מגילת החורבן של יהודי רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגילת החורבן של יהודי רומניה (1940 - 1944) היא אחת משבע מגילות השואה. המגילה עוסקת בשואת יהודי רומניה. המגילה באה לסכם את האירועים הטרגיים שהתרחשו ב"רומניה הגדולה" (România Mare) בין השנים 1940 - 1944. בסיום התקופה נותרו ברומניה 450,000 יהודים[1] מתוך 800,000 שהיו בתחילתה. לפי אתר יד ושם הייתה האוכלוסייה לפני המלחמה 609,000 ומספר הנספים נע בין 271,000 לבין 287,000 יהודים. לפי אומדנים אלה, מספר היהודים ברומניה היה בסוף המלחמה בין 422,000 לבין 438,000.

קטע מהמגילה

מטרת הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבר המגילה ביקש להישאר אנונימי. לדעת דוקטור יעקב גלר מה"מרכז ללימודי יהדות" באוניברסיטת בר-אילן הוא קרוב לוודאי הרב בנימין וילנר, ששהה בשנות המלחמה במחנות הריכוז טרגו ז'יו (Târgu-Jiu) ברומניה גופה, וגרוסולובו Grosulovo וואפניארקה Vapniarka. בטרנסניסטריה. מטרת המגילה, כפי שמצוטט במאמר:

"רצוננו לקיים לדורות את זיכרון ימי האימים... זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח! אל נא תשכח לנצח צעקת המומתים, השרופים והתלויים והשחוטים והקבורים חיים! זכור נזכור לעדי עד את אשר עוללו לנו... תהי נא המגלה הזאת מגנחת עם שאר המגילות המתנות בדמע ודם את השואה שבאה על מיליונים אחים ואחיות מבני עמנו."

בסיום המגילה משבח מחברה את המשטר הדמוקרטי, שהביא לשחרור היהודים:

"המשטר הדמוקרטי הוא שסייע בידנו לקומם את הריסותינו, לשקם את קהילותינו ולהרחיב את חיינו הדתיים... אנחנו מהדקים את יחסינו גם עם שאר קיבוצי היהודים באירופה ובכל העולם".

דברי שבח אלה, לדעת דוקטור גלר, מנעו מהרב בנימין וילנר מלחשוף את שמו.[2]

פרקי המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה מביאה בשישה פרקים את התלאות שעברה יהדות רומניה בשנת השואה:

הפרק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק מונה מחבר המגילה את הצעדים הראשוניים שנקטו השלטונות נגד יהודי רומניה: פורסמו כתבים אשר הביאו את האוכלוסייה המקומית להגביר את שנאתם ליהודים והוצאו צווים שהגבילו את חיי היהודים. הדת היהודית חדלה מלהיות מוכרת. בתים הולאמו ונכסי דלא ניידי ורכוש אחר נשדדו. אלפי משפחות גורשו מבתיהם. סוחרים ובעלי מלאכה נדרשו לפתוח את עיסקיהם בימים הנוראים והוחרמו והוצתו בתי כנסת וחיללו ספרי תורה.

בפרק זה מסופר על שני הפוגרומים הראשונים שנעשו ביהדות רומניה:

הפרק השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק זה מסופר על שני פוגרומים נוספים:

  • הטבח השלישי ביאשי (Iaşi), בירת מולדובה (Moldova), בסוף יוני ובתחילת יולי 1941, ובו נרצחו יותר מ-14,000 יהודים, בהם כמה אלפים שהוכנסו ב-33 קרונות סגורים, ב"רכבות המוות".
  • והטבח הרביעי, שאירע בסלע רושנובאנו ( Stânca Rosnovanu, כיום בין הכפר Stânca לכפר Victoria), בו נטבחו יהודי אזור סקולני (Sculeni) הסמוכה ליאשי, ב-27 ביוני 1941, יומיים לפני תחילת פרעות יאשי. בטבח זה נרצחו 311 יהודים.

הפרק השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק מתוארת פרשת הרצח של יהודי טרנסניסטריה, שכונתה "אושוויץ של רומניה". יהודי מחוז דורוחוי וחבלי הארץ בוקובינה (Bucovina) ובסרביה (Basarabia) גורשו לטרנסניסטריה. מתוך כ-150,000 המגורשים מתו כ-90,000 מחמת הקור, הרעב, מגפות הטיפוס והדיזנטריה ורצח על ידי הגרמנים והרומנים.

הפרק הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק מבכה בעל המגילה, את מצבם הקשה של כ-150,000 יהודי צפון טרנסילבניה. באוגוסט 1940, לפני מלחמת העולם השנייה, גרמניה הנאצית ואיטליה של מוסוליני הכריעו בתכתיב וינה על העברת צפון טרנסילבניה מריבונות רומנית לריבונות הונגריה. לאחר שיהודים אלה רוכזו בגטאות גדולים הם גורשו למחנות המוות באושוויץ. בסוף המלחמה, במאי 1945, התברר כי יותר מ-120,000 יהודים נרצחו.

הפרק החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק מעלה המחבר את הטבח החמישי וכן מבכה את טביעת שתי אוניות המעפילים: סטרומה (Struma) ב-24 בפברואר 1942 (ז' באדר תש"ב) ומפקורה (Mefkura) ב-5 באוגוסט 1944 (י"ז במנחם אב תש"ד), שהפליגו מנמל קונסטנצה שבים השחור לכיוון ארץ ישראל, כשהן מובילות יותר מ‑1,100 מעפילים, והוטבעו בים ליד נמל איסטנבול.

פרק הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר מתאר את כוונתם של הפשיסטים להפוך את רומניה ל"יודן-ריין" – נקייה מיהודים. הם אף הכינו קרונות להובלתם של היהודים למחנות ההשמדה ברגן בלזן ואושוויץ. ההצלה באה בזכות שחרור המדינה על ידי הצבא האדום, וכך ניצלו יותר מ-400,000 יהודים. מספר הנרצחים והנעדרים היה 385,306 נפש.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי ערך יהדות רומניה 425,000
  2. ^ מתוך הערה למאמר: "אחת ההוכחות להיותו מחבר המגילה היא השוואת כתב היד שבו נכתבה המגילה (כתב סת"ם) עם כתב ידו של הרב וילנר שהיה סופר סת"ם, תוך הסתמכות גם על עדויות שני בניו של הרב צבי גוטמן שאצלו שימש הרב וילנר כסופר."
  3. ^ בהערה למאמר נכתב: "לפי דו"ח הקונגרס היהודי העולמי בבוקרשט לאחר המלחמה: רומניה הפאשיסטית הייתה אחראית ישירות ל-271,306 קרבנות, והונגריה הפאשיסטית הייתה אחראית לכ‑114,000 קרבנות. ראו: "הקונגרס היהודי העולמי, יהדות רומניה בתקופה לאחר המלחמה" (ללא מקום ושנת הוצאה), עמ' 5-4."


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואהפרויקט הנצחת השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל