שיחת ויקיפדיה:ביבליוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקורות לא טקסטואלים ב"לקריאה נוספת"[עריכת קוד מקור]

כפי שהוזכר בעבר, ניתן להפנות למקורות קוליים (למשל ראיון או תוכנית רדיו) או ויזואליים (סרט תיעודי) כמקורות להרחבת הידיעה בנושא. אני מתאר לעצמי שלא מקובל להפנות אליהם מ"לקריאה נוספת" ועם זאת, לעיתים זה מאוד שימושי. ברור לי שזה יצור בעיה עם מבנה הערך, אך האם לא כדאי לשנות זאת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:59, 15 ביולי 2015 (IDT)

זה צריך להיות חלק מפרק קישורים חיצוניים כי זה לינק לאתר שבו יש קובץ מדיה (למשל הרצאה ביו טיוב או ברדיו). גילגמש שיחה 19:04, 15 ביולי 2015 (IDT)
הכוונה כמובן למקור לא מקוון (אלא אם העלו איכשהו את המדיה לאתר מסוים). לא כל ראיון, משדר או סרט מתועדים באינטרנט. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 16:33, 13 ביוני 2016 (IDT)

מקום ההוצאה לאור[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:מזנון 07:24, 19 בינואר 2016 (IST)

בכתבי עת שונים ההנחיות לפרסום מידע ביבליוגרפי כוללת הנחיה לציין את מקום מושבה של ההוצאה לאור. בוויקיפדיה אין הנחיה כזו, אבל פה ושם אני נתקל במידע על ספר שבו מצוין, למשל, "אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן". אני סבור שמקום ההוצאה הוא פרט מיותר לחלוטין, ומציע לקבוע כלל שהוא יושמט מכל מופעיו בוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 20:51, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אני מסכימה. זה גם מופיע בתבנית של "ציטוט" (הערת שוליים) בעורך החזותי, עוד לפני המקום לציון העמוד. נראה לי מיותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:32, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אכן מיותר. Liad Malone - שיחה 22:05, 25 בדצמבר 2015 (IST)
לא מדובר במיקום ההוצאה לאור, אלא במקום בו הוצא הספר לאור. לעתים יש מהדורה באנגליה ומהדורה אחרת בארצות הברית ויכולים להיות הבדלים בעימוד. בברכה. ליש - שיחה 22:08, 25 בדצמבר 2015 (IST)
במקרים המעטים האלה ניתן לציין את מקום ההוצאה. דוד שי - שיחה 11:10, 26 בדצמבר 2015 (IST)
זה מאוד מאוד מקובל מחוץ לוויקיפדיה. לפעמים אפילו משמיטים את שם ההוצאה ומשאירים רק את המקום. למה זה ככה? אני מודה שאין לי מושג. אבל אולי כדאי להיזהר לפני שמקבלים החלטה גורפת. ראובן מ. - שיחה 22:44, 25 בדצמבר 2015 (IST)
על פי ההנחיות לרישום מקורות על פי ה- APA שמקובלות במדעי החברה, צריך לציין את מקום ההוצאה לספרים. אומנם גם אני לא יודעת מה הסיבה לזה, אבל לדעתי יש מקום להתחשב בצורת הכתיבה הנהוגה באקדמיה. מה גם שהמידע הזה מופיע רק בסוף הערך ומדובר בתוספת של מילים בודדות בלבד. Chenspec - שיחה 23:54, 25 בדצמבר 2015 (IST)
ציינתי קיומן של הנחיות בפתח דברי, אני סבור שאין סיבה שנציית להן כאשר הן בולטות בחוסר הטעם שבהן: למי אכפת האם המו"ל יושב באור יהודה, בבן שמן או בפתח תקווה? אנחנו הרי לא כותבים תזה שתיבדק על ידי מזכירות מדעי החברה. דוד שי - שיחה 11:10, 26 בדצמבר 2015 (IST)
אני מסכים עם דוד. אני משמיט את הפרטים האלה בערכים שאני כותב. גילגמש שיחה 11:30, 26 בדצמבר 2015 (IST)
דוד שי, אתה לא מתייחס להערה שלי, יש מקרים בהם מודפסות מהדורות שונות של אותו ספר במקומות שונים, למשל בוילנה ובירושלים ולא בהכרח יהיה בהן אותו עימוד, לכן עמוד 10 של המהדורה הווילנאית עלול להיות מקביל לחצי עמוד 13 וחצי עמוד 14 במהדורה הירושלמית. בשים לב לכך, המקום בו מוציאים לאור את הספר חשוב, לא המשכן של ההוצאה לאור. בברכה. ליש - שיחה 11:39, 26 בדצמבר 2015 (IST)
התייחסתי, ראה לעיל מיד לאחר הערתך. דוד שי - שיחה 11:43, 26 בדצמבר 2015 (IST)
או קיי, עכשיו ראיתי, אך תשובתך יוצאת מתוך הנחה לא מוכחת שאנחנו תמיד יודעים אם יש מהדורות נוספות או לא. ואם אני יודע ומציין את המקום, יבוא לאחר שנה ויקיפד אחר, שלא יודע וימחק את המקום. בברכה. ליש - שיחה 11:48, 26 בדצמבר 2015 (IST)
לגבי ספרים שיצאו לאור בישראל, שהם עיקר הבעיה, די בשנת ההוצאה לאור כדי לאפיין את המהדורה (לא ראיתי ספר שיצא לאור בעברית בשתי מהדורות נפרדות, בערים שונות, באותה שנה). בין מהדורת וילנה ומהדורת ירושלים, שהבאת כדוגמה, יש פער של עשרות שנים. ספרים בשפות זרות פחות מטרידים אותי, משום שהם נדירים בביבליוגרפיה בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 15:11, 26 בדצמבר 2015 (IST)
רבים מורגלים לציין את מקום ההוצאה לאור, וכפי שציין ליש יש לזה ערך מוסף מסוים (ספרים באנגלית נדירים בבילוגרפיה בוויקיפדיה העברית?). על כן לא רואה טעם בכלל שפוסל את זה. Ben tetuan - שיחה 15:56, 26 בדצמבר 2015 (IST)
מה הטעם ב"אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן" או "מושב בן שמן: מודן"? בעיני זה פשוט טרחני ונלעג, ואין בכך שום ערך מוסף. אולי באחד מ-1,000 מקרים יש בזה ערך מוסף, זה לא מצדיק 999 מקרים שבהם זה מיותר. דוד שי - שיחה 16:16, 26 בדצמבר 2015 (IST)
אולי אני לא מעודכן, אך בין עשרות הספרים של זמורה ביתן, שנמצאים בביתי, באף אחד לא כתוב אור יהודה או מושב בן שמן. האם ראית ספרים כאלה? בברכה. ליש - שיחה 16:29, 26 בדצמבר 2015 (IST)
אני לא נוהגת לציין את מקום ההוצאה, זה נראה לי ממש מיותר. מעולם גם לא חיפשתי לפי הפרמטר הזה. נראה שריד מעולם מיושן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:41, 26 בדצמבר 2015 (IST)
ליש, הספרים בביתך כנראה נרכשו לפני שנים, מפני שבשנים האחרונות ההוצאות הנ"ל אכן יושבות ביישובים שצוינו. בכל מקרה, אני לא מדבר על הספרים, אלא על אופן הצגתם בוויקיפדיה, שבה יש מופעים רבים מהצורה שציינתי [1], [2]. דוד שי - שיחה 17:46, 26 בדצמבר 2015 (IST)
הבנתי. לדעתי מדובר באי הבנה של כותב הרפרנס. אני מחזיק ברגע זה בידי את הספר ג'ינגיס ח'אן ובמקום המתאים כתוב: תשע"א 2010 כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"ם - זה החלק הביבליוגרפי. לאחר מכן יש את האזהרה על העתקות ואז פרטים על סידור, עימוד והפקה והכתובת - אלה לא פרטים ביבליוגרפיים ואין להוסיפם. בברכה. ליש - שיחה 20:09, 26 בדצמבר 2015 (IST)

בדיוק רציתי להציע לקבוע כסטנדרט חובה לתת עיול ביבליוגרפי מלא כמקובל. לאור ההסכמה הכמעט גורפת לעיל, אני מציע שזו לא תהיה חובה. למרות שזה נראה רע למי שרגיל לצרוך ידע מפרסומים אקדמיים, כי לא ניתן לכוף ויקיפדים רבים וותיקים לפעול בניגוד לצו מצפונם האסתטי. ביקורת - שיחה 19:39, 26 בדצמבר 2015 (IST)

אם הבעיה של מהדורות שונות שהוציא אותו מו"ל באותה שנה לא קיימת בעברית, אז אולי נקבע שאין לציין את מקום ההוצאה בביליוגרפיה של ספרים עבריים?
ולגבי כיפת ויקיפדים לפעול בניגוד לצו מצפונם, עד היום לא חסמנו ויקיפדים בגלל שהערכים שהם כותבים אינם מקיימים את סעיף 31א(ג) בויקיפדיה:סגנון, וגם לא נתחיל לעשות זאת עכשיו. מי שירצה, יתקן אחריהם. בברכה, גנדלף - 20:39, 26/12/15
אני מתנגד להצעה זו. על פי כללי הציטוט הביבליוגרפי במדעי הרוח (MLA), יש לציין את מקום ההוצאה לצד שם ההוצאה. אין בצורה זו שום דבר "טרחני". אביעדוסשיחה 22:53, 26 בדצמבר 2015 (IST)
+1. גנדלף, התכוונתי כמובן שאם מישהו "יתקן" את העיולים שיצרתי בדי עמל, זה יהיה לי למורת רוח. ביקורת - שיחה 23:01, 26 בדצמבר 2015 (IST)
דוד, אנחנו לא יכולים מצד אחד לשאוף לאנציקלופדיה ברמה אקדמית ומצד שני להשמיט במוצהר פרט ביבליוגרפי שמופיע ברוב, אולי כל, שיטות הציטוט הביבליוגרפיות שאני מכיר באקדמיה (במידה מוגבלת זה גם מקובל בספרות רבנית). ‏DGtal‏ - שיחה 23:52, 26 בדצמבר 2015 (IST)
מסכים. ודאי אין צורך להוסיף עבודה שמהותה מחיקת פריט מידע שלדעת רבים יש חשיבות. במדעי היהדות יש חשיבות רבה לציון המהדורה הספצפית, כולל מקום ההוצאה. נרו יאירשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"ו • 01:17, 27 בדצמבר 2015 (IST)
למהדורה ספציפית יש את ציון השנה. האם נראה לכם שבאותה שנה יצאו 2 מהדורות שונות, באותה הוצאה, במקומות שונים? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:03, 27 בדצמבר 2015 (IST)
לא נראה לנו כלום. הטיעונים של ארבעת המצדדים האחרונים באזכור מקום ההוצאה, לא כללו שום דבר שהשאלה שלך עומדת בניגוד לו או מאתגרת אותו בצורה כלשהי. ביקורת - שיחה 17:16, 27 בדצמבר 2015 (IST)
הטענה העיקרית הייתה שציון מקום ההוצאה, ימנע בלבול בין מהדורות שונות שהודפסו במקומות שונים. ומכיוון שיש לנו את השנה, אז אין ממש בטיעון הזה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:36, 27 בדצמבר 2015 (IST)
זו הייתה טענה אחת. טענה אחרת הייתה שאלה הם כללי הציטוט הביבליוגרפי במדעי הרוח. אביעדוסשיחה 17:43, 27 בדצמבר 2015 (IST)
חנה, את פשוט כבר הגבת לפני כן, אחרי שנטענה הטענה הזו, ולכן הבנתי שאת מתייחסת לדברי ארבעת המצדדים שנוספו אחרי תגובתך האחרונה. ביקורת - שיחה 18:03, 27 בדצמבר 2015 (IST)
המהדורה הראשונה של שבחי הבעש"ט יצאה לאור לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ה. באותה שנה יצאו מהדורות גם בברדיצ'ב ובלשצ'וב. נרו יאירשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ו • 16:12, 28 בדצמבר 2015 (IST)
ומה בכך? בשביל זה מציינים את ההוצאות השונות (בעבר: המדפיסים). בברכה, גנדלף - 21:02, 28/12/15
לא תמיד אנו יודעים מיהו המדפיס, ובכל מקרה מקום ההוצאה הפך, במקרים רבים כמו האמור, לחלק משמה, הרבה יותר משם המדפיס. נרו יאירשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ו • 21:05, 28 בדצמבר 2015 (IST)
הדיון לא עסק במקרים כאלו. בברכה, גנדלף - 21:12, 28/12/15
למה לא? היכן נקבעו גבולות הדיון? נרו יאירשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ו • 21:35, 28 בדצמבר 2015 (IST)
הדיון עוסק במה שהוצע בו. בשביל שדוגמה נגדית תהיה תקפה מבחינה לוגית, על מי שהעלה אותה להראות שהיא כלולה בהצעה. או בהכללה, שהיא כלולה בהצעתו של לפחות אחד המציעים, שכנגדה היא מכוונת. בברכה, גנדלף - 00:37, 29/12/15
גנדלף קורא נכון את המפה: הדיון עוסק במקרים הטריוויאליים (והנפוצים), שבהם למיקום ההוצאה אין כל חשיבות, והוא מוצג רק כמצוות אנשים מלומדה ("אלה הכללים"). הדיון אינו עוסק במקרים (הנדירים) בהם שבהם למקום ההוצאה יש חשיבות. דוד שי - שיחה 07:07, 29 בדצמבר 2015 (IST)
לא מבין מניין הקביעות האלה. אני מבקש להזכיר לשניכם את הנוסח המדויק של מה שהוצע בראש הדיון: "אני סבור שמקום ההוצאה הוא פרט מיותר לחלוטין, ומציע לקבוע כלל שהוא יושמט מכל מופעיו בוויקיפדיה". העתקתי והדבקתי, ולאחר ההדבקה עדיין נמצאות כאן המילים המכלילות "לחלוטין" "כלל" ו"כל". לא מוזכרים כאן שום יוצאים מן הכלל, אף לא אחד. אם ישנם כאלה - אני מציע שיפורטו באופן מסודר. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ו • 10:21, 29 בדצמבר 2015 (IST)
אני הבנתי ש"מקום ההוצאה" - כשהוא נפרד משם/זיהוי ההוצאה עצמה ונוסף עליו. מכל מקום אין לכך הסכמה, אז חבל להכביר מילים. בברכה, גנדלף - 11:05, 29/12/15

אני מציע לסכם את הדיון כמו שאנחנו נוהגים בכמה עניינים אחרים שבסגנון: מי שירצה ינהג כך ומי שירצה - אחרת, ובלבד שתישמר האחידות בתוך הערך. ראובן מ. - שיחה 17:20, 27 בדצמבר 2015 (IST)

מי שלא רוצה שלא יכתוב את מקום ההוצאה, אבל אני מתנגד להשמטה של המקום לאחר שמישהו טרח לציין אותו. נרו יאירשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ו • 16:12, 28 בדצמבר 2015 (IST)
כלומר אתה תומך בכך שנשנן לקורא שהוצאת כנרת נמצאת באור יהודה, מודן במושב בן שמן ומאגנס בירושלים. השינון הזה, הוא שיהפוך את ויקיפדיה ל"אקדמית"? דוד שי - שיחה 07:03, 29 בדצמבר 2015 (IST)
הקפדה על מקום דפוס לא תהפוך אותנו לאקדמיים יותר (רוצה אתגר: נסה למצוא בכל ספר את המיקום של הוצאת הקיבוץ המאוחד) אבל היא תהפוך אותנו למקצועיים יותר. ‏DGtal‏ - שיחה 09:44, 29 בדצמבר 2015 (IST)
כן Face-smile.svg שמתי לב שהדוגמה הזו נעדרה עד כה מהדיון, חוקרים מציביליזציה מאוחרת יותר יקבעו שבני ברק הייתה האודסה של ישראל, ערש הסופרים. חבורת בני ברק של הספרות הישראלית, קראה להוצאת הספרים שלה "הקיבוץ המאוחד" כדי לסמל בלה בלה בלה. ביקורת - שיחה 10:06, 29 בדצמבר 2015 (IST)
ביקורת, כנראה לא הבנת את הסיבוך של ההוצאה הזו עד הסוף. גם ב-2015 על חלק מהספרים שלהם כתוב במפורש שהם יצאו בת"א ועל חלק כתוב שיצאו בבני ברק. בעבר יצאו ספרים שלהם גם בעין חרוד, גבת, גבעת השלושה ועוד. אצלם, בניגוד למאגנס למשל, זה באמת אתגר למצוא את מקום ההוצאה לאור. ‏DGtal‏ - שיחה 10:35, 29 בדצמבר 2015 (IST)
מכיר היטב, התמקדתי בקטע שאהבתי כמובן. לפעמים יש הבדל בין מקום מטה המו"ל למקום הדפוס בפועל, וכשמוציאים עבודת דפוס למישהו קבלני זו באמת שאלה מה לרשום על הספר. גם בספרים ישנים מאד ישנה תופעה כזו, בעברית מופיעה העיר שבה חי המו"ל, ובלועזית העיר שבה נדפס בפועל. או כל מיני סיבות אחרות להבדל. במחקר, נעשה שימוש בזיהוי הגופנים הייחודיים לבתי דפוס מסויימים, או קישוטים אחרים, כדי לזהות היכן באמת נדפס הספר. ביקורת - שיחה 11:27, 29 בדצמבר 2015 (IST)

הפניה לפרק מסוים[עריכת קוד מקור]

ראשית - לא מקובל לכתוב "פרק 12 : דמויות מופת, פרק משנה ד'". מסתפקים בציון הפרק, או אולי "פרק 2.3". לא "פרק משנה". ועוד, יש להדגים בנפרד את עניין העמודים ואת עניין הפרקים. פרק כולל בדרך כלל יותר מעמוד אחד, ולכן יש לציין לגביו טווח של עמודים. כשמדובר בעמוד אחד - אין שום צורך בציון שם הפרק, מספיק לכתוב עמוד. נרו יאירשיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 21:46, 23 ביוני 2016 (IDT)

נרו יאיר, כשמכניסים {{ציטוט}} או {{ציטוטון}}, אז יש לציין במדויק את העמודים בספר/מאמר. הפניה לפרק זה לא מספיק ממוקד. אני מציעה להחליף לדוגמאות אחרות בלי ציון פרק כך שזה יהיה ברור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:49, 23 ביוני 2016 (IDT)
כמובן שצריך לציין מספרי עמודים. אנא קראי שוב מה כתבתי. נרו יאירשיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 21:51, 23 ביוני 2016 (IDT)

ערכים כמקורות מידע לערכים[עריכת קוד מקור]

הסרתי את המידע הבא מויקיפדיה:עריכה טכנית: "בוויקיפדיה יש ערכים רבים עשירים במידע. בערכים המקושרים לערך שכתבתם תוכלו למצוא לעתים מידע רב שיאפשר לכם להרחיב את הערך.". חשבתי להכניס את זה במדריך לכתיבת ערכים או בויקיפדיה:מקורות מידע, כדי שאנשים יתייחסו בזהירות לערכים אחרים-אני די מנסר את הענף שעליו אני יושב, אך האם יש מקום להמליץ לכותבים להיעזר במידע מערכים מוויקיפדיה כמקור? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 05:48, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

משתמש:Hummingbird, הכוונה כאן היא הרחבה על בסיס ערכים קיימים - דבר זה די מקובל אצלנו ודוד שי עושה את זה די הרבה. כמובן שצריך לבדוק מקורות כרגיל. גילגמש שיחה 05:55, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
אני מציין זאת כי ידוע לי שאנחנו נמנעים מלהמליץ על ויקיפדיה כמקור אלא רק כנקודת מוצא. החשש הוא שבמקרה אנחנו עלולים בדרך זו לקבע השחתה שמישהו הכניס. היום נתקלתי בסתירה בין שלושה ערכים בשני פרטים ולכן ביקשתי מקור בכולם. לאור זאת, האם לגיטימי שאשלב את השורה ההיא שהסרתי, עם הסתייגות, בויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים או ויקיפדיה:מקורות מידע? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 06:02, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
אני לא מבין לאיזו שורה אתה מתייחס. גילגמש שיחה 06:14, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
הסרתי את הקטע "בוויקיפדיה יש ערכים רבים עשירים במידע. בערכים המקושרים לערך שכתבתם תוכלו למצוא לעתים מידע רב שיאפשר לכם להרחיב את הערך." משום שלא מדובר בוויקיזציה. קטע אחר שטיפל בכיוון ההפוך כבר שילבתי בויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים. נראה לי שכבר אמצא דרך לשלב את המידע איכשהו, כי הבנתי שזה לא כל כך נורא. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
צריך לסייג שזה תלוי בכך שהמידע בערך האחר מבוסס על מקורות אמינים. כמו כן, האם הוחלט לרדת מהדרישה לבדוק את המקורות של ויקיפדיה האנגלית לפני שמתרגמים ממנה? כי אם לא - מדוע שהעברה מערך לערך בעברית תזכה להקלות? נרו יאירשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:56, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
מותר להעביר טקסט מערך לערך בלי לבדוק מקורות. ההצעה המקורית שאתה מתייחס אליה מדברת אך ורק על תרגום. אם נקבל את ההצעה שלך, משתמע ממנה שאסור לערוך שום דבר בלי לבדוק מקורות וזה לא סביר. העברת טקסט או מחיקת טקסט זה סוג של עריכה. אם למשל יש ערך ענק (נגיד 300K) ומחליטים לפצל אותו לערך ראשי גדול (נגיד 80K) ועוד כמה ערכים מורחבים - בוצעה פה העברת טקסט אבל אין סיבה לדרוש מהמפצל לבדוק את כל אותן מאות הערות השוליים שהיו אמורות להיות בערך הראשוני הענק. גילגמש שיחה 06:41, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
לא הצעתי אלא שאלתי. למה מי שמתרגם מהאנגלית צריך לבדוק מקורות, ומי שמעתיק מהעברית לא צריך לבדוק? נרו יאירשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 14:17, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
אם אכן זה הכלל, ייתכן שהרציונל הוא שכשמעתיקים מהעברית, גם אם יש טעות במקור היא כבר הייתה בוויקיפדיה, אך הוויקיפדיה האנגלית היא מקור חיצוני שכל אחד יכול לערוך. אבל זה לא כתוב בבירור במדיניות. כתוב רק: "ויקיפד המביא אסמכתה כמקור לאמירה בערך מצהיר כי הוא עיין באסמכתה באופן אישי ומצא כי היא אכן תומכת בנאמר. אם נמצא כי אין הדבר כך, וכי הוויקיפד לא עיין באסמכתה אותה הביא, תוחלף האסמכתה בהערה נסתרת המציינת את המקור שהוסר, ולפי שיקול דעת, ניתן יהיה להוסיף לאמירה זו דרישת מקור." באותה מידה שאנו רשאים לפרש שכשוויקיפד מעתיק או מעביר תוכן מערך קיים בוויקיפדיה העברית וכותב זאת בתקציר, הוא אינו נחשב כ"מביא אסמכתא כמקור לאמירה בערך", אנו רשאים לפרש שגם אם הוא יעתיק את המקור מוויקיפדיה זרה וכותב זאת בתקציר, הוא לא ייחשב למביא האסמכתא. למעשה זכור לי שהעניין נידון פעם במזנון והייתה מחלוקת על פרשנות הכללים לעניין העתקה מערך אחר בוויקיפדיה העברית. גם מהדיונים בדף הצבעת הפרלמנט מ-2010 בה אושרה המדיניות, נראה לי שלא הייתה אחידות דעים בשאלה על מה הם הצביעו. בברכה, גנדלף - 02:42, 11/10/16
לדעתי ראוי להפריד בין מקרים של שינוי שם או איחוד ערכים, למקרה של העתקת תוכן מערך לערך אחר. בכל מקרה, אני לא רואה למה ויקיפדיה האנגלית שמשתמשת במקורות היא בגדר חשודה ועל ויקיפדיה העברית אפשר להסתמך באופן עיוור. כאמור, גם אצלנו יש טעויות וגם השחתות ולא תמיד אנחנו עולים עליהן בזמן. אנחנו חוששים מהפתרונות שהוכנסו בוויקיפדיה הפולנית וזה המחיר-או שכל מידע שיוכנס יאומת או שנצטרך כל הזמן להתייחס בביקורתיות לכתוב אצלנו. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:08, 15 באוקטובר 2016 (IDT)

Citation needed[עריכת קוד מקור]

חשוב מאוד להדגיש את נחיצותם של מקורות (על ידי כיתוב-על "דרוש מקור" וכו') לכל טענה שמובאת במאמרים. מנסיוני האישי, רבים מעורכי ויקיפדיה העברית מתעלמים מנחיצותם של מקורות. על הקהילה להתארגן על מנת להדגיש את חשיבותם של מקורות, ואת חוסר הבסיס של טענות ללא מקור או טענות ממקורות ירודים (כמו תוכן שיווקי, תעמולה פוליטית וכו'). למשל תחת הכותרת דפי עקרונות, קווים מנחים ומדיניות בעמוד ויקיפדיה:שער הקהילה כלל אין קישור לעמוד ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, והעמוד עצמו הוא חלק ממדריך הסגנון בלבד! חייבים לתת למקורות את החשיבות העליונה, אחרת כל עורך יכל לכתוב כל מה שעולה על דעתו ללא סימוכין, מחקר, מידע אמין, או כל אימות או אישוש על מה שנכתב. הצעד המעשי הראשון הוא העברת ויקיפדיה:ביבליוגרפיה ממדריך הסגנון לעקרונות, קווים מנחים ומדיניות כדי להזכיר לעורכים שבכלל קיימת דרישה למקורות. הצעד המעשי השני הוא הצגת עיקרון זה באופן בולט יותר, כחלק מתרבות העריכה של ויקיפדיה וכחלק מכתיבה נכונה ואמינה של מאמרים בכלל. כורכום - שיחה 19:51, 20 בנובמבר 2016 (IST)

במיוחד מטרידה אותי הקביעה בסעיף זה של דף "הערות שוליים" שאומרת "[אין צורך] להצמיד הערת שוליים לכל עובדה." כמובן שיש צורך - אם מאמר בוויקיפדיה טוען טענה כלשהי, עליו להביא את מקור הטענה, גם אם היא טריוויאלית כמו "מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948". הרי ויקיפדיה אינה מקור מהימן משל עצמו, כל טענה שכתובה במאמר בוויקיפדיה מבוססת על מקור כלשהו, וכדי שהמידע יהיה אמין יש להביא את המקור כדי שהקורא והעורכים יוכלו לשפוט את מהימנותו. כורכום - שיחה 15:52, 29 בדצמבר 2016 (IST)
צודק! – אסף (Sokuya)שיחה 16:01, 29 בדצמבר 2016 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד חזק. יזהר ברקשיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ז • 17:09, 29 בדצמבר 2016 (IST)
רצוי מאד שערכים יהיו מגובים במקורות, אבל אין מקום להוספת הערת שוליים לכל משפט. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:14, 29 בדצמבר 2016 (IST)
הדרישה להצמיד אסמכתה לכל טענה היא כמובן אבסורדית ובלתי אפשרית. ראובן מ. - שיחה 17:19, 29 בדצמבר 2016 (IST)
אני מסכים עם חנה וראובן. להביא הערות שוליים לעובדות טריוויאליות כמו "מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948" זה שימוש לא נכון במקורות. נדמה לי שזה הומצא בוויקיפדיה האנגלית ולא קיים מחוצה לה. יואב נכטיילרשיחה 17:21, 29 בדצמבר 2016 (IST)
יש לזכור שבסוף כל ערך ישנו הפרק "קישורים חיצוניים". אני לא חש חובה לתת הערת שוליים על מידע שאחד הקישורים בפרק זה משמש לו אסמכתא. גם כאשר מצוין בתקציר עריכה שהערך נכתב על פי ספר מסוים, אני לא חש חובה לתת הערת שוליים על מידע שמקורו בספר זה (אבל היא יכולה להועיל). דוד שי - שיחה 18:20, 29 בדצמבר 2016 (IST)
ומה אם לא צויין מקור? אתה הרי לא בודק כל עריכה ועריכה בכל מאמר בוויקיפדיה ומוודא שהמידע שנוסף נכתב על פי מקור אמין. כדי להקנות אפשרות לבדוק את אמינות המידע בלי לעבור על כל עריכה ועריכה צריכים להצמיד לטיעונים הערות שוליים שמציינות את המקור, עד כדי העמוד שבו מופיע המידע. כורכום - שיחה 22:38, 4 בינואר 2017 (IST)

Symbol oppose vote.svg נגד. לבד ממש שטען ראובן, דוד שי הסביר את זה מצוין. רק תארו לעצמכם את הערך אדולף היטלר לדוגמא, לפי ההצעה הזו. ניתאי גלילי - שיחה 22:42, 29 בדצמבר 2016 (IST)

אני משער שהוא יראה ככה ויאפשר גם לקוראים וגם לעורכים לבדוק את אמינות הטענות במאמר. למשל מאין המידע "אימו פינקה אותו ואביו נטה להתפרצויות זעם"? ללא מקור יכול להיות שמישהו בוויקיפדיה פשוט המציא את זה. למעשה השאלות נאלו מופנות אל כל המתנגדים: האם ניתן לבדוק את מקורו ואמינותו של המידע הזה בקלות? אם ישנו מקור והוא אמין, מדוע לא לציין אותו? אם אין מקור או שהמקור לא אמין, זה מדגים בדיוק את הטענה שדרוש מקור. כורכום - שיחה 15:21, 30 בדצמבר 2016 (IST)
(מצאתי את המקור לשתי הקביעות הללו (בוויקיפדיה האנגלית) והדברים לא מדוייקים - " אביו קצר רוח" נהייה "אביו נוטה להתפרצויות זעם" ו"אמו דאגה" נהייה "אמו פינקה" - כך שלכל הפחות, טענות ללא מקורות גלויים ניתנות ל"עיסוי" לכאן ולכאן, וכמובן שיכולות להיות טענות ללא מקורות כלל. מציאת המקור ובדיקת אמינות הטענות עדיין מדגימה את היתרונות שבציון המקור והחסרונות שבהעלמתו.) כורכום - שיחה 15:35, 30 בדצמבר 2016 (IST)
תשובתי היא שיש הבדל בין טענה שדורשת מקור כמו "אימו פינקה אותו ואביו נטה להתפרצויות זעם" לבין "מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948". יואב נכטיילרשיחה 17:54, 30 בדצמבר 2016 (IST)
נכון, אבל מה ההבדל? הגבול בין טענה טריוואלית לטענה לא-טריוויאלית הוא מטושטש ולכן עדיף שכל הטענות יפנו למקורות שלהן בהערת שוליים. כרגע שתיהן לא מציינות מה המקור שלהן (למרות שלשתיהן יש מקור).אין שום פגם ויש טעם רב לספק מקורות לטענות באשר הן, טריוויאליות או לא. המצב כרגע הוא שגם הקוראים וגם העורכים לא יכולים לדעת מאין הגיעה כל טענה וטענה. טענה טריוויאלית לקורא או עורך אחד איננה טריוויאלית לאחר, ואין שום נזק בציון המקור לטענה בין אם היא טריוויאלית או לא. הרי המקור חייב להיות קיים כדי להיכלל בויקיפדיה, אז אם הוא קיים - ציין אותו. כורכום - שיחה 16:59, 2 בינואר 2017 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד חזק חוץ מזה שהטענות שעלו פה על הקישורים החיצוניים לא נכונים. לא כותבים ערך וזורקים את כל המקורות הביבליוגרפים שהשתמשתם בהם לקישורים חיצוניים, מעגנים אותם כסימוכין. בפרט בערכים שהם ביוגרפיות. – אסף (Sokuya)שיחה 15:40, 30 בדצמבר 2016 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חזק - מסכים עם כורכום. לא מסכים כלל עם דברי ראובן מ. ודוד שי. כל עובדה צריכה מקור, וזה יכול להיות אותו מקור עיקרי שמשמש את כל הערך. זה צריך להיות הסטנדרט. Liad Malone - שיחה 23:52, 4 בינואר 2017 (IST)

להצמיד הערת שוליים לכל טענה זה פשוט ניסוח קיצוני מדי... זה לא באמת אפשרי (אין לי כוונה להוכיח זאת, זה מייגע. אבל כדי לעשות זאת צריך לנתח בפרוטרוט את כלל הטענות המשתמעות מהערך ומכל המקורות, כולל כל העמימויות הסמנטיות :P) אני מסכים בהחלט עם רוח הדברים וכך אני משתדל לנהוג בערכיי: הערך צריך להתבסס על מקורות חיצוניים ולהימנע ממחקר מקורי, ולכלול אסמכתאות מדויקות במידת הצורך. ראובן מ. - שיחה 08:13, 5 בינואר 2017 (IST)
נראה שאתה מתנגד מטעמי ניסוח, כי אתה מפרש "לכל טענה" במובן המתמטי. המובן הוא שכל מידע יקושר למקור שממנו הוא הגיע. כבר אמרת שאתה מבסס את כתיבתך על מקורות מהימנים - אז פשוט ציין אותם, אחרת גם הקוראים וגם העורכים לא יוכלו לדעת מה הם, או אם הם בכלל קיימים. כורכום - שיחה 16:48, 8 בינואר 2017 (IST)

ציטוט עבודה אקדמית[עריכת קוד מקור]

אני יוצא מתוך הנחה שעבודה אקדמית היא מקור לגיטימי לוויקיפדיה.

אם כן, באיזו דרך מומלץ לצטט עבודה אקדמית? האם בפורמט של דו"ח טכני? האם יש תבנית מועדפת לכך? (אני מתייחס בדבריי להערת שוליים 14, דוקטורט של ענת בר כהן, שנוספה לערך המנדט הבריטי. להוספת המקור השתמשו בתבנית {{צ-ספר}}, המחייבת פרמטר מו"ל, מה שיצר שגיאה פרמטרית). ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:53, 2 בינואר 2017 (IST)

העריכות של IKhitron ב"המנדט הבריטי" וערכים נוספים, מעלות את השאלה האם יש המקום להחליף את התבנית "צ-מאמר" ב"צ-פרסום" (למשל, דו"ח מבקר המדינה) ואולי לייחד תבנית לפרסומים תורניים? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:53, 2 בינואר 2017 (IST)
Im-yahoo.svg העריכות שלי באו ממקור אחר לגמרי - השדה "מו"ל" הוא חובה, וכשאני לא מצליח לאתר את המידע הרלוונטי, אני מוריד את התבנית כדי שהטקסט יוצג בצורה תקינה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:00, 2 בינואר 2017 (IST)
IKhitron ברור לי שעברת על מסדר ניקיון או אחת קטגוריות התחזוקה Face-smile.svg אבל עדיין, הבעיה נפתרה בינתיים רק קוסמטית כי החלפת את התבניות בחלופות אחרות. אני רוצה למנוע ממך עבודה נוספת ולחשוב מה עורכים צריכים לעשות כשהם באים לרשום ציטוט של מקור פחות נפוץ כמו ספר או מאמר. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:27, 2 בינואר 2017 (IST)