טד קנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טד קנדי

אדוארד מור "טד" קנדי (Edward Moore "Ted" Kennedy‏; 22 בפברואר 1932 - 25 באוגוסט 2009) היה פוליטיקאי אמריקני בולט מטעם המפלגה הדמוקרטית. קנדי הוא בנו של ג'וזף קנדי ואחיהם הצעיר של ג'ון פיצג'רלד קנדי, הנשיא ה-35 של ארצות הברית ושל רוברט קנדי, פוליטיקאי אמריקני, שניהם קורבנות להתנקשות. קנדי נולד בבוסטון, מסצ'וסטס למשפחת קנדי, לימים אחת המשפחות הבולטות ביותר בפוליטיקה האמריקנית. הוא כיהן כסנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס מ-1962 ובעת מותו היה הסנאטור הוותיק ביותר בסנאט האמריקני, פרט לרוברט בירד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי נולד למשפחה אירית-אמריקנית עשירה ובולטת. הוא הצעיר מבין תשעת ילדיהם של רוז פיצג'רלד וג'וזף פ. קנדי האב. קנדי התחנך באקדמיית מילטון ובגיל 18 החל את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. במאי 1951 נאלץ לעזוב את האוניברסיטה לאחר שנתפס בשליחת חברו להיבחן במקומו בבחינה חשובה בספרדית. לאחר התקרית, הוא התגייס לצבא האמריקני לשירות דו-שנתי. במהלך שירותו נשלח קנדי לבסיס נאט"ו (SHAPE) אשר בפריז. לאחר שחרורו מהצבא חזר ללמוד בהארוורד. הוא סיים את לימודיו ביוני 1956. קנדי למד באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג. את התואר במשפטים הוא קיבל מאוניברסיטת וירג'יניה. ב-1959 הוא הצטרף ללשכת עורכי הדין של מדינת מסצ'וסטס. בזמן לימודי המשפטים שלו, ניהל קנדי את הקמפיין הפוליטי של אחיו ג'ון, אשר ביקש להיבחר בשנית לכהונה בסנאט. ג'ון קנדי זכה בכהונה נוספת, אך לא השלים אותה מאחר שנבחר ב-1960 לנשיאות ארצות הברית. מושל מסצ'וסטס מינה מחליף למשרה, על פי עצתו של הנשיא הנבחר; טד קנדי עדיין לא היה יכול לכהן כסנאטור עקב גילו הצעיר. בבחירות מיוחדות ב-1962 התמודד טד קנדי על אותה המשרה וזכה בתפקיד, אותו החזיק עד מותו.

ב-1963 נרצח אחיו, הנשיא ג'ון קנדי. ב-1968 איבד בפעם השנייה אח שנפל קורבן לכדורי מתנקש, הסנאטור והמועמד לנשיאות רוברט קנדי. בהספד מפורסם שנשא עליו אמר כי היה "איש טוב והגון, אשר ראה רע וניסה לתקנו, ראה סבל וניסה לרפאו, ראה מלחמה וניסה להפסיקה".

ב-1969 נבחר קנדי לתפקיד המצליף של מפלגת הרוב בסנאט, הוא שימש בתפקיד שנתיים, עד שהוחלף על ידי רוברט בירד. ב-1980 התמודד קנדי על הזכות להיות המועמד של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית, אך ללא הצלחה. הנשיא המכהן ג'ימי קרטר הביס אותו, אך הובס בעצמו בבחירות הכלליות.

קנדי היה נשוי בשנית לוויקטוריה רג'י קנדי, עורכת דין בעלת פעילות ציבורית ענפה. בני הזוג גידלו את שני ילדיה בנפרד של רג'י. לקנדי שלושה ילדים בוגרים מאשתו הראשונה, ג'ואן בנט קנדי, כמו גם חמישה נכדים. מאז מותם הטרגי של אחיו ג'ון ורוברט, שימש קנדי כדמות אב לשלושה עשר ילדיהם. קנדי נחשב ליברל בולט בפוליטיקה האמריקנית. הוא אף זכה לכינוי 'האריה' של המפלגה הדמוקרטית.

באוגוסט 2009 העניק נשיא ארצות הברית, ברק אובמה לקנדי את מדליית החירות הנשיאותית‏‏‏[1]‏‏‏[2].

התקרית בצ'פקוידיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת צ'פקווידיק

ב-18 ביולי 1969, השתתף קנדי במסיבה באי צ'פקוידיק, אי קטן הצמוד לאי מרתה'ס ויניארד במסצ'וסטס. המסיבה הייתה מעין איחוד, לאלו אשר לקחו חלק בקמפיין הפוליטי של רוברט קנדי, אשר התמודד על משרת נשיא ארצות הברית, קודם להירצחו. קנדי עזב את המסיבה, כאשר הוא מסיע במכוניתו את אחת האורחות במסיבה, מרי ג'ו קופצ'נה. על פי גרסתו של קנדי, הוא ביצע פנייה שגויה לגשר דייק. גשר העץ היה בנוי בזווית חדה ביחס לדרך, ובהיעדר גדר הפרדה צנחה המכונית לתוך אגם פוצ'ה, אשר היה מלא במים בשל הגאות (באותו אתר האגם צר וצורתו כצורת תעלה). המכונית התהפכה ונותרה הפוכה מתחת לפני המים. קנדי יכול היה לצאת מרכבו ולשחות למעלה האגם, אך קופצ'נה נותרה ברכב. לאחר מספר ניסיונות להצילה, בהן צלל מתחת לפני המים, הוא פנה בחזרה לבית בו התרחשה המסיבה, על מנת להזעיק עזרה, אך קופצ'נה כבר לא הייתה בין החיים. קנדי דן בתאונה עם מספר לא מועט של אנשים, ביניהם הוריה של קופצ'נה ואף עורך דינו, אך יצר קשר עם המשטרה רק לאחר שעברו עשר שעות מאז התרחשות התאונה. התאונה הטרגית הפכה במהרה לסקנדל וזכתה לכותרות רבות ברחבי העולם. טד קנדי שהעדיף לשוחח עם עורך דינו, ורק זמן רב לאחר התאונה טרח ליידע את השוטרים, ספג ביקורת רבה על התנהגותו. שמועות על כך שנהג תחת השפעת אלכוהול לא סייעו לתדמיתו. קנדי חתם על עסקת טיעון, בה הוא מודה שעזב את מקום התאונה, לאחר גרימת פגיעה גופנית. גזר דינו היה חודשיים מאסר שלא רוצו בפועל.

פעילותו בסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי נחשב לאחד הסנטורים הפוריים היותר מבחינת החוקים שיזם ותמך בהם, כשקו הפעולה שלו הוא ליברלי (במונחים אמריקאיים) מובהק. כבר בתחילת דרכו היה מיוזמי שינוי חוק ההגירה של שנות ה-20 של המאה ה-20 שקבע מכסות אשר הגבילו קבלת מהגרים ממדינות שאינן בצפון אירופה. שינוי זה הביא למהפכה בכמות ובהרכב ההגירה לארצות הברית. ב-1972 יזם חקיקה שהורתה לאוניברסיטאות אמריקאיות להשקיע את אותם משאבים כספיים בענפי ספורט לנשים שהן משקיעות בענפי ספורט לגברים (ידוע בתור Title IX). לאחר שערורית ווטרגייט תמך בחוקים להגבלת תרומות ובמימון ציבורי למועמדים לנשיאות. בסוף שנות השבעים היה פעיל בחקיקה שהובילה להסרת הרגולציה הפדרלית בתחום התעופה האזרחית וההובלה במשאיות שהייתה נהוגה בארצות הברית. בשנות השמונים והתשעים, למרות הרוב הרפובליקאי בסנאט בחלק גדול מאותה תקופה, המשיך בחקיקה בעלת אופי ליברלי. אחד החוקים המשמעותיים שהציע היה החוק להגנת הנכים (Americans With Disabilities Act), שאסר על אפליה של אנשים עם מוגבלויות והשפיע רבות על מקומות העבודה ומערכת החינוך. באותה תקופה התפרסם בעימות האינטלקטואלי עם רוברט בורק, מועמדו השמרן של רונלד רייגן לבית המשפט העליון. קנדי הצליח למנוע את אישור המינוי.

מצבו הבריאותי ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי סבל מכאבים מתמשכים מאז נפצע בעת התרסקות מטוס ב-1964, אז ריסק שלוש מחוליות עמוד השדרה שלו, דבר שהגביל אותו במסעות הבחירות ואילצוהו, לדוגמה, להימנע מהליכה ממושכת על רצפות נוקשות של מפעלים או לקצר באירועי לחיצות ידיים.

באוקטובר 2007, עבר קנדי ניתוח לפתיחת חסימה בעורק הראש השמאלי.

ב-17 במאי 2008 לקה קנדי בתסמינים של שבץ מוחי, ואובחן אצלו גידול ממאיר במוח. ב-2 ביוני 2008 נותח קנדי במוחו להסרת חלק מהגידול.

קנדי הלך לעולמו ב-25 באוגוסט 2009 בביתו בהיאניס פורט שבמסצ'וסטס, והוא בן 77 במותו. קנדי נפטר שבועיים בלבד לאחר מותה של אחותו, יוניס קנדי שרייבר, שמהלווייתה נעדר בשל מצבו הבריאותי. היה זה גם שבועיים לאחר שהוענקה לקנדי מדליית החירות הנשיאותית, אותה קיבלה בשמו בתו קארה. קנדי נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי
(שגריר ארצות הברית בבריטניה)
 
רוז קנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'קלין לי בובייה
 
ג'ון פיצג'רלד קנדי
(נשיא ארצות הברית)
 
יוניס קנדי
(מייסדת ספיישל אולימפיקס)
 
טד קנדי
(סנאטור)
 
רוברט קנדי
(התובע הכללי וסנאטור)
 
אתל קנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרוליין קנדי
(סופרת)
 
ג'ון קנדי ג'וניור
(עיתונאי)
 
מריה שרייבר
(עיתונאית וסופרת)
 
ארנולד שוורצנגר
(שחקן ומושל קליפורניה)