לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "עומר (יישוב)"

(דירוג 9)
 
==היסטוריה==
בתום [[מלחמת העצמאות]] הקימו קבוצה של חיילים מ[[חטיבת הנגב]] את קיבוץ '''אילתה''' באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר [[מושב שיתופי]]. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף ל[[תנועת המושבים]], אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי [[מפ"ם]]. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר{{הערה|{{מעריב||מושב נהרס בגלל פוליטיקה|1954/10/26|00206}}}}. בשנת 1960 נטלה על עצמה [[רסקו]] לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו{{הערה|{{על המשמר||סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר|1961/08/09|00613}}}}, נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מ[[ארגנטינה]]{{הערה|{{דבר||רסקו משפצת את מושב עומר|1960/07/11|00506}}{{ש}}{{דבר||רסקו בבאר שבע|1960/01/15|00922}}}}. חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של [[משק עזר|משקי עזר]] שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||כפר עירוני יוקם בנגב|1962/02/07|00222}}}} ובנייתו החלה בשנת 1962{{הערה|{{מעריב|רסקו|בתים בודדים|1963/09/24|01001|||Ad}}}}. בתחילה נקרא הכפר העירוני '''"מבוא ערד'''"{{הערה|{{על המשמר||בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא|1962/03/07|00621}}}}.
 
באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב{{הערה|{{דבר||אבן פינה לשיקום מושב עומר|1964/04/09|00305}}}}. בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע{{הערה|{{דבר||קשיים בנוה נוי|1965/04/07|00300}}}} ול"[[סביון (יישוב)|סביון]]" של האזור{{הערה|{{דבר|משולם עד|סביון ממזרח לבאר שבע|1966/02/23|01006}}}}. המושב השתייך לאיחודל[[האיחוד החקלאי|איחוד החקלאי]]{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|רוח קרבית בבני שמעון|1965/01/03|00802}}}}. בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה{{הערה|{{דבר||אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר|1969/06/02|00624}}}}. בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|הועד נבחר פה אחד|1970/07/21|02411}}}}. בשנת 1972 בנתה [[רסקו]] מאות בתים נוספים במקום{{הערה|{{דבר||עליית מחירים בבאר שבע|1972/03/07|01003}}}}.
 
בספטמבר 1974 חתם שר הפנים [[שלמה הלל]] על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית{{הערה|{{דבר|בקיצור|שר הפנים|1974/09/19|00213}}}}.
 
===שחייה===
בעומר גדלו ושחו שלושה שחיינים [[המשחקים האולימפיים|אולימפיים]], [[גיא ברנע]] ([[ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)|בייג'ינג 2008]]), [[אמרי גניאל]] ([[ישראל באולימפיאדת לונדון (2012)|לונדון 2012]]) ו[[זיו קלונטרוב]] ([[ישראל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|ריו דה ז'ניירו 2016]]). נוסף עליהם, גדלו ושחו ביישוב [[אהוד דקטר]] ו[[מיקה רבינוביץ']] אלופי ישראל, ובעבר התגורר גם השחיין [[אמיר גניאל]].
 
==ראו גם==
משתמש אלמוני