ער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֵר, דמות מקראית, בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב. אחיהם הבכור של אונן ושלה. אביו לקח לו לאישה את תמר.

מותו של ער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

המקרא מספר כי "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה-רַע, בְּעֵינֵי ה'; וַיְמִתֵהוּ ה'".[1] אין המחבר המקראי מוסר מידע מדוע המית ה' את ער. היות שער מת, ניתנה תמר אשתו לאונן כדי שזה ייבם אותה. שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג' כחלק משושלת לבית יהודה עם ציון המחבר כי עשה את הרע בעיני ה'.

בתלמוד הבבלי קיימת מסורת המספרת כי ער כמו אחיו אונן, נמנע ממגע עם תמר ולכן נענש: "והא תמר בביאה ראשונה איעברא א"ל תמר באצבע מעכה דאמר רבי יצחק כל מועכות של בית רבי תמר שמן ולמה נקרא שמן תמר ע"ש תמר שמעכה באצבעה והא הוו ער ואונן ער ואונן שמשו שלא כדרכן מיתיבי כל עשרים"[2] רש"י בעקבות חז"ל מפרש כי חטאו של ער זהה לחטאו של אונן ולכן הומת : "כרעתו של אונן משחית זרעו שנאמר באונן וימת גם אותו כמיתתו של ער מיתתו של אונן ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה".

לשיטתו של רמב"ן ער הומת בשל מעורבות אביו יהודה במכירת יוסף לישמעאלים: "לא הזכיר הכתוב פשעו כאשר עשה באחיו, אבל אמר כי בחטאו מת, להודיע שלא היה זה בענש יהודה על מכירת יוסף, כי ההצלה עמדה על המכירה, ולא היה בבית האבות שכול זולתי זה שהיה רע בעיני השם, כי זרע צדיקים יבורך ועל כן היה יעקב מתאבל על בנו ימים רבים וימאן להתנחם, שהיה הדבר בעיניו עונש גדול לו מלבד אהבתו אותו".

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילקוט שמעוני דורש את שמו של ער כך: "ויקרא את שמו ער (בראשית, ל"ח, ז') -בן שהוער (הורק) מן העולם."[3] יש הטוענים כי הסבר לשמו של ער בא במהופך בסיפור: " עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה- רַע, בְּעֵינֵי ה'"[4] תרגום יונתן לתורה מתרגם את שמו כערירי "ואתעברת וילידת וקראת ית שמיה ער ארום בלא וולד עתיד לממת".[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ז'.
  2. ^ סדר נשים, מסכת יבמות לד, ב'.
  3. ^ ילקוט שמעוני, וישב.
  4. ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, ע"מ 63.
  5. ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, ע"מ 27.