פרויקט הכניסה לעיר
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| הכניסה לעיר בערב (הדמיה) | |
| מדינה / טריטוריה |
 ישראל |
|---|---|
| עיר אם |
 ירושלים |
| על שם |
אריאל שרון  |
| שטח | 821 דונם קמ"ר |
| קואורדינטות | 31°47′18″N 35°12′03″E / 31.78842222°N 35.20070278°E |
| http://www.jerusalemgw.co.il/ | |
  | |
פרויקט הכניסה לעיר (נקרא גם קריית אריאל שרון או רובע מבוא העיר) הוא כינוי לפרויקט ענק הכולל הקמת רובע עסקים חדש באזור הכניסה המערבית לירושלים. התוכניות לאזור כוללות הקמת מגדלי משרדים, מלונות חדשים, מגורים ועסקים. הפרויקט ייצור את המרכז התחבורתי הגדול בישראל, אשר יחבר את התחנה המרכזית של ירושלים, תחנת רכבת ישראל – ירושלים – יצחק נבון, מספר תחנות של שלושה קווי רכבת קלה וחניונים תת-קרקעיים גדולים. מלבד מגדלי המשרדים, המלונאות והמגורים, גם מרכז הכנסים בנייני האומה יורחב ויהפוך למרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון. כמו כן, כחלק מהפרויקט תיבנה קריית הממשלה המחוזית - ירושלים, ובנוסף היכל המשפט, אליו צפויים לעבור כל בתי המשפט בירושלים (מלבד העליון)[1].
בסך הכל כולל הפרויקט הקמת כ-1,500,000 מטרים רבועים של שטח בנוי בתוך כ-300 דונם[2]. שלושה רחובות חדשים מתוכננים להיסלל, לצד פיתוח מרחבים ציבוריים גדולים להולכי רגל בכל שטח הרובע. הגוף המנהל את הפרויקט הוא חברת עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים[3], והניהול ההנדסי מופקד בידי חברת מוריה, שתיהן חברות עירוניות בשליטת העירייה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכניסה לירושלים מהווה עורק התחבורה העיקרי אליה וממנה, מתאפיינת בתנועה רבה של כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית. תוכניות פיתוח בכניסה לעיר יצאו לדרך במקביל, עוד בשנת 2008: רובע הכניסה לעיר מכביש 1 (שגבולותיו הם גשר המיתרים וקצה שדרות שז"ר); הדרך אל בנייני האומה עד קריית הלאום (קריית הממשלה); ושדרות מנחם בגין, החוצות את העיר מצפון לדרום (בקטע שבין הכניסה לקריית הלאום עד מחלף גבעת מרדכי, בקצה הדרומי של קמפוס גבעת רם)[4].
מאפייני הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הפרויקט, יוקם רובע עסקי חדש בגודל של 1.6 מיליון מ"ר שישמש לתעסוקה, למסחר, בידור, מלונאות ופנאי. שטח הפרויקט יכלול 24 מבנים, בהם 9 גורדי שחקים. כמו כן ישופץ ויורחב מבנה בנייני האומה ויהפוך למרכז קונגרסים בינלאומי, הגדול במזרח התיכון[5]. כמו כן, יוקם היכל המשפט, מתחם אליו יעברו כלל בתי המשפט בבירה. בנוסף, יוקם מרכז תחבורתי עם רכבת מהירה מתל אביב לירושלים, שלושה קווי רכבת קלה, חניון תת-קרקעי, תחנה מרכזית לאוטובוסים ומחלף עם הפרדה מפלסית לתנועה משולבת של תחבורה ציבורית ופרטית, הולכי רגל ושבילי אופניים[6]. מיקומו המרכזי של הפרויקט ברובע הכניסה לעיר יאפשר מעבר נוח ומהיר, אשר יקשר בין חלקים שונים בעיר ובהם; קריית הממשלה, קמפוס גבעת רם ומרכז העיר. באמצעות הפרויקט ניתן יהיה להגיע בהליכה קצרה למחנה יהודה, רחוב יפו, ממילא, העיר העתיקה ולכיכר ספרא. כמו כן, הוא יכלול חללי עבודה ומתחמי משרדים משותפים. עלות הפרויקט מוערכת במיליארדי ש"ח, ותתוקצב על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה, עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל[7][8][9]
בין המגדלים שאושרו ברובע הכניסה לעיר סמוך לרחוב יפו ונמצאים בשלבי בנייה, מגדל בן 18 קומות מעל המרכז המסחרי "סיטי קורט", ושני מגדלים בני 24 קומות בפרויקט "הקריה המחוזית ירושלים".
פרויקטים נוספים שנמצאים בהליכי תכנון ואישורים, ארבעה מגדלים של עד 42 קומות במתחם בליליוס מאחורי מבנה שערי צדק הישן ולצד מגדלי "הקריה המחוזית" שימותגו כפרויקט "מידטאון ירושלים", לצידם שני מגדלים של 34 ו-30 קומות למגורים ומשרדים שימותגו כפרויקט THE CAPITAL, שני רבי קומות המתוכננים לצד תחנת הרכבת נבון; מגדל "אמות" בן 40 הקומות בתכנון רון ארד ו"מגדל מרום" בן 40 הקומות בתכנון איאן ביידר. כמו כן נמצאים בהליכי תכנון מגדלים במסגרת הרחבת "בנייני האומה" ובהם צמד מגדלי GAET JERUSALEM בעלי השימושים המעורבים. עם זאת נדחה פרויקט להקמת מלון במגדל של 30 קומות לצד בניין "שערי העיר".
נתונים על הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שטח הרובע: 305 דונם, מתוכם כ-163 דונם מרחב ציבורי
- שטח לפיתוח תעסוקה: כ-438 אלף מ"ר
- שטחים לשימושי מסחר: כ-97 אלף מ"ר
- שטחים לשימושים בעלי אופי ציבורי ותרבות: כ-286 אלף מ"ר
- תוספת צפויה של מקומות לתעסוקה: כ-60 אלף משרות
- תוספת צפויה של חדרי מלון: כ-2,000 חדרים
- מספר המגדלים: כ-30 מגדלים. 9 גורדי שחקים עד 40 קומות, 4 גורדי שחקים עד 30 קומות, ועוד 15 בניינים נוספים (10–12 קומות)
הבניינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקט הכניסה לעיר מחולק למספר מתחמים ובו מגדלים המנוהלים על ידי
- מתחם היכל המשפט – 5 מבנים מרקמיים בני 10–12 קומות, בבעלות מדינת ישראל המיועדים לשימוש ציבורי. יחברו את כל בתי המשפט בעיר (מלבד העליון) במקום אחד.
- מתחם K – שני מגדלים בני 40 קומות, בבעלות החברות אלייד ואמות השקעות. לשימוש תעסוקה, מגורים תומכי תעסוקה, מסחר ציבורי.
- מתחם הרכב הצפוני – בבעלות קבוצת צביאלי. הוספה של 2 קומות על מבנים קיימים לשימור והריסה חלקית ושדרוג של מתחם הרכב הישן.
- מגדל מרום – מגדל בעל 40 קומות לשימוש תעסוקה, מגורים תומכי תעסוקה, ומסחר ציבורי (בבעלות פרטית).
- בנייני האומה – מבנה קיים, תוספת 2 מגדלים בני 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 10 קומות. בבעלות מדינת ישראל.
- מתחם הארכיון הציוני (A1) – מבנה קיים בעל 2 קומות, תוספת שני מבנים בני 8 ו-14 קומות. בבעלות מדינת ישראל.
- מתחמים A2, A3, B – בבעלות קבוצה שכוללת את קרן jtlv, קבוצת ב.ס.ר ויהודה רחמים בע"מ. סה"כ ייבנו שני מגדלים בני 40 קומות ושלושה מבנים מרקמים בני 6–8 קומות. לשימוש מלונאות, תעסוקה, מסחר, מגורים תומכי תעסוקה ועוד.[10] פרויקט זה מכונה GAET JERUSALEM.
- מתחמים C ו-D – בבעלות מדינת ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 הכריזה עיריית ירושלים על שתי תחרויות אדריכלים פתוחות שנוהלו על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, הראשונה לתכנון "המרחב הפתוח והשלטוני" - אזור קריית הממשלה, הכנסת וגן סאקר, והשנייה לתכנון אזור הכניסה לעיר. במאי 2009 הכריזה העירייה על זכיית ההצעה של משרד פרחי-צפריר אדריכלים[11][12].
באוגוסט 2012, לאחר אישור הפרויקט בוועדת התכנון המקומית, החל מאבק ציבורי שמטרתו לשנות את התוכנית, כך שתכלול 20% דיור בר השגה. על פי הצעירים שהובילו את המאבק, הקצאה של 20% מהפרויקט למטרה זו עשויה ליצור באזור כ-2,000 יחידות דיור שמחירן לא יעלה על מיליון ש"ח, ולסייע בפתרון מצוקת הדיור הקשה בירושלים. העירייה התנגדה לשינוי המוצע, וטענה כי הכניסה לעיר אינה מקום מתאים לדיור בר השגה, וכי הדירות שתימכרנה בפרויקט תהיינה דירות יוקרה בלבד.
בספטמבר 2014 חתמו שרי האוצר, התחבורה והשיכון עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת על הסכם לפיתוח אזור הכניסה לעיר, בו הוסכם על תקצוב ממשלתי של כ-1.4 מיליארד שקל לטובת הפרויקט[13].
באוקטובר 2016 הונחה אבן הפינה לפרויקט[14]. בשלב הראשון של העבודות החלו בכריית מנהרה עבור חניון תת-קרקעי עם חמש קומות ו-1,300 מקומות חניה, וכן הפרדה מפלסית לכלי רכב בשדרות שז"ר, במטרה לייחד את מפלס הקרקע בשדרות שז"ר לתחבורה ציבורית, אופניים והולכי רגל[15].
ב-2017 החלו העבודות להקמת היכל המשפט החדש, ובשנת 2018 החלו להבנות מגדלי קריית הממשלה המחוזית הסמוכה אליו.[16][17] ב-2020 החלו לבנות מגדל מעל למרכז סיטי קורט בצומת יפו-שרי ישראל הסמוך למגדלי קריית הממשלה המחוזית.
במקור כללו התוכניות בניה למשרדים, מלונאות, תרבות ומסחר בלבד, ללא מגורים. בדצמבר 2017 פורסם כי לשכת התכנון המחוזית הכינה הצעה לתיקון התוכנית כך שתכלול בניה למגורים בהיקף של 1,500–2,000 דירות קטנות, על ידי הגדלת זכויות הבניה לשינוי יעוד לחלק משטחי המלונות[18].
ב-29 בספטמבר 2023 נפתחה ההפרדה המפלסית בשדרות שז"ר[19].
נכון לשנת 2024 הסתיימו עבודות חיצוניות על שני מגדלים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אחד מאתרי הבנייה בפרויקט -
מהלך הבנייה ברובע מבוא העיר, מאי 2018 -
אזור הכניסה לירושלים (בשנת 1969 או 1970), בתמונה נראו המבנה המקורי של התחנה המרכזית ושלב א של בנייני האומה, לפני שהמבנה הורחב על שטח מגרש החנייה הסמוך -
הדמיית אזור המנהרה לרכבים פרטיים ברחוב שז"ר, הדמיה -
הדמיית הפרויקט באור יום -
עבודות תשתית ברובע הכניסה לעיר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרויקט הכניסה לעיר- מפת אזור רובע מבוא העיר, באתר WikiMapia
- זה היום לדבר על עתידה של ירושלים - ערוץ 7
- מתחם הכניסה לירושלים - רובע מבוא העיר באתר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל
- ירון אברהם - לא לשימוש, כך תיראה הכניסה לי-ם בעשור הקרוב, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2016
- רובע מבוא העיר - בחינה באתר החוביזה הגדולה, 7 בינואר 2015
- גיל בן־נון, הספרייה של אפל בכניסה לירושלים, באתר mynet ירושלים, 27 במרץ 2011
- רז סמולסקי, עיריית ירושלים מקדמת תוכנית לבניית 13 מגדלים בכניסה לעיר, באתר TheMarker, 30 במרץ 2011
- סקירת פרויקט רובע הכניסה לירושלים, באתר CivilEng
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נעמה ריבה, פרסום ראשון: כך ייראה היכל המשפט בירושלים, באתר Xnet, 27 במאי 2014
- ^ Home - הכניסה לעיר - Jerusalem Gateway, באתר הכניסה לעיר - Jerusalem Gateway
- ^ "פרוייקט הכניסה לעיר - עדן". עדן. נבדק ב-2018-06-08.
- ^ הילה שמר, מעדיפים זרים: טופוטק 1 מגרמניה יתכננו את הנוף בכניסה לירושלים, באתר ynet, 11 באוגוסט 2016
- ^ נתי יפת, אבן-פינה לפרויקט בהשקעה של מיליארדי שקלים בכניסה לירושלים, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2016
- ^ ירון אברהם, כך תיראה הכניסה לי-ם בעשור הקרוב, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2016
- ^ דרור מרמור, "אני מאוד מאוכזב מהאוצר, הבאג הוא לא בירושלים אלא בשיטה", באתר גלובס, 17 ביולי 2017
- ^ גיא נרדי, מגדלים בני 24–40 קומות: החל שיווק פרויקט הכניסה לירושלים, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2019
- ^ ליאור גוטמן, ניר ברקת: "נקים 24 מגדלים בפרויקט הכניסה לעיר, זה מהלך אסטרטגי למדינה", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2017
- ^
הדר חורש, "מופתע שלא היו מתחרים": נחשפו הזוכים במכרז הענק בכניסה לירושלים, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2022
- ^ נבחרה תוכנית הכניסה החדשה לירושלים, באתר ערוץ 7
- ^ פרחי צפריר אדריכלים, מצגת עיקרי תכנית אב - רובע הכניסה לעיר, באתר עיריית ירושלים, 15 במרץ 2011
- ^ נמרוד בוסו, המדינה תשקיע 1.4 מיליארד שקל בבניית פרויקט "שער העיר" בכניסה לירושלים, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2014
- ^ מעריב אונליין, העתיד של ירושלים: כך יראה מרכז העסקים הענק שייבנה בעיר, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2016
- ^ הילה ציאון, צפו: 60 שניות על המהפך העתידי של ירושלים, באתר ynet, 27 בינואר 2017
- ^ טל נתנאל-נוריאל, הכניסה לעיר, כפי שלא הכרנו, 12 ביולי 2019
- ^ דותן לוי, פרויקט הכניסה לירושלים יוצא לדרך בהשקעה של 1.4 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2018
- ^ מירב מורן, דירות חדשות לרווקים וגמלאים: התוכנית החדשה של ירושלים, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2017
- ^ רפי גמיש, אחרי הפארסה והעיכוב: מנהרות שז"ר נפתחו לתנועת כלי רכב, באתר כל העיר, 29 בספטמבר 2023
