אבהות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:12, 11 בינואר 2021

המונח "אבא" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אבא (פירושונים).

אבהות היא הורות ביולוגית, חברתית, או סוציולוגית, להורה ממין זכר של ילד. קשרי אב-ילד הם הגורם המגדיר את תפקיד האב. את תפקיד האב יכול למלא הן אב ביולוגי, והן אב מאמץ, אב חורג או אב אומן^[1]^[2].

שינוי בתפקידי האב

המושג מתפתח ומשתנה בהיסטוריה המודרנית. עד אמצע המאה העשרים, הייתה התייחסות חברתית מגדרית שונה באופן נוקשה, לאבהות ולאמהות. האב נחשב כסמכותי יותר ודרש כבוד, בעוד האם הייתה הגורם הנמצא בקשר טיפולי עם הילדים. חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה במערכת המשפחתית הייתה ברורה. האם - תפקידה גידול הילדים וחינוכם (Homemaker), היא הנוטעת בילדים את העמדות והערכים העמוקים ביותר, ולכן היא גם נתפסה כההורה העיקרי. תפקידו העיקרי של האב היה לפרנס את משפחתו (Breadwinner) והוא היווה הורה שולי בטיפול בילדים, בהשוואה לאם.

בשנים האחרונות, עבר המושג אבהות תהליך של שינויים וקיבל משמעויות חדשות, אשר המרכזית מביניהן היא המושג "אבהות חדשה" המושפע משינויים כלכליים, חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים (Yosida, 2012). בשל כך, חלו שינויים בחלוקת התפקידים המסורתית בתפיסת האבהות. קיימים מספר גורמים משמעותיים לשינויים שחלו במושג האבהות ובשיח על אבהות: גידול במעורבות נשים בשוק העבודה, מגוון סוגי משפחות כגון משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות ועוד, עליה במספר הגירושין ועליה במספר המשפחות בהן יש משמורת משותפת.^[3]

זיהוי האב

בדומה לאמהות, ניתן לסווג גם אבות אנושיים בהתאם ליחסיהם הביולוגיים, החברתיים, או החוקיים עם ילדיהם. באופן היסטורי היחס הביולוגי הוא שהגדיר אבהות. אולם הוכחת אבהות הייתה בעייתית ולעיתים קרובות מוסכמות חברתיות הן שהגדירו את אבהותו של אדם, זאת אומרת, הבעל של אם הילד. שיטה זו של הגדרת האבהות שלטה בחברה המערבית מן ימי רומא העתיקה וקיבלה ביטוי באמרה הלטינית הידועה: "קיימת תמיד ודאות באם; האב הוא מי שהנישואים מצביעים עליו." (בלטינית: Mater semper certa; pater est quem nuptiae demonstrant). כך גם במשפט העברי הקובע: "רוב בעילות אחר הבעל".

גישה היסטורית זו השתנתה בחברות מערביות רבות עם מציאת בדיקה גנטית, שהיא בדיקה מדעית מדויקת לזיהוי האב. כתוצאה מהתפתחות מדעית זו החקיקה בנושא קביעת אבהות עוברת שינויים מהירים ומשמעותיים במדינות רבות. כך בארצות הברית, חוק ההורות האחיד (באנגלית: Uniform Parentage Act, 2002) מאפשר כפיית ביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות על ידי בית המשפט^[4].

רצון להורות ולאבהות

אריקסון, אבי התאוריה הפסיכו-חברתית, ראה ברצון להורות שלב אינטגרלי בהתפתחות של האישיות אשר מתרחש לאחר שהאדם הצליח לפתח קשר אינטימי משמעותי. על פי תאוריה זו, אדם המצליח לפתח קשר זוגי יציב ומשמעותי יחוש צורך לוותר על צרכיו האגואיסטיים למען האחר ומכאן למעשה יתפתח הצורך להפוך להורה. פתרון אדפטיבי של המשבר האופייני לשלב זה, יאפשר לאדם לחוש תחושת פוריות והמשכיות, בעוד שכישלון בו, יוביל לתחושות חסר, קיפאון וקיבעון. בהקשר זה מציין וולס, כי הספרות רואה בבסיס האבהות משבר בחיי הגבר - עקב חששות הקשורים ללידה, לאחריות כלכלית, וליכולות הוריות ראויות. מנגד הוא טוען, כי הספרות מציגה את האבהות כמקור להרחבת זהותם העצמית של הגברים, באמצעות חקירה עצמית, וכן התפתחות וצמיחה אישית. מכאן, שעבור הגברים, חוויית האבהות עשויה להיות משבר או לחלופין הזדמנות להתפתחות., מורהאם-מרטין מצאה כי משתנים דמוגרפים, נסיבתיים וחברתיים אחראים על המוטיבציה לאבהות, מאחר שגברים נוטים לייחס ארבעה גורמים לרצונם להיות אבות: 1. המשכיות, מסורת וביטחון. 2. מוטיבציות לתפקיד ההורה 3. מטרות וחיזוקים להורות 4. הסטאטוס החברתי המוענק להורים^[5].

מאפייני האבהות

האבהות המסורתית

ההגדרה המגדרית המסורתית של האבהות, הייתה מאופיינת באב מפרנס - האחראי על ניהול המשמעת בבית - ותומך בבת זוגו, על מנת שזו, תוכל לגדל את ילדיהם המשותפים בצורה הטובה ביותר. במקביל, האב היה אמור לחנך ולהוות מודל לגבריות רצויה^[6].

לטענת דה טוקוויל, ברומא העתיקה ובמשפחות פטריארכליות "הבעל והאב היו בעל סמכות פוליטית ושימשו כמתווך שבין בני הבית לבין המדינה"^[7]^[8]. בתרבות המערב הייתה זהות בין פטריארכליות וסמכות^[9]^[10]. במחצית השנייה של המאה ה-19 חלה עלייה בסמכות האב על בני ביתו כולל עליה בדרישה לציות מוחלט של ילדים לאביהם.

האבהות החדשה

מאז סוף שנות השבעים מתפתח שיח חדש על אבהות וקיים ניסיון לנסח אבהות חדשה. על פי אורן ושות האבהות החדשה שמה דגש על מעורבות הכוללת טיפול, חינוך, יצירת סביבה הורית הנתמכת על ערכים ואב המהווה דוגמה אישית. באבהות החדשה האב מטפל בילדיו, מגדל ומחנך אותם באופן פעיל ומבטא מגע רגשי עמוק^[11]. ואן טוען כי האב הטוב הוא מי שמספק את צורכיהם הרגשיים והגופניים של ילדיו ומהווה דוגמה ליחסים מכבדים עם אימם^[12]., למב ואחרים הציגו שלושה מרכיבים עיקריים של אבהות מיטיבה: מחויבות, זמינות ואחריות^[13]. על פי החוקרים, מחויבות מתבטאת בנוכחות פעילה בטיפול בילדים, בחינוכם ובגידולם, זמינות מתייחסת לחשיבות הטמונה בכך שאבות יהיו זמינים לילדיהם, גם כאשר האחרונים אינם נמצאים לידם, ואחריות הורית מתבטאת בדאגה לצרכים הקונקרטיים של הילדים ובשותפות פעילה בחייהם, הכוללת בין היתר דאגה למזון, לביגוד ולקורת גג, השתתפות באסיפות הורים, נטילת חלק פעיל בהסעות ובליווי לטיפולים רפואיים ועוד^[6].

תרומת הנשים לצמיחתה של האבהות החדשה

התפתחות האבהות החדשה, כרוכה בשינוי שחל במעמד האישה בחצי השני של המאה ה-20. בתקופת מלחמת העולם השנייה, החלו נשים בעולם המערבי להשתלב באופן משמעותי בשוק העבודה, בשלב ראשוני מתוך כורח, כאשר מיליוני גברים היו בשדה הקרב. עם סיום המלחמה, רבים מהגברים לא שבו, או לא יכלו לפרנס כבעבר. עם זאת, לאחר תום המלחמה, במשך מעל 20 שנה עדיין התקיימו במשפחה תפקידי מגדר נוקשים, שציפו, ככל הניתן, מגברים לעבוד ומנשים להישאר בבית, לדאוג למשק הבית ולטפל בילדים. השינוי היה הדרגתי. במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התרבות עבודת נשים, נחקקו בעולם המערבי חוקים שונים שאיפשרו להן (ולבעליהן) להתמודד עם הקונפליקט בית-עבודה, ועם קיום עבודה לצד המשך תפקידן כאמהות וכמטפלות. דוגמה לחקיקה מסוג זה, בישראל, היא חוק עבודת נשים (1954). עם זאת, ככל שגברה המודעות לזכויות נשים, חל שינוי גם בהגדרת האבהות, וגדלה מעורבותם של אבות במשימות הביתיות ובגידול הילדים^[6].

אבהות וקריירה

אבות מתמודדים גם הם עם קונפליקט בית – עבודה. הקונפליקט בין דרישות המשפחה לדרישות העבודה הוא מצב חיים מצוי בקרב אבות בחברה בת זמננו והם נדרשים להתמודד, הן עם התפתחותם המקצועית והן עם הטיפול במשפחה. עם המעבר לאבהות לא משתנה מחויבותם של הגברים לקריירה שלהם. כמו כן, אבות עובדים יותר שעות בהשוואה לגברים ללא ילדים, בעיקר לאחר הולדת הילד הראשון, אך מקטינים במעט את שעות העבודה לאחר הולדת ילדים נוספים יחד עם העלייה בעומס המטלות בעבודה חלה עליה בתפקידי האבות במשפחה. במקרה של אבות גרושים עליהם להתמודד ביתר שאת עם קונפליקט עבודה-משפחה ביחס לגברים נשואים, קונפליקט שחלקם היו משוחררים ממנו בעת שהיו נשואים. הגירושין מאלצים אותם להתמודד עם הקונפליקט שהוא במקורו נשי. שינוי המבנה המשפחתי בגירושין מחייב אותם לקחת על עצמם תפקידים שהם לכאורה "אימהיים", תפקידים שהיו באחריות נשותיהם והם היו משוחררים מהם ומגביר את המתח בית –עבודה^[5].

יתרונות לילד באבהות מעורבת

מעורבות גבוהה של אב בחיי ילדיו ודמות אב פעילה משפרת את יציבותו החברתית של הילד, את הישגיו הלימודיים ואף את סיכוייו לחיי נישואים יציבים. במחקרים נמצא כי ילדים שחוו מעורבות גבוהה יותר של אביהם בחייהם קיבלו תוצאות גבוהות יותר בהערכות התפתחות קוגניטיבית, הפגינו מיומנויות חברתיות משופרות ופחות בעיות התנהגותיות^[14]^[15]. ילדים עם קשרים טובים לאבותיהם הם אף ילדים סקרנים יותר באשר לסובב אותם ומפתחים כישורים משופרים לפתרון בעיות^[16].

אבהות שלא במסגרת זוגיות הטרוסקסואלית

אבהות חד מינית - אבהות הומוסקסואלית

ערך מורחב – הורות חד מינית

גברים הומוסקסואלים אשר מחליטים להפוך לאבות נדרשים לבחון את המודלים- ההוריים המתאפשרים להם, ולהחליט על המודל שבאמצעותו יממשו את אבהותם. בישראל קיימים שלושה מודלים הוריים עיקריים עבור גברים הומוסקסואלים: אימוץ, פונדקאות והורות משותפת עם אישה.

בישראל תופעת ההורות ההומוסקסואלית צברה בשנים האחרונות תאוצה רבה, וכיום יותר גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות מבקשים לממש את זכותם להורות. נמצא שבישראל כאחוז אחד מכלל התאים המשפחתיים הם תאים שבהם ההורים הם בני אותו המין .על פי ההערכות של ארגון "משפחה חדשה", ישנם בישראל כ 18,000- זוגות הומוסקסואלים ולסביות; מתוכם למעלה מ-2,500 זוגות הן אימהות לסביות, וכמה מאות מתוכם הם אבות הומוסקסואלים. למעשה, כ־25% מהזוגות הלסביות מגדלות ילדים, לעומת 7% מהזוגות ההומוסקסואלים. הערכה זו אינה כוללת את האבות ההומוסקסואלים היחידניים . (כהן ארקין^[17])

אבות גרושים לא משמורנים

ערך מורחב – אבות לא משמורנים

בעת המעבר לגירושים קיים שינוי במעמד ההורי של האב. מהורה "מחזיק" להורה לא מחזיק" או "הורה מבקר". ממפרנס המשפחה למשלם דמי מזונות. יציאתו של האב מחוץ למשפחה משנה את הקשר שבין האב לילדים^[18], והיא עלולה לעורר תחושות של פיצול והתפרקות. רבים מהאבות במעבר הגירושים מתארים מצוקה רגשית, תחושת השפלה, יאוש ושלילת זכויות^[19].

אבהות משמורנית בגירושים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אבות אלמנים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אבהות מרחוק

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אבהות בגילאים חריגים

אבהות מאוחרת

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אבהות בגיל הצעיר

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אבהות ביהדות

היחסים בין האב לבנו מופיעים בכלל תחומי היהדות; בתנ"ך, בתלמוד, בהלכה, באגדה ובספרות הסוד, ובכולם הם לובשים אופנים וצורות שונות.

בתנ"ך

בתנ"ך היחסים בין האב לילדיו (ובייחוד לבנו) עומדים במוקד של סיפורים רבים. ותופסים חלק משמעותי במיוחד של הספרים בראשית, שמואל, מלכים ומשלי.

סיפורי אב ובן בתנ"ך

ספר בראשית כולו כרוך סביב מורשת האבות, ומלבד כך שמספר על שלושת האבות הוא עוקב אחר תולדותיהם של האנשים מאדם הראשון ועד אפרים ומנשה בני יוסף בן אחר בן.

בספר זה ראויים לציון במיוחד הם סיפור עקדת יצחק שמתייחס לניסיון שמנסה ה' את אברהם אבינו לעקוד את בנו יצחק, הברכה שמקבל יעקב במרמה מאביו יצחק במקום עשו, היחסים המיוחדים בין יוסף לאביו יעקב שעומדים במוקד שנאת אחיו אליו, ומובילים לירידתו למצרים שם הספר נחתם בברכתו של יעקב את כל בניו ובני בניו.

הספרים שמואל ומלכים מתעסקים רבות בסכסוכים המשפחתיים סביב המלוכה בישראל, מדוד המלך ועד לאחרוני צאצאיו שמולכים על ממלכת יהודה, החל מיהונתן שתומך בדוד כנגד שאול אביו, דרך מרד אבשלום ואדוניה בדוד אביהם לאחר עלייתו לכס המלוכה, וכלה בסיפור הטרגי על בניו של צדקיהו מלך יהודה האחרון שנשחטים לעיניו טרם מעוורים אותו.

משלי הורים וילדים

בספר משלי מופיעים הרבה דברי מוסר בדבר חשיבות המשפחה, שימור המורשת ומקומה של הסמכות ההורים והאושר והגאווה שמעניקים הילדים;

”שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ:” (ספר משלי, פרק א', פסוק ח'-ט)
”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ” (ספר משלי, פרק י', פסוק א')

שימוש מושאל באבהות בתנ"ך

מלבד הסיפורים הרבים המתעסקים באופן ישיר באב ובן, התנ"ך רווי במשלים וביטויים סמליים המשתמשים במוטיב יחסי האב והבן.

השימוש הנפוץ היותר לדימוי יחסי אב ובנו הוא היחס בין ישראל המתוארים כבנים לה', כמו בפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם"^[20], הדימוי הזה משמש רבות בעיקר בשביל להדגיש את יחסי הקרבה הגדולים בין ישראל לאביהם שבשמיים, יחסים שלא תלויים בדברים נוספים, ואת המרות שמצפה ה' לקבל מעם ישראל, בדומה ליחסים של האב ובנו.

באגדה

דברי חז"ל אודות בנים וגידולם

חז"ל מתייחסים רבות בחשיבות הילדים לאדם ואף הגדילו ואמרו כי "כל מי שאין לו בן כאילו הוא מת, כאילו הוא הרוס"^[21], ובתמורה הגדולה שמתחוללת בחייו בעקבות לידתם, כמו שמובא במעשה מפורסם בעניין:

"מעשה באחד שעשה דייתיקי, ואמר: לא יהא בני יורש אותי עד שיֵעַשֶה שוטה!, הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול (לפשר) המעשה לר' יהושע בן קרחה, והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו. כיון שראו אותו הטמינו (החביאו) את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה, התחיל משחק אמר להם: חייכם, שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני! אמרו לו: מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה."^[22]

עוד אמרו חז"ל כי ”בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו”^[23]. והדריכו רבות על חשיבות ההשקעה ודרך חינוך הילדים, תוך הדגשה של שמירה על גבולות מחד^[24], יחד עם זהירות מפני פחד גדול מדי מאידך^[25], התנהלות שסיכמו במשפט: ”ר' שמעון בן אלעזר אומר:.. תינוק... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ו). חז"ל גם ציינו שיש להימנע מלתת יחס מועדף מובחן לאחד הילדים^[26].

דברי חז"ל על כִּיבּוד הורים

חז"ל העמידו בתור תשתית היחסים בין הילד לאביו את מצוות כיבוד הורים ויראתם, ואף השוו את כבודם לכבוד השכינה^[27], ואמרו שגם במחיר של צער גדול, השפלה ואובדן ממוני, אין לבן זכות לפגוע בהוריו, לפחות כפי שעשה הגוי האשקלוני דמא בן נתינה^[28], ומסופר על ר' זעירא שלאחר ששמע כמה קשה מצוות כיבוד אב ואם בירך על כך שהוא פטור ממנה^[29].

בהלכה

ביהדות יש השלכות שונות ליחסי האב וילדיו, והן משפיעות על מערכת החובות והזכויות שנוצרת בעקבות כך ביניהם, על קביעת הייחוס של הילד, ועל הזיקה המשפחתית של הילד לקרובי המשפחה של האב. עיקרן של ההלכות הנוגעות ליחסים בין האב לילדיו מופיעות במסכת קידושין, ומקצתן, בעיקר אלו שנוגעות ביחס בין האב לבתו, מופיעות במסכת כתובות.

קביעת אבהות

ערך מורחב – קביעת הורות

על פי ההלכה, האב הביולוגי הוא אביו של הילד, גם אם הילד נולד בעקבות קיום יחסים אסורים הלכתית^[30]. ואם מדובר בזוג נשוי - ההנחה היא שבעלה של האשה הוא אביו של הילד, גם אם מסיבות שונות התעורר ספק^[31].

במקרים של הוכחת אבהות בילד של פנויה, יש מחלוקת האם גבר שטוען שהוא האב והאם מסכימה היא הוכחה גמורה^[32] או שמשאירה את העניין בספק^[33].

ישנן מחלוקות רבות בנוגע לתוקפן של ראיות התנהגותיות או מדעיות (כמו בדיקת סוגי דם, רקמות, DNA וכדומה), יש המקבלים אותם ויש שדוחים אותם, אם בצורה מלאה או בצורה חלקית^[34], אם כי יש קונצנזוס שאין מקבלים אותם ביחס להוכחת ממזרות^[35].

ייחוס

הייחוס של ילדי המשפחה נקבע על פי האב, כמו שכתוב: "למשפחתם לבית אבתם"^[36], מה שאומר שאם האב הוא כהן או לוי גם ילדיו יהיו כהנים או לויים בהתאמה^[37]. גם ביחס לצאצאי העמונים הולכים אחר האב^[38], וכן ביחס לצאצאי שבעת העממים^[38].

גם בשאלות שקשורות להגדרת קרבה משפחתית, משפחת האב נחשבת למשפחתו, ולכן יורשים אותו רק קרובים ממשפחת האב^[39], וגם במצוות גאולת עבד עברי בה על דודו של הנמכר לעבדות לקנות אותו - המצווה מוטלת על הקרובים מצד האב^[40].

בשאלת יהדותו של הילד הולכים אחר האם, וביחס לפגמים בייחוס הולכים אחר הפגום משני הצדדים^[37].

מצוות הבן על האב ומצוות האב על הבן

המשנה, במסכת קידושין, קובעת: ”כל מצוות הבן על האב – האנשים חייבין, והנשים פטורות; וכל מצוות האב על הבן – אחד אנשים ואחד נשים, חייבין”^[41]. מצוות הבן על האב הן מצוות שעל האב לקיים כלפי בנו, ומצוות האב על הבן הן מצוות שעל הבן והבת לקיים כלפי אביהם.

מצוות הבן על האב

התלמוד הבבלי מפרט מהן מצוות הבן על האב: ”האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים – אף להשיטו במים”^[42].

מלבד המצוות הללו, שחיובם הוא מן התורה, מדרבנן על האב גם להאכיל את ילדיו עד שיגדלו^[43], לחנך את בניו כך שיקיימו את המצוות וימנעו מן האיסורים מוקדם ככל שהם יכולים^[44] ולתת את כל צורכי בתו עד וכדי שתנשא^[45].

מצוות האב על הבן

מצוות האב על הבן הן "כבד את אביך ואת אמך" ו"איש אמו ואביו תיראו", על הבן מוטל איסור מיוחד להכות את הוריו או לקללם. ובאופן תאורטי, בן שמורד באביו ואמו עובר באיסור בן סורר ומורה.

האב זכאי במציאתו של בנו כל זמן שהבן אוכל משל האב משום איבה - כי הוא מפרנס את בנו^[46]. ויכול להזיר את בנו בנזירות^[47].

אב גוי יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות^[48].

זכויותיו של האב בבתו

תמצית זכויותיו של האב בבתו מופיעה במשנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה ד'^[49]:

”האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, ובשטר, ובביאה; וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה; ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה.”

כלומר, כשהיא קטנה או נערה זכאי אביה של הבת:

לקבל את כסף קידושיה או את שטר קידושיה.
מציאה שמצאה הבת שייכת לאביה.
מעשה ידיה שייך לאביה.
אם נדרה, זכאי אביה להפר את נדרה.
אם נתגרשה בעודה נערה, אביה מקבל את גטה.
אם קבלה בירושה נכסים מאבי אמהּ, אין אביה אוכל את פירותיהם.

כן זכאי האב למכור את בתו לאמה עברייה^[50], אך רק אם לא נשאר לו כסף בכלל^[51].

דינים מיוחדים מתוך יחסו של האב לילדיו

ההלכה מניחה כי לאב יש יחס אוהב ומיוחד לילדיו, ויש להבין את המניעים והכוונות שלו במעשיו כלפיהם מתוך הפרספקטיבה הזו. מתוך כך נגזרות נגזרות שונות רבות, לדוגמה, אנחנו מניחים כי לכן הוא לא יפגע בהם לרעה, ואם האב בא במחתרת אין להרוג אותו, כי לא סביר שהוא יבוא להרוג^[52]. וכי כי הוא יאפשר להם לאכול מהקרקע שלו - ואין באכילתם ממנה חזקה לבעלות עליה^[53].

אבהות בבעלי חיים

בדינים שונים הנוגעים לשאלת מינו של בעל החיים, ישנה מחלוקת האם חוששין לזרע האב, קרי - האם מתייחסים רק לאם הביולוגית של בעל החיים, או גם לאביו^[54].

בקבלה

בקבלת האר"י המושג "אבא" מתייחס בדרך כלל לפרצוף אבא עילאה, הכינוי של פרצוף ספירת החכמה בעולם האצילות. מקובל לומר כי הפרצוף מייצג את כוח המוליד הראשוני יחד עם פרצוף אמא שהם תרי רעין דלא מתפרשין מהם משתלשל שאר הגילוי האלוקי בעולמות עד לבת - המלכות התחתונה. כפי שכתוב ש"אבא יסד ברתא"^[55].

בנצרות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הקיצור של אבא, הרי הוא אב, הוא אחד ממרכיבי השילוש הקדוש. ישוע היהודי ומיסודות הנצרות ראה באלוהים את אביו: יוחנן ה, " ויען אותם ( היהודים).... גם אמר כי אלוהים הוא אביו". באוונגליון של יוחנן הביטוי "אבי" מופיע עשרות פעמים בפרקים יד-יז.

באסלם

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

אבהות בגיל הרך

לקריאה נוספת

דליה צמריון חלק, הוכחת אבהות, 2007, אוצר המשפט
אריאלה גרין, אבהות במעבר - סיפורה של האבהות במעבר הגירושים מנקודת מבט פסיכו-חברתית, הוצאת רסלינג
עלי כ"ץ, אינטליגנציה אבהית - על אבהות וגבריות מזווית אישית, הוצאת מטר
חיים וייס ושירה סתיו, שובו של האב הנעדר - קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבהות בוויקישיתוף

גבריאל בוקובזה, אבהות בעידן החדש: הגיע הזמן למרוד במוסכמות חברתיות, הארץ, 31.01.2017
להיות אבא אחרי לידה, אתר נוני, 14.6.2014
אורן דסאו, להיות אבא זה כל כך סקסי, אתר ASKMEN
אתר אבא נולד.
מיטל יסעור בית-אור, כבר לא "לאם ולילד": טיפת חלב שוויונית, 10.01.2018
ד"ר אורלי דביר, שלוש הנסיכות והאיש הנדיר. https://family-care.ravpage.co.il/3Princesses.OrlyDvir

הערך "אב, המוליד", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
בנימין גולדנהירש (2014). מה "האב החדש" יכול ללמוד מסבא - זהות הורית בעידן של ריבוי זהויות. מאתר פסיכולוגיה עברית:

שית).

הערות שוליים

^ Early Childhood Longitudinal Study 2006. "Measuring Father Involvement in Young Children's Lives." National Center for Education Statistics. Fathers of the United States children born in 2001.
^ Minnesota Fathers & Families Network. "Do We Count all the Fathers in Minnesota?" (Saint Paul, MN: Author, 2007). 51.
^ Akiko Yoshida, Dads Who Do Diapers: Factors Affecting Care of Young Children by Fathers, Journal of Family Issues 2011
^ Uniform Parentage Act, 2002. Section 502.
^ ¹ ² כהן ישראלי, ל., אבא הולך לעבודה:קונפליקט בית עבודה בקרב גברים., טיפול רגיש מגדר:אוגדן מאמרים,, בית ספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. משרד הרווחה, 2014
^ ¹ ² ³ אפטר יאיר, האבהות החדשה וסוגיות טיפוליות בהתערבות עם גברים., אוגדן טיפול רגיש מגדר בגברים., בית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. משרד הרווחה., 2014
^ David Foster, Taming the Father: John Locke's Critique of Patriarchal Fatherhood. The Review of Politics 1004;56:641-670.
^ Alexis de Tocqueville, Democracy in America. Garden City, NY: Anchor Books, 1969, pp. 585-6.
^ Ross Shideler, Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strndberg, and Hardy. Stanford University Press, 1999.
^ White N., Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strindberg, and Hardy.(Review) (book review). Journal of European Studies 2000.
^ Chen Z. Oren, Dora Chase Oren, 2, Counseling Fathers, New York: Routlege, עמ' 23-47
^ Van Egeren, E., The development of the co-parenting relationship over the transition to parenthood , 25, 453-477, Infant Medical Health Journal, 2004
^ Lamb ,M. E., The role of father in child development, 4, New York: Wailey, 2004
^ Pruett, K. "Fatherneed: Why father care is as essential as mother care for your child," New York: Free Press, 2000.
^ Anderson Moore, K. "Family Structure and Child Well-being" Washington, DC: Child Trends, 2003.
^ A Call to Commitment: Fathers’ Involvement in Children’s Learning. U.S. Department of Education and U.S. Department of Health and Human Services.
^ כהן ארקין, א, אבהות הומוסקסואלית: משמעות הבחירה במודל ההורי עבור גברים הומוסקסואלים החיים בזוגיות., באתר http://in.bgu.ac.il/humsos/womancenter/Pages/fatherhood-research.aspx, ‏2011
^ אראלה גלין, אבהות במעבר, רסלינג, 2015
^ Gaudard-Metz, Souffrances des pères lors des divorces, Neuropsychiatrie de l'Enfance et de l'Adolescence, 5 53, 2005, עמ' 238-244 doi: 10.1016/j.neurenf.2005.09.005
^ ספר דברים, פרק י"ד, פסוק א'
^ בראשית רבה מה
^ ילקוט שמעוני, תהלים צב.
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה, עמוד ב'
^ שמות רבה א: "חושך שבטו שונא בנו" - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות-רעה ושונאהו...
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו', עמוד ב' - אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו... וכן בגיטין ו ב, מסכת שמחות פרק ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י', עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל', עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב'
^ ספרי דברים סימן רט"ו
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"א, עמוד ב' מפני שרוב בעילות אחר הבעל.
^ שיטת הרשב"א והרא"ש בבית שמואל על אבן העזר סימן קנו, סעיף ט
^ רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד, שולחן ערוך אבן העזר קנו ט.
^ ראה בדברי הרב מ.ש. קליין, בשם הגר"ש וואזנר, שרידים, גיליון כ, תשס"ב, עמ' יח והלאה, ואת דברי בית הדין הגדול בתיק ערעור תשמ"ז/86.
^ משמרת החיים, סימן ל"ז.
^ ספר במדבר, פרק א', פסוק ב'
^ ¹ ² משנה מסכת קידושין, פרק ג משנה יב
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ח, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ט, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ד, עמוד ב'
^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ז'
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ט, עמוד ב', שולחן ערוך אבן העזר עא א.
^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ב, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ב, עמוד א', ולשמואל הסיבה היא מפני שהבן מגביה בשביל שאביו יזכה, אך אין הלכה כמותו.
^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ"ח, עמוד ב'
^ רמב"ם, הלכות עבדים פרק ט, הלכה ב.
^ ראו הרחבה: משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן, פרק שלישי, זכויות האב בבנותיו, הוצאת מאגנס, תשס"ד
^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ז'.
^ תוספתא ערכין פרק ה, רמב"ם הלכות עבדים ד, ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ב, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ב, עמוד א'
^ וראה מיקרופדיה תלמודית - חוששין לזרע האב.
^ רבי שניאור זלמן מליאדי, תניא, שער הייחוד והאמונה

[1] Early Childhood Longitudinal Study 2006. "Measuring Father Involvement in Young Children's Lives." National Center for Education Statistics. Fathers of the United States children born in 2001.

[2] Minnesota Fathers & Families Network. "Do We Count all the Fathers in Minnesota?" (Saint Paul, MN: Author, 2007). 51.

[3] Akiko Yoshida, Dads Who Do Diapers: Factors Affecting Care of Young Children by Fathers, Journal of Family Issues 2011

[4] Uniform Parentage Act, 2002. Section 502.

[הערה_מספר_20180721215056:0-5] ¹ ² כהן ישראלי, ל., אבא הולך לעבודה:קונפליקט בית עבודה בקרב גברים., טיפול רגיש מגדר:אוגדן מאמרים,, בית ספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. משרד הרווחה, 2014

[הערה_מספר_20180721215056:1-6] ¹ ² ³ אפטר יאיר, האבהות החדשה וסוגיות טיפוליות בהתערבות עם גברים., אוגדן טיפול רגיש מגדר בגברים., בית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה. משרד הרווחה., 2014

[7] David Foster, Taming the Father: John Locke's Critique of Patriarchal Fatherhood. The Review of Politics 1004;56:641-670.

[8] Alexis de Tocqueville, Democracy in America. Garden City, NY: Anchor Books, 1969, pp. 585-6.

[9] Ross Shideler, Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strndberg, and Hardy. Stanford University Press, 1999.

[10] White N., Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strindberg, and Hardy.(Review) (book review). Journal of European Studies 2000.

[11] Chen Z. Oren, Dora Chase Oren, 2, Counseling Fathers, New York: Routlege, עמ' 23-47

[12] Van Egeren, E., The development of the co-parenting relationship over the transition to parenthood , 25, 453-477, Infant Medical Health Journal, 2004

[13] Lamb ,M. E., The role of father in child development, 4, New York: Wailey, 2004

[14] Pruett, K. "Fatherneed: Why father care is as essential as mother care for your child," New York: Free Press, 2000.

[15] Anderson Moore, K. "Family Structure and Child Well-being" Washington, DC: Child Trends, 2003.

[16] A Call to Commitment: Fathers’ Involvement in Children’s Learning. U.S. Department of Education and U.S. Department of Health and Human Services.

[17] כהן ארקין, א, אבהות הומוסקסואלית: משמעות הבחירה במודל ההורי עבור גברים הומוסקסואלים החיים בזוגיות., באתר http://in.bgu.ac.il/humsos/womancenter/Pages/fatherhood-research.aspx, ‏2011

[18] אראלה גלין, אבהות במעבר, רסלינג, 2015

[19] Gaudard-Metz, Souffrances des pères lors des divorces, Neuropsychiatrie de l'Enfance et de l'Adolescence, 5 53, 2005, עמ' 238-244 doi: 10.1016/j.neurenf.2005.09.005

[20] ספר דברים, פרק י"ד, פסוק א'

[21] בראשית רבה מה

[22] ילקוט שמעוני, תהלים צב.

[hebrewRTL-הערה1-23] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה, עמוד ב'

[24] שמות רבה א: "חושך שבטו שונא בנו" - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות-רעה ושונאהו...

[25] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו', עמוד ב' - אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו... וכן בגיטין ו ב, מסכת שמחות פרק ב.

[26] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י', עמוד ב'

[27] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל', עמוד ב'

[28] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד א'

[29] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב'

[30] ספרי דברים סימן רט"ו

[31] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"א, עמוד ב' מפני שרוב בעילות אחר הבעל.

[32] שיטת הרשב"א והרא"ש בבית שמואל על אבן העזר סימן קנו, סעיף ט

[33] רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד, שולחן ערוך אבן העזר קנו ט.

[34] ראה בדברי הרב מ.ש. קליין, בשם הגר"ש וואזנר, שרידים, גיליון כ, תשס"ב, עמ' יח והלאה, ואת דברי בית הדין הגדול בתיק ערעור תשמ"ז/86.

[35] משמרת החיים, סימן ל"ז.

[36] ספר במדבר, פרק א', פסוק ב'

[הערה_מספר_25561559:0-37] ¹ ² משנה מסכת קידושין, פרק ג משנה יב

[הערה_מספר_25561559:1-38] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ח, עמוד ב'

[39] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ט, עמוד ב'

[40] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ד, עמוד ב'

[hebrewRTL-הערה2-41] משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ז'

[hebrewRTL-הערה3-42] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א'

[43] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ט, עמוד ב', שולחן ערוך אבן העזר עא א.

[44] תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב, עמוד א'

[45] תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ב, עמוד ב'

[46] תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ב, עמוד א', ולשמואל הסיבה היא מפני שהבן מגביה בשביל שאביו יזכה, אך אין הלכה כמותו.

[47] תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ"ח, עמוד ב'

[48] רמב"ם, הלכות עבדים פרק ט, הלכה ב.

[hebrewRTL-הערה4-49] ראו הרחבה: משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן, פרק שלישי, זכויות האב בבנותיו, הוצאת מאגנס, תשס"ד

[50] ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ז'.

[51] תוספתא ערכין פרק ה, רמב"ם הלכות עבדים ד, ב.

[52] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ב, עמוד א'

[53] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ב, עמוד א'

[54] וראה מיקרופדיה תלמודית - חוששין לזרע האב.

[55] רבי שניאור זלמן מליאדי, תניא, שער הייחוד והאמונה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

@@ שורה 85: / שורה 85: @@
 מלבד הסיפורים הרבים המתעסקים באופן ישיר באב ובן, התנ"ך רווי במשלים וביטויים סמליים המשתמשים במוטיב יחסי האב והבן.
-השימוש הנפוץ היותר לדימוי יחסי אב ובנו הוא היחס בין [[עם ישראל|ישראל]] המתוארים כבנים ל[[ה']], כמו בפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם"{{הערה|[[s:דברים יד א|דברים יד א]]}}, הדימוי הזה משמש רבות בעיקר בשביל להדגיש את יחסי הקרבה הגדולים בין ישראל לאביהם שבשמיים, יחסים שלא תלויים בדברים נוספים, ואת המרות שמצפה ה' לקבל מעם ישראל, בדומה ליחסים של האב ובנו.
+השימוש הנפוץ היותר לדימוי יחסי אב ובנו הוא היחס בין [[עם ישראל|ישראל]] המתוארים כבנים ל[[ה']], כמו בפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יד|א}}}}, הדימוי הזה משמש רבות בעיקר בשביל להדגיש את יחסי הקרבה הגדולים בין ישראל לאביהם שבשמיים, יחסים שלא תלויים בדברים נוספים, ואת המרות שמצפה ה' לקבל מעם ישראל, בדומה ליחסים של האב ובנו.
 === באגדה ===
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 "מעשה באחד שעשה [[צוואה|דייתיקי]], ואמר: לא יהא בני יורש אותי עד שיֵעַשֶה שוטה!, הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול (לפשר) המעשה לר' יהושע בן קרחה, והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו. כיון שראו אותו הטמינו (החביאו) את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה, התחיל משחק אמר להם: חייכם, שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני! אמרו לו: מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה."{{הערה|ילקוט שמעוני, תהלים צב.}}
-עוד אמרו חז"ל כי {{ציטוטון|בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו}}{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה1|{{בבלי|סנהדרין|קה|ב}}}}. והדריכו רבות על חשיבות ההשקעה ודרך חינוך הילדים, תוך הדגשה של שמירה על גבולות מחד{{הערה|[[S:שמות רבה א|שמות רבה א]]: "חושך שבטו שונא בנו" - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות-רעה ושונאהו...}}, יחד עם זהירות מפני פחד גדול מדי מאידך{{הערה|[[S:גיטין ו ב|תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ו:]] - אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו... וכן בגיטין ו ב, מסכת שמחות פרק ב.}}, התנהלות שסיכמו במשפט: {{ציטוטון|ר' שמעון בן אלעזר אומר:.. תינוק... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.|{{תלמוד בבלי|סוטה|מו}}}}. חז"ל גם ציינו שיש להימנע מלתת יחס מועדף מובחן לאחד הילדים{{הערה|[[S:שבת י ב|שבת י ב]]}}.
+עוד אמרו חז"ל כי {{ציטוטון|בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו}}{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה1|{{בבלי|סנהדרין|קה|ב}}}}. והדריכו רבות על חשיבות ההשקעה ודרך חינוך הילדים, תוך הדגשה של שמירה על גבולות מחד{{הערה|[[S:שמות רבה א|שמות רבה א]]: "חושך שבטו שונא בנו" - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות-רעה ושונאהו...}}, יחד עם זהירות מפני פחד גדול מדי מאידך{{הערה|{{בבלי|גיטין|ו|ב}} - אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו... וכן בגיטין ו ב, מסכת שמחות פרק ב.}}, התנהלות שסיכמו במשפט: {{ציטוטון|ר' שמעון בן אלעזר אומר:.. תינוק... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.|{{תלמוד בבלי|סוטה|מו}}}}. חז"ל גם ציינו שיש להימנע מלתת יחס מועדף מובחן לאחד הילדים{{הערה|{{בבלי|שבת|י|ב}}}}.
 ==== דברי חז"ל על כִּיבּוד הורים ====
-חז"ל העמידו בתור תשתית היחסים בין הילד לאביו את מצוות [[כיבוד הורים]] ו[[מורא אב ואם|יראתם]], ואף השוו את כבודם לכבוד ה[[שכינה]]{{הערה|[[S:קידושין ל ב|קידושין ל ב]]}}, ואמרו שגם במחיר של צער גדול, השפלה ואובדן ממוני, אין לבן זכות לפגוע בהוריו, לפחות כפי שעשה הגוי האשקלוני [[דמא בן נתינה]]{{הערה|[[S:קידושין לא א|קידושין לא א]]}}, ומסופר על ר' זעירא שלאחר ששמע כמה קשה מצוות כיבוד אב ואם בירך על כך שהוא פטור ממנה{{הערה|[[S:קידושין לא ב|קידושין לא ב]]}}.
+חז"ל העמידו בתור תשתית היחסים בין הילד לאביו את מצוות [[כיבוד הורים]] ו[[מורא אב ואם|יראתם]], ואף השוו את כבודם לכבוד ה[[שכינה]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|ל|ב}}}}, ואמרו שגם במחיר של צער גדול, השפלה ואובדן ממוני, אין לבן זכות לפגוע בהוריו, לפחות כפי שעשה הגוי האשקלוני [[דמא בן נתינה]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|לא|א}}}}, ומסופר על ר' זעירא שלאחר ששמע כמה קשה מצוות כיבוד אב ואם בירך על כך שהוא פטור ממנה{{הערה|{{בבלי|קידושין|לא|ב}}}}.
 === בהלכה ===
@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 ==== קביעת אבהות ====
 {{הפניה לערך מורחב|קביעת הורות}}
-על פי ההלכה, האב הביולוגי הוא אביו של הילד, גם אם הילד נולד בעקבות קיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסים]] [[איסור והיתר|אסורים]] הלכתית{{הערה|[[ספרי דברים]] סימן רט"ו}}. ואם מדובר בזוג נשוי - ההנחה היא שבעלה של האשה הוא אביו של הילד, גם אם מסיבות שונות התעורר ספק{{הערה|[[S:חולין יא ב|תלמוד בבלי, מסכת חולין דף יא ב]] מפני שרוב בעילות אחר הבעל.}}.
+על פי ההלכה, האב הביולוגי הוא אביו של הילד, גם אם הילד נולד בעקבות קיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסים]] [[איסור והיתר|אסורים]] הלכתית{{הערה|[[ספרי דברים]] סימן רט"ו}}. ואם מדובר בזוג נשוי - ההנחה היא שבעלה של האשה הוא אביו של הילד, גם אם מסיבות שונות התעורר ספק{{הערה|{{בבלי|חולין|יא|ב}} מפני שרוב בעילות אחר הבעל.}}.
 במקרים של הוכחת אבהות בילד של [[רווק|פנויה]], יש מחלוקת האם גבר שטוען שהוא האב והאם מסכימה היא הוכחה גמורה{{הערה|שיטת הרשב"א והרא"ש ב[[S:בית שמואל על אבן העזר קנו#סעיף ט|בית שמואל על אבן העזר סימן קנו, סעיף ט]]}} או שמשאירה את העניין בספק{{הערה|[[S:רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד|רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד]], [[S:שולחן ערוך אבן העזר קנו ט|שולחן ערוך אבן העזר קנו ט]].}}.
@@ שורה 110: / שורה 110: @@
 ==== ייחוס ====
-הייחוס של ילדי המשפחה נקבע על פי האב, כמו שכתוב: "למשפחתם לבית אבתם"{{הערה|[[S:במדבר א ב|ספר במדבר א' ב']]}}, מה שאומר שאם האב הוא [[כהן]] או [[לוי (יהדות)|לוי]] גם ילדיו יהיו כהנים או לויים בהתאמה{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|[[S:משנה קידושין ג יב|משנה מסכת קידושין, פרק ג משנה יב]]}}. גם ביחס לצאצאי ה[[עמון|עמונים]] הולכים אחר האב{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1|[[S:יבמות עח ב|תלמוד בבלי, יבמות עח ב]]}}, וכן ביחס לצאצאי [[שבעת העממים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1}}.
+הייחוס של ילדי המשפחה נקבע על פי האב, כמו שכתוב: "למשפחתם לבית אבתם"{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|ב}}}}, מה שאומר שאם האב הוא [[כהן]] או [[לוי (יהדות)|לוי]] גם ילדיו יהיו כהנים או לויים בהתאמה{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|[[S:משנה קידושין ג יב|משנה מסכת קידושין, פרק ג משנה יב]]}}. גם ביחס לצאצאי ה[[עמון|עמונים]] הולכים אחר האב{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1|{{בבלי|יבמות|עח|ב}}}}, וכן ביחס לצאצאי [[שבעת העממים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1}}.
-גם בשאלות שקשורות להגדרת קרבה משפחתית, משפחת האב נחשבת למשפחתו, ולכן [[ירושה (משפט עברי)|יורשים]] אותו רק קרובים ממשפחת האב{{הערה|[[S:בבא בתרא קט ב|בבא בתרא קט ב]]}}, וגם במצוות [[גאולת עבד עברי]] בה על דודו של הנמכר לעבדות לקנות אותו - המצווה מוטלת על הקרובים מצד האב{{הערה|[[S:יבמות נד ב|יבמות נד ב]]}}.
+גם בשאלות שקשורות להגדרת קרבה משפחתית, משפחת האב נחשבת למשפחתו, ולכן [[ירושה (משפט עברי)|יורשים]] אותו רק קרובים ממשפחת האב{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קט|ב}}}}, וגם במצוות [[גאולת עבד עברי]] בה על דודו של הנמכר לעבדות לקנות אותו - המצווה מוטלת על הקרובים מצד האב{{הערה|{{בבלי|יבמות|נד|ב}}}}.
 בשאלת יהדותו של הילד הולכים אחר האם, וביחס לפגמים בייחוס הולכים אחר הפגום משני הצדדים{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}.
@@ שורה 122: / שורה 122: @@
 [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] מפרט מהן מצוות הבן על האב: {{ציטוטון|האב חייב בבנו [[ברית מילה|למולו]] ו[[פדיון הבן|לפדותו]] ו[[לימוד תורה|ללמדו תורה]] ולהשיאו אשה וללמדו [[אומנות]] ויש אומרים – אף [[שחייה|להשיטו במים]]}}{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה3|{{בבלי|קידושין|כט|א}}}}.
-מלבד המצוות הללו, שחיובם הוא [[מן התורה]], מ[[דרבנן]] על האב גם להאכיל את ילדיו עד שיגדלו{{הערה|[[S:כתובות מט ב|כתובות מט ב]], [[S:שולחן ערוך אבן העזר עא א|שולחן ערוך אבן העזר עא א]].}}, ל[[חינוך (הלכה)|חנך]] את בניו כך שיקיימו את המצוות וימנעו מן האיסורים מוקדם ככל שהם יכולים{{הערה|[[S:סוכה מב א|סוכה מב א]]}} ולתת את כל צורכי בתו עד וכדי שתנשא{{הערה|[[S:כתובות נב ב|כתובות נב ב]]}}.
+מלבד המצוות הללו, שחיובם הוא [[מן התורה]], מ[[דרבנן]] על האב גם להאכיל את ילדיו עד שיגדלו{{הערה|{{בבלי|כתובות|מט|ב}}, [[S:שולחן ערוך אבן העזר עא א|שולחן ערוך אבן העזר עא א]].}}, ל[[חינוך (הלכה)|חנך]] את בניו כך שיקיימו את המצוות וימנעו מן האיסורים מוקדם ככל שהם יכולים{{הערה|{{בבלי|סוכה|מב|א}}}} ולתת את כל צורכי בתו עד וכדי שתנשא{{הערה|{{בבלי|כתובות|נב|ב}}}}.
 ===== מצוות האב על הבן =====
 מצוות האב על הבן הן "[[כבד את אביך ואת אמך]]" ו"[[איש אמו ואביו תיראו]]", על הבן מוטל איסור מיוחד ל[[איסור הכאת הורים|הכות את הוריו]] או ל[[איסור קללת אב ואם|קללם]]. ובאופן תאורטי, בן שמורד באביו ואמו עובר באיסור [[בן סורר ומורה]].
-האב זכאי במציאתו של בנו כל זמן שהבן אוכל משל האב משום איבה - כי הוא מפרנס את בנו{{הערה|[[S:בבא מציעא יב א|בבא מציעא יב א]], ולשמואל הסיבה היא מפני שהבן מגביה בשביל שאביו יזכה, אך אין הלכה כמותו.}}. ויכול ל[[נזיר (יהדות)|הזיר]] את בנו ב[[נזירות]]{{הערה|[[S:נזיר כח ב|נזיר כח ב]]}}.
+האב זכאי במציאתו של בנו כל זמן שהבן אוכל משל האב משום איבה - כי הוא מפרנס את בנו{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|יב|א}}, ולשמואל הסיבה היא מפני שהבן מגביה בשביל שאביו יזכה, אך אין הלכה כמותו.}}. ויכול ל[[נזיר (יהדות)|הזיר]] את בנו ב[[נזירות]]{{הערה|{{בבלי|נזיר|כח|ב}}}}.
 אב [[גוי]] יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות{{הערה|[[S:רמב"ם הלכות עבדים ט ב|רמב"ם, הלכות עבדים פרק ט, הלכה ב]].}}.
@@ שורה 141: / שורה 141: @@
 * אם נתגרשה בעודה נערה, אביה מקבל את [[גט]]ה.
 * אם קבלה בירושה נכסים מאבי אמהּ, אין אביה אוכל את פירותיהם.
-כן זכאי האב למכור את בתו ל[[אמה עברייה]]{{הערה|[[S:שמות כא ז|ספר שמות, פרק כ"א, ז']].}}, אך רק אם לא נשאר לו כסף בכלל{{הערה|[[S:תוספתא ערכין ה|תוספתא ערכין פרק ה]], [[S:רמב"ם הלכות עבדים ד ב|רמב"ם הלכות עבדים ד, ב]].}}.
+כן זכאי האב למכור את בתו ל[[אמה עברייה]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כא|ז}}.}}, אך רק אם לא נשאר לו כסף בכלל{{הערה|[[S:תוספתא ערכין ה|תוספתא ערכין פרק ה]], [[S:רמב"ם הלכות עבדים ד ב|רמב"ם הלכות עבדים ד, ב]].}}.
 ==== דינים מיוחדים מתוך יחסו של האב לילדיו ====
-ההלכה מניחה כי לאב יש יחס אוהב ומיוחד לילדיו, ויש להבין את המניעים והכוונות שלו במעשיו כלפיהם מתוך הפרספקטיבה הזו. מתוך כך נגזרות נגזרות שונות רבות, לדוגמה, אנחנו מניחים כי לכן הוא לא יפגע בהם לרעה, ואם האב [[בא במחתרת]] אין להרוג אותו, כי לא סביר שהוא יבוא להרוג{{הערה|[[S:סנהדרין עב א|סנהדרין עב א]]}}. וכי כי הוא יאפשר להם לאכול מהקרקע שלו - ואין באכילתם ממנה חזקה לבעלות עליה{{הערה|[[S:בבא בתרא מב א|בבא בתרא מב א]]}}.
+ההלכה מניחה כי לאב יש יחס אוהב ומיוחד לילדיו, ויש להבין את המניעים והכוונות שלו במעשיו כלפיהם מתוך הפרספקטיבה הזו. מתוך כך נגזרות נגזרות שונות רבות, לדוגמה, אנחנו מניחים כי לכן הוא לא יפגע בהם לרעה, ואם האב [[בא במחתרת]] אין להרוג אותו, כי לא סביר שהוא יבוא להרוג{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|עב|א}}}}. וכי כי הוא יאפשר להם לאכול מהקרקע שלו - ואין באכילתם ממנה חזקה לבעלות עליה{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|מב|א}}}}.
 ==== אבהות בבעלי חיים ====