חצרון בן ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חצרון הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של ראובן ונכדו הרביעי של יעקב ושל לאה. לחצרון היו שלושה אחים: חנוך, פלוא וכרמי.[1][2][3][4] למשפחתו של חצרון קראו משפחת החצרוני.[5]

יש חוקרים הסוברים ששמו של חצרון מגיע מהמילה הערבית חצר (chatzar) שפירושה דק, צר וגבוה. לעומת זאת מרטין נות סובר שהשם מגיע מהשורש ח'צר, שפירושו ישוב קבוע, והוא מפרש את השם חצרון כאיש היישוב הקבוע, כלומר שהוא לא נודד אלא נשאר במקומו.[4]

כמו כן, יש שבט ערבי בשם "דרומי ד'חצ'רן".[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.