גמלא (שמורת טבע) – הבדלי גרסאות
←הערות שוליים: כבר לא קצרמר |
←השמורה: ערך מורחב |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''גמלא''' היא [[שמורת טבע]] ו[[אתר ארכאולוגי]] במרכז [[רמת הגולן]], כ-20 [[קילומטר]]ים דרומית ל[[קצרין]]. השמורה הוכרזה ב 9 בינואר 2003, שטח השמורה הוא 8,380 דונם. {{הערה|1=[http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%90 שמורת גמלא באתר טבע ונופים בישראל]}} |
'''גמלא''' היא [[שמורת טבע]] ו[[אתר ארכאולוגי]] במרכז [[רמת הגולן]], כ-20 [[קילומטר]]ים דרומית ל[[קצרין]]. השמורה הוכרזה ב 9 בינואר 2003, שטח השמורה הוא 8,380 דונם. {{הערה|1=[http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%90 שמורת גמלא באתר טבע ונופים בישראל]}} |
||
==השמורה== |
==השמורה== |
||
{{ערך מורחב|גמלא (יישוב עתיק)}} |
|||
בשמורת הטבע שני [[נחל|נחלים]]: [[נחל דליות]] ו[[נחל גמלא]] שלאורכו שוכן ה[[מפל]] האיתן הגבוה ביותר ב[[ארץ ישראל]] (51 [[מטר]]ים גובהו). עוד נמצאים בשמורה שדה [[דולמן|דולמנים]] שבו כ-700 דולמנים, מושבת הקינון הגדולה ביותר בישראל של [[נשר|נשרים]]. החל משנת [[1994]] מתקיים במקום סקר על האוכלוסייה, כולל תצפיות קבועות על הקינון. המטרה היא למנוע את הכחדת האוכלוסייה על ידי איתור בזמן של בעיות באוכלוסייה. בנוסף קיים במקום מגוון של [[בעלי חיים]] כגון [[צבי ארץ ישראלי]], [[תן|תנים]], [[דרבן|דרבנים]], [[חולד]]ים, [[שועל]]ים, [[זאב]]ים, [[קרקל]]ים ועוד. במקום מקננים [[עוף דורס|עופות דורסים]] נוספים הכוללים [[רחם]], [[חיוויאי]], [[עקב עיטי]] ו[[עיט ניצי]]. הצמחייה כוללת עצי [[אלון התבור]], [[אלה אטלנטית]] [[עוזרר קוצני]], [[שיזף מצוי]], [[כליל החורש]] ועוד. וכן את שרידיה המשוחזרים בחלקם של [[גמלא (יישוב עתיק)|העיר העתיקה גמלא]], שחרבה בזמן [[המרד הגדול]] של [[יהדות|יהודי]] [[ארץ ישראל]] נגד שלטון [[האימפריה הרומית]] בסוף [[ימי הבית השני]]. |
בשמורת הטבע שני [[נחל|נחלים]]: [[נחל דליות]] ו[[נחל גמלא]] שלאורכו שוכן ה[[מפל]] האיתן הגבוה ביותר ב[[ארץ ישראל]] (51 [[מטר]]ים גובהו). עוד נמצאים בשמורה שדה [[דולמן|דולמנים]] שבו כ-700 דולמנים, מושבת הקינון הגדולה ביותר בישראל של [[נשר|נשרים]]. החל משנת [[1994]] מתקיים במקום סקר על האוכלוסייה, כולל תצפיות קבועות על הקינון. המטרה היא למנוע את הכחדת האוכלוסייה על ידי איתור בזמן של בעיות באוכלוסייה. בנוסף קיים במקום מגוון של [[בעלי חיים]] כגון [[צבי ארץ ישראלי]], [[תן|תנים]], [[דרבן|דרבנים]], [[חולד]]ים, [[שועל]]ים, [[זאב]]ים, [[קרקל]]ים ועוד. במקום מקננים [[עוף דורס|עופות דורסים]] נוספים הכוללים [[רחם]], [[חיוויאי]], [[עקב עיטי]] ו[[עיט ניצי]]. הצמחייה כוללת עצי [[אלון התבור]], [[אלה אטלנטית]] [[עוזרר קוצני]], [[שיזף מצוי]], [[כליל החורש]] ועוד. וכן את שרידיה המשוחזרים בחלקם של [[גמלא (יישוב עתיק)|העיר העתיקה גמלא]], שחרבה בזמן [[המרד הגדול]] של [[יהדות|יהודי]] [[ארץ ישראל]] נגד שלטון [[האימפריה הרומית]] בסוף [[ימי הבית השני]]. |
||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
ב-[[27 במאי]] [[2010]] בשעה 02:00 בלילה פרצה בשמורה [[שריפה]] גדולה, שפגעה קשות בצומח ובחי בשמורה. אנשי רשות שמורות הטבע והגנים הספיקו לחלץ חלק גדול מהנשרים לפני התפשטות השריפה, ובכך מנעו פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים במקום. השריפה פרצה מנפילת [[פגז]] בשטח אש בסמוך לשמורה, בזמן אימון של [[צה"ל]]. השריפה כילתה כ-20 אלף דונמים של חורש{{הערה|1=חגי עינב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3894848,00.html נזקים כבדים לשמורת גמלא, המצפור לא נשרף], ynet}}. |
ב-[[27 במאי]] [[2010]] בשעה 02:00 בלילה פרצה בשמורה [[שריפה]] גדולה, שפגעה קשות בצומח ובחי בשמורה. אנשי רשות שמורות הטבע והגנים הספיקו לחלץ חלק גדול מהנשרים לפני התפשטות השריפה, ובכך מנעו פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים במקום. השריפה פרצה מנפילת [[פגז]] בשטח אש בסמוך לשמורה, בזמן אימון של [[צה"ל]]. השריפה כילתה כ-20 אלף דונמים של חורש{{הערה|1=חגי עינב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3894848,00.html נזקים כבדים לשמורת גמלא, המצפור לא נשרף], ynet}}. |
||
==פעילות לשיקום אוכלוסיית הנשרים== |
==פעילות לשיקום אוכלוסיית הנשרים== |
||
ביוני 2007 הורעלה אוכלוסיית הנשרים המקננת במצוק. בעקבות כך הועברו שעה גוזלים לגידול ב[[חי בר]] ב[[כרמל]]. לאחר שהגוזלים התאוששו, הם הוחזרו לכלוב אקלום במקום. |
ביוני 2007 הורעלה אוכלוסיית הנשרים המקננת במצוק. בעקבות כך הועברו שעה גוזלים לגידול ב[[חי בר]] ב[[כרמל]]. לאחר שהגוזלים התאוששו, הם הוחזרו לכלוב אקלום במקום. |
||
גרסה מ־20:55, 21 באפריל 2012
גמלא היא שמורת טבע ואתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-20 קילומטרים דרומית לקצרין. השמורה הוכרזה ב 9 בינואר 2003, שטח השמורה הוא 8,380 דונם. [1]
השמורה
ערך מורחב – גמלא (יישוב עתיק)
בשמורת הטבע שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא שלאורכו שוכן המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל (51 מטרים גובהו). עוד נמצאים בשמורה שדה דולמנים שבו כ-700 דולמנים, מושבת הקינון הגדולה ביותר בישראל של נשרים. החל משנת 1994 מתקיים במקום סקר על האוכלוסייה, כולל תצפיות קבועות על הקינון. המטרה היא למנוע את הכחדת האוכלוסייה על ידי איתור בזמן של בעיות באוכלוסייה. בנוסף קיים במקום מגוון של בעלי חיים כגון צבי ארץ ישראלי, תנים, דרבנים, חולדים, שועלים, זאבים, קרקלים ועוד. במקום מקננים עופות דורסים נוספים הכוללים רחם, חיוויאי, עקב עיטי ועיט ניצי. הצמחייה כוללת עצי אלון התבור, אלה אטלנטית עוזרר קוצני, שיזף מצוי, כליל החורש ועוד. וכן את שרידיה המשוחזרים בחלקם של העיר העתיקה גמלא, שחרבה בזמן המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בסוף ימי הבית השני.
בשמורה נמצא גם אתר הנצחה למתיישבי רמת הגולן שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה. כמו כן, נמצאים בשמורה שרידי כפר עתיק דיר קרוח שתחילתו בהתקופה הביזנטית.
על שפת המצוק המשקיף על נחל גמלא נמצא מבנה "מצפור הנשרים" המאפשר תצפית נוחה על אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים. על תקרת המבנה דגמים של עופות דורסים כפי שהם נראים ממבט מלמטה, מטרת הדגמים להקל על זיהוי העופות הדורסים. המבנה שוקם לזכרה של ארנה אשד שייתה חוקרת נשרים ואקלוגית השמורה.
ב-27 במאי 2010 בשעה 02:00 בלילה פרצה בשמורה שריפה גדולה, שפגעה קשות בצומח ובחי בשמורה. אנשי רשות שמורות הטבע והגנים הספיקו לחלץ חלק גדול מהנשרים לפני התפשטות השריפה, ובכך מנעו פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים במקום. השריפה פרצה מנפילת פגז בשטח אש בסמוך לשמורה, בזמן אימון של צה"ל. השריפה כילתה כ-20 אלף דונמים של חורש[2].
פעילות לשיקום אוכלוסיית הנשרים
ביוני 2007 הורעלה אוכלוסיית הנשרים המקננת במצוק. בעקבות כך הועברו שעה גוזלים לגידול בחי בר בכרמל. לאחר שהגוזלים התאוששו, הם הוחזרו לכלוב אקלום במקום.
בשנת 2008 הופעלה במקום תוכנית שמטרתה לשקם את אוכלוסיית הנשרים. ביצי הנשרים מוצאות מהקן ומועברות לגן החיות התנכי בירושלים להמשך דגירה, לאחר מכן מוחזרים הגוזלים לכלוב האקלום השוכן על שפת המצוק, ומאפשר את קרבת הגוזלים לאוכלוסיית הנשרים במקום. כשהגוזלים מגיעים לבגרות הם משוחררים לטבע.
לקריאה נוספת
- עפר בהט, ליאורה בהט, גמלא טבע ונוף, הוצאת משרד הביטחון, 1991
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- שמורת גמלא באתר רשות הטבע והגנים
- אילן גטניו, בחזרה לגמלא, באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2011
הערות שוליים
- ^ שמורת גמלא באתר טבע ונופים בישראל
- ^ חגי עינב, נזקים כבדים לשמורת גמלא, המצפור לא נשרף, ynet
