איגרת חוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו מדינות, רשויות מקומיות וחברות עיסקיות לווים כסף מהציבור.
מנפיק איגרת החוב מקבל סכום כסף מרוכש האיגרת מראש. סכום זה שווה לערכה הנקוב של האגרת, גבוה יותר (הנפקה בפרמיה) או נמוך יותר (הנפקה בניכיון, דיסאג'יו). בדרך כלל מתחייב המנפיק לשלם את הסכום הנקוב (לעתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועד מאוחר יותר (או במועדים מאוחרים יותר). אין חובה שתהייה בטוחה או ערבות לתשלום החוב, אך במידה וישנה, הבטוחה לחוב עשויה להיות ערבות (של מנפיק האיגרת או ערבות אחרת) או נכס כלשהו. איגרת החוב דומה באופיה לשטר חוב, אך נבדלת ממנו במספר מאפיינים, בעיקר במספר מחזיקי האיגרת, לעומת השטר שבדרך כלל מחזיק בו יחיד, בין אדם ובין תאגיד, ובכך שאיגרות חוב סחירות יותר.
סוג מוכר של איגרת חוב הוא שטר המשכנתה, בו אדם לווה כספים מבנק או גורם ממשלתי, משלם את חובו לשיעורין ובתוספת ריבית, וכעירבון לתשלום חובו ממשכן רכוש (לרוב, נכס נדל"ן שלצורך רכישתו ניטלה ההלוואה).
הסוג המקובל ביותר של איגרות חוב הוא איגרות המונפקות על–ידי חברות גדולות או גורמים ממשלתיים. איגרות חוב אלו ניתנות לפדיון במועד התפוגה שלהן, אך במהלך חייהן, עד למועד הפדיון, משמשות גם במסחר בורסאי וככאלו כפופות לשינויי שערים. הסחר הבורסאי אינו משנה את גובה הפדיון של האיגרת (קרן וריבית), ומייצג רק את הביקוש וההיצע לה במהלך חייה. איגרות חוב שונות ממניות בכך שברכישת מניה אדם הופך לבעל מניות בחברה. בעל איגרת חוב אינו הופך לבעל חלק בחברה אלא לבעל חוב שלה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני איגרות חוב
איגרות חוב מוצאות בעיקר על–ידי גורמים ממשלתיים, רשויות ציבוריות אחרות וחברות. בנקים ומוסדות אשראי לא מנפיקים אג"ח אלא משתמשים בשטרי הון מאחר שאינם יכולים לשעבד את נכסיהם. האיגרות נמכרות לציבור על–ידי בנקים וסוכני בורסה. עבור הלווים, מהוות איגרות החוב קודם כל כלי לגיוס הלוואות ארוכות-טווח בלי לשנות את מבנה הבעלות בחברה (כפי שקורה בעת הנפקת מניות).
דוגמה לגיוס הון מהציבור ניתן לראות באיגרות החוב שממשלת ישראל הנפיקה כדי ללוות כספים מהציבור (במקום העלאת מיסים) למימוש תוכנית ההתנתקות. למדינת ישראל ניתנו ערבויות לאיגרות החוב על ידי הממשל האמריקאי, דבר שהביא לרכישתן על ידי גורמים עסקיים בחו"ל בריבית נמוכה יותר.
את אגרות החוב מחזיקים לרוב גופים מוסדיים (קופות גמל ופנסיה, קופות השתלמות, קרנות נאמנות) עבור החוסכים בהם, תוך שימוש בכספי החוסכים.
[עריכה] מונחים שגורים ביחס לאיגרות חוב
- ערך כולל: מספר האיגרות שהוצאו במכפלת סכומן.
- ערך ראשוני (נקוב): ערך האיגרת בעת הוצאתה. בישראל, איגרות חוב מונפקות תמיד לפי ערך נקוב של 100 אגורות כל אחת.
- ריבית (קופון): תוספת התשלום שמנפיק האיגרת מתחייב לשלם לבעלי איגרות החוב. תשלום ריבית מועבר בדרך כלל פעם או פעמיים בשנה. שיעור הריבית על איגרות חוב נקבע מראש בעת הנפקת האיגרת, ונגזר על פי נוסחה מסוימת מערכה הנקוב (שאינו משתנה בשום מקרה) וזאת ללא קשר לערך השוק שלה. עם זאת, הריבית יכולה להיות צמודה למדדים שונים כמו מטבע זר או מדד המחירים לצרכן, ובמקרים של אג"ח בריבית משתנה גם להיקבע מחדש בכל תקופה בהתאם לערך בסיס מסוים (לדוגמה, אפשר לקבוע שערכה יהיה ערך ריבית הליבור בתוספת אחוז מסוים). מקור הכינוי "קופון" בימים בהם איגרות החוב היו אכן איגרות נייר, שאליהן היו מחוברים פתקים תלישים (קופונים) אותם ניתן היה לפדות תמורת כסף מזומן.
- מועד לפדיון: המועד (תאריך) בו האיגרת ניתנת לפדיון ככסף מזומן. מועד הפידיון של איגרת מאפשר למשקיעים או לרוכשים לדעת מתי תשולם תמורת האיגרת ולאורך כמה זמן תשולם ריבית עליה. הטווח הרגיל לאיגרות חוב הוא בין שנה ל-30 שנה. ישנם שלושה סוגים עיקריים של מועדי פדיון לאיגרות חוב:
- אג"ח קצר מועד: לפדיון בתוך פחות משנה. במרבית המקרים מדובר במק"מים.
- אג"ח לטווח בינוני: לפדיון בין שנה לעשר שנים.
- אג"ח לטווח ארוך: לפדיון בתוך יותר מעשר שנים. הטווח המרבי הרגיל לאג"ח לטווח ארוך הוא 30 שנה, אך ישנן גם איגרות עם טווח של מאה שנה וישנן איגרות שלעולם אינן נפדות.
- מחיר שוק: מחיר הקניה של האיגרת בשוק ההון כיום. מחיר זה הוא הערך היחידי באג"ח שמושפע באופן ישיר ממצב השוק, והוא נקבע על פי הביקוש שיש לאיגרת. הביקוש, בתורו, נגזר מהאטרקטיביות של האיגרת ביחס לאפיקי השקעה עכשוויים אחרים.
- תשואה (שנתית לפידיון): אחוז התשואה השנתי שישיג אדם שיקנה את האיגרת במחיר השוק שלה, ויחזיק בה עד למועד הפירעון. התשואה היא, כמובן, פועל יוצא של מחיר השוק – ככל שמחיר השוק נמוך יותר כך התשואה גבוהה יותר, מפני שההפרש בין מחיר הקניה לבין מחיר הפידיון (שלא משתנה) גדול יותר. בפועל, תשואת האיגרת תהיה דומה לשיעור הריבית העכשווי עבור אפיקי השקעה בסיכון דומה, שכן בהתאם לחוקי השוק היעיל, במידה שאיגרת מסוימת תציג תשואה גבוהה מתשואת השוק, הביקוש לה יגדל ולכן מחירה יעלה; התהליך יימשך עד שהמחיר יתייצב כך שייצג את התשואה המתאימה.
- משך חיים ממוצע (מח"מ): זהו הממוצע המשוקלל של הזמן עד לפירעון האיגרת. באיגרת שבה אין ריבית והקרן מסולקת בסוף התקופה, המח"מ יהיה זהה לאורך החיים ה"רגיל". לעומת זאת, באיגרת בה הקרן מסולקת לשיעורין, המח"מ יהיה קצר משמעותית מאורך החיים הרגיל מכיוון שחלק מהקרן נפרעת, כאמור, מוקדם יותר. באיגרת סטנדרטית, בה הקרן משולמת בסוף חיי האיגרת והריבית משולמת בכל תקופה, המח"מ יהיה קצר במעט מאורך חיי האיגרת.
- דירוג: דירוג איכותה של האיגרת, בדרך כלל על–פי הערכת מומחים (בארץ עוסקות בכך חברות "מעלות" ו"מידרוג") לאמינות המנפיק ולסיכויי החזר מלא. לפיכך, ככל שדירוג איגרת החוב גבוה יותר, כן היא נחשבת להשקעה "בטוחה" יותר, ולכן הריבית המשולמת למחזיק בה היא נמוכה יותר, ולהפך. דירוג האג"ח כולל שני מרכיבים: יכולת המנפיק לשלם את התשלום במלואו ובמועדו.
- ערך מתואם ("פארי"): זהו ערך וירטואלי של האיגרת הלוקח בחשבון אך ורק את הפרשי ההצמדה והריבית לעומת הערך הראשוני (הנקוב) בעת הנפקת האיגרת. השוואת הערך המתואם למחיר השוק מאפשרת בדיקה האם האיגרת נסחרת בניכיון ("דיסקאונט") או בפרמיה, בדומה להשוואת התשואה הריאלית (הנגזרת ממחיר השוק) עם ריבית הקופון (המשפיעה על הערך המתואם).
[עריכה] סוגי איגרות חוב
[עריכה] הבחנה לפי אופן החזר החוב וחישוב הריבית
- אג"ח בריבית קבועה: איגרת חוב שבה שיעור הריבית (הקופון) נותר קבוע לכל אורך חיי האיגרת. ישנן איגרות בריבית קבועה הצמודות למדד או צמודות לדולר.
- אג"ח בריבית משתנה: איגרות חוב עם שיעור ריבית משתנה, הנקבעת על פי מדד כלשהו (לדוגמה, 2% מעל ריבית הליבור). ה"קופון" מאופס מדי פרק זמן של שלושה או שישה חודשים ונקבע מחדש.
- אג"ח צמודות מדד: איגרות חוב שבהן הקרן מוצמדת למדד המחירים לצרכן, דבר המוריד את תשלומי הריבית הנומינליים.
- אג"ח ללא קופון (Zero Coupon): איגרת כזו מונפקת בניכיון, כלומר בערך הנמוך מערכה הנקוב. כמשתמע משמה אין בה קופון, והרווח של המשקיע נובע מההפרש בין מחיר ההנפקה לבין מחיר הפירעון (שהוא הערך הנקוב). מק"מים הם הדוגמה הנפוצה ביותר לאג"ח ללא קופון.
- אג"ח קונסול (או אג"ח צמותה או אג"ח צמיתה): אג"ח שלא נקבע לה מועד לפירעון הקרן, והרוכש אותה נהנה רק מתשלומי ריבית קבועים, בפרקי זמן קבועים, עד קץ כל הדורות.
[עריכה] הבחנה לפי זהות המנפיק
- אג"ח ממשלתית: איגרות חוב המונפקות על–ידי הממשלה. איגרות חוב אלו באות עם שיעור ריבית קבוע או משתנה, בצמוד למדד המחירים לצרכן או לדולר. בישראל ובכל מדינה אחרת, אג"ח שמנפיקה הממשלה המקומית נחשב לבטוח לחלוטין ולכן לא מדורג. בשוק העולמי האג"חים של הממשלות השונות מדורגים באופן דומה לאג"ח חברות. קיימים כמה סוגים קבועים של אג"ח ממשלתי:
- גליל: אג"ח צמוד מדד בריבית קבועה.
- כפיר: אג"ח צמוד מדד בריבית משתנה, על בסיס תשואת גליל.
- שחר: אג"ח לא צמוד בריבית קבועה.
- גילון: אג"ח לא צמוד בריבית משתנה על בסיס תשואת מק"מ.
- גלבוע: אג"ח הצמוד לשער הדולר האמריקאי.
- אג"ח מוניציפלית: איגרות חוב המונפקות על ידי רשויות מקומיות, לרוב לשם מימון פרויקטים חד פעמיים (מבני תשתית למשל). מאחר שרשות מקומית אינה תאגיד שאחריותו מוגבלת ויש ביכולתו לפשוט את הרגל, נחשבות אג"ח אלה בעלות סיכון הקרוב לזה של אג"ח ממשלתית. בהקשר זה נציין כי דרך נוספת שנוקטות עיריות למימון היא באמצעות איגוח שהוא מבנה מימוני מורכב.
- אג"ח קונצרנית: איגרות חוב המונפקות על–ידי חברות. גם איגרות חוב אלו צמודות, לעתים, למדד או לדולר.
 |
ערך מורחב – אג"ח קונצרנית |
[עריכה] הבחנה לפי יכולת הפרעון
- אג"ח זבל: אג"ח זבל הינו אג"ח הנותן תשואה גבוהה מאוד יחסית ובדרך כלל מגדירים אג"ח זבל כאג"ח הנושא תשואה לפדיון של יותר מ15% לשנה, ככל שהתשואה גדלה כך גדל הסיכון. הסיכון הטמון באג"ח זבל הינו הסיכון של אי יכולת הפירעון של האיגרת על ידי המנפיק שהנפיק את האג"ח אם בגלל קשיים זמניים או במקרה הגרוע יותר סכנת פשיטת רגל.
- אג"ח מדורגות: איגרות חוב שזכו לדירוג גבוה על ידי חברות דירוג כגון AAA, AA, A וכיוצא בזה. הסיכוי שהמנפיק יפרע את חובו הוא גבוה ולכן הריבית על האג"ח נמוכה יחסית לזו של אג"ח הזבל.
[עריכה] סוגי אג"ח מיוחדים
- אג"ח להמרה: איגרות חוב המונפקות על–ידי חברות, שאותן ניתן להמיר לנכס אחר, לרוב מניות רגילות של החברה שהנפיקה את האיגרות. איגרות חוב אלו ניתן להמיר על פי יחס המרה שנקבע מראש. יחס ההמרה קובע את כמות האג"ח שאפשר להמיר במניה אחת.
|
|
ערך מורחב – אג"ח להמרה |
[עריכה] מסחר והשקעה באיגרות חוב
עיקר המסחר באיגרות חוב מבוצע על ידי גורמים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ובנקים. איגרות חוב נחשבות בדרך כלל ערוץ השקעה בטוח יותר מאשר מניות, עם תשואה נמוכה יותר על ההשקעה. מידת ה'דליקות' של השוק פחותה בהרבה, משום שמספר הגורמים העוסקים בו ואופיים מכתיבים מספר עסקאות נמוך יחסית (בישראל, רק כמה אלפי עסקאות) עם כוונות רווח שמרניות יותר, המונעות במידה רבה בגלל הוודאות שבתשלום ריבית קבוע פעמיים בשנה. למחזיקי איגרות חוב ישנה גם הגנה חוקית מסוימת הקובעת למחזיקים בהן עדיפות במקרים של פשיטת רגל.
עם זאת, איגרות חוב אינן פטורות מסיכון. ערכן של איגרות בריבית קבועה יישחק כאשר הריבית בשוק תעלה. איגרות שבהן יש תשלום מראש, לעומתן, יישחקו בערכן עם עליית הריבית (שכן התשלום כבר בוצע, ולכן לא יהיה עליו רווח ריבית). עליית הריבית תגרום לירידה במחיר האיגרות הקיימות, משום שלמשקיעים תהיינה אפשרויות טובות יותר לקבל ריבית עבור השקעותיהם (לדוגמה, באיגרות חדשות בריבית גבוהה). שינויים במחיר האיגרת משפיעים על קרנות המשקיעות באיגרות כאלו.
בעיה אחרת היא הסיכון שאיגרות חוב יהפכו 'דליקות' אם יחול שינוי בדירוג איגרת החוב על ידי הגורמים המדרגים אותן. הורדה בדירוג עשויה לגרום לנפילת מחיר האיגרת, ובכך להשפיע שוב על קרנות המשקיעות חלק ניכר מהונן באיגרות חוב כאלו.
סיכון שלישי אפשרי קיים במצב בו חברה מחליטה לפדות את האיגרת במועד מוקדם יותר, ובכך כופה על המשקיעים באיגרת מציאת מסלול השקעה חלופי, העשוי להיות טוב פחות. בדרך כלל, פדיון מוקדם כזה מתרחש כאשר שיעורי הריבית נמוכים יחסית, מה שמקשה עוד יותר על מציאת מסלול כזה.
[עריכה] האג"ח בהלכה היהודית
ביהדות קיים איסור על הלוואה בריבית, ומשום כך היו שאסרו את האג"ח, משום שפעמים רבות המלוה מקבל יותר ממה ששילם והלווה מחזיר יותר ממה שנתן. אולם רוב הרבנים (ובהם הרב הרב רבינוביץ' והרב אשר וייס) התירו את השימוש באג"ח, סיבותיהם:
- כיום יש "היתר עסקה" במרבית הבנקים
- חלקם סוברים שחכמים לא גזרו בזה
- חברה אינה מוגדרת כלווה
בין ההיתרים יש נפקא מינא להלכה: במקרה שאדם מנפיק אגרות חוב לעצמו, רבנים מסוימים (לדוגמה - הגרז"ן), אף על פי שהם מתירים אגרות חוב אחרות , אסרו סוג כזה של איגרת חוב, משום שאינם סוברים שחברה אינה מוגדרת כלווה, ואילו רבנים שסוברים שהחברה אינה מוגדרת כלווה (כמו הרב רבינוביץ') יתירו גם במקרה זה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המדריך לאיגרות חוב באתר בורסה סנטר
- שינויים בשוק האג"ח בשנים האחרונות
- חוזרים של בנק ישראל המגדירים את התנאים של מספר אגרות חוב ממשלתיות
- מח"מ מצגת מאת ד"ר צבי וינר, ראש ההתמחות למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים
