סיף א-דין א-זועבי

סיף א-דין א-זועבי
سيف الدين الزعبي
	סיף א-דין א-זועבי, 1951
	סיף א-דין א-זועבי, 1951
לידה	1913; נצרת, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה	26 ביוני 1986 (בגיל 73 בערך); ישראל
מדינה	ישראל
מפלגה	הרשימה הדמוקרטית של נצרת, שיתוף ופיתוח, קידמה ופיתוח, רשימה דמוקרטית לערביי ישראל, הרשימה הערבית המאוחדת
סיעה	הרשימה הדמוקרטית של נצרת, הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל, קידמה ופיתוח, שיתוף ופיתוח, המערך, רשימה ערבית מאוחדת
	14 בפברואר 1949 – 13 בפברואר 1956; (7 שנים)
	22 בנובמבר 1965 – 3 באפריל 1979; (13 שנים)
כנסות	1 - 3, 6 - 9
	סגן יושב ראש הכנסת;
	סגן יושב ראש הכנסת;
	28 בדצמבר 1959 – 20 בדצמבר 1965; (6 שנים)
	→ אמין-סלים ג'רג'ורה עבד אל-עזיז א-זועבי ←
	5 במאי 1971 – 13 במאי 1974; (3 שנים)
	→ מוסא כתילי ועדה קרואה ←

סֵיף א-דין א-זוֹעְבּי (בערבית: سيف الدين الزعبي; תעתיק מדויק: סיף אלדין אלזעבי; 1913 – 26 ביוני 1986) היה ראש עיריית נצרת, וחבר הכנסת.

תולדות חייו

סיף א-דין א-זועבי נולד בנצרת, בנו הבכור של נשיא משפחת זועבי, אחמד סעיד א-זועבי. התנדב להגנה במסגרת הש"י; בעל עיטור על"ה (עיטור לוחמי המדינה). בסביבות שנת 1940 הוציא עליו הוועד הערבי העליון גזר דין מוות עקב שיתוף הפעולה שלו עם הציונים. משפחת זועבי ראתה בו שה תועה, והגנה עליו מפני ניסיונות פגיעה של משפחת חוסייני. בשנת 1946 ניצל מניסיון לחסלו. במהלך מלחמת העצמאות שלח פאוזי קאוקג'י כיתת חיילים למארב בניסיון לחסלו^[1].

במהלך מלחמת העצמאות הוא הטיל את כובד משקלו כדי שמשפחת זועבי תחבור לצד היהודי ולא לצבא ההצלה של קאוקג'י, וכך הציל את כפרי משפחת זועבי, סולם, נין, כפר מצר, טמרה, טייבה ונאעורה מחורבן. לאחר כיבוש נצרת זומן א-זועבי על ידי מושלה, אלישע סולץ, לסייע בתיווך בין הממשל הצבאי לתושבים.

לאחר הקמת המדינה

בכנסת הראשונה כיהן סיף א-דין מטעם סיעת הרשימה הדמוקרטית של נצרת, שהייתה מפלגת לוויין של מפא"י. מלבד תפקידו כחבר-כנסת היה חבר בוועדת הפנים, תפקיד שהוא עתיד למלא עוד פעמים רבות. לקראת הבחירות לכנסת השנייה עזב אמין-סלים ג'רג'ורה את הרשימה הדמוקרטית של נצרת^[2] וא-זועבי התמודד בנפרד בראשות הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל, שהייתה הפופולריות ביותר במגזר הערבי^[3]. זועבי כיהן בכנסת זו ובבאה אחריה בוועדת הכנסת.

סיף א-דין התחרה על הרחוב הערבי מול מק"י ומפ"ם אשר לא חסכו ממנו מילים קשות, ייחסו לו התנכרות ובגידה בבני עמו^[4] וכינו אותו "ספסר הקרקעות הפיאודלי"^[5]. בנצרת אף היו קטטות בין תומכיו לתומכי מק"י^[6].

בבחירות לכנסת השלישית נבחר סיף א-דין שוב מטעם הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל, אולם בגלל ירידת כוחה, פרש מהכנסת ב-13 בפברואר 1956, כדי לפנות מקום לנציג הדרוזי של הרשימה ג'בר מועדי. אילוצו לפרוש מהכנסת, במה שנתפס אצלו כבגידה של מפא"י בו, הביאה אותו לבקש לעזוב את מדינת ישראל^[1].

בסוף 1959, לאחר הבחירות למועצת נצרת בהם נוצר רוב של 8 נציגי רשימות מקורבות למפא"י מתוך 15 מושבים, נבחר לראש העיר בידי קואליציה של מקורבי מפא"י, והיה לראש עירייה המוסלמי הראשון בנצרת לאחר עשרות שנים של שליטה נוצרית בעירייה. כסגנו של סיף א-דין כיהן נדים בטחיש הנוצרי^[7]. בסוף שנת 1963 הם ניהלו את ההכנות לקראת ביקור האפיפיור בעיר^[8]. בבחירות בסוף שנת 1965 עלה כוחה של רק"ח שזכתה בשבעה מנדטים, בין השאר בגלל פיצול תומכי מפא"י בין רשימות רבות שחלקן לא עברו את אחוז החסימה. בקולות רק"ח נבחר נציג מפ"ם, דודו עבד אל-עזיז א-זועבי, לתפקיד ראש העיר^[9], אולם לאחר שלושה חודשים הוא התפטר בלחץ מפלגתו^[10] ולעירייה מונתה ועדה קרואה. במהלך כהונת הוועדה נבדקו חשבונות העירייה ונטען שהעירייה צברה גירעונות גדולים והתנהלה בבזבזנות בתקופת כהונתו של סיף-א-דין^[11]. בסוף 1966 התקיימו בחירות חוזרות למועצת העירייה וסיף א-דין הועמד בראשות רשימת המערך והיה מועמדה לראשות העיר. לאחר הבחירות, בהן נותרו נציגי מפ"ם כלשון המאזניים הם הסכימו להקים קואליציה עם המערך, רק בתנאי שסיף א-דין יוחלף במועמד אחר. בתחילת ינואר 1967 ויתר סיף א-דין על מועמדותו והשני ברשימתו, מוסא כתילי, נבחר לראשות העיר^[12].

סיף א-דין חזר לכהן כראש עיריית נצרת בין 1971 ל-1974. סיף א-דין היה מיוזמי יציאה של ערבים למחנות ההשמדה באושוויץ, כשהוא נחשב בין השאר כמייצג של הזרם המתון בקרב הציבור הערבי, ביחס למדינת ישראל ולאופייה היהודי.

בכנסת השישית חזר סיף א-דין אל משכן הכנסת, במסגרת סיעת קידמה ופיתוח. במהלך הקדנציה התאחדה הסיעה עם שיתוף ואחווה בהקמת סיעת שיתוף ופיתוח, ולאחר מכן נפרדה ממנה. בכנסת זו חזר לכהן בוועדת הפנים, תפקיד אותו מילא בכנסת הראשונה. בכנסת השביעית נבחר שוב סיף א-דין לכנסת מטעם למפלגת קידמה ופיתוח, והגיע לשיא מעמדו הפרלמנטרי כאשר מונה לסגן יושב ראש הכנסת, בנוסף לחברותו בוועדת הפנים.

בכנסת השמינית נבחר שוב מטעם קידמה ופיתוח, והיה חבר בוועדת הכלכלה. כנסת זו הייתה עבורו רצופה במעברים פוליטיים. תחילה הצטרף למפלגת המערך יחד עם מפלגתו, בהמשך חזר לסיעת קידמה ופיתוח ולבסוף הצטרפה מפלגתו לרשימה ערבית לבדואים וכפריים בהקמת הרשימה הערבית המאוחדת. לכנסת התשיעית נבחר סיף א-דין מטעם הרשימה ערבית מאוחדת, אך פרש ב-3 באפריל 1979 במסגרת הסכם רוטציה, ובכך בא הקץ על פעילותו הפרלמנטרית.

סיף א-דין נפטר ב-26 ביוני 1986. דודו הוא עבד אל-עזיז א-זועבי שכיהן כסגן שר הבריאות וראש עיריית נצרת, וקרובת משפחתו היא חנין זועבי, שהייתה חברת הכנסת הערבייה הראשונה מטעם מפלגה ערבית.

לקריאה נוספת

סיף א-דין אל-זועבי, "שאהד עיאן" (עד ראייה) - ספר אוטוביוגרפי (1987)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיף א-דין א-זועבי בוויקישיתוף

סיף א-דין א-זועבי, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
סיף א-דין א-זועבי, באתר כנסת פתוחה
יעקב אביאל, פרשת סייף אל-דין אל-זועבי, מעריב, 5 בספטמבר 1956 המשך

הערות שוליים

^ ¹ ² יעקב אביאל, פרשת סייף אל דין אל זועבי, מעריב, 5 בספטמבר 1956; המשך
^ 20 רשימות בבחירות לכנסת, דבר, 25 ביוני 1951
^ 8 ערבים יהיו בכנסת החדשה, מעריב, 1 באוגוסט 1951
^ רק מפלגה נאמנה לשאיפות שני העמים ראויה לאמון הפועל הערבי, על המשמר, 18 ביולי 1951
^ א. אבו יוסף, הדי בחירות בישוב הערבי, על המשמר, 3 באוגוסט 1951
^ נצרת היתה אתמול שדה קרב בין מק"י ויריביהם, מעריב, 22 במאי 1951
^ זועבי - ראש עיריית נצרת, דבר, 29 בדצמבר 1959
^ ראובן בן צבי, נצרת מתכוננת לקבלת האפיפיור, מעריב, 23 בדצמבר 1963
^ ר. יורם, כולם אנשי זועבי, מעריב, 24 בדצמבר 1965
יואל דר, מה קרה בנצרת?, דבר, 26 בדצמבר 1965
^ טוביה כרמל, עיריית נצרת שוב ללא ראש, מעריב, 22 במרץ 1966
^ יואל דר, ועדה קרואה לנצרת, דבר, 6 במאי 1966
^ מועמד המערך כראש עיריית נצרת, מעריב, 3 בינואר 1967

[אביאל-1] ¹ ² יעקב אביאל, פרשת סייף אל דין אל זועבי, מעריב, 5 בספטמבר 1956; המשך

[2] 20 רשימות בבחירות לכנסת, דבר, 25 ביוני 1951

[3] 8 ערבים יהיו בכנסת החדשה, מעריב, 1 באוגוסט 1951

[4] רק מפלגה נאמנה לשאיפות שני העמים ראויה לאמון הפועל הערבי, על המשמר, 18 ביולי 1951

[5] א. אבו יוסף, הדי בחירות בישוב הערבי, על המשמר, 3 באוגוסט 1951

[6] נצרת היתה אתמול שדה קרב בין מק"י ויריביהם, מעריב, 22 במאי 1951

[7] זועבי - ראש עיריית נצרת, דבר, 29 בדצמבר 1959

[8] ראובן בן צבי, נצרת מתכוננת לקבלת האפיפיור, מעריב, 23 בדצמבר 1963

[9] ר. יורם, כולם אנשי זועבי, מעריב, 24 בדצמבר 1965
יואל דר, מה קרה בנצרת?, דבר, 26 בדצמבר 1965

[10] טוביה כרמל, עיריית נצרת שוב ללא ראש, מעריב, 22 במרץ 1966

[11] יואל דר, ועדה קרואה לנצרת, דבר, 6 במאי 1966

[12] מועמד המערך כראש עיריית נצרת, מעריב, 3 בינואר 1967

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

חברי הכנסת הראשונה
מפא"י	דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם	(יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת	יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות	מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח	בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת	סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים	נתן ילין-מור
ויצו	רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת

חברי הכנסת השנייה
מפא"י	דוד בן-גוריון • יוסף שפרינצק* • משה שרת • (אליעזר קפלן) • גולדה מאיר • דב יוסף • פנחס לבון • בכור-שלום שטרית • (יצחק בן-צבי) • זלמן שזר • שלמה לביא • אברהם הרצפלד • לוי אשכול • עדה מימון • זלמן ארן • מרדכי נמיר • מאיר ארגוב • פרץ נפתלי • בבה אידלסון • יוסף אפרתי • יעקב אורי • זאב שפר • שמואל דיין • עקיבא גוברין • אליעזר ליבנה • ראובן שרי • (דוד הכהן) • (אליהו הכרמלי) • קדיש לוז • שרה כפרי • ישראל גורי • ישראל ישעיהו-שרעבי • יעקב שמשון שפירא • (יחזקאל הן) • הרצל ברגר • יונה כסה • ז'ניה טברסקי • ברוך אזניה • עמי אסף • ראובן פלדמן • דוד בר-רב-האי • דבורה נצר • אפרים תבורי • חיים בן אשר • יזהר סמילנסקי • (רחל צברי) • (אברהם כלפון) • (יעקב ניצני) • (שלמה הלל) • (ברוך קמין)
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יוסף סרלין • חיים בוגר • שמעון בז'רנו • אלימלך-שמעון רימלט • בן-ציון הראל • חיים אריאב • עזרא איכילוב • שמחה בבה • זלמן סוזאיב • בת-שבע כצנלסון • אברהם סטופ • נחום חת • ג'ורג' פלש • שלום זיסמן • שלמה פרלשטיין
מפ"ם	מאיר יערי • ישראל בר-יהודה • יעקב חזן • יעקב ריפתין • אהרן ציזלינג • משה סנה • דוד ליבשיץ • מרדכי בנטוב • משה ארם • רוסתם בסתוני • אליעזר פרי • חנה למדן • חנן רובין • אברהם ברמן • יצחק בן-אהרן • חנן רובין
הפועל המזרחי	חיים משה שפירא • משה אונא • יצחק רפאל • יוסף בורג • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • משה קלמר • מיכאל חזני
תנועת החירות	מנחם בגין • (יעקב מרידור) • יוחנן בדר • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • (אריה בן-אליעזר) • חיים לנדאו • אסתר רזיאל-נאור • (אליעזר שוסטק) • (חיים כהן-מגורי)
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • מאיר וילנר •אסתר וילנסקה • אמיל חביבי
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • (אברהם גרנות) • (משה קול) • יזהר הררי • (אידוב כהן) • (ישעיהו פורדר)
הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל	סיף א-דין א-זועבי • ג'בר מועדי • מסעד קסיס
אגודת ישראל	יצחק מאיר לוין • (אברהם דויטש) • שלמה לורינץ • (זלמן יענקלביץ)
ספרדים ועדות המזרח	אליהו אלישר • בנימין ששון
פועלי אגודת ישראל	בנימין מינץ • קלמן כהנא
תנועת המזרחי	(דוד צבי פנקס) • מרדכי נורוק • (שלמה ישראל בן-מאיר)
קידמה ועבודה	סאלח-חסן ח'ניפס
התאחדות התימנים בישראל	שמעון גרידי
חקלאות ופיתוח	פארס חמדאן
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת