אינטליגנציה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏השלכות: הרחבה ומקורות
שורה 57: שורה 57:


==השלכות==
==השלכות==
לאינטליגנציה קיימים קשרים עם מספר תופעות התנהגותיות. ראשית, האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר ל[[הישגים אקדמיים]]{{הערה|שם=המוח הרעב|Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.|כיוון=שמאל}}<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and educational achievement|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289606000171|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2007-01-01|עמ=13–21|כרך=35|doi=10.1016/j.intell.2006.02.001|מחבר=Ian J. Deary, Steve Strand, Pauline Smith, Cres Fernandes}}</ref>. רמת משכל קשורה לפתרון בעיות<ref>{{צ-מאמר|שם=Complex problem solving and intelligence: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289615001294|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2015-11-01|עמ=92–101|כרך=53|doi=10.1016/j.intell.2015.09.005|מחבר=Matthias Stadler, Nicolas Becker, Markus Gödker, Detlev Leutner}}</ref>.
לאינטליגנציה קיימים קשרים עם מספר תופעות התנהגותיות. ראשית, האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר ל[[הישגים אקדמיים]]{{הערה|שם=המוח הרעב|Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.|כיוון=שמאל}}<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and educational achievement|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289606000171|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2007-01-01|עמ=13–21|כרך=35|doi=10.1016/j.intell.2006.02.001|מחבר=Ian J. Deary, Steve Strand, Pauline Smith, Cres Fernandes}}</ref>. רמת משכל קשורה לפתרון בעיות<ref>{{צ-מאמר|שם=Complex problem solving and intelligence: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289615001294|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2015-11-01|עמ=92–101|כרך=53|doi=10.1016/j.intell.2015.09.005|מחבר=Matthias Stadler, Nicolas Becker, Markus Gödker, Detlev Leutner}}</ref>. אינטליגנציה מנבאת גם יכולת הסתגלות טובה יותר<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and Adaptive Behavior: A Meta-Analysis|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/2372966X.2020.1717374|כתב עת=School Psychology Review|שנת הוצאה=2020-06-15|עמ=85–110|כרך=49|doi=10.1080/2372966X.2020.1717374|מחבר=Ryan M. Alexander, Matthew R. Reynolds}}</ref>.


מנת המשכל קשורה גם לתכונות אישיותיות. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים עם מנת משכל גבוהה יותר נוטים להראות רגישות בינאישית גבוהה יותר<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and interpersonal sensitivity: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289610001285|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2011-01-01|עמ=54–63|כרך=39|doi=10.1016/j.intell.2010.10.001|מחבר=Nora A. Murphy, Judith A. Hall}}</ref>. נמצא מתאם בין אינטליגנציה להצלחה בחיים<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and socioeconomic success: A meta-analytic review of longitudinal research|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289606001127|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2007-09-01|עמ=401–426|כרך=35|doi=10.1016/j.intell.2006.09.004|מחבר=Tarmo Strenze}}</ref>. כמו כן, [[פשיעה]] נפוצה הרבה יותר אצל בעלי אינטליגנציה נמוכה ואילו תוחלת החיים ושביעות רצון מ[[נישואין]], גבוהים יותר אצל בעלי אינטליגנציה גבוהה.
מנת המשכל קשורה גם לתכונות אישיותיות. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים עם מנת משכל גבוהה יותר נוטים להראות רגישות בינאישית גבוהה יותר<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and interpersonal sensitivity: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289610001285|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2011-01-01|עמ=54–63|כרך=39|doi=10.1016/j.intell.2010.10.001|מחבר=Nora A. Murphy, Judith A. Hall}}</ref>. נמצא מתאם בין אינטליגנציה להצלחה בחיים<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and socioeconomic success: A meta-analytic review of longitudinal research|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289606001127|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2007-09-01|עמ=401–426|כרך=35|doi=10.1016/j.intell.2006.09.004|מחבר=Tarmo Strenze}}</ref> ולמעמד סוציו־אקונומי<ref>{{צ-מאמר|שם=Genome-wide analysis identifies molecular systems and 149 genetic loci associated with income|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-019-13585-5|כתב עת=Nature Communications|שנת הוצאה=2019-12-16|עמ=5741|כרך=10|doi=10.1038/s41467-019-13585-5|מחבר=W. David Hill, Neil M. Davies, Stuart J. Ritchie, Nathan G. Skene}}</ref>. כמו כן, [[פשיעה]] נפוצה הרבה יותר אצל בעלי אינטליגנציה נמוכה ואילו תוחלת החיים ושביעות רצון מ[[נישואין]], גבוהים יותר אצל בעלי אינטליגנציה גבוהה.


אנשים עם מנת משכל גבוהה מאופיינים בתחומי עניין ייחודיים. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים אלה מאופיינים יותר בתחומי עניין ריאליסטיים וחקרניים ופחות בתחומי עניין חברתיים ויזמיים (לפי החלוקה של הולנד)<ref>{{צ-מאמר|שם=Interests and intelligence: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289615000197|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2015-05-01|עמ=30–51|כרך=50|doi=10.1016/j.intell.2015.02.001|מחבר=Katja Pässler, Andrea Beinicke, Benedikt Hell}}</ref>. קיים מתאם בינוני בין הערכת מעביד לבין רמת האינטליגנציה, קיים מתאם גבוה מאוד בין יוקרתו של [[מקצוע]] לבין ממוצע האינטליגנציה של העוסקים בו.
אנשים עם מנת משכל גבוהה מאופיינים בתחומי עניין ייחודיים. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים אלה מאופיינים יותר בתחומי עניין ריאליסטיים וחקרניים ופחות בתחומי עניין חברתיים ויזמיים (לפי החלוקה של הולנד)<ref>{{צ-מאמר|שם=Interests and intelligence: A meta-analysis|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289615000197|כתב עת=Intelligence|שנת הוצאה=2015-05-01|עמ=30–51|כרך=50|doi=10.1016/j.intell.2015.02.001|מחבר=Katja Pässler, Andrea Beinicke, Benedikt Hell}}</ref>. אינטליגנציה היא גם אחד המנבאים הטובים לביצועים בעבודה וללמידה בעבודה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Schmidt, F. L., & Hunter, J.|שם=General Mental Ability in the World of Work: Occupational Attainment and Job Performance|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology|כרך=86|סדרה=1|עמ=162-173|שנת הוצאה=2004|doi=10.1037/0022-3514.86.1.162}}</ref>


מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ל[[יצירתיות]]{{הערה|שם=Healey2006|Healey, D., & Rucklidge, J. J. (2006). An Investigation into the Relationship Among ADHD Symptomatology, Creativity, and Neuropsychological Functioning in Children. Child Neuropsychology, 12(6), 421-438.|כיוון=שמאל}}.
מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ל[[יצירתיות]]{{הערה|שם=Healey2006|Healey, D., & Rucklidge, J. J. (2006). An Investigation into the Relationship Among ADHD Symptomatology, Creativity, and Neuropsychological Functioning in Children. Child Neuropsychology, 12(6), 421-438.|כיוון=שמאל}}.
עם זאת אינטליגנציה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר ל[[פתולוגיה]]. למשל, [[מנת משכל]] גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה ב[[עכבה סמויה]] ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה ב[[קשב]] להגברת היכולת היצירתית{{הערה|שם=Carson2003|Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.|כיוון=שמאל}}. אינטליגנציה מנבא גם יכולת הסתגלות טובה יותר<ref>{{צ-מאמר|שם=Intelligence and Adaptive Behavior: A Meta-Analysis|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/2372966X.2020.1717374|כתב עת=School Psychology Review|שנת הוצאה=2020-06-15|עמ=85–110|כרך=49|doi=10.1080/2372966X.2020.1717374|מחבר=Ryan M. Alexander, Matthew R. Reynolds}}</ref>.
עם זאת אינטליגנציה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר ל[[פתולוגיה]]. למשל, [[מנת משכל]] גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה ב[[עכבה סמויה]] ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה ב[[קשב]] להגברת היכולת היצירתית{{הערה|שם=Carson2003|Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.|כיוון=שמאל}}.


לפי 39 מחקרים אשר נערכו בין השנים 1927 ו-2002, וכן במחקר שנערך ב-1998 על ידי מדענים מ[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT) ו[[אוניברסיטת מדינת קליפורניה]], נמצא יחס הפוך בין רמת האינטליגנציה וההשכלה לבין מידת האמונה הדתית. בספרו [[יש אלוהים?]] (2006) מסיק [[ריצ'רד דוקינס]]: "ככל שעולה רמת האינטליגנציה וההשכלה, כך קטן הסיכוי שהאדם יהיה דתי או יחזיק באמונות מכל סוג"{{הערה|{{nrg|שחר שילוח|מחקר חדש קובע: יש שכל אין אלוהים|748/479|18 ביוני 2008|55|1}}}}{{הערה|Graeme Paton,{{כ}} [http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/2111174/Intelligent-people-less-likely-to-believe-in-God.html Intelligent people 'less likely to believe in God'], באתר עיתון [[דיילי טלגרף]], 11 ביוני 2008}}{{הערה|Edward J. Larson ו- Larry Witham,{{כ}} [http://www.stephenjaygould.org/ctrl/news/file002.html Leading scientists still reject God], באתר The Unofficial Stephen Jay Gould Archive (לקוח מכתב העת Nature כרך 394 מספר 6691, עמוד 313, 1998){{קישור שבור|12.2.2020}}}}.
לפי 39 מחקרים אשר נערכו בין השנים 1927 ו-2002, וכן במחקר שנערך ב-1998 על ידי מדענים מ[[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT) ו[[אוניברסיטת מדינת קליפורניה]], נמצא יחס הפוך בין רמת האינטליגנציה וההשכלה לבין מידת האמונה הדתית. בספרו [[יש אלוהים?]] (2006) מסיק [[ריצ'רד דוקינס]]: "ככל שעולה רמת האינטליגנציה וההשכלה, כך קטן הסיכוי שהאדם יהיה דתי או יחזיק באמונות מכל סוג"{{הערה|{{nrg|שחר שילוח|מחקר חדש קובע: יש שכל אין אלוהים|748/479|18 ביוני 2008|55|1}}}}{{הערה|Graeme Paton,{{כ}} [http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/2111174/Intelligent-people-less-likely-to-believe-in-God.html Intelligent people 'less likely to believe in God'], באתר עיתון [[דיילי טלגרף]], 11 ביוני 2008}}{{הערה|Edward J. Larson ו- Larry Witham,{{כ}} [http://www.stephenjaygould.org/ctrl/news/file002.html Leading scientists still reject God], באתר The Unofficial Stephen Jay Gould Archive (לקוח מכתב העת Nature כרך 394 מספר 6691, עמוד 313, 1998){{קישור שבור|12.2.2020}}}}.

גרסה מ־22:50, 4 בנובמבר 2022

פירוש נוסף ערך זה עוסק במשכל, כישורי תבונה וחוכמה. אם התכוונתם לשכבת משכילים, ראו אליטה אינטלקטואלית.
המונח "משכל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו משכל (פירושונים).
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה (בעברית: מִשׂכַּל) היא היכולת לפתור בעיות במהירות ובמדויק[1].

מקור המילה אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה במילה הלטינית intelligere, שמשמעה "לבחור", "להחליט", "להבחין". בהתאם לכך, הפירוש המילולי של אינטליגנציה הוא היכולת להבין דבר מתוך דבר וכן היכולת להבחין בין דבר לדבר. אינטליגנציה היא "היכולת להסיק, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מנסיון. לא מדובר רק בלמידה מספרים, כישורים אקדמיים צרים או חכמה של מבחנים. מדובר ביכולת רחבה ועמוקה יותר להבין את הסביבה שלנו, "לתפוס" את מה שקורה, לחשוב בהגיון ולהבין מה לעשות."[2] האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה התייחסה לשונות באינטליגנציה באופן הבא: "פרטים מובחנים זה מזה ביכולתם להבין רעיונות מורכבים, להסתגל באופן אפקטיבי לסביבה, ללמוד מנסיון, לעסוק בצורות שונות של הסקה, ולהתגבר על מכשולים בעזרת חשיבה."[3]

מושגים דומים לאינטליגנציה הם יכולת קוגניטיבית, יכולת שכלית, ביצועים קוגניטיביים ותפקוד קוגניטיבי[4].

אינטליגנציה אינה ייחודית לאדם. קיימת גם אינטליגנציה בבעלי חיים אחרים ואינטליגנציה מלאכותית הנוצרת בקרב מכונות.

מדידה והערכה

האינטליגנציה ניתנת למדידה והערכה. מבחני האינטליגנציה מחולקים לכמה קטגוריות: כמותיים, מילוליים, מרחביים, מעשיים ועוד.

כיום קיימות שיטות מדידה פורמליות של אינטליגנציה, כלומר, דרכים לתת אמת מידה כמותית ליכולתו השכלית של האדם לפתרון בעיות, בלא התייחסות למכלול אישיותו וערכיו.

מנת משכל - IQ

ערך מורחב – מנת משכל
תוצאות מבחני IQ של האוכלוסייה המראות את "עקומת הפעמון"

מנת משכל היא הערך המקובל לביטוי רמת האינטליגנציה של האדם. מנת המשכל באוכלוסייה מתפלגת נורמלית, כשהממוצע (שהוא גם החציון) מוגדר כ-100 עם סטיית תקן של 15. האינטליגנציה מאופיינת בהתפלגות נורמלית, כך שלרוב האנשים יש אינטליגנציה ממוצעת ורק לאחוז קטן יחסית יש אינטליגנציה חריג. לקות שכלית היא מצב המאופיין באינטליגנציה נמוכה במיוחד, לצד זאת מחוננות מאופיינת באינטליגנציה גבוהה מאוד.

מבחני בינה סימון

על פי מבחני בינה סימון והפיתוח של שטרן - מנת המשכל מציינת את היחס שבין גילו השכלי של הילד (רמת ביצועו במבחן) לבין גילו הכרונולוגי. הנוסחה לחישוב אינטליגנציה תהא כלהלן:
מנת משכל = גיל שכלי / גיל כרונולוגי * 100

מבחני וקסלר

ערך מורחב – מבחן אינטליגנציה וכסלר למבוגרים

מבחני וקסלר מפרידים בין טווחי גיל שונים. על כן נעשה שימוש במבחן וקסלר לילדי גן, מבחן וקסלר לילדים, או מבחן וקסלר למבוגרים, בהתאם לגיל הנבדק.

על פי מבחני וקסלר, אינטליגנציה היא היכולת של היחיד לפעול בתכליתיות, לחשוב בהגיון ולהתמודד ביעילות עם הסביבה. על כן, לפי מבחנים אלו, הכושר השכלי מורכב מכישורים ספציפיים בלתי תלויים זה בזה (גורם ה-S). לדוגמה, היכולת המילולית (S1) אינה תלויה ביכולת הביצועית (S2) ועל כן ניתנים למבחן כמה ציונים נפרדים:

  • ציון נפרד לכל אחד מהכשרים השכליים שבודקים תת-המבחנים.
  • הציון לרמת המשכל בתחום המילולי.
  • הציון לרמת המשכל בתחום הביצועי.
  • הציון לרמת המשכל הכללית.

התפתחות לאורך החיים

ערך מורחב – התפתחות קוגניטיבית

מנת המשכל יציבה מאוד לאורך השנים. המתאם בין מנת המשכל של גיל 11 לזו של גיל 80 נע בין 0.7 ל-0.8[5]. אין זאת אומרת שמנת המשכל נשארת אותו הדבר, רק שמיקומו היחסי של האדם בהשוואה לאחרים נשאר דומה. יחד עם זאת, הציונים במבחני אינטליגנציה הבוחנים מידע נלמד כמו אוצר מילים וידע כללי נוטים להיות יציבים לאורך זמן[6]. סוג זה של אינטליגנציה נקרא אינטליגנציה גבישית. לעומתם, הציונים במבחני אינטליגנציה הבוחנים אינטליגנציה נוזלית (מהירות עיבוד, זיכרון עבודה, תפיסה מרחבית והסקה מופשטת) נוטים לרדת בגיל מבוגר[6].

ג'יימס פלין הציג עדויות כי ההישגים במבחני IQ בתחילת המאה היו נמוכים בממוצע ב-20 נקודות לעומת ההישגים הממוצעים כיום. תופעה זו ידועה כיום בשם "אפקט פלין"[7].[8] . ישנם הסברים רבים ומגוונים למקורו של האפקט. יש חוקרים המסיקים מכך ששיפורים גדולים בחינוך ובתזונה עשויים להשפיע על מדדי אינטֶליגנציה, בעוד אחרים מציינים את הטלוויזיה ומשחקי המחשב כמפתחים יכולות מרחביות-ויזואליות שהובילו להעלאת הציונים. עם זאת, ההסבר המקובל ביותר הוא המיומנות של הנבחנים בביצוע מבחנים. בתחילת המאה העשרים מבחנים לא היו נפוצים ואנשים לא היו כה מתורגלים בביצועם, לעומת המצב כיום. בניגוד לפרשנים אחרים של ממצאיו, פלין עצמו אינו טוען כי בני האדם כיום חכמים מבני האדם שחיו לפני כמאה שנה.

מנבאים

פיזיולוגיים

הבדלים בין אישיים באינטליגנציה נובעים הן מתורשה והן מהשפעות סביבתיות[9]. יש הערכות שהשפעת התורשה היא 40%-70%, ושהבדלים תורשתיים אלו נובעים מהבדלים פיזיולוגיים–נויורולוגיים במערכת העצבים. מחקרים בקרב תאומים זהים שגדלו בנפרד מצאו התאמה גבוהה מאוד באינטליגנציה ביניהם (מתאם 0.72 בממוצע). בקרב תאומים זהים שגודלו יחד המתאם אף גבוה יותר (0.9), ויש הטוענים שהוא כמעט ואינו שונה מהנתונים המתקבלים עבור אדם אחד המבצע את אותו המבחן פעמיים. מחקרים מראים שחלקו של המרכיב התורשתי באינטליגנציה עולה עם הגיל. כלומר, נראה שהשפעת הסביבה על האינטליגנציה בגיל הילדות גבוהה יותר מאשר השפעתה בבגרות.

נמצאו מספר קשרים בין אינטליגנציה לבין מאפיינים עצביים[10]. המנבא הפיזיולוגי הטוב ביותר לאינטליגנציה הוא נפח המוח. נפח המוח מסביר 9 עד 16 אחוזים מהשונות באינטליגנציה[10]. מתא־אנליזה של מחקרי הדמיה מראה שלרשת הקדמית־פריאטלית יש תפקיד חשוב באינטליגנציה[11]. המחקר מצא גם עדויות נרחבות למבנים מוחיים הקשורים לאינטליגנציה, כולל איזורים תת־קורטיקליים[11]. נמצא מתאם, אם כי לא גבוה, בין מהירות ההולכה החשמלית לבין האינטליגנציה. מתאמים נוספים, לא גבוהים, נמצאו בין היחס מוח-גוף לבין מנת המשכל. גם הפעילות המטבולית במוח נמצאה קשורה לאינטליגנציה במידת מה.

סביבתיים

גורמים סביבתיים הקשורים למנת המשכל קיימים כבר בשלבי חיים מוקדמים מאוד. לתינוקות שנחשפו לאלכוהול בזמן ההריון וסובלים מתסמונת האלכוהול העוברי ישנה מנת־משכל נמוכה מהרגיל[12]. מחקר מתא־אנליזה רחב היקף מצא שמנת המשכל של ילדים שנולדו בלידה מוקדמת היתה נמוכה ב־12 נקודות, בהשוואה לאלה שנולדו בזמן[13]. הקשר הזה לא השתנה לאורך זמן[13]. מחקר מתא־אנליזה נוסף מצא שילדים שינקו היו בעלי מנת משכל גבוהה ב־3.44 נקודות מאלה שלא ינקו[14]. לאחר שמנטרלים סטטיסטית את מנת המשכל של האם, היתרון של הילדים שינקו ירד ל־2.62 נקודות[14]. שינוי קל זה מרמז על כך שההנקה יכולה לשפר את מנת המשכל וכן שילדים יונקים אינטליגנטיים יותר משום שאמהותיהן אינטליגנטיות יותר.

קיימים נסיונות רבים ליצור תכניות התערבות שמטרתן לשפר את מנת המשכל של ילדים. מחקר מתא־אנליזה שכלל 39 מחקרים עם חלוקה אקראית מצא שתכניות אלה אכן מעלות את מנת המשכל של ילדים, אך עם סיומה של תכנית ההתערבות מנת המשכל חזרה לרמתה ההתחלתית[15]. נתונים אלה מעידים על כך שהאפקטיביות של תכניות התערבות שכאלה קצרת מועד בלבד[15].

השלכות

לאינטליגנציה קיימים קשרים עם מספר תופעות התנהגותיות. ראשית, האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר להישגים אקדמיים[16][17]. רמת משכל קשורה לפתרון בעיות[18]. אינטליגנציה מנבאת גם יכולת הסתגלות טובה יותר[19].

מנת המשכל קשורה גם לתכונות אישיותיות. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים עם מנת משכל גבוהה יותר נוטים להראות רגישות בינאישית גבוהה יותר[20]. נמצא מתאם בין אינטליגנציה להצלחה בחיים[21] ולמעמד סוציו־אקונומי[22]. כמו כן, פשיעה נפוצה הרבה יותר אצל בעלי אינטליגנציה נמוכה ואילו תוחלת החיים ושביעות רצון מנישואין, גבוהים יותר אצל בעלי אינטליגנציה גבוהה.

אנשים עם מנת משכל גבוהה מאופיינים בתחומי עניין ייחודיים. מחקר מתא־אנליזה מצא שאנשים אלה מאופיינים יותר בתחומי עניין ריאליסטיים וחקרניים ופחות בתחומי עניין חברתיים ויזמיים (לפי החלוקה של הולנד)[23]. אינטליגנציה היא גם אחד המנבאים הטובים לביצועים בעבודה וללמידה בעבודה.[24]

מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ליצירתיות[25]. עם זאת אינטליגנציה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר לפתולוגיה. למשל, מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית[26].

לפי 39 מחקרים אשר נערכו בין השנים 1927 ו-2002, וכן במחקר שנערך ב-1998 על ידי מדענים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ואוניברסיטת מדינת קליפורניה, נמצא יחס הפוך בין רמת האינטליגנציה וההשכלה לבין מידת האמונה הדתית. בספרו יש אלוהים? (2006) מסיק ריצ'רד דוקינס: "ככל שעולה רמת האינטליגנציה וההשכלה, כך קטן הסיכוי שהאדם יהיה דתי או יחזיק באמונות מכל סוג"[27][28][29].

פגיעה באינטליגנציה

ישנם כמה גורמים היכולים להוביל לפגיעה באינטליגנציה. הפרעה נוירו-התפתחותית חמורה במיוחד עלולה להוביל לפגיעה באינטליגנציה[30]. פגיעה באינטליגנציה יכולה להיגרם גם מטראומה גופנית כמו פגיעת ראש[30]. בגיל מבוגר (75 ומעלה) מתחילה ירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות, אך מידתה המדויקת שונה מאדם לאדם. כיום נהוג לראות בירידה זו השפעה של מחלות נוירולוגיות וניווניות (כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון), גם אם המחלה עדיין לא אובחנה אצל האדם.

היסטוריה

תחילת חקר האינטליגנציה בפעילותם של הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, ואחריו הפסיכולוג האמריקאי דייוויד וכסלר. קדם להם כבר חקר האינטליגנציה נערך לרוב בקרב בני אדם, אך סימנים לאינטליגנציה נצפו גם בקרב בעלי חיים וצמחים.

תאוריות מרכזיות

גישות שונות בפסיכולוגיה מתייחסות בפנים שונים של האינטליגנציה.

  • הגישה ההתפתחותית, המבוססת על תורתו של ז'אן פיאז'ה עוסקת בצורות החשיבה המאפיינות גילאים שונים
  • הגישה הקוגניטיבית עוסקת בתהליכי החשיבה
  • גישת הפסיכומטריקה מתבססת על מבחני אינטליגנציה וניתוחם

התאוריות הפסיכולוגיות על אינטליגנציה מתחלקות לשלוש משפחות:

  1. תאוריות מבניות: תיאורית ה-g (ספירמן), גורמים קבוצתיים (תורנסטון) גורמים קבוצתיים (קאטל והורן)
  2. תאוריות תהליכיות: תאוריות על הבסיס המוחי (דנקאן), תאוריות קוגניטיביות (אקרמן), השפעת תורשה מול סביבה (דיקנס ופלין)
  3. תאוריות חלופיות: תיאורית האינטליגנציות מרובות (גארדנר), תיאורית האינטליגנציה וההתפתחות (אנדרסון), התאוריה הטריארכלית (סטרנברג), אינטליגנציה רגשית וחברתית (גולמן), ומשאבי התודעה (קוסטה)

תאורית ה-g

ערך מורחב – גורם g

בתחילתם של מבחני האינטליגנציה נמצא שהציונים בכל הסוגים נמצאים במתאם חיובי אלה עם אלה. למעשה, ישנו קשר חיובי בין כל שני מבחני יכולת מנטלית שאדם מבצע, כולל מבחני מהירות פשוטים. תופעה זו מכונה בשם קשר חיובי רב פנים. צ'ארלס ספירמן טבע את המונח "גורם g" כדי להסביר תופעה זו, ולפיו ישנו גורם קוגניטיבי אחד (אם כי לא יחיד) העומד בבסיסם של תהליכי פתרון בעיות רבים. תוצאה זו הודגמה פעמים רבות מאז[4]. גורם g מוסבר על־ידי שליטה של האונה הפרה־פרונטלית בעזרת הקשב על איזורים אחוריים במוח.[10]

אינטליגנציה נוזלית וגבישית

ערך מורחב – התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה

ריימונד קאטל מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה:

  • אינטליגנציה נוזלית - היא היכולת לפתור בעיות, להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים. המתאם בין סוג זה לבין הגורם הכללי g הוא גבוה מאוד. סוג זה של אינטליגנציה מפסיק להתפתח בסביבות גיל 18, ולא נמצאה תמיכה מחקרית עד כה לכך שהוא מושפע מגירויים סביבתיים.
  • אינטליגנציה גבישית - שהיא הצטברות של ידע ומיומנויות. רכיב זה של האינטליגנציה מושפע מאוד מהסביבה וממשיך להתפתח כל ימי חיינו.

ברוב המקרים שני סוגי האינטליגנציה באים יחדיו.

מחלוקות

בסוף המאה ה-19 אחיינו של צ'ארלס דרווין, פרנסיס גלטון, טען שיכולות קוגניטיביות הן כלליות, מתפלגות נורמלית ועוברות בתורשה, במידת מה. גלטון טבע גם את המושג הידוע לשמצה - אאוגנטיקה[4]. ספירמן זיהה שקיימים מתאמים בין סוגים שונים של אינטליגנציה ופיתח את מודל שני הגורמים לאינטליגנציה: גורם כללי (g: אינטליגנציה כללית) ויכולות ספציפיות (s)[4]. היו חוקרים, כמו תורנסטון וגרדנר שלא הסכימו עם הטענה שלאינטליגנציה יש גורם אחד, וטענו שיש כמה אינטליגנציות שונות[4]. תומסון טען שניתן להגיע למתאמים בין כישורים קוגניטיביים שונים, גם אם אין גורם כללי לאינטליגנציה[4]. נכון לשנת 2022, הויכוח על קיומו של g נמשך[4].

מבחני האינטליגנציה של בינה הובאו לארצות הברית ויש הטוענים שנעשה בהם שימוש יתר וכן שימוש שגוי[4]. בשנת 1994 התפרסם הספר "עקומת הפעמון" מאת הרנסטיין ומארי. בספר נטען שמנת משכל גבוהה בסוף גיל ההתבגרות קשורה לתוצאות טובות יותר בחיים בשנות ה־30[4]. הספר חולל שערורייה כשטען שאי הצלחתם של שחורים במבחני האינטליגנציה וה-SAT (המקביל האמריקאי לפסיכומטרי הישראלי) מקורה בסיבות גנטיות. טענה זו נתמכת במחקרים שמצאו כי ילדים שחורים שאומצו במשפחות לבנות היו בעלי סיכויים גבוהים יותר להתקדם ולהצליח, אך רמת האינטליגנציה שלהם בבגרותם לא היתה שונה במידה משמעותית מהממוצע אצל השחורים באמריקה.

בשל המחלוקות שהתעוררו, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה הקימה צוות משימה בשנת 1996 שסיכם את הממצאים המחקריים לאותה התקופה[3]. בין שאר הטענות שהופיעו במאמר זה, טען הצוות שלמרות חשיבותה של האינטליגנציה, קיימים הבדלים בינאישיים חשובים נוספים (קוגניטיביים ושאינם קוגניטיביים), שלא נמדדים במבחני אינטליגנציה[4].

תאוריות חלופיות

יש הטוענים שקיים רובד של אינטליגנציה "מעשית" בעל השפעה מהותית על ההצלחה בחיים, אך כזה שאינו נמדד במבחני אינטליגנציה. למשל, בקרב מהמרים על סוסים התברר שאלו המצליחים יותר היו בעלי יכולות לבצע הערכות מתוחכמות ביותר, אך כישרון זה היה מוגבל לתחום הימורי הסוסים בלבד ולא השתקף במבחני אינטליגנציה.

התאוריה הטריארכלית

רוברט סטרנברג הוא אחד ממבקריה המרכזיים של התפיסה הפסיכומטרית. לטענתו, מבחנים פסיכומטריים מתמקדים במדידה היכולת האנליטית בלבד ולא מתייחסים ליכולת יצירתית ומעשית, וגם תחום זה אינו נמדד כהלכה. סטרנברג מטעים שלושה מרכיבי אינטליגנציה: המסוגלויות הקוגניטיביות הבסיסיות (זיכרון, עיבוד, שליפת מידע וכדומה), ניסיון ולימוד הקשר תרבותי. לטענתו העובדה שהממסד האקדמי מסתמך על מבחנים פסיכומטריים כממיינים, יוצרת עיוות כפול: ברמה האישית היא יוצרת העדפה לבעלי יכולות ספציפיות ומקפחת בעלי יכולות אחרות לא פחות חשובות, וברמה החברתית - כלכלית, מביאה לאי מיצוי פוטנציאל הצמיחה, היות שנוצר חסם כניסה לפוזיציות משפיעות בעולם הכלכלה, בפני אנשים יצירתיים ומעשיים.

אינטליגנציה מרובה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים לא ברורים.
ערך מורחב – אינטליגנציות מרובות

תורת האינטליגנציות המרובות היא גישה חלופית להמשגה ולהערכה של אינטליגנציות אנושיות. הפסיכולוג הווארד גרדנר טען שהתייחסות לאינטליגציה כולה כמכלול אחד חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית ופיתח את גישת האינטליגנציות מרובות. על פי גישה זו, ניתן לתאר כל אדם באמצעות שבעה אופנים שונים ועצמאיים לעבד מידע: אינטליגנציה לשונית, לוגית-מתמטית, מרחבית, גופנית-תנועתית, מוזיקלית, תוך-אישית, בין אישית ונטורליסטית. כאשר אנשים נבדלים זה מזה בפרופיל הספציפי של אינטליגנציות שהם מפגינים.

לטענתו של גרדנר, למרות שקיימים מתאמים חיוביים בין כל סוגי מבחני האינטליגנציה, חלקם נמוכים במידה המצדיקה הבחנה ברורה ביניהם. בתחום החינוך גישה זו נפוצה יותר, אך בפסיכולוגיה ובפסיכומטריקה ההתייחסות אליה פחותה, בטיעון שהתאוריה חסרת ביסוס מחקרי.

אינטליגנציה רגשית

ערך מורחב – אינטליגנציה רגשית

אינטליגנציה קולקטיבית

ערך מורחב – אינטליגנציה קולקטיבית

למושג אינטליגנציה קולקטיבית ישנם שימושים סוציולוגיים ומיחשוביים. במובן הסוציולוגי, המושג מתאר איך קבוצה יכולה לפתור בעיות טוב יותר מאשר פרטים[31][32]. במובן המיחשובי, המושג מתייחס לחיבור בין אנשים למחשבים היכולים יחד לפעול באופן אינטליגנטי יותר ממה שעשו בעבר אנשים, קבוצות או מחשבים[33][34].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תבונה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אינטליגנציה

הערות שוליים

Gardner, H.& Hatch, T.(1989).Multiple intelligence go to school:Educational implications of the theory of multiple intelligences. Educational Researchers, 18(8), 4-10

  1. ^ Jung, R. E., & Chohan, M. O., Three individual difference constructs, one converging concept: adaptive problem solving in the human brain, Current Opinion in Behavioral Sciences 27, 2019, עמ' 163-168
  2. ^ Gottfredson, L. S, Mainstream science on intelligence: An editorial with52 signatories, history, and bibliography, Intelligence, 1 24, עמ' 13-23
  3. ^ 1 2 Neisser, et al., Intelligence: Knowns and unknowns, American Psychologist 51, 1996, עמ' 77-101
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Ian J. Deary, Simon R. Cox, W. David Hill, Genetic variation, brain, and intelligence differences, Molecular Psychiatry 27, 2022-01, עמ' 335–353 doi: 10.1038/s41380-021-01027-y
  5. ^ Deary, I. J, The stability of intelligence from childhood to old age, Current Directions in Psychological Science, 4 23, 2014, עמ' 239-245
  6. ^ 1 2 Tucker-Drob EM, Cognitive aging and dementia: a life-span perspective, Annual Review of Developmental Psychology 1, 2019, עמ' 177-196
  7. ^ אתר למנויים בלבד נעמי דרום, הילד שלך יותר חכם ממך, בערך, באתר הארץ, 3 באפריל 2013
  8. ^ ג'יימס פלין: למה רמת ה-IQ שלנו גבוהה יותר משל סבינו, באתר TED
  9. ^ בר-אל, צ', (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני, פסיכולוגיה התפתחותית. הוצאת רכס, אבן יהודה.
  10. ^ 1 2 3 Norbert Jaušovec, The neural code of intelligence: From correlation to causation, Physics of Life Reviews, Physics of Mind 31, 2019-12-01, עמ' 171–187 doi: 10.1016/j.plrev.2019.10.005
  11. ^ 1 2 Ulrike Basten, Kirsten Hilger, Christian J. Fiebach, Where smart brains are different: A quantitative meta-analysis of functional and structural brain imaging studies on intelligence, Intelligence 51, 2015-07-01, עמ' 10–27 doi: 10.1016/j.intell.2015.04.009
  12. ^ Mattson, S. N., Bernes, G. A., & Doyle, L. R., Fetal Alcohol Spectrum Disorders: A Review of the Neurobehavioral Deficits Associated With Prenatal Alcohol Exposure, Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 6 43, 2019, עמ' 1046-1062
  13. ^ 1 2 Kerr-Wilson et al.,, Meta-analysis of the association between preterm delivery and intelligence, Journal of Public Health, 2 34, 2011, עמ' 209-216
  14. ^ 1 2 Bernardo L Horta,Christian Loret de Mola,Cesar G Victora, Breastfeeding and intelligence: a systematic review and meta-analysis, Acta paediatrica 104, 2015, עמ' 14-19
  15. ^ 1 2 John Protzko, The environment in raising early intelligence: A meta-analysis of the fadeout effect, Intelligence 53, 2015-11-01, עמ' 202–210 doi: 10.1016/j.intell.2015.10.006
  16. ^ Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.
  17. ^ Ian J. Deary, Steve Strand, Pauline Smith, Cres Fernandes, Intelligence and educational achievement, Intelligence 35, 2007-01-01, עמ' 13–21 doi: 10.1016/j.intell.2006.02.001
  18. ^ Matthias Stadler, Nicolas Becker, Markus Gödker, Detlev Leutner, Complex problem solving and intelligence: A meta-analysis, Intelligence 53, 2015-11-01, עמ' 92–101 doi: 10.1016/j.intell.2015.09.005
  19. ^ Ryan M. Alexander, Matthew R. Reynolds, Intelligence and Adaptive Behavior: A Meta-Analysis, School Psychology Review 49, 2020-06-15, עמ' 85–110 doi: 10.1080/2372966X.2020.1717374
  20. ^ Nora A. Murphy, Judith A. Hall, Intelligence and interpersonal sensitivity: A meta-analysis, Intelligence 39, 2011-01-01, עמ' 54–63 doi: 10.1016/j.intell.2010.10.001
  21. ^ Tarmo Strenze, Intelligence and socioeconomic success: A meta-analytic review of longitudinal research, Intelligence 35, 2007-09-01, עמ' 401–426 doi: 10.1016/j.intell.2006.09.004
  22. ^ W. David Hill, Neil M. Davies, Stuart J. Ritchie, Nathan G. Skene, Genome-wide analysis identifies molecular systems and 149 genetic loci associated with income, Nature Communications 10, 2019-12-16, עמ' 5741 doi: 10.1038/s41467-019-13585-5
  23. ^ Katja Pässler, Andrea Beinicke, Benedikt Hell, Interests and intelligence: A meta-analysis, Intelligence 50, 2015-05-01, עמ' 30–51 doi: 10.1016/j.intell.2015.02.001
  24. ^ Schmidt, F. L., & Hunter, J., General Mental Ability in the World of Work: Occupational Attainment and Job Performance, Journal of Personality and Social Psychology, 1 86, 2004, עמ' 162-173 doi: 10.1037/0022-3514.86.1.162
  25. ^ Healey, D., & Rucklidge, J. J. (2006). An Investigation into the Relationship Among ADHD Symptomatology, Creativity, and Neuropsychological Functioning in Children. Child Neuropsychology, 12(6), 421-438.
  26. ^ Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.
  27. ^ שחר שילוח, מחקר חדש קובע: יש שכל אין אלוהים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2008
  28. ^ Graeme Paton,‏ Intelligent people 'less likely to believe in God', באתר עיתון דיילי טלגרף, 11 ביוני 2008
  29. ^ Edward J. Larson ו- Larry Witham,‏ Leading scientists still reject God, באתר The Unofficial Stephen Jay Gould Archive (לקוח מכתב העת Nature כרך 394 מספר 6691, עמוד 313, 1998)(הקישור אינו פעיל, 12.2.2020)
  30. ^ 1 2 American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  31. ^ Anita Williams Woolley, Ishani Aggarwal, Thomas W. Malone, Collective Intelligence and Group Performance, Current Directions in Psychological Science 24, 2015-12, עמ' 420–424 doi: 10.1177/0963721415599543
  32. ^ Anita Williams Woolley, Christopher F. Chabris, Alex Pentland, Nada Hashmi, Evidence for a Collective Intelligence Factor in the Performance of Human Groups, Science 330, 2010-10-29, עמ' 686–688 doi: 10.1126/science.1193147
  33. ^ Jan Marco Leimeister, Collective Intelligence, Business & Information Systems Engineering 2, 2010-08, עמ' 245–248 doi: 10.1007/s12599-010-0114-8
  34. ^ MIT Center for Collective Intelligence | (ב־Canadian English)
פסיכולוגיה
פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה
ענפי מחקר פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • סקסולוגיה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה לפורטל הפסיכולוגיה
תחומי עיסוק קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט • טיפול משפחתי • טיפול זוגי • טיפול קבוצתי • טיפול באמנויות • טיפול בטבע
אסכולות סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה
מושגים כלליים תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש • קשב • קונפליקט • קונפורמיות
אישים בולטים גוסטב פכנר • וילהלם וונדט • ויליאם ג'יימס • זיגמונד פרויד • קרל יונג • דונלד ויניקוט • ז'אק לאקאן • אריק אריקסון • קארל רוג'רס • אלברט בנדורה • הנס אייזנק • ויקטור פראנקל • אברהם מאסלו • ג'ון ווטסון • איוואן פבלוב • פרדריק סקינר • ז'אן פיאז'ה • אלפרד בינה • מרגרט מאהלר • מלאני קליין • ג'ון בולבי • דניאל כהנמן • פול אקמן • לאון פסטינגר • אן טריזמן • מיכאל פוזנר • דונלד הב • סטנלי שכטר • דייוויד וכסלר
הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט
פסיכולוגיה קוגניטיבית
ענפי מחקר זיכרון • תפיסה • קשב • למידה • פונקציות ניהוליות • אינטליגנציה • פתרון בעיות • קבלת החלטות • קטגוריזציה • רכישת שפת אם • ייצוגים מנטליים • יצירתיות • מומחיות • רגשות • קוגניציה חברתית
מושגי יסוד סכמה • היוריסטיקה • מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים • קידוד • שליפה • זיכרון עבודה • אב טיפוס • תאוריה של תודעה • אפקט סטרופ • אפקט מסיבת הקוקטייל • מסגור • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • חשיבה מסתעפת • גשטלט • אינהיביציה • עכבה סמויה • הסחת דעת • נדידת מחשבות • אשליה • שיפוט מתאם • chunking • צוואר בקבוק • הטרמה • תובנה • מחשבות אילו
אישים בולטים נועם חומסקי • אן טריזמן • דונלד ברודבנט (אנ') • אלינור רוש (אנ') • סטפן קוסלין (אנ') • זנון פילישין (אנ') • רוג'ר שפרד (אנ') • ג'ורג ספרלינג (אנ') • מיכאל פוזנר (אנ') • ריצ'רד שיפרין • הרברט סיימון • ג'ון סוולר (אנ') • ג'ון אנדרסון • דניאל כהנמן • דוד נבון • מייקל גזניגה • עמנואל דונחין • ג'ורג' מילר • עמוס טברסקי • אלן באדלי • ארווינג בידרמן (אנ') • דייוויד מאייר (אנ') • אדוארד טולמן • אולריק נייסר (אנ') • שאול הוכשטיין
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אינטליגנציה&oldid=34997315"