת הכפייה שהיה מיועד להקמת בית חרושת לגומי סינתטי, ומסתיים בשחרור המחנה בידי הכוחות הסובייטים. מ־650 היהודים האיטלקים במשלוח שלו, היה לוי אחד מ־20 ששרדו את אושוויץ.

בתחילת הספר מתאר לוי את החיים במחנה על פי נושאים שונים כמו הקליטה במחנה, העבודה, הקאפו, טיפוסים שונים של אסירים במחנה, סלקציה בקרב האסירים לשם השמדה, תלייתו של אסיר שהשתתף בניסיון מרד במחנה, התנהלות כלכלת המחנה וכדומה.

לוי הצליח לשרוד בגלל צירוף של מספר סיבות: הוא ידע מעט גרמנית בזכות ספרי כימיה שכתובים בגרמנית שקרא והדבר היה לו לתועלת במחנה. הוא גם שילם לשיעורים בגרמנית ובהתמצאות ברחבי מחנה אושוויץ על ידי אסירים איטלקים שהכירו את המחנה.

לקראת סוף הספר מספר לוי את סיפורו באופן כרונולוגי יותר. עקב עברו ככימאי הוא נשלח ל"בחינה", ולאחר זמן מה, בנובמבר 1944, הועבר ל"קומנדו כימיה" במפעלי בונה במחנה שנועדו לייצר גומי סינתטי. דבר זה לא סייע לו בתחילה, היות שהוא העביר שקים כבדים עם חומר כימי שורף, אך בהמשך עבד בחדר סגור וכך נמנעה ממנו עבודת פרך בקור המקפיא שבחוץ.

זמן לא רב טרם שחרור המחנה חלה לוי במחלת השנית ונכנס לבית החולים של המחנה. הדבר היה לו לתועלת - כאשר התקרב הצבא האדום, כוחות האס אס מיהרו לפנות את המחנה, ולקחו עמם את כל האסירים פרט לחולים הקשים (שאותם השאירו למות בגסיסה), בכללם לוי, לצעדת המוות על-מנת להתרחק מהצבא הרוסי המתקרב, צעדה שבה נהרגו רוב אלה שצעדו בה מאושוויץ. בזכות חוליו זכה לוי להישאר בחיים. לוי וחלק מהחולים הצליחו לשרוד במחנה הנטוש, עד שחרורו כעבור מספר ימים בידי כוחות הצבא האדום.

כתיבתו של לוי מתאפיינת ביכולת התבוננות מעמיקה המתארת פרטים קטנים בצורה חדה ולא רגשנית, ומצד שני מעבירה באופן חי מאוד את המאורעות.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזהו אדם?, (תרגום מאיטלקית: יצחק גרטי), תל אביב: הוצאת עם עובד, 1989

עיבוד לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מאי 2011 משחק שחקן תיאטרון החאן ניר רון בהצגת היחיד "הזהו אדם?", בעיבוד שלו ושל מור פרנק, שגם ביימה. המחזה מתחלק לשלוש מערכות: הראשון, מתרחש מאז שהוא יוצא מביתו ועד ימיו הראשונים במחנה בו הוא נמצא כאחד האסירים ומאבד את זהותו. השני, ארבעה סיפורים שמתארים את חיי היום-יום של המחנה. החלק השלישי מתאר את עשרת הימים האחרונים במחנה, כשהגרמנים נוטשים עם כל הבריאים ובמחנה נותרים 700 החולים ובהם פרימו לוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל