סרד (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סֶרֶד הוא דמות מקראית, בנו בכורו של זבולון ונכדם של יעקב ושל לאה. לסרד היו שני אחים: אלון ויחלאל.[1] למשפחתו של סרד קראו משפחת הסרדי.[2][3]

השם בן סרד מופיע, ככל הנראה, בתעודה מאוגרית.[3]

יש מדרש האומר שסרד נקרא בשם זה משום שהיו משמשין את אחיהם בני יששכר, שדומה השם למילה "שרד", ונאמר בספר שמות "בגדי שרד" ולאחר מכן "לשרת בקודש".[4][5]

יש מדרש אחר האומר שמשפחתו הייתה משפחה של תלמידי חכמים, שתלמיד חכם נקרא "שריד".[6][5]

דעת מקרא אומר שהעיר שריד, המוזכרת בספר יהושע בנחלתו של שבט זבולון היא במקור מהשם סרד והיא שייכת למשפחתו.[7] כמו כן הוא אומר, שהשם שריד מוזכר ברשימות של תחותמס השלישי בצורה סרת. ועוד יש לומר, שהתל השוכן ליד שריד של ימינו, בצפון עמק יזרעאל נקרא תל שדוד, ובערבית שדיד פירושו חזק, תקיף, מה שמתאים לאופיו של זבולון, כמו שנאמר בשירת דבורה: ”זבולון עם חרף נפשו למות“.[8][9]

יכול להיות שמשפחת הסרדי מבני זבולון התנחלה באי סרדיניה.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.