שטראוס גרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שטראוס עלית)
שטראוס גרופ בע"מ
StraussNewLogo.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית (הבורסה בתל אביב - TLV:STRS)
מייסדים ריכרד שטראוס והילדה שטראוס (שטראוס)
אליהו פרומצ'נקו (עלית)
תאריך הקמה 1939, ישראלישראל  ישראל
מיקום המטה פתח תקווה
בעלות יורשי מיכאל שטראוס
ענפי תעשייה מזון
שווי שוק 10.94 מיליארד ש"ח (דצמבר 2020)[1]
הכנסות 5.87 מיליארד ש"ח (2020)[1]
רווח תפעולי 886 מיליון ש"ח (2020)[1]
רווח 599 מיליון ש"ח (2020)[1]
הון עצמי 2.43 מיליארד ש"ח (2020)[1]
סך המאזן 6.41 מיליארד ש"ח (2020)[1]
אנשי מפתח עפרה שטראוס (יו"ר)
גיורא ברדעה (מנכ"ל)
עובדים כ-14,000 (2017)[2]
 
https://www.strauss-group.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ריכרד והילדה שטראוס, המייסדים
מטה קבוצת שטראוס
התפתחות הלוגו של שטראוס
בית החרושת "עלית" ברמת גן, בשנות ה-30 של המאה ה-20
בית החרושת "עלית" ברמת גן, 2007
לוחית זיכרון על הבניין ההיסטורי של בית החרושת עלית ברמת גן
שלט הסבר על בית החרושת עלית
מערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים של בית החרושת עלית

שטראוס גרופ בע"מ, המוכרת במותג שטראוס, היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל (עקפה את תנובה, נכון ל-2012)[3][4][5] ופעילה במעל ל-20 מדינות. ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות סברה ואובלה, ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.63 מיליארד ש"ח ב-11 באפריל 2018, כאשר כ-50% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 35. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, היה יו"ר שטראוס אחזקות ובתו עפרה שטראוס היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה ונשיאה הוא גיורא ברדע

הקבוצה מעסיקה כ-15,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו, ו-Haier.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שטראוס" התחילה את דרכה ברפת קטנה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה בחצר ביתם שבנהריה ב-1939. לאחר שעסקי החלבנות לא זכו להצלחה, עברה אם המשפחה, הילדה שטראוס, לייצור גבינות, וכאן האירו לה העסקים פנים. בעקבות זאת היא הקימה בית חרושת קטן לגבינות, שהיה חלוץ התעשייה בנהריה[6][7].

בשנות ה-50 גדלה שטראוס, התמקדה גם בייצור גלידות, ובמפעל בנהריה הועסקו חמישים עובדים. בשנת 1962 הועסקו במפעל בנהריה כ-80 עובדים בייצור גבינות ומוצרי חלב, ובמפעל בעכו הועסקו עוד 40 עובדים בחדר הבשלה לגבינות ובייצור גלידה[8].

ב-1969, לאחר חתימת הסכם עם דנונה העולמית, שרכשה חלק מהבעלות, החלה שטראוס בייצור מעדני חלב, שהמפורסם שבהם הוא "דני" שמיוצר מ-1972. "דנונה" יצאה מישראל עקב החרם הערבי, מכיוון שהיציאה של דנונה הייתה בניגוד להסכם, לשטראוס הייתה אפשרות לרכוש את חלקה של דנונה במחיר מאוד נמוך, בנוסף שטראוס קבלה זיכיון להמשיך בייצור המעדנים גם על בסיס הידע של דנונה. שטראוס המשיכה לפתח מוצרים אשר זכו להצלחה מרובה, והמפורסם מביניהם הוא "מילקי", המיוצר מאז 1979. דנונה הספיקה בינתיים לחזור לישראל ומאז שטראוס מייצרת עשרות מוצרי יוגורט שלה.

ב-1975 עברה הבעלות על שטראוס לבן, מיכאל שטראוס, שכבר קודם לכן היה דמות דומיננטית בחברה. חלקה איתו בהנהלה גם אחותו, רעיה שטראוס.

ב-1979 שטראוס רכשה את גלידות ויטמן.

ב-1995 נכנסה שטראוס לתחום הסלטים הטריים הארוזים. מותג החומוס של החברה, "אחלה", זכה להצלחה רבה. ב-1997 רכשה מחצית מהבעלות על מחלבות יטבתה. באותה שנה רכשה שטראוס גם את חברת המזון הגדולה "עלית". עם רכישת "עלית" הפכה שטראוס לתאגיד מזון המעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ומגלגל מיליארד דולר בשנה. עם זאת, המיזוג הפורמלי בין החברות התרחש רק ב-2004[9]. ב-2001 התמנתה לעמוד בראש "שטראוס" בתו של מיכאל שטראוס, עפרה שטראוס.

ב-1995, רכשה יוניליוור העולמית 50% מחברת גלידות שטראוס. ב-2000, רכשה אחוז נוסף והפכה לבעלת השליטה בגלידות שטראוס. ב-2011, רכשה יוניליוור 39% נוספים ממשפחת שטראוס. ב-2014 רכשה יוניליוור את 10% הנותרים והשלימה את ההשתלטות[10]. במהלך הזה גם מותג הגלידות מגנום עבר לבעלות התאגיד הבינלאומי יוניליוור.

שטראוס הוכרזה בשנת 1998 על ידי רשות ההגבלים העסקיים כמונופול בתחום מעדני החלב[11].

ב-2001 עברה מחלבת שטראוס מנהריה לפארק תעשיות בר-לב ליד צומת אחיהוד, שם מייצרים את רוב מוצרי החלב שלהם.

ביולי 2009 רכשה שטראוס את חברת המים תנה תעשיות, יצרנית מטהרי המים תמי 4, תמורת 291 מיליון שקל[12].

בפברואר 2011 הקימה שטראוס את האתר "שטראוס שלי" שמטרתו לאפשר לצרכנים לפתח מוצרים. נכון ליולי 2013 הושקו 24 מוצרים מאתר זה.

ב-2001 רכשה קבוצת שטראוס את חברת מקס ברנר והרחיבה את פעילותה על ידי פתיחת סניפים בישראל, וב-2006 פתחה את הסניף הראשון בארצות הברית. למותג נוצרו 65 סניפים בעולם: 41 באוסטרליה, 8 בישראל, 5 ביפן, 5 בארצות הברית, 2 ברוסיה, אחד בסינגפור, אחד בסין, אחד בדרום קוריאה ואחד בפיליפינים[13][14]. במאי 2017 מכרה שטראוס את מקס ברנר לזכיינים דודו וקנין ויניב שטנגר תמורת 18 מיליון ש"ח העסקה כוללת את מכירת המותג, 3 מסעדות בארצות הברית ואת הסכמי הזכיינות הבינלאומיים[15].

ב-2021 תקים שטראוס מפעל חדש לייצור מוצרים צמחיים דמויי מוצרי חלב (יוגורט, מעדנים וכו') של המותג אלפרו, בהשקעה של 150 מיליון שקלים. במפעל, שישתרע על פני 4,000 מ"ר לא רחוק ממחלבות שטראוס באחיהוד, יועסקו מאה עובדים[16].

עלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disambig RTL.svg המונח "עלית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עלית (פירושונים).
התפתחות הלוגו של "עלית"

עלית התחילה את דרכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בלטביה, כמפעל הממתקים והשוקולד "לאימה" (מזל בלטבית) שהקים יהודי בשם אליהו פרומנצ'נקו עם שותפיו אליהו קופילוב ודוד מושביץ (מושיוב). פרומנצ'נקו עלה לארץ ישראל ב-1933, כשהוא מביא עמו מכונות, מומחים לשוקולד והון. לשותפיו משכבר מלטביה נאספו משקיעים נוספים (דוד אטינגר, יעקב ארנס, אהרון ניסה, יוסף סגל וגרשון פרייל) ויחד רכשו שטח ברמת גן, סמוך למקום שזכה מאז לכינוי "צומת עלית", והקימו עליו מפעל[17]. המותג הפופולרי ביותר שלו היה שוקולד פרה ששווק בהתחלה בשם המסחרי "שמנונית". המפעל פעל בשלוש משמרות מסביב לשעון[18]. במלחמת העולם השנייה זכתה עלית בחוזה לאספקת שוקולד לצבא הבריטי ויחידות בעלות הברית ששהו באזור. בשנת 1946 התקיים סכסוך עבודה בין הפועלים להנהלה על רקע דרישות לתוספות שכר[19]. במקום הוקם מבנה גדול בן ארבע קומות ובשנת 1951 עבדו בו 250 פועלים ופועלות, בנוסף למנהלי עבודה, עובדי שירותים ופקידים. המפעל ייצר שוקולד, קקאו וסוכריות מסוגים שונים[20].

בסביבות 1955 יזמו מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו את הבאת הקפה הנמס למפעל. בתחילת שנת 1958 הועסקו במפעל למעלה מ-650 עובדים. באותה שנה רכשה עלית את בית החרושת לשוקולד צ.ד. ברמת-גן מבעליו ומייסדו בצלאל יעקב דבליצקי. צ.ד. החלה בהקמת מפעל נוסף בנוף הגליל והשקיעה בו 3 מיליון לירות. עלית סיימה את הקמת המפעל בהשקעה של מיליון לירות והחלה בייצור בו בסתיו אותה שנה[21]. במקביל, החלה עלית בייצור קפה נמס במפעל בצפת[22]. בשנות השישים רכשה יצרנית הממתקים "עלית" את המוצר והמותג "מסטיק עלמה" והחלה לשווק אותו. בשנת 1970 ניהלו מרקמושביץ ואבא פרומצ'נקו את "עֵלית". פרומצ'נקו היה איש המעשה ומושביץ איש יחסי הציבור והשיווק. סייעו להם הבנים דן ודוד מושביץ ודני פרומצ'נקו ועורך הדין אבי פִילוֹסוֹף, שהיה נשוי לתמר, בתו של אבא פרומצ'נקו. המיזוג עם "ליבר" ב-1970 הקנה לעלית שליטה במותגים כמו שוקולד "מקופלת" ומסטיק "בזוקה". עלית אף שיווקה באותה שנה פס ייצור שלם לקפה נמס לקוריאה הדרומית[23].

הסקיצה הראשונה של סמלילה הנוכחי של עלית, מ-2007

עלית הונפקה בבורסת תל אביב ב-1973, בעקבות תכנון מס של רואה החשבון שלה. בהנפקה זו מכרו משפחות המייסדים חלק מהשליטה. יתרת המניות נמכרה על ידן ב-1986. משפחות פדרמן ויסלזון היו הרוכשות הבולטות, יחד עם משפחת ארנס וקבוצת MAN הבריטית.

משנת 1976 עלית משתמשת במותג "מגדים" עבור מוצרים המיועדים לציבור חרדי.

בשנת 1989 - הקימה עלית את חברת ההפצה גומן, בפולין וזו הייתה היסוד לעסקי הקפה שלה באירופה. כמו כן רכשה עלית מפעלי קפה בגרמניה, בלגיה, צרפת וספרד וכן בית חרושת לשוקולד בצרפת.

ב-1991 נכנסה עלית לתחום החטיפים המלוחים והקימה לשם כך מפעל בשדרות. מאוחר יותר פנתה לעסקי קפה בחו"ל, בעיקר בדרום אמריקה. עסקים אלו לא הוכיחו את עצמם כרווחיים במיוחד, אך מצבו את מעמדה של עלית כחברה בינלאומית.

בשנת 1997 נכנסה חברת שטראוס לשותפות בבעלות על חברת עלית, כאשר משפחות פדרמן ושטראוס רכשו את האחזקות שהיו לחברת MAN בעלית. אחת ההחלטות של משפחת שטראוס הייתה לפצל את עלית לארבע חטיבות:

  1. חטיבת הממתקים
  2. חטיבת הקפה
  3. חטיבת המלוחים (עלית מזון)
  4. חטיבת המכירות

ב-2004 התרחש האיחוד הפורמלי בין שטראוס ועלית לחברה אחת בשם שטראוס-עלית.

עלית הוכרזה בשנת 1989 כמונופול בתחומים של שוקולד, קפה נמס וקפה שחור[24] על ידי רשות ההגבלים העסקיים. בשנת 2003 ניהלה הרשות חקירה כנגדה בחשד לשימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי בתחום השוקולד[25]. בשנת 2006 נחתם הסכם בין הרשות ובין עלית - תשלום כופר של חמישה מיליון שקלים למדינה, ללא הודאה באשמה מצד עלית.

בשנת 2006 נמכר שטח מפעל עלית ברמת גן[26], הוא נהרס ובמקומו החלה הקמת מגדל. עם זאת, בסמוך למגדל נותר הבניין ההיסטורי ואליו עברה המחלקה לאמנות של מכללת שנקר. ביולי 2009 הוצב ליד הבניין ההיסטורי, מערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים. המערבל, העשוי מנחושת, שופץ על ידי העירייה ביוזמתו של צבי בר.

בשנת 2007 הוחלף השם הפורמלי של חברת האם לשטראוס גרופ, אולם המשיכה החברה למכור את כלל המוצרים של עלית בשם המותג עלית.

בשנת 2009 החליפה עלית את הלוגו שלה.

כיום מיוצרים מוצרי השוקולד במפעל חטיבת הממתקים בנוף הגליל. מפעל חטיבת הקפה ממוקם בצפת ומפעל חטיבת המלוחים ממוקם בשדרות.

פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראוס קפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השני של המאה ה-21, החברה היא אחת מחמש חברות הקפה הגדולות בעולם[27]. בשנת 2005, נכנסה החברה לשותפות 50/50 עם חברת São Miguel של האחים לימה, ואיחדה את העסקים לחברת קפה אחת: Café Três Corações, המהווה היום את חברת הקפה הגדולה בברזיל[28].

בשנת 2008 רכשה קרן ההשקעות האמריקנית TPG‏, 25% מפעילות שטראוס קפה תמורת 288 מיליון דולר[29]. בשנת 2017 רכשה חזרה את המניות[30].

בשנת 2010 רכשה, תמורת 50 מיליון דולר, את מותג הקפה רוסי "לה-קפה" והודיעה על הקמת מפעל לייצור קפה קלוי וטחון[31].

בשנת 2012 חתמה שטראוס קפה על הסכם שותפות עם החברה (Norddeutsche Kaffeewerke GmbH (NDKW בגרמניה, לשם יצור קפה נמס מיובש בהקפאה. בשנת 2016 רכשה את מלוא הבעלות במיזם המשותף[32].

בשנת 2014 רכשה את מותג הקפה המוביל ברומניה[33].

שטראוס מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שטראוס מים

בשנת 2009 רכשה קבוצת שטראוס את "תנ"ה תעשיות", חברה ישראלית הפועלת בתחום סינון וטיהור מים ובעלת המותג "תמי 4"[34]. לאחר הרכישה מיזגה שטראוס את פעילות החברה עם פעילות קיימת שהחזיקה בתחום המים, מיזם בשם H2Q שפיתח מטהר לסינון וטיהור מים[35]. ב-2016 רכשה את שטראוס את אחזקותיהם של בעלי מניות המיעוט במיזם זה[36].

בשנת 2010, הקימה שותפות בסין עם ענקית האלקטרוניקה Haier (Haier Strauss Water)[37]. בשנת 2011 חברה שטראוס מים לקבוצת וירג'ין של ריצ'רד ברנסון, לשיווק מוצרי שטראוס מים בבריטניה תחת המותג "Virgin Pure"[38].

פפסיקו שטראוס ממרחים ומטבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותפות בתחום הסלטים והמטבלים הטריים בין שטראוס לענקית המזון האמריקאית פפסיקו הובילה לבנייה של שתי חברות: סברה בצפון אמריקה, ואובלה במקסיקו ובאוסטרליה. בשנת 2005, שטראוס רכשה 51% מסברה, מותג קטן של סלטים ים תיכוניים בארצות הברית. וב-2007 נכנסה פפסיקו לשותפות 50/50 עם שטראוס בחברה[39]. כיום סברה היא יצרנית החומוס הנמכר ביותר בארצות הברית עם נתח שוק של 57% בקטגוריית החומוס[40].

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת קדבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2002, החלה חברת כרמית תעשיות ממתקים לשווק את מוצרי התאגיד הבריטי קדבורי, יצרן השוקלד השני בגודלו בעולם, בישראל[41]. בסוף פברואר 2003 פתח הממונה על ההגבלים העסקיים בחקירה נגד עלית, בחשד שהפעילה הסדרים כובלים נגד קימעונאים, למניעת הפצת שוקולד קדבורי בישראל. זאת לאחר שמידע שנאסף במחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים הצביע על חשדות, שנגעו למעורבותה של עלית בהסדרים כובלים ובעבירות של בעל מונופול. החקירה נסבה על הסדרים אליהם הגיעה עם קמעונאים שכללו מתן הנחות והטבות תמורת דחיקת וחסימת מוצרי השוקולד של קדבורי, ולבלום את התחרות שהחלה להתפתח עם הכנסת מוצרי קדבורי לשוק, בשלהי דצמבר 2002[42].

מחלקת החקירות של רשות ההגבלים טענה, כי יש ראיות לכאורה להגשת כתבי אישום נגד בכירים בעלית. אך המחלקה המשפטית החליטה להגיע לצו מוסכם בעניין, מתוך הערכה שלא תשיג ענישה פלילית. רונית קן, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, קיבלה את ההמלצה, והגיע בפברואר 2006 לצו מוסכם עם עלית. במסגרתו שילמה קנס של 5 מיליון שקל בתמורה לסגירת התיק[43]. עם זאת במרץ 2005 הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שיבדוק את ההסכם שנחתם עם עלית, והתיק נסגר לבסוף בתחילת 2007[44].

תביעה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2010, הגישה כרמית תביעה בסך 22 מיליון שקל נגד קבוצת שטראוס ונושאי משרה בה, כולל מנכ"ל עלית לשעבר, גיורא בר-דעה, בגין ניצול כוח מונופוליסטי בנוגע לפרשת קדבורי[45]. הדיונים המשפטיים נמשכו כ-4 שנים[46], ובספטמבר 2014 הסתיימו בפשרה בה הסכימה שטראוס לשלם לכרמית 9 מיליון שקל[47].

חשד לתיאום מחירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בנובמבר 2021 פשטו חוקרי רשות התחרות על משרדי חברות שטראוס ושופרסל בחשד להסדר כובל ותיאום מחירים. נחקרו בכירי החברה, בהם שלומי שפר ואסנת גולן מיחידת הדוברות בשטראוס[48][49][50].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שטראוס גרופ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 שטראוס גרופ בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ שטראוס גרופ: מצגת לסיכום רווחים, שנת 2016 באתר מאי"ה.
  3. ^ דירוג - DUN'S100 - גלובס - קטגוריית מזון, שתייה וטבק
  4. ^ דירוג החברות הגדולות בתעשייה, באתר Dun's 100
  5. ^ Strauss Coffee, Strauss Group (באנגלית)
  6. ^ י. אבימרי, נהריה מתכוננת לעונה, על המשמר, 13 באפריל 1951
  7. ^ מחלבת נהריה - שטראוס בע"מ, על המשמר, 12 ביוני 1953
  8. ^ מועצת ייצור ראשונה בענף מוצרי החלב, דבר, 14 ביוני 1962
  9. ^ יורם גביזון, עלית ושטראוס יתמזגו לחברה אחת בעלת מחזור מכירות של 2.4 מיליארד שקל, באתר הארץ, 17 ביולי 2003
  10. ^ נורית קדוש, יוניליוור העולמית משלימה את ההשתלטות על גלידות שטראוס, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2014
  11. ^ מיכאל דבורין, הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בין קוקה קולה לטרה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 במאי 2004
  12. ^ טל לוי, שטראוס ממזגת את מיזם המים עם תמי 4, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2009
  13. ^ סניף של מקס ברנר נפתח בפיליפינים, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2003
  14. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏מתרחבת במזרח: רשת מקס ברנר פתחה סניף בסין, באתר גלובס, 2 במאי 2016
  15. ^ עדי דברת-מזריץ, שטראוס מוכרת את מקס ברנר לזכיינים תמורת 18 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2017
  16. ^ נווית זומר, שטראוס מקימה מפעל חדש בצפון: מהמרת על שוק החלב הצמחי, באתר ynet, 14 בינואר 2021
  17. ^ יהונתן גפן תיאר באופן ציורי בשיר הילדים ריח של שוקולד, את המפעל שהיה ממוקם ב"סוף" רמת גן והשוקולד הריחני שיוצר בו (מילות השיר באתר שירונט)
  18. ^ בעבודה - רמת גן, דבר, 17 במאי 1934
  19. ^ מתתיהו מנדל, למה רגשה התאחדות בעלי התעשייה?, דבר, 18 ביוני 1946
  20. ^ א. ווייס, לחידוש חוזה עבודה בבית חרושת עלית, דבר, 12 באוגוסט 1951
  21. ^ נתן בן-נתן, הון חוזר מניין?, דבר, 31 בדצמבר 1958
  22. ^ חברת "עלית" רכשה את צ.ד., דבר, 28 במרץ 1958
  23. ^ כי מציון יצא קפה, מעריב, 5 ביוני 1970
  24. ^ תני גולדשטיין, הממונה הכריז רשמית: עלית מונופול בקפה שחור, באתר ynet, 24 בדצמבר 2003
  25. ^ ראיות לכאורה נגד עלית בפרשת קדבורי, באתר ynet, 27 באוגוסט 2003
  26. ^ החלה הריסת מפעל עלית ברמת גן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
  27. ^ Yoram Gabison,Strauss says U.S. fund weighing exit from global coffee venture, Haaretz.com
  28. ^ יובל מנדלסון, ‏שטראוס-עלית מרחיבה את פעילות הקפה בברזיל: ממזגת את פעילותה עם סנטה קלרה, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2005
  29. ^ מישל אודי, ‏קפה עולה, באתר גלובס, 4 במאי 2008
  30. ^ אביב לוי, ‏שטראוס רוכשת מניות TPG בשטראוס קפה לפי שווי מיליארד אירו, באתר גלובס, 28 במרץ 2017
  31. ^ אביב לוי, ‏שטראוס: 50 מיליון ד' בקפה רוסי, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2010
  32. ^ אביב לוי, ‏שטראוס קונה חברת קפה גרמנית בהשקעה של 50 מיליון אירו, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2016
  33. ^ אביב לוי, ‏שטראוס קפה רוכשת פעילות קפה ברומניה ב-20 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 בפברואר 2014
  34. ^ שטראוס רוכשת את תמי 4 תמורת 325 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 ביולי 2009
  35. ^ טל לוי, שטראוס ממזגת את מיזם המים עם תמי 4; קרן פימי הרוויחה 135 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2009
  36. ^ יורם גביזון, שטראוס רוכשת את מניות המיעוט משטראוס מים תמורת 66 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2016
  37. ^ שטראוס הזעיקה את העיתונאים - והודיעה על מיזם מים משותף עם האייר הסינית בהשקעה של 10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2010
  38. ^ יורם גביזון, וירג'ין של ברנסון תשקיע 7.5 מיליון דולר במיזם משותף עם שטראוס מים, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2011
  39. ^ יורם גביזון, פפסיקו רכשה 50% ממניות חברת סברה של שטראוס תמורת 45 מיליון דולר, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
  40. ^ אביב לוי, ‏זינוק במכירות חומוס שטראוס בארה"ב: כבשה 40% מהשוק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2009
  41. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏קדבורי, מקבוצת קדבורי שוופס, נכנסת לארץ; צפויה להפוך שותפה בכרמית, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2002
    ורד שרון-ריבלין, ‏קדבורי תשקיע 4.5 מיליון דולר בהחדרת מוצריה לישראל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2002
  42. ^ אמיר הלמר, רשות ההגבלים סיימה לחקור חשדות כי עלית ניסתה למנוע חדירת שוקולד קדבורי לשוק; ראיות כבדות לביצוע עבירות, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2003
  43. ^ אורה קורן, כרמית מתנגדת לצו המוסכם בין רשות ההגבלים העסקים לשטראוס עלית בעניין קדבורי, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2006
    הדס מגן, ‏שטראוס-עלית תשלם קנס של 5 מיליון שקל במסגרת צו מוסכם בפרשת קדבורי, באתר גלובס, 28 בפברואר 2006
  44. ^ איילה צורף, פרשת עלית-קדבורי לא הסתיימה: המשנה ליועמ"ש תבדוק את כשרות העסקה שבה עלית תשלם 5 מ' ש' בתמורה לסגירת התיק, באתר הארץ, 1 במרץ 2006
  45. ^ עמית בן-ארויה, כרמית תובעת 22 מיליון שקל מקבוצת שטראוס: עלית מנעה את כניסת מוצרי קדבורי לשוק המקומי, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2010
  46. ^ יסמין גואטה, אורה קורן, ההגנה של שטראוס: מותר למונופול להוריד מחירים, מוצרי קדבורי יקרים, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2014
    אורה קורן, "בחצי חינם טענו שעלית שילמה להם כסף כפיצוי על אי-הכנסת קדבורי לחנויות", באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2014
  47. ^ אורה קורן, פשרה בפרשת קדבורי: שטראוס תשלם לכרמית 9 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2014
  48. ^ עדי דברת-מזריץ, רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2021
  49. ^ אבישי גרינצייג, ‏רשות התחרות נגד שופרסל: הכתובת נחרטה על הקיר בפעמיים הקודמות, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2021
  50. ^ רשות התחרות פשטה על משרדי שטראוס ושופרסל, בכירים נחקרו, מאקו N12