לדלג לתוכן

גבעת זאב

(הופנה מהדף הר שמואל)
גבעת זאב
גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יוסי אסרף
גובה ממוצע[1] ‎731 מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,534 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 95
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎14.7% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 5,855 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 28
תחום שיפוט[4] 4,190 דונם
    - דירוג ארצי[2] 205
(למפת ירושלים רגילה)
 
גבעת זאב
גבעת זאב
31°51′26″N 35°10′05″E / 31.8571359947191°N 35.1680951359801°E / 31.8571359947191; 35.1680951359801
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 157
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4095
    - דירוג ארצי[2] 113
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 15.4%
גילאי 5 - 9 14.1%
גילאי 10 - 14 11.6%
גילאי 15 - 19 6.9%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 17.4%
גילאי 45 - 59 9.6%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 7.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 3
תלמידים 2,595
 –  יסודי 2,448
 –  על-יסודי 147
מספר כיתות 117
ממוצע תלמידים לכיתה 25.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל גבעת זאב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.givat-zeev.muni.il

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות הנמצאת צפונית־מערבית לירושלים, הוקמה ב־1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו[6].

בשנת 2021 אוכלוסיית היישוב עברה בגודלה את אוכלוסיית אריאל, והיישוב הפך להתנחלות הרביעית בגודלה ביהודה ושומרון עם 21,500 תושבים נכון למרץ 2023.

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת אתר נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא ולזיהוי שרווח בין היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, רמה לבין אזור נבי סמואל. חברת "נחלת ישראל - רמה" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, יצחק צבי ריבלין ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב[7]. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי תימן הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום[8]. במרץ 1895 הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות[9], אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו[10].

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, רחל ענבר, ממייסדות גוש אמונים, עמדה בראש קבוצה שפעלה באזור נבי סמואל במטרה לרכוש אדמות מערבים (כבר ב-1968 עברה לגור בסביבה, בבית ששכרה בבית חנינא)[11]. הקבוצה קיבלה סיוע כספי מח"כ יגאל הורביץ (שהיה גם איש עסקים אמיד והחזיק במחלבות טנא נגה). לטענת הקבוצה הם רכשו 300 דונם ממתווכים ערבים[12]. העסקאות האלה התגלו כמעשי רמיה[13], כשהמתווכים מכרו אדמות שלא היו שייכות להם, ולעיתים אף מכרו את אותן אדמות לאנשים שונים[14]. בנוסף לכך, מדיניות הממשלה באותה עת אסרה[דרושה הבהרה] על אנשים פרטיים לרכוש אדמות מעבר לקו הירוק[11].

בשנת 1977, ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון (מחנה צבאי ירדני נטוש מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב). הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים ונאחז במקום בלא אישור מהממשלה[15][16]. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר ה"המהפך" ועליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977[17]. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר על 150 דונם שהוכרזו כאדמות מדינה, אך ההחלטה לא בוצעה. נעשו ניסיונות התיישבות ללא אישור בדצמבר 1978[18] ובספטמבר 1980. המתיישבים התפנו מרצונם, לאחר שקיבלו הבטחה בכתב מסגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי, שהשטח יועמד לרשותם[19]. ארבעה חודשים אחר כך, לאחר שהשטח עדיין לא הועמד לרשותם, עלו שוב על הקרקע ללא אישור[20]. בדצמבר 1980, הוחלט לקרוא ליישוב באופן רשמי "גבעת זאב" (ולא "קריית גבעון" כפי שנקבע בתחילה)[21]. בינואר 1981, התפנו שוב המתיישבים מרצונם, לאחר שנפגשו עם ראש הממשלה מנחם בגין וקיבלו הבטחה שהשטח המאושר ליישוב יגדל[22]. ב-25 ביוני 1981, הונחה אבן הפינה ליישוב[23].

בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ־4,000 תושבים[24].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, החלו בבניית שכונת "אגן האיילות" במערב היישוב. לאחר שפרצה האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, סמוך לפרויקט התרחשו תקריות אלימות, תנועת הקונים פסקה כמעט לחלוטין, ומעט הקונים שהספיקו להתקשר עם חברות הבנייה בחוזי רכישה ביקשו לבטלם. הבנייה במקום הוקפאה עד שנת 2008, כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט אישר לחדש את הבנייה[25]. השכונה עברה הסבה לטובת הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי, לאחר שמעמד הביניים החילוני שעבורו נועדו הדירות לא גילה עניין[26]. כביש הגישה לשכונה מכביש 443, נסלל על אדמות פלסטיניות פרטיות[27].

ב-26 ביולי 2001 נרצח בפיגוע ירי בכניסה לגבעת זאב רונן לנדאו, תושב היישוב בן 17[28].

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה הקמת גדר הפרדה באזור, כחלק מעוטף ירושלים.

במהלך גל הטרור הפלסטיני בשנים 2015–2016, אירעו מספר פיגועי דקירה ותקריות של יידוי אבנים סמוך ליישוב[29].

באוגוסט 2017 וכן ביום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין פורסמו דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו של יוזמתו לחוק 'ירושלים רבתי' לסיפוח גבעת זאב, מעלה אדומים, וביתר, לחברם לירושלים והפיכתם לעיר אחת. אך באוקטובר 2017 ביקש לדחות את קידום החוק[30].

ב-16 במאי 2021 התרחש אסון בבית כנסת של חסידות קרלין ביישוב. בו נהרגו 3 אזרחים, ו-219 נפצעו.

מחנה גבעון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות התחילה בשנת 1977, בעקבות אישור הממשלה ליישב אזרחים כגרעין התיישבות במחנות צבאיים באיו"ש[31]. המקום היה נחשב כהתנחלות עצמאית[32], ועם הקמת המועצה אזורית מטה בנימין, נכנס תחת ניהולה[33]

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים[34]

במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות[35]. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל[16], נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה[36].

בשנת 1983, עם יצירת תחום מוניציפלי למועצה מקומית גבעת זאב, נכלל המחנה, וצורף רשמית לגבעת זאב[37]. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו.

ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב[38]. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של פינוי בינוי[39].

מורשת בנימין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להקמת גבעת זאב, החלה חברה פרטית בבנייה על אדמות בדרום מזרח גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הורתה שעל גבי מסמכי היתרי הבנייה יכתב שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ושהן לא תישאנה באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר[40].

ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם[41].

שכונת הר שמואל ממוקמת כשלושה קילומטר מדרום לגבעת זאב, כחצי קילומטר מערבית לנבי סמואל, ואין לה רצף טריטוריאלי עם גבעת זאב. השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היוזמה להקמת השכונה הייתה של איש עסקים וסוחר קרקעות בשם שמואל עינב, שרכש קרקעות במקום כבר בשנת 1973[42][43]. בהמשך מכר אותם עינב לחברת "מורשת בנימין לבנייה ומסחר (קרני שומרון) בע"מ", שמכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים ומשקיעים, ביניהם: פיני זהבי, אורי שטנדל וג'רי בית הלוי[44]. בדצמבר 1980⁩ החליטה הממשלה להקים יישוב במקום שרובו בתים פרטיים שייבנו בשיטת "בנה ביתך"[45], אך ראש עיריית ירושלים התנגד לתוכנית בטענה שהקמת היישוב תבוא על חשבון פיתוח שכונות צפון ירושלים[46]. בנוסף התברר שמדובר בקרקע חקלאית ולא ניתן לבנות עליה (ואחר כך, ב-1995, הוכרזה כחלק מגן לאומי שמואל הנביא). ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, לא צלחו בתחילה[47]. כדי לפתור את בעייתם של רוכשי המגרשים החליטה הממשלה בינואר 1988, להקצות בלי מכרז או הגרלה, מגרשים למי שרכש מגרש במישרין מהחברה בשטח סמוך, באדמות שרכשה חברת הימנותא (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) ממערב לכביש 436[48]. על בסיס פשרה שהציעה המישנה ליועץ־המשפטי לממשלה פליאה אלבק[49]. הוחלט גם שהרוכשים יחויבו בתשלום דמי חכירה מופחתים בגובה 51% מערך הקרקע ובלבד שהמתיישב יתגורר במקום תקופה של 5 שנים לפחות מיום הבנייה[50]. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל[51]. חברת מורשת בנימין פשטה רגל ומונה לה מפרק, עקב כך חלק מהתשתיות הבסיסיות בשכונה לא הושלמו. בנוסף, הזכויות במגרשים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (כנהוג ביהודה ושומרון), אלא ב"חברה המשכנת", שהיא חברת מורשת בנימין[52].

מפת שכונות הדרומיות של גבעת זאב
  • נווה מנחם (מזרח) - על שם מנחם בגין.
  • מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ט': "וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים".
  • המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, על שם המכבים שפעלו באזור בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב.
  • יהודה ויהודית (צפון) - שכונה חדשה אשר החלה להתאכלס באוגוסט 2021 ועודנה בבנייה, מאופיינת בבניינים בעלי 11 קומות ובעלת אוכלוסייה מעורבת.
  • מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט, ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
  • הרימון (דרום) - שכונה המתאפיינת בבניינים ובבתים פרטיים, היא קרויה על שם הרחוב היחיד בה ובעלת אוכלוסייה מעורבת, השכונה מוקפת בשטחים חקלאיים של תושבי אל ג'יב.
  • משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם 'שכונת משהב'.
  • אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שהיו פזורים בעבר בשטחי העמק שבה.
  • רמת גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה (רובה בבנייה), מעורבת המאוכלסת בעיקר על ידי חרדים עובדים, במעמד סוציו-אקונומי גבוה.

בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה, תחנת כיבוי אש ונקודת הזנק של מגן דוד אדום.

מפת שכונות הצפוניות של גבעת זאב
מפת שכונות הצפוניות של גבעת זאב

גבעת זאב הוכרזה כמועצה מקומית ב-2 באוגוסט 1983. ענייני היישוב נוהלו על ידי מועצה ממונה ובראשה גדעון הוכפלד. חברי המועצה היו נציגי היישוב הזמני גבעון ונציגי המתיישבים הראשונים.

במאי 1988 התקיימו הבחירות הראשונות ביישוב. בראשות היישוב עמדו במשך השנים ארבעה ראשי מועצה - גדעון הוכפלד, שאול מזרחי, ועמוס טרטמן. יוסי אברהמי, ראש הרשות הרביעי נבחר לראשונה לראש הרשות ב-2008[53]

המועצה הורחבה לאחר הבחירות ב-2018 מ-11 ל-13 מושבים.

ב־2023 הודיע אברהמי כי אין בכוונתו להתמודד לכהונה נוספת בראשות המועצה. בבחירות לראשות המועצה ב־2024 נבחר יוסי אסרף לראשות המועצה.

ביישוב קיימים מעון ויצו, מעון נאות מרגלית ומערכת גני ילדים. במבנה המתנ"ס פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לגיל הרך ולילדי כיתות א-ג. ישנם שבעה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים (בי"ס אגמים ובי"ס יע"ד) ואחד ממלכתי-דתי (בי"ס ממ"ד אתרוג), שני תלמודי תורה חרדיים לבנים, ואחד לבנות של החינוך העצמאי. ביישוב פועלת חטיבת ביניים קהילתית על שם יצחק רבין. כמו כן, קיים בית ספר לחינוך מיוחד (בי"ס שבילים), בית ספר כוללני, על-אזורי מכיתות א'-י"ב., ביישוב אין בית ספר תיכון ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

תרבות ופנאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

ביישוב קיימת קבוצת כדורגל עירונית, בית"ר שבי גבעת זאב, המשחקת כיום בליגה ג'. הקבוצה, שיש לה גם מחלקות נוער וילדים, הוקמה בשנת 1999 ובשיאה שיחקה בליגה א'. לקבוצה מגרש ויציע המכיל עד 200 איש.

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגבעת זאב ישנם מספר אתרים ארכאולוגיים:

ח'רבת א-לתאתין - בחורבה נערכו חפירות ביוני 1995, ונמצאו בה שרידי כנסייה ותחנת דרכים מתחילת המאה ה-5 לספירה, רצפת פסיפס ובית בד. מסקירות ארכאולוגיות שנעשו באתר בשנת המנדט הבריטי, אותרו בו גם ממצאים מתקופת בית שני. החורבה מזוהה מתחילת המאה ה-20 עם תחנת הדרכים הנזכרת במפת מדבא בשם TO ENNATON (מילולית: "התשיעית"). זאת, בשל שימור מסוים של שם האתר בשם החורבה, בשל ממצאי תחנת הדרכים במקום, ובשל מיקומו של האתר בסביבות המיל התשיעי בדרך הרומית שבין ירושלים ללוד, היא דרך בית חורון

חורבת ג'עפר - ישוב שתחילתו בימי בית שני וסופו בתקופה המוסלמית הקדומה. נחפר לראשונה בתחילת שנות התשעים במקום בית בד משוכלל וכן קירות רבים של בתים שהשתמרו, בתוך כל בית ישנו בור מים. בחפירות שבוצעו בשנת 2014 נמצא בית בד נוסף באתר, בית מרחץ ביזנטי ובית יוצר לכלי חרס מתקופת בית אומייה.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אברהם שבות, גבעת זאב, מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד, הוצאת אריאל, תשנ"ג, 1993, עמ' 185

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  7. ^ נחלת ישראל , חבצלת, 11 ביולי 1890
  8. ^ קריאה !, הצבי, 17 במרץ 1893
  9. ^ ירושלם. י, חבצלת, 22 במרץ 1895
  10. ^ דברי ימי השבוע , הצבי, 26 באפריל 1895
  11. ^ 1 2 אהרון דולב, הספסרים של נבי סמואל, מעריב, 13 באפריל 1973
  12. ^ עמוס לבב, קונים "אופציות" לקרקעות בגדה בכסף מלא, מעריב, 28 ביוני 1976
  13. ^ עמוס לבב, ברוך מאירי, כאשר המוכתר מרמה ־ יורים ב"עוזי" והוא ממהר להחזיר את הכסף, מעריב, 20 בספטמבר 1977
  14. ^ אבינועם בר יוסף, השר יגאל הורביץ:"גזל של כסף יהודי בפרשת הקרקעות ביו"ש", מעריב, 18 בדצמבר 1985
  15. ^ גבעון החדשה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  16. ^ 1 2 עליה, קליטה, התיישבות – בדמות אשה אחת, עיתון אמנה, גיליון 20, דצמבר 2006
  17. ^ חמדת שני, אשה קטנה גדולה, עיתון בנימין, ינואר 2009
  18. ^ יוסף וולטר ויעקב ארז, 2 התנחלויות היו הבוקר ליד גבעון, מעריב, 27 בדצמבר 1978
  19. ^ מתנחלי גבעת־זאב התפנו מרצון לאחר הבטחה בכתב שיוחזרו לשם, מעריב, 28 בספטמבר 1980
  20. ^ עשרות התנחלו הבוקר ב"גבעת זאב" ליד גבעון, מעריב, 25 בינואר 1981
  21. ^ גבעת־זאב ־ שם העיר שתוקם ליד גבעון, מעריב, 31 בדצמבר 1980
  22. ^ התנחלות בגבעון דום, מעריב, 30 בינואר 1981
  23. ^ אבן פינה לגבעת זאב, דבר, 26 ביוני 1981
  24. ^ גבעת זאב כבר אלף משפחות, מעריב, 7 בדצמבר 1986
  25. ^ ברק רביד, בהודעה משותפת שפירסמו, ביקרו מנהיגי האיחוד האירופי את החלטת ישראל לחדש את הבנייה בגבעת זאב, וקראו לפרק מאחזים, באתר הארץ, 14 במרץ 2008
  26. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, "קיסריה החרדית": פעם דירת 4 חדרים עלתה 400 אלף שקל - היום 1.8 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2015
  27. ^ עקיבא אלדר, בכיר במשרד הביטחון מאשים: משרד השיכון פלש לאדמות פלסטיניות, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2012
  28. ^ ברוך קרא,מאת עמוס הראל, בן 17 נהרג בפיגוע ירי; כתר מלא על רמאללה, באתר הארץ, 27 ביולי 2001
  29. ^ נועם אמיר, ‏פיגוע בכביש 443: שלושה נפצעו מיידוי סלעים והשלכת בקת"בים, באתר מעריב אונליין, 21 ביוני 2016
  30. ^ יניר קוזין, ‏"סיפוח זוחל": נתניהו ביקש לדחות את הדיון בהצעת החוק "ירושלים רבתי", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2017
  31. ^ המחנת הצבאיים שאוזרחו בשלב זה היו: מחנה גבעון, בית אל, בית חורון ושבי שומרון. ראה עוד ב-אברהם שבות, העלייה אל ההר, ספריית בית אל, 2002, עמ' 81
  32. ^ עם סמל יישוב 3580; ראו גם שמות גאוגרפיים חדשים בישראל, ועדת השמות הממשלתית, תמוז, תשמ"ב
  33. ^ ע"פ ר. בן-בשט, א. סילברסטון, תכנון אזורי כולל-מטה-בנימין, תשמ"ד / 1983
  34. ^ לפי זה ההתיישבות החלה מוקדם יותר, בביתנים צבאיים ירדנים
  35. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 901.
  36. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 909.
  37. ^ בעקבות זה בוטל סמל היישוב שלו, ומאז נחשב כשכונה בתחומי גבעת זאב
  38. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 910.
  39. ^ פינוי בינוי או התחדשות עירונית?, 17 ביוני 2011, מקומון בראייה אחרת, גבעת זאב
  40. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 911–914.
  41. ^ בג"ץ 2332/10 יהודית בנימין נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, ניתן ב־13 בינואר 2012
  42. ^ יצחק דנון, ‏45 רוכשי קרקעות בנבי סמואל לביהמ"ש: שמואל עינב הוליך אותנו שולל, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
  43. ^ עידן לנדו, מה ההבדל בין פארק תיירותי לגדרות ומחסומים? בנבי סמואל אין הבדל, 14 בינואר 2014
  44. ^ נדב שרגאי, רוכשי הקרקע – היועץ המשפטי של הסוכנות ומאמן כדורגל, כל העיר, 19 בדצמבר 1980
  45. ^ בגין,בורג ושרון לא דיווחו לטדי על נבי־סמואל, כל העיר, 19 בדצמבר 1980
  46. ^ טדי מתקשה להכשיל תובנית נבי סמואל, כל העיר, 26 בדצמבר 1980
    הדר חורש, בנה ביתך בנבי סמואל, כל העיר, 25 במאי 1984
  47. ^ עמנואל רוזן, הר שמואל הוליד עכבר, מעריב, 24 בפברואר 1986
  48. ^ שחר אילן, הסדר קרקעות במורשת־בנימין, כל העיר, 30 באוקטובר 1987
  49. ^ שחר אילן, החרדים תובעים: יישוב חדש בנבי־ סמואל, כל העיר, 23 באוקטובר 1987
  50. ^ בג"ץ 300/92 - עמותת משתכני הר שמואל נ' ממשלת ישראל
  51. ^ הקלטת האבודה בפרשת דרעי, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
  52. ^ חיים לוינסון, במינהל האזרחי מזהירים מהונאות נדל"ן על אדמות פלסטינים בגבעת זאב, באתר הארץ, 28 ביוני 2015
  53. ^ רשימת הנבחרים לראש הרשות המקומית- בחירות 2008, באתר משרד הפנים