אהליבמה
אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה היא דמות מקראית, אחת מנשותיו של עשו ממשפחת שעיר החורי. זיהויה וייחוסה הביולוגי אינם ברורים דיים במקרא, וקיימים להם מספר פירושים בחז"ל, במדרשי האגדה, במפרשי המקרא ובמחקר.
בעלה וילדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישאה לעשיו[1], וכפי פשוטו של מקרא נישאה לו אחרונה מכל נשותיו[2], וילדה לו את יְעוּשׁ, את יַעְלָם, ואת קוֹרַח[3], כל אלו מופיעים גם בתור חלק מאלופי עשיו (שרים ותפקיד של ממשל ושררה)[3].
זיהויה, הוריה ומוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא (ב' וי"ד) מופיע שאהליבמה נולדה לענה, מבני החיווים, והיא מופיעה לפי נוסח המסורה כ"אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן"[1]. השיוך "בת" לצבעון, לא ברור אם הוא על אהליבמה או שמא על ענה. מנגד, בתרגום השבעים מוזכרת כ־"Ελιβεμας θυγατρὸς Ανα τοῦ υἱοῦ Σεβεγων" – "אהליבמה בת ענה בן צבעון"[4]. במקומות אחרים במקרא, ענה זה אינו ידוע כזכר.
לפי רשימת היחס של בני שעיר, ענה בן צבעון הוא אבי משפחה חורית, ולו בת בשם אהליבמה[5]. מסיבה זו סוברים חוקרים שונים, שהמלה החוי המופיעה רשימות היחס של עשיו משמעה היא החרי ולא חוי. רוב החוקרים סוברים שכל הבטויים "חיוי" במקרא הם או שיבוש של השם "חורי" או הגייה שונה לאותו השם, מאחר שאהליבמה מוצגת הן כחורית והן כחיווית, וכן מאחר שאין בארכאולוגיה אזכור לעם בשם חיווים ואילו לחורים יש אזכורים רבים. ומאחר שלחיווים, בדומה לחורים, אין מלכים אלא זקנים ואלופים, כפי המתואר במקרא.
במקרא מופיע עוד כי לצבעון היה אח בשם ענה, שלו הייתה בת בשם אהליבמה (שניהם - צבעון וענה - בנים לשעיר החורי)[6], ומלבד זאת לצבעון עצמו היה בן בשם ענה (שעליו מסופר שהיה הראשון שהכליא סוסים עם חמורים, והביא פרדים לעולם)[7], שגם לו הייתה בת בשם אהליבמה[1].
בחז"ל ובמפרשים נחלקו בזיהוי אהליבמה והוריה; יש שסברו שהיו שני ענה (אחיין ודודו, והיא הייתה בתו של האחיין), ויש שסברו שמדובר באדם אחד (שהיה ממזר, או ביאורים אחרים), ויש שסברו כי ענה זה שם של אישה, וכדלהלן.
בפרשנות הפשט
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי טוביה בן אליעזר, בספרו מדרש לקח טוב, מבאר את המקרא "בת ענה בת צבעון" שענה היה הבן של צבעון, ואהליבמה נקראת בנוסף "בת צבעון", למרות שהיה סבה ולא אביה[8], שמצינו כן שנכדים מוזכרים כבנים[9]. רבי דוד צבי הופמן מבאר אף הוא במבנה זה, ולדבריו ענה המוזכר במקראות אחד הוא, ולא היה אלא בנו של צבעון, ומה שהוזכר לצד צבעון כבנו של שעיר אינו בדווקא, אלא היה נכדו, ובאותו הפסוק הוזכרו מספר בני משפחה מדורות שונים[10].
כמה ממפרשי המקרא מבארים אף הם שאותו ענה היה בנו של צבעון (והיה עוד אחר בשם ענה שהיה אחיו של צבעון, ואף לו הייתה בת בשם אהליבמה), ואהליבמה בת ענה בן צבעון היא זו שהייתה נשואה לעשיו[11]. על הביאור שבחז"ל שלפיו מדובר באותו ענה, שהיה ממזר (ראו להלן), מציין הרמב"ן שהוא רק דעת "קצת רבותינו", "ואיננו דברי הכל בגמרא, ולא משמעו של מקרא כלל"[12].
רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מבאר שהיה ענה אחד (ולו בת בשם אהליבמה), והיה הוא אחיו של צבעון, ומה שהוזכר כבנו הוא משום שמתחילה לא היו לצבעון בנים על כן אימץ צבעון את אחיו ענה כבן[13].
יש מהראשונים המפרשים שענה היא אישה והייתה אמו של אהליבמה ובתו של צבעון[14].
- תרשים 3. עץ משפחה של אהליבמה, לפי הנצי"ב מוולוז'ין
- תרשים 4. עץ משפחה של אהליבמה, לפי תוספות (ראו גם תרשים 1)
בחז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחז"ל[15] ובמדרשי האגדה[16] מזהים את ענה אחיו של צבעון כענה בנו של צבעון, ומבארים זאת בכך שצבעון בא על אמו ומהם נולד ענה; כך שענה הוא אחיו של צבעון מאמו, וגם בנו, והריהו ממזר, ולכך אהליבמה מוזכרת גם כבת ענה, וגם כבת צבעון. בחז"ל אף מציינים את האפשרות שהיו שניים בשם ענה (כפי שביארו פשטני המקרא), אך דוחים אותה[15]. כמה ממפרשי המקרא ביארו כדברי חז"ל והמדרשים, שלפיהם היה ענה אחד שהיה ממזר[17]. בעלי המדרש מרחיבים עוד ומציינים שאף אהליבמה נולדה מצבעון שבא על אשת ענה (שהייתה כלתו, וגם גיסתו), ומהם נולדה אהליבמה, ולפי זה אהליבמה הייתה בתו של ענה, וכן בת ונכדה של צבעון[18]. דרשה זו מובאת לגנותו של עשיו, שהיה מחותן עם משפחות ממזרים, שאהליבמה היא אחת מהן[19].
- תרשים 6. עץ משפחה של אהליבמה, לפי מדרש תנחומא ורש"י
זיהויה כיהודית בת בארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף, לפי המדרש מזוהה אהליבמה בת ענה כאחת מנשותיו הראשונות: יהודית בת בארי המוזכרת כאשת עשו[20]. לפי המדרש עשיו כינה אותה בשם יהודית כדי להטעות את יצחק אביו שיסבור שהיא כופרת בעבודה זרה. כפי שפירש רש"י: ”אותו רשע כינה שמה יהודית, לומר שהיא כופרת בעבודה זרה, כדי להטעות את אביו” (רש"י על בראשית ל"ו, ב). במדרש מציינים כי "עין" (ענה) ו"באר" (בארי) משמשים כמילים נרדפות[21]. ממפרשי המקרא יש שלא ביארו כן, אלא סברו שהן שתיים שונות[22].
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה במדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה מוזכר במדרשים לגנאי. במדרש נאמר כי שימשה לעשיו כאישה לצורכי תשמיש בלבד, ולא לשם רבייה, ולכך כונתה אהליבמה - על שם שהייתה מצויה באוהל[23].
שמה במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוראת השם אהליבמה איננה ברורה. יש המפרשים "האהל של הבמה", אולם זהו פירוש לא מבוסס. אפשר להניח שהשם מבוסס על המילה אהל שהוא גם היסוד בשם אהליבה ושניהם עשויים להיות הרחבות של שם ממקור חורי (בחורית אל, אלי = בעלת, אלה) שלבש במשך הזמן צורה עברית אדומית[24].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', עמ' 127.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ ראו רשב"ם, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'. ראו עוד להלן על זיהויה כיהודית בת בארי.
- 1 2 ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק י"ד.
- ↑ תרגום השבעים לבראשית 36 פסוקים 2 ו־14 באתר Blue Letter Bible
- ↑ בראשית ל"ו, כ-כה.
- ↑ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ח.
- ↑ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק מ'. על ההכלאה, ראו גם בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'.
- ↑ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק כ"ד
- ↑ רבי יוסף בכור שור, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ט; רבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; רבי יצחק בן אשר הלוי, ריב"א על התורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; מהר"ל, גור אריה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ רד"צ הופמן, בראשית, פרק ל"ו, פסוקים כ'-ל'.
- ↑ רמב"ן, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; פירוש ב' ברבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; פירוש ב' ברבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ רמב"ן, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד.
- ↑ רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, העמק דבר, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד.
- ↑ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף קט"ו, עמוד ב', ד"ה מלמד, בשם רבנו תם. על אזכור שמה של ענה כזכר ("הוא ענה אשר מצא") ראו שם, ובפירוש הריב"א על התורה, וכן ברמב"ן וברשב"א על מסכת בבא בתרא שם.
- 1 2 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א' ומסכת בבא בתרא, דף קט"ו, עמוד א', בשם "דורשי חמורות" ורבי יוחנן בן זכאי, ובשם רבא או רב פפא.
- ↑ מדרש תנחומא, פרשת וישב, אות א'; רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ רש"י, בראשית, פרק ל"ו, פסוק כ"ד; פירוש א' ברבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; פירוש א' ברבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ מדרש תנחומא, פרשת וישב, אות א'; רש"י, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'. וראו רש"י, פירוש רש"י לתורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ ספר בראשית, פרק כ"ו
- ↑ רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, פרשת וישלח, פרק ל"ו, פסוק ב'; בראשית רבתי, פרשת וישלח, עמוד 160; רש"י, פירוש רש"י לתורה, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'; ועוד. על שימוש המילה "יהודית" ככפירה בעבודה זרה, ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א' ויעקב קמנצקי, אמת ליעקב, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'.
- ↑ רשב"ם, בראשית, פרק ל"ו, פסוק ב'. וראו בביאורו של הרד"צ הופמן, בראשית, פרק ל"ו, פסוקים א'-ה', שרואה את פירוש הרשב"ם "נהיר הרבה יותר".
- 1 2 בראשית רבתי, פרשת וישלח, עמוד 160.
- ↑ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', עמ' 127.
| אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הערות שוליים:
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||