אצבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "אזני" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג של עוף, ראו אוזני.

אֶצְבֹּן או אׇזְנִי[1][2]כתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לאצבן היו שישה אחים: צפיון, חגי, שוני, ערי, ארודי ואראלי.[3] למשפחתו של אצבן קראו משפחת האזני על שם שמו "אזני".[1][2]

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד שבספר במדבר אצבן נקרא אזני, וכך גם משפחתו, משפחת האזני.[1][2][4]

אצל השומרונים הוא נקרא אצבעון, . על פי זה אפשר לפרש את שמו מלשון אצבע, כסימן טוב למשפחה שנתברכה בעוד ילד. וכן יש שם אכדי הנקרא אֻבַנֻ (אובנו), שפירושו אצבע, סימן.[2]

ככל הנראה, השם אצבן הוא הנכון ולא השם אזני.[2]

השם אזני, הוא כנראה, קיצור חיבה של שם כמו אזניה או יאזניהו. יש הסוברים שהוא קשור לשם האכדי אֻזְנָנֻ, שפירושו בעל אזניים ארוכות.[2]

בתרגום השבעים הוא נקרא אזני.[2] ובפעם הראשונה שהשם מופיע הוא נקרא תצבן, משום שהאותיות א' ות' היו מתחלפות.[5]

במדרשים ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הישר מסופר שאמו של אצבן נקראה עוצית, והיא הייתה אשתו של גד.[6]

בספר היובלים אצבן נקרא "אזון".[7]

רש"י אומר שאזני הוא אצבן ושהוא אינו יודע מדוע משפחתו לא נקראה על שמו הראשוני.[8]

לפי דעת מקרא, אצבן נקרא גם אזני משום צורת אזנו כשהוא נולד.[9]

יש הסוברים שאזני זה לא שם אלא שם ייחוס, מפאת היוד בסופו של שמו, כך גם ארודי, ערי ואראלי.[10]

יש מדרש האומר שאצבן נקרא אצבן ואזני משום ש"שמע אזני דבריו של אהרן והאזין לתוכחתו. ולכך קראו אזני. מיד חזר בתשובה ועשה צביונו של השם. לכך קראו אצבן" [11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ז
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך א
  3. ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ז
  4. ^ ראו עולם התנ"ך - דברי הימים א' עמ' 87
  5. ^ ראו ביקורת נוסח המקרא, עמ' 195
  6. ^ ספר הישר (מדרש), טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  7. ^ ספר היובלים/מד, he.wikisource.org
  8. ^ רש"י על במדבר, כ"ו, ט"ז
  9. ^ דעת מקרא על במדבר, כ"ו, ט"ז
  10. ^ ראו עולם התנ"ך - במדבר עמ' 159
  11. ^ ראו תורה שלמה פרשת ויגש
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.