חנוך בן קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעשי חנוך ובוני העיר - ציור של יוליוס שנור פון קארולספלד

חֲנוֹךְ בֶּן קַיִן הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית, פרק ד', פסוקים י"ז-י"ח. חנוך היה בנו של קין והעיר חנוך, שהייתה העיר שנבנתה על ידי קין בארץ נוד קדמת עדן, נקראה על שמו. העיר נבנתה על אף הקללה שהטיל אלוהים על קין "נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק י"ב), ויש המפרשים כי היא נבנתה מרגע שהקללה הוסרה. בהתאם לפסוק "ויהי בונה עיר, ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך", העיר חנוך הייתה העיר הראשונה שנחנכה בעולם.[1] על פי ספר הישר, בעת בניית העיר ניתנה לקין האפשרות למנוחה - "ויבנה את העיר ויקרא את שם העיר חנוך כשם בנו , כי הניח לו ה' בארץ בימים ההם ולא נע ולא נד כבתחילה ." (ספר הישר[2])

חנוך מוזכר כבנו של קין גם בספר היובלים: "ויקח קין את אחותו עון לו לאשה ותלד לו את חנוך בקץ היובל הרביעי" (ספר היובלים, פרק ד, פס' ט).[3]

אלה הפסוקים המקראיים המזכירים את חנוך בן קין:

חנוך מוזכר במקום אחד כבנו של קין ובמקום אחר כבנו של מדין, יש שראו בכפילות זו הסבר לכך שהמדיינים הם "נעים ונדים" כעונשו של קין וזרעו.[4]

במקורות ארמניים חוזר הרעיון שלחנוך יש תפקיד בכפרה על חטאו של האדם הראשון. כאשר שת מספר לחנוך כי האדם הראשון עצוב, כי גורש מן הגן, אומר חנוך: "חובו של האב חייב להיפרע על ידי הבן ." ואכן, חנוך נוטע גן, משך זמן רב איננו אוכל דבר, וזוכה בזכות זה לכך שמלאכים יעלוהו חי לגן עדן.[5]

במקורות מודרניים נתפס חנוך כבעל תפקיד בהתמודדות ובכפרה של אביו קין עם רצח אחיו הבל.

לאחר שניתק את קשריו עם מקורותיו, בודד, פגיע וחסר מקלט, מתמודד קין עם מצבו הקשה מתוך הסתכלות אל העתיד. מודע לאפשרות של מוות אלים המרחפת מעליו, הוא רוכש לעצמו ביטוח. הוא יודע את אשתו והופך אב לבן ששמו חנוך... קין מתחיל משפחה חדשה ולה יקדיש את עצמו ... העיר שבונה קין מוקדשת לבנו. העיר נוסדה, כמעט בוודאות, מתוך פחד מפני המוות ומודעות לצורך בביטחון.

ראשית חכמה: קריאה בספר בראשית, ליאון קאס, הוצאת שלם, עמ' 129


מקור שמו ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חנוך בן קין וגם חנוך בן ראובן הם הבנים הבכורים של הבנים הבכורים, הם ראשוני הדור השלישי (זה לאדם הראשון וחנוך בן ראובן הוא דור שלישי ליעקב. ייתכן גם שבשמו של חנוך נרמז גם עניין החנוכה של העיר שעתיד לבנות אביו, העיר הראשונה בעולם.[6]

השם עצמו נגזר מהשורש חנך, שמשמעותו העיקרית היא: להקדיש, לאמן. שורש זה, במשמעות דומה, נמצא גם בארמית ובערבית. השם Hanakku מופיע בתעודה בבלית מאוחרת .[7]

במחקר הלשון ישנה התלבטות האם מקור המילה "חינוך" הוא בשמו של חנוך בן קין, הראשון לתהליך העיור שעבר על האדם.[8]

בנו של חנוך היה עירד.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של חנוך מוזכר בסיפור "משפחה" של דבורה בארון:

לאדם נולדו קין והבל ושת; וקין הוליד את חנוך, הוא חנוך אשר בימיו בנה אביו עיר. ושת אף הוא הוליד את אנוש. ויולד אנוש את קינן, וקינן הוליד את מהללאל, ומהללאל הוליד את ירד. ויחי ירד שתיים ושישים שנה ומאת שנה ויולד את – חנוך. שוב חנוך אחד קטן... בעיירתי, אשר שם נקראו האנשים על שם האבות המתים, הדבר היה ברור עוד יותר.

צאנה צאנה: מרחב הנדוניה בסיפורים מאת דבורה בארון, י"ד ברקוביץ ויעקב שטיינברג, חנה נוה וצלה אברמוביץ-רטנר, עמ' 72. במקור מתוך: אגב אורחא: אסופות מעזבונה, דבורה בארון, עמ' 11

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, יהושע צ'צ'יק הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב, כרך ראשון, 1969, עמ' 314
  2. ^ הוהדר על ידי יוסף דן, הוצאת מוסד ביאליק, 2005, עמ' 45
  3. ^ כנה ורמןספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים:יד יצחק בן-צבי, 2015, עמ' 195
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג: חבב - יתת, מוסד ביאליק, 1965, עמ' 1
  5. ^ משה אידלעולם המלאכים: בין התגלות להתעלות, משכל (ידעות ספרים), 2008, עמ' 99
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג: חבב - יתת, מוסד ביאליק, 1965, עמ' 203
  7. ^ עולם התנ"ך - בראשית, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמ' 43
  8. ^ חנוך בן פזי, עמנואל לוינס - האמנה החינוכית: אחריות, תקווה וברית, הקיבוץ המאוחד מכון מופ"ת, 2016, עמ' 15