נעמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תבליט על אריח, נעמה מלמדת את יובל קריאה, קתדרלה באורבייטו.

נַעֲמָה, בתו של למך בן מתושאל מצלה אשתו, היא דמות הנזכרת בספר בראשית (פרק ד', פסוק כ"ב) בסדר הדורות שבין אדם לנח. אחיה: תובל-קין.

לפי חז"ל, שמה של אשתו של נח בונה התיבה היה נעמה, אך נחלקו האם מדובר בנעמה בת למך, או שהיא הייתה אישה אחרת שאיננה מצאצאי קין[1]. בספר היובלים אשתו של נח איננה נקראת נעמה, אלא אמזרה בת רקיעאל.

אמר רבי אבא בר כהנא: נעמה אשתו של נח הייתה, למה היו קורין אותה נעמה? שהיו מעשיה נעימים. ורבנן אמרו: נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה? שהייתה מנעמת בתוף לעבודה זרה. (בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג').[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה בילקוט מעם לועז, בראשית, עמ' קצ.
  2. ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך ראשון, עמוד 641.