נבטים (בסיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נבטים - בח"א 28

Bacha 28 Nevatim.png
סמל בסיס חיל האוויר נבטים
IAF Dassault Mystère IV.jpg
מטוס מיסטר A4 המוצב בבסיס
נתוני השדה

קוד IATA

קוד ICAO
LLNV

סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה ערד
קואורדינטות 31°12′30″N 35°00′44″E / 31.20833°N 35.01222°E / 31.20833; 35.01222קואורדינטות: 31°12′30″N 35°00′44″E / 31.20833°N 35.01222°E / 31.20833; 35.01222
גובה מעל פני הים 1,330 רגל
405 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08C/26C 10,991 3,350 אספלט
08R/26L 8,395 2,559 אספלט
08L/26R 8,530 2,600 אספלט
15/33 2,806 855 אספלט
07/25 12,795 3,900 אספלט
מיקום נבטים
נבטים
נבטים
בניין טייסת בבסיס נבטים. אחד מארבע מבני טייסות חדשים שהושלמו בשנת 2010 בפיקוח חיל ההנדסה האמריקאי ובתקציב של 30 מיליון דולר

בסיס חיל-האוויר נבטים (בח"א 28) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בנגב הצפוני.

בבסיס מוצבות הטייסות והיחידות שלהלן:

בבסיס נערכים קורסי הקא"מ (קורס אימון מבצעי) וקאמ"מ (קורס אימון מבצעי מתקדם), שאליהם מגיעים טייסי הקרב בחיל מיד לאחר קורס הטיס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, הבסיס היה מסלול נחיתה מאולתר, שנסלל לצורך שירות האוויר של ההגנה בשנת 1947 ונקרא "מלחתה" על שם התל הסמוך.

באוקטובר 1983 נחנך הבסיס החדש, והיה האחרון מבין בסיסי חיל-האוויר שהוקמו בעקבות פינוי בסיסי החיל בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. יחד איתו הוקמו, במימון אמריקאי, הבסיסים רמון ועובדה. בניגוד לאחרונים שנבנו על ידי הצבא האמריקאי, נבנה בסיס נבטים על ידי קבלנים ישראלים. אל הבסיס הועברה טייסת 116, בעלת מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט") מבסיס תל נוף, ובשנת 1984 עברה לבסיס גם טייסת 115, שפעלה כטייסת תאומה שהפעילה מטוסי עיט.

שנות התשעים של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, עם סגירת טייסת 115, נשקלה אפשרות סגירת הבסיס, והעברת טייסת 116 לבסיס אחר (ככל הנראה - בסיס חצרים, שאליו אכן עברו בהמשך מטוסי 116), אך מפקד הבסיס דאז - אל"מ עמוס ידלין - התנגד, ודחף דווקא להרחבת הבסיס, וכך התפתחה תוכנית העברת בסיס לוד (בח"א 27) על טייסותיו ויחידותיו לנבטים, ושינוי מעמד הבסיס מ-"כנף", ל-"בסיס חיל האוויר".

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 נסגרה טייסת 116, ולאחר כשנה קלטה את מטוסי טייסת 253 מבסיס רמון - F-16A/B ("נץ") - ביחד עם כל אנשי צוות האוויר והצוות הטכני, ואילו אנשי 116 עברו לטייסת 102 בחצרים שקלטה את מטוסי הסקייהוק, או השתחררו, ומיעוטם נשאר בטייסת 116. במקביל עברה גם טייסת 140 שהפעילה אף היא מטוסי F-16A/B ("נץ"), מבסיס רמון לנבטים, ומאז פעלו שתי הטייסות כטייסות תאומות.

בתחילת אוגוסט 2002 נחת בבסיס מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני כשבבטנו חמישה מסוקי UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") המיועדים לטייסת 123 ("טייסת ציפורי המדבר"). המסוקים נקלטו בטייסת בטקס הפתיחה החגיגי שלה שנערך ב-8 באוגוסט 2002 בבסיס חצרים.

הבסיס אירח מספר תרגילים בינלאומיים נרחבים.‏[3]

סמל ישן של בסיס חיל האוויר נבטים

כחלק מצעדי הקיצוצים שנעשו במערכת הביטחון בסוף שנת 2013, נפרד חיל האוויר מטייסות מבצעיות וביניהן טייסת 140, שנסגרה באוגוסט 2013 ואוחדה עם טייסת 116 השכנה. כמו כן נסגרה טייסת 103. צוותי הטיסה והמטוסים נקלטו בטייסת אבירי הציפור הצהובה. הטייסת צפויה לקלוט, במהלך שנת 2014, את מטוסי ה- C-130J סופר הרקולס ("שמשון").

שערוריית המין עם הקטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באפריל 2006 פורסם כי כחודש קודם לכן נפתחה בבסיס חקירה בחשד לבעילת קטינה שדינה כאונס. על-פי החשד, יותר מ-50 חיילים בשירות חובה וקבע ומספר אזרחים עובדי צה"ל ביצעו במשך למעלה משנה עבירות מין בנערה בת 14 מאז שהייתה בת 13. על-פי החשד חיילים רבים אחרים ידעו על המתרחש ולא דיווחו על כך. המעשים התחילו בעת שהנערה, בתו של איש קבע המשרת בבסיס, התגוררה עם משפחתה ביישוב סמוך לבסיס, והמשיכו כאשר עברה המשפחה להתגורר בשיכון המשפחות בבסיס. לפחות 15 חיילים הודו במגע מיני בהסכמה עם הנערה. בעקבות ביקורת ציבורית קשה, ולאחר שהמשטרה הצבאית שחקרה את הפרשה קבעה בדו"ח ביניים כי אין כל ראיות הקושרות את מפקד הבסיס, אלוף-משנה ארז רון, באופן אישי לאירוע, ביקש אל"מ רון לסיים את תפקידו כמפקד הבסיס‏[4]. מפקד חיל האוויר, אליעזר שקדי, קיבל את הבקשה וציין כי היא משקפת גישה פיקודית וערכית מהמעלה הראשונה‏[5].

ב-7 בספטמבר, כמעט חצי שנה לאחר חשיפת הפרשה, פרסמה הפרקליטות הצבאית את החלטתה, לפיה לא יוגשו כתבי אישום בפרשה, מאחר שהנערה הציגה עצמה כבת 17‏[6]. חיילים שהיו מעורבים במגע מיני עם הנערה הועמדו לדין משמעתי בפני מפקד הבסיס החדש ונדונו לעונשי מחבוש לתקופות של מספר שבועות‏[7].

קליטת בסיס לוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל-צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, קלט הבסיס את כל טייסות התובלה של חיל-האוויר ורוב היחידות אשר פעלו בעבר בבסיס לוד (בח"א 27): טייסות C-130 הרקולס ("קרנף"), בואינג 707 ("ראם") וגאלפסטרים 5 ("נחשון").‏[8][9] ב-27 באוגוסט נחנך באופן רשמי בח"א 28, בטקס חגיגי ובמעמד נשיא המדינה שמעון פרס, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ומפקד חיל האוויר האלוף עידו נחושתן. לאור השינוי והפיכת הבסיס מכנף לבח"א, הועלתה דרגת מפקד הבסיס מאל"מ לתא"ל. בכך נוצר לראשונה מצב בחיל האוויר, שבו מפקד טייס תובלה, על בסיס שבו מוצבים מטוסי קרב.

לקראת קליטת מערך התובלה, הורחבו תשתיות הבסיס בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל. באפריל 2008 נחנך מסלול המראה חדש שהינו מסלול ההמראה הארוך ביותר במזרח התיכון.‏[10]

מתקנים צבאיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס פועל מכ"ם X-Band אמריקאי שמאתר איומים אוויריים ממרחק של כ-5,000 קילומטרים ונותן לישראל זמן התראה ארוך יותר‏[11].

באוגוסט 2010 נסגר בית מעצר בבסיס אשר הופעל על ידי חיל המשטרה הצבאית, ונתן מענה ליחידות החי"ר הסמוכות לבסיס ויחידות שונות מחיל האוויר.

סמלי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הבסיס המופיע בתג היחידה, מורכב משדות ירוקים המסמלים את מסלולי הטיסה, רכס הרים חום המייצג את הרי עירא שבצילם חוסה הבסיס, ושני חצים. ישנן גרסאות ישנות עם רכס הרים כתום או צהוב. בעידן שבו היה הבסיס כנף קרב, ייצגו החצים את שתי הטייסות שהיו בבסיס עם הקמתו (115 ו-116). עם קליטת טייסות התובלה של בח"א 27 בבסיס ובכך הפיכתו לבסיס משולב קרב־תובלה, שוּנה במקצת עיצוב הסמל, כאשר כעת, החץ השמאלי הוא גדול יותר ובעל שובל תכלת־לבן (המייצג את מטוסי התובלה) ואילו החץ הימני (המייצג את מטוסי הקרב) נותר בצורתו המקורית, עם שובל שחור־אדום. שני החצים מכוונים לשמיים כחולים.

אחד מסמלי הבסיס הוא אנדרטה המציגה את מטוס המיסטר IV‏ A ממריא בחדות לשמים, והמוצבת בצומת מרכזי בבסיס. המטוס, מס' זנב 67, שהיה בשירות טייסת 116, מייצג את המעבר מהעידן התת-קולי לעידן מטוסי הקרב העל־קוליים.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, תחת הכותרת "נבטים ירוקים בנגב", הוביל מפקד הבסיס - ארז רון - מהלך לעמידה בתקני איכות הסביבה הישראליים. כחלק מזה נסגרה המזבלה בבסיס, החלה קבורה מסודרת של עודפים טבעיים (כגון עצים), הוגדרו נוהלי איכות סביבה מחמירים (כגון שימוש בסופחים בזמן דליפת דלק על מנת למנוע חלחול למי תהום) וטונות של שאריות מתכת נמכרו לגריטה. בראשית 2006 קיבל הבסיס את תו התקן של המשרד לאיכות הסביבה[12].

מהלך זה אינו ייחודי בחיל, ומהלך דומה נעשה גם בבסיס רמת דוד.

נמל התעופה הבינלאומי נבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית 2012 המליץ שר התחבורה על הקמת נמל תעופה בינלאומי חדש בנבטים, תוכנית זו באה בעקבות התנגדות להקמת שדה חדש במנחת מגידו, תושבים באזור הנגב העלו קמפיין בעד הפרויקט בעידוד עיריית באר שבע ומועצות מקומיות נוספות.

מפקדי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
רון חולדאי לימים ראש עיריית תל אביב
משה מלניק
אבי ברבר
גיל רגב 1990 - 1992 לימים ראש אכ"א
עודד סחף 1992 - 1994
עמוס ידלין 1994 - 1995 לימים ראש אמ"ן
אל"ם רז גור אריה
אל"ם אביב תמיר
אל"ם תמיר ספרא
אל"ם אבי יעקובי (ג'ק)
אל"ם ארז רון‏‏ 2004 - 2006
אל"ם אמיר הרפז 2006 - 2008
תא"ל עדן אטיאס 27 באוגוסט 2008 - 26 באוקטובר 2011
תא"ל רונן שמחי 26 באוקטובר 2011 - 1 במאי 2013
תא"ל ליהוא הכהן 1 במאי 2013 -


מחנה עדי
מחוז הדרום
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר


שיכון משפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה עדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]