קינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קֵינָן הוא דמות מקראית, בנו של אנוש, ואביו של מהללאל. דור רביעי לאדם. כך לפי המסופר בבראשית, ה', ט'-י"ד וכן בדברי הימים א, א', ב'.

קינן חי 910 שנים.[1] הוא נולד בשנת שכ"ה לבריאת העולם (3436 לפנה"ס) ומת בשנת א'רל"ה (2526 לפנה"ס)[2]. את בנו, מהללאל, ילד בהיותו בגיל 70. היו לו בנים ובנות נוספים.

ב"ספר הישר" מסופר שהיה קינן למלך הראשון שמלך על בני האדם.

אטימולוגיית השם "קינן" היא מהמילה "קין" עם ניון[3]. להרחבה עוד משמעות השם ראו קין#מקור השם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי בראשית, ה', י"ד
  2. ^ סדר עולם, פרק א
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית, "קינן", טור 149, כרך ח'