מצפה רמון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1גיליון
שורה 206: שורה 206:
* {{וואלה|אסתי סדקה|העונה הלא חמה: פותחים את הסתיו במצפה רמון|2996510|22 בספטמבר 2016}}
* {{וואלה|אסתי סדקה|העונה הלא חמה: פותחים את הסתיו במצפה רמון|2996510|22 בספטמבר 2016}}
* {{הארץ|שקד בן חיים|נווה מדבר: מסלולי טיול מומלצים במצפה רמון|1.3253561|23 בספטמבר 2018}}
* {{הארץ|שקד בן חיים|נווה מדבר: מסלולי טיול מומלצים במצפה רמון|1.3253561|23 בספטמבר 2018}}
* {{ידיעות אחרונות|[[עודד שלום]]|המדבר יעבור לנוח|5727120|7 במאי 2020}}
* {{TheMarker|קישור מחבר=ללא|עדי כהן|"כדי להרשות לעצמי לגור כאן, אני נאלץ לעבוד 4 ימים בשבוע בתל אביב"|1.8862929|22 במאי 2020}}
* {{ידיעות אחרונות|אסי חיים|נווה צדק של המדבר|5742428|4 ביוני 2020}}
* {{תנועת אור}}
* {{תנועת אור}}
*[https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002367423/NLI#$FL25562234 מפת אזור מצפה רמון, 1959] (סימון היישוב במערב הגיליון), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
*[https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002367423/NLI#$FL25562234 מפת אזור מצפה רמון, 1959] (סימון היישוב במערב הגיליון), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]

גרסה מ־07:58, 6 באפריל 2021

מצפה רמון
תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני מרום
גובה ממוצע[1] ‎714 מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 5,308 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 225
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.99 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 70.0 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 235
תחום שיפוט[4] 75,830 דונם
    - דירוג ארצי[2] 40
30°36′46″N 34°48′06″E / 30.6128°N 34.8018°E / 30.6128; 34.8018
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5] 		3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 197
מדד ג'יני
לשנת 2019[4] 		0.4060
    - דירוג ארצי[2] 118
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.1%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 7.1%
גילאי 15 - 19 11.0%
גילאי 20 - 29 21.3%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 11.9%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 9.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,029
 –  יסודי 568
 –  על-יסודי 461
מספר כיתות 56
ממוצע תלמידים לכיתה 17.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
סמליל המועצה הישן

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1951 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956.

היסטוריה

בשנת 1951 הוקם במקום מחנה עובדים לפועלים שעסקו בסלילת כביש 40 לאילת. ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת חגי אבריאל, וייסדו יישוב קואופרטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון[6]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו[7], ומצפה רמון הייתה לעיירה[8]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת).

לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים[9]. אף על פי שהעיירה הייתה בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, היא נוהלה על ידי משרד הביטחון[10]. בשנת 1959 תיאר יאיר קוטלר את המקום[11]:

”אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35.”

בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים בקרבת מקום עיר[10] קואופרטיבית, אך קיבלו אישור להצטרף רק ליישוב הקיים. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום[12]. באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.

היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב.

בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים. החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

ב-2013 פורסם על תוכנית המתאר של מצפה רמון, במסגרת התוכנית יוקמו 8 בתי מלון חדשים, כפר נופש חדש ואף שיפוץ מרכז ההנצחה לאילן רמון. מרכז הנצחה רשמי לאילן רמון[13].

בפברואר 2013 נפתח מחדש מרכז ההנצחה לאחר שיפוץ מקיף[14].

ב-2018 פורסם כי קיימת תוכנית להקמת שכונה חדשה במקום, בשכונה יוקמו כ-1,200 יחידות דיור[15].

  • מצפה רמון בשנת 1957
    מצפה רמון בשנת 1957
  • מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960
    מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960
  • מצפה רמון בשנת 1964
    מצפה רמון בשנת 1964
  • תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
    תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
  • סוויטות מלון בראשית על-שפת מכתש רמון
    סוויטות מלון בראשית על-שפת מכתש רמון

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במצפה רמון 5,308 תושבים (מקום 225 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 75.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,463 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[16]

אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור וגרעין תורני של בוגרי ישיבת מדברה כעדן. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.

הגרעין התורני נוצר סביב ישיבת מדברה כעדן והוא פעיל מאוד ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית. בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה. הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

גאוגרפיה ואקלים

היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ־80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו- 150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון בגובה של כ־900 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. נכון ל-2017, הגובה הממוצע של השטח העירוני הכלול בתחום השיפוט של המועצה הוא 714 מטר.

המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם אך לא מעיק במיוחד ובחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.


אקלים במצפה רמון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 13.3 14.6 18.8 22.9 26.9 29.3 31 30.7 28.4 25.1 19.9 15.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6.6 6.9 8.8 11.8 15.4 17.6 19.7 19.3 17.6 15.5 12.2 8.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 18.6 13.2 11.5 2.9 1.5 0 0 0 0.1 4.1 5.7 11.6
מקור: Israel Weather

חינוך

במצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי "רמון"[17], בית ספר ממלכתי דתי "הראל"[18], דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים בית ספר על יסודי "השלום"[19], פנימייה בשם חברת הנוער מצפה רמון[20], ישיבה תיכונית מצפה רמון וישיבת הסדר/גבוהה מדברה כעדן, בנוסף ישנה גם מכינה קדם צבאית ״אשר רוח בו״.

כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת הנוער העובד והלומד[21], סניף בני עקיבא, וסניף של תנועת אריאל. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.

מרכז הצעירים

מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון

מרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011. במרכז מוצעים מגוון שירותים לתושבים בגילאי 18–40 ולמבוגרים צעירים ברוחם, בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור.

השכלה גבוהה

במרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים"[22], שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי הפריפריה. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי"רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדל - נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במצפה רמון במדעי הרוח והחברה. כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.

יזמות ופיתוח עסקי

במרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים.

אסיף מצפאי

"אסיף מצפאי" היא תוכנית התומכת במיזמים חברתיים- סביבתיים של תושבי היישוב. מטרת התוכנית היא לחזק את הקשר אדם-סביבה, הקהילה והשלומות (wellbeing). החל משנת 2014 התוכנית תומכת בעשרות מיזמים מקומיים בתחומים שונים, בהם אומנות ותרבות מקומית, תיירות, שמירת טבע, ועוד.

תעסוקה

קואופרטיב "העגלה" הפועל ביישוב

אחוז האבטלה במצפה רמון גבוה מאוד יחסית למקומות אחרים בארץ. גם סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנוסעים לאילת היו עוברים בכביש 40 העובר ליד היישוב.

למרות כך, בשנים האחרונות מתחיל שינוי בתחום זה. ביישוב התיישבו אמנים מרחבי הארץ ובהם להקת המחול "אדמה" (שעזבה את היישוב ב-2016). אמנים אלו פתחו גלריות ומקומות אמנות רבים, הם יצרו תרבות של לקיחת יוזמה ויצירתיות עסקית.

אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ובו נפתחו חנויות בתוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. מצפה רמון בכלל ו"רובע דרכי הבשמים" בפרט, מנוהלים ברוח כלכלה מקומית מקיימת: רוב מקומות התעסוקה אינם רשתות גדולות, אלא עסקים המנוהלים ומתוחזקים בידי תושבי היישוב.

בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע- FARAN, המעסיק נכון ל 2015, כ־20 עובדים מקומיים.

בשנת 2011 נפתח מלון "בראשית" על ידי רשת ישרוטל, המספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

מקאן ואלי היא סוכנות פרסום דיגיטלית הממוקמת במצפה רמון. המשרד הוא שלוחה של משרד הפרסום מקאן אריקסון ונוסד ב-2013 על ידי חנה רדו כיוזמה עסקית-חברתית, אשר התחייבה לפיתוח הנגב בעיקר מצפה רמון. וכיום מועסקים במקאן ואלי למעלה מ-50 עובדים, מחציתם העתיקו את מקום מגוריהם למצפה-רמון.

מדבר תשעשרה

מדבר תשעֶשרה הוא מרחב תעסוקה חברתי שהוקם במצפה רמון באפריל 2016, על ידי היזמית העסקית חברתית חנה רדו. המיזם מתמחה במתן שירותים מקצועיים מרחוק לעסקים מכל הארץ: שירותי PA (עוזרת אישית), שירות לקוחות וטלמיטינג. כיום מועסקות במיזם 32 עובדות ממצפה רמון ומחנה טלי, והוא מספק שירותים ללמעלה מ-50 עסקים מכל הארץ.

מדבר תשעֶשרה פועל כעסק חברתי כאשר רווחיו יוחזרו לעובדים, לקהילה ולפיתוח עתידי של מצפה-רמון.

החברה דוגלת במודל המשלב משפחה ותעסוקה, שואפת להוות בית וקהילה תומכת לעובדיה, ומשקיעה מאמצים רבים בפיתוח והכשרה מקצועית של העובדים.

תיירות ותרבות

חוות האלפקות

במצפה רמון פאבים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים. ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. בנוסף, ישנה תחנת רדיו מקומי (אינטרנטי) בשם "רדיו סבתא".

מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. הנוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז מבקרים מכתש רמון[23], הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם "חי רמון", שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכאולוגי. כמו כן משלב מרכז המבקרים את סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון לצד הסברים על תופעות הנוף והמכתש הגדול.

מצפה הכוכבים על שם וייז

התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל, ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מוארכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמו חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון ומציע חדרים יוקרתיים[24].

בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 שבניו יורק.

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. עם הפעילויות נמנים טיולי ג'יפים במכתש רמון, טיולים רגליים מודרכים, סנפלינג ממצוק המכתש, ארוחות בטבע, סדנאות יוגה מדברית, תצפיות כוכבים, טיולי גמלים וסוסים, טיולי RZR ורכבי באגי, סדנאות גיבוש וימי כיף לחברות ועוד. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב.

במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת ת"א שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).

בינואר 2017 נפתח על יסודו של האנגר אדמה שנסגר, 'מֵעֵבֶר'- משכן ליצירה תרבותית וחברתית, ביוזמתם של צעירים תושבי המקום, שנועד להוות בית למפגשי תרבות ופסטיבלים, ומשמש גם כהוסטל לתרמילאים ובר מקומי[25]. המקום נסגר בשנת 2020 עקב מגפת הקורונה[26].

ספורט

מאז תחילת שנות ה-60 החלו לפעול קבוצות ספורט תחרותיות בעיירה. בענף הכדורגל קבוצת "הפועל מצפה רמון" שהתקיימה עד אמצע שנות ה-80, ומעולם לא הצליחה להעפיל מעל לליגה ג'. וכן בענף הכדוריד התקיימה קבוצה בשם "הפועל מצפה רמון" באמצע שנות ה-70 בליגה א'. נכון ל-2017 לא קיימות בעיירה קבוצות ליגה תחרותיות.

שלטון מקומי

ב-22 באוקטובר 2013 נבחר אל"ם במיל' רוני מרצ'יאנו מרום לתפקיד ראש המועצה המקומית מצפה רמון.

גלריה

  • שכונה במצפה רמון
    שכונה במצפה רמון
  • בניין המועצה המקומית לשעבר (כיום מלון צוקים), המרכז המסחרי והכיכר האזרחית, ינואר 2010.
    בניין המועצה המקומית לשעבר (כיום מלון צוקים), המרכז המסחרי והכיכר האזרחית, ינואר 2010.
  • מצפה רמון בשלג, ינואר 2014
    מצפה רמון בשלג, ינואר 2014
  • בתים בשכונת המגורים "עין עופרים" הבנויה מאשקוביות, ינואר 2010.
    בתים בשכונת המגורים "עין עופרים" הבנויה מאשקוביות, ינואר 2010.
  • שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר 2010.
    שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר 2010.
  • "מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש
    "מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: מצפה רמון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצפה רמון

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ במצפה רמון יוקם בקרוב מרכז עירוני, דבר, 22 ביולי 1957
  7. ^ משולם עד, מצפה רמון - יישוב שכולו עתיד, דבר, 1 באוקטובר 1959
  8. ^ יצחק לבנון, החבל של מצפה רמון, דבר, 22 ביולי 1957
  9. ^ חמש שנים למצפה רמון, דבר, 16 ביוני 1961
  10. ^ 1 2 מתנגדים להקמת עיר חדשה בקרבת מקום למצפה רמון, משולם ער, דבר, יום ראשון, יוני 18, 1961; עמוד 4
  11. ^ א. שמאי, הדיקטטורה האדומה בנגב, חרות, 23 בדצמבר 1959
  12. ^ שלמה גבעון, החלוצים מדיזינגוף נוטשים את רמון, מעריב, 26 בדצמבר 1962
  13. ^ ynet, על מפת התיירות? תוכנית מתאר למצפה רמון, באתר ynet, 3 בפברואר 2013
  14. ^ זיו ריינשטיין, בין שמיים וארץ: ביקור במרכז ההנצחה לאילן רמון, באתר ynet, 7 בפברואר 2013
  15. ^ צור שיזף, מנהטן על גדות מכתש רמון, באתר ynet, 6 בינואר 2018
  16. ^ פרופיל מצפה רמון באתר הלמ"ס
  17. ^ בית הספר היסודי ממלכתי "רמון"
  18. ^ בית הספר היסודי ממלכתי "הראל"
  19. ^ תיכון "השלום" למדעים ואמנויות ע"ש יצחק רבין
  20. ^ חברת הנוער מצפה רמון למנהיגות ולעשייה חברתית
  21. ^ קן מצפה רמון - הנוער העובד והלומד
  22. ^ הרכזים בארץ. באתר "תוכנית השגים"
  23. ^ מרכז מבקרים מצפה רמון נפתח לקהל, אתר רשות הטבע והגנים פברואר 2013
  24. ^ מיכאל יעקובסון, קו ראשון למכתש: מלון בראשית במצפה רמון, באתר Xnet‏, 21 במאי 2011
  25. ^ מעבר - מרכז תרבות והוסטל
  26. ^ ריקי כרמי, "סוגרים כי המצב חרבנא": הקורונה ריסקה את החלום שהתגשם במצפה רמון, באתר ynet, 15 ביולי 2020
מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון
מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון


דגל ישראל
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלון • נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
מפת מחוז הדרום
ערים אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
יישובים לשעבר כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מצפה_רמון&oldid=31082355"