אמת
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
" אמת היא תובנה שקיומה של הצהרה או מציאות לא ניתנת להכחשה ."[1][2]
מבוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג "אמת" הוא אחד המושגים המורכבים שהעסיקו פילוסופים והוגים לאורך ההיסטוריה. אין תשובה חד משמעית לשאלה מהי אמת, שכן היא נחקרת ומשמעותה מתפתחת בתחומים שונים כמו פילוסופיה, לוגיקה, מדע, דת ועוד. מקובל להגדיר הצהרה[3] בשיטה דיכוטומית: אמת או שקר אך מסתבר שיש השגות גם בנושא זה. נקודות המחלוקת בדרך כלל הן על הפירוש של מציאות שעל קיומה אין עוררין. המושג "אמת" עומד במרכז השיח הפילוסופי, הדתי, המדעי והחברתי במשך אלפי שנים. הבנת משמעויותיו השונות והשלכותיו על חיינו היא חיונית להבנת העולם סביבנו.[4] לפיכך המושג "אמת" מעורר מחלוקות. הגדרת המושג תלויה בהקשר, בתפיסה האישית ובמסגרת הדיון. למרות הקושי בהגדרה מדויקת החיפוש אחר האמת הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים והוא חיוני להתפתחות האישית והחברתית.[5] הצהרות הן משפטים מתמטיים, פסוקים לוגיים, טענות, עמדות ואמונות אשר יכולים להיות אמת או שקר. הקניית משמעות להצהרה כרוכה בציון המציאות שלה ונסיבות אמירתה. בלוגיקה, במתמטיקה ובמדעי הטבע האמת מוגדרת כאקסיומה ואילו בתאולוגיה, פילוסופיה ובאפיסטמולוגיה מתקיים דיון בפירוש ובמשמעות של האמת ובשאלה האם וכיצד ניתן לדעת מהי האמת.[6] כבר בדתות עתיקות מוזכר נושא זה וגם הפילוסופיה היוונית עסקה בדרכים להגיע אליה. למעשה בני אדם הם תמיד סובייקטיבים בבחינת המציאות ולכן המטרה היא לחתור לרמה של אמת יותר בהירה ויותר וודאית כך גם במחקר ובפילוסופיה: כל הצהרה נדרשת לשאלה, בחינה והפרכה. כך התקדם המדע.
אתגרים בהגדרת האמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגדרת המציאות: מהי המציאות? האם יש מציאות אחת או יותר? אמת אחת או או כמה אמיתות המתייחסות לאותה מציאות?
- הוכחת האמת: כיצד נוכל להוכיח באופן חד משמעי שהצהרה היא אמת?
- ידע אנושי מוגבל: יכולתנו לתפוס את המציאות מוגבלת ולכן תמיד קיימת האפשרות לטעות.
- שינוי הידע: הידע שלנו מתפתח ומתעדכן כל הזמן ולכן מה שנראה כאמת היום יכול להיות שגוי מחר.
תאוריות של אמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך היסטוריה האנושית פילוסופים ולוגיקנים או כהני- דת וחוקרים פיתחו תיאוריות שמטרתן להגדיר שיטה עקבית ואחידה להגדרת הצהרה כאמת. כמה מהן מוצגות כאן.
תאורית ההתאמה (Correspondence Theory) : משפט ( הצהרה) הוא אמיתי אם הוא מתאר מצב קיים. [7] כלומר היא מתארת את העולם כפי שהוא באמת. אריסטו: "לומר על מה שקיים שהוא קיים ועל מה שאינו קיים שהוא אינו קיים, זה האמת." שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (פאזל):" אני יודע שהצלחתי להרכיב את התצריף כראוי, אם התמונה שעל האריזה זהה לתמונה שהתקבלה על ידי הרכבתו ". גישה זו היא אולי העתיקה מבין הגישות הפילוסופיות על האמת – ואחזו בה סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואוגוסטינוס.
תאורית העקביות (Coherence Theory) : (אקסיומה)-אמת מסתמכת על עקביות פנימית של טענות. [8] אמירה היא אמיתית אם היא משתלבת באופן עקבי עם מערכת של אמירות אחרות שאנו מקבלים כאמיתיות. דוגמה: " 2+3=5 ולכן 5-2=3. " ה.ל.א. גארט: "אמת היא תכונה של מערכת של אמונות ולא של אמונה בודדת." בדרך-כלל קבוצת הטענות מתארת את העולם האמיתי באופן הטוב והשלם ביותר.
תאורית הפרגמטיזם (Pragmatism Theory): אמת מתקיימת אם היא מועילה.[9] מסבירה תופעות ומאפשרת לנו להתמודד עם העולם. דוגמה: " חיידקים פתוגנים גורמים למחלות". ויליאם ג'יימס: "אידיאה היא אמיתית אם היא עובדת."
תאורית האוטונומיה של האמת: האמת ניכרת מעצמה ואינה צריכה ראייה. (בספרות תורנית מכונה "האמת עדה לעצמה").[10]
תאורית המסד (Foundationalism): כל אמת נקבעת לפי מסד ודאי כלשהו עליו היא חייבת להישען.[11] כלל האמיתות בעולם חייבות להישען ולהיקבע על פי אותה נקודת מסד ראשונית ודאית המקנה לכל השאר את אמיתתן אם הן אכן נשענות או נגזרות ממנה.
תיאורית הקונצנזוס : הצהרה היא אמת אם נוסחה על-ידי מי שהוסמך בנושא. גישה זאת אומצה בעיקר בשלושת הדתות המונותאיסטיות ומבטאת את הבסיס לכתבי הקודש .
מושגים בהצגת האמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]· אמת אובייקטיבית: אמת אינה תלויה בדעות או אמונות של אנשים. היא קיימת באופן עצמאי ומחכה להתגלות.[12]
· אמת אבסולוטית: ( מוחלטת) אמת נצחית ובלתי משתנה שאינה תלויה בזמן או במקום.[13] גורסת שהאמת קיימת בפני עצמה ואמנם יכולה להיקלט על ידי האדם אך הוא לא יוצר אותה. הגרסה התאולוגית של תפיסה זו גורסת כי "האלוהים הוא המקור הראשוני של האמת הנצחית שכמוה כאור. האדם המואר באורו של האלוהים יבחין באמת זו אשר מתאימה למחשבתו של אלוהים."
· אמת סובייקטיבית: אמת שתלויה בתפיסות האישיות של כל אחד. מה שנכון עבור אדם אחד, יכול להיות שגוי עבור אחר.[14] דוגמה : סיפור רשומון שבו 3 גרסאות אמת מציגות מציאות אחת [15]
אמת יחסית: מונח המנסה לנסח אמת שתלויה בהקשר ובמסגרת מסוימת כאשר לא בהכרח תתקיים בתנאים אחרים[13]
ניתן לפרש כל אחת מהתורות הללו כהגדרה של טבעה הבסיסי של האמת (ומכאן גם של השקר), או כקריטריון לקביעת ערך האמת של טענות ומשפטים.
היסטוריה של תפיסת האמת:
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג "אמת" הוא אחד המושגים הפילוסופיים הבסיסיים ביותר, והתפיסה שלו התפתחה והשתנתה לאורך ההיסטוריה האנושית.
מצרים העתיקה ומסופוטמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמת הייתה קשורה קשר הדוק לסדר הקוסמי. האלים שהיו מייצגים את הסדר וההרמוניה, נחשבו כמקור האמת האולטימטיבי. [16] האלים במצרים העתיקה, כגון רע, אמון ותות, ייצגו את הסדר הקוסמי והאמת האבסולוטית. הפרעה, כנציג האלים על הארץ, היה אמור לשמור על האמת והצדק. אסמכתאות: טקסטים בפירמידות, מכתבי אל-עמרנה ,ספר המתים, והירוגליפים המציגים את פרעה המקשר בין האדם והאלים. העיקרון שהשליט הוא בא- כחה של האלוהות, ולכן הוא מקור האמת האבסולוטית. הכהנים העובדים את האלים שימשו מקשרים למקור האמת ( האל או האלים) . סדר זה נשמר לאורך מאות שנים במצריים ובלבנט,[17] עליית המונותאיזם שמקורו בתורת משה נתנה מקור על- אנושי יחיד לקביעת האמת כאמת אבסולוטית. [18]
המעבר מפגניזם למונותיאיזם והשפעתו על האמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבר פגניות (מדתות רבות אלים) לדתות מונותאיסטיות, כמו היהדות, הנצרות והאסלאם, הביא לשינוי יסודי בתפיסת האמת. באמונות אלה, האמת נתפסת כגילוי אלוהי, והכתבים הקדושים נחשבים כמקור האמת האבסולוטית. הדבר הביא להגדרה ברורה יותר של טוב ורע, ולעלייה בחשיבותה של האמונה וההתנהגות המוסרית.[19]
המשמעות של המעבר הזה לתפיסת האמת הייתה עמוקה:
- ריכוז הסמכות: במקום מספר רב של אלים, הייתה רק ישות אחת שנחשבה למקור האמת. ולכן תיתכן רק אמת אחת.
- אוניברסליות: האמת הפכה לתופעה אוניברסלית, החלה על כל בני האדם.
- מוסר מוחלט: הדתות המונותאיסטיות הציעו מערכת מוסרית מוחלטת, המבוססת על מצוות אלוהיות.
האמת בתקופת המקרא והשופטים: לפני הבית הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסורת תפיסת האמת בתקופה המקראית ובפרט בתקופת השופטים הייתה שזורה עמוק באמונה הדתית ובקשר בלתי אמצעי בין האדם לאלוהים[20]. האמת לא נתפסה כמושג פילוסופי מופשט אלא כדרך חיים כצייתנות לחוקי האל וכחלק בלתי נפרד מהזהות הקולקטיבית של העם. קשר ישיר בין אדם לאמת המוחלטת מוצגת במקרא החל מהקשר הישיר בין אברהם לאלהים ועד לנביאים כמו אליהו, אלישע ושמואל. במקביל שימשו כהנים מקומיים, בעלי אוב ושופטים . "זקני העדה" בשבטים . הפגניות הכנענית התקיימה במקביל לתורת משה שלא היתה כתובה, והשפעתה על השיפוט בין אמת ושקר, טוב ורע היתה מקומית.
מקורות האמת המקראית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התורה: התורה, כפי שנמסרה למשה בהר סיני, נחשבת ביהדות למקור האמת האולטימטיבי. תוך סיפור הבריאה וההיסטוריה של עם ישראל. הסמכות הבלעדית לקביעת האמת ניתנה לכהנים [21]ולשופטים ושופטות[22] עד תקופת המלוכה.
- הנביאים: הנביאים היו דוברי האל, שקיבלו מסרים ישירים ממנו, היו מובילי המוסר החברתי והדתי המשותף ובדיעבד נקבע שחזו את האמת.
- הנסיון ההיסטורי: האירועים ההיסטוריים, כפי שתיארם המקרא, נחשבו כהוכחה לאמיתות התורה כמקור האמת של של האל
הפילוסופיה של מושג האמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני היות הפילוסופיה היוונית, ההסברים שניתנו לתופעות העולם היו מיתיים.
ערך מורחב – פילוסופיה קדם-סוקרטית
בפילוסופיה הקדם-סוקרטית, ניתן להבחין בשני זרמים:
- ערך מורחב – פרמנידס
- עבור פרמנידס (510-450 לפנה"ס) כמו עבור טאלס, אנקסימנדר, פיטגורס – שאלת היסוד של 'האמת' קשורה במהות הדברים ובהרכבם. על־פי התפיסה שמציג פרמנידס - המציאות היא אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי משתנה – ו"מה שישנו ישנו, ומה שאיננו איננו". מה שישנו לא יכול היה להתהוות או להיווצר ממה שאיננו, שכן מה שאיננו איננו. כמו כן מה שישנו אינו יכול להיעלם, להשתנות או לנוע. מה שנתפס בעינינו כשינוי או כתנועה, אם כן, אינו אלא אשליה. כמו כן, פרמנידס היה מבין הראשונים שהדגישו את ההבחנה החדה, שקיימת בין המציאות או הממשות כפי שהיא באמת, לבין התופעות כפי שהן נתפסות באמצעות החושים. פרמנידס קבע כי ידיעה אמיתית של הממשות נתפסת באמצעות השכל בלבד, מבלי שימוש בחושים.
הרקליטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הרקליטוס
- בניגוד לפרמנידס, במסתו 'על הטבע' הרקליטוס (535-475 לפנה"ס) מניח, שידיעת האמת היא פנימית ואינטואיטיבית, ואין לה צורך בתימוכין במסורת. כמו כן, 'השינוי' הוא מרכיב יסודי ומחויב של המציאות. מעולם מה שהיה אינו מה שיהיה – ואינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמים. המציאות היא בת חלוף וכל עצם הוא הרמוניה של מתחים מנוגדים. האחדות מתקיימת מהניגודים הנמצאים בה.
הספקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ספקנות
האסכולה הספקנית נוסדה בידי פירון מאליס (360-270 לפנה"ס) ותלמידו טימון מפליוס. הם גרסו כי הידיעה האובייקטיבית אינה אפשרית. היות שאין להשיג ודאות או ידיעה מוחלטת, הדרך לשלוות הנפש היא באמצעות ההימנעות מחריצת משפט. האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות, בטענה שאין אדם היכול לדעת הכול ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. הם סברו כי הוודאות לא ניתנת להשגה משום שאין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי. החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה. לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת. לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה. עליו לחתור להגיע למצב של שלוות נפש במקום לנסות להגיע לחקר האמת. היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום.
סוקרטס (469-399 לפנה"ס) היטה את הפילוסופיה מן העיון הפיזיים של הקדם-סוקרטיים אל תורת המוסר. השיטה הסוקרטית גורסת גילוי סתירות בדעות המקובלות, באמצעות העלאת שאלות. הוא עצמו לא כתב ספרים, אבל תלמידיו – לרבות אפלטון ואריסטו – הפיצו את רעיונותיו ועיבדו אותם.
אפלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אפלטון
אפלטון (429-347 לפנה"ס) התנגד לסופיסטים, שקידמו תמונה יחסית של האמת. כנגד השימוש המטעה של הלשון, הוא מציג 'שיח אמיתי' – ומנסח את תורת האידיאות שלו. אידיאות אלו הן ממשויות מושלמות, נצחיות ובלתי משתנות; ואילו, החפצים אינם אלא העתקים בלתי מושלמים של אותן האידיאות. בעולם החושים, העצמים אותם אנו רואים סביבנו דומים אך במעט לאידאות שלהם; כמשל, אנו רואים רק את צלליהן של אידאות על קירה של מערה בה אנו כלואים, שהן אך ורק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה, אשר מוארת על ידי השמש (משל המערה).
אריסטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אריסטו
ב'מטפיזיקה' ( I, XIII, XIV), אריסטו טוען שאין אפשרות להפריד בין הממשות לאידיאה. על מנת לדעת את האמת, יש לחקור את העולם המוחשי, במטרה להבין את הסיבה לתופעה. אריסטו מבחין בין חומר - מה שממנו הדבר עשוי - וצורה - שאפשר לאפיין, תוך הפשטה, בתור המתכונת בה החומר פועל. הוא טוען כי דברים קיימים מתוקף ארבע סיבות שהן למעשה ארבעה סוגים של הסברים: הסיבה החומרית עונה על השאלה "ממה הדבר עשוי", והיא מתייחסת הן לחומר הפיזי שממנו מורכב הדבר והן לחלקים שמהם הוא עשוי. הסיבה הצורנית עונה על השאלה "מה זה להיות הדבר הזה" והיא מתייחסת הן לתבנית לפיה מעוצב החומר והן לפעולה שלו בעולם. הסיבה הפועלת עונה על השאלה "מי יצר את הדבר" ומתייחס למי שהביא אותו לידי קיום. הסיבה התכליתית עונה על השאלה "לאיזו מטרה משמש הדבר" ומתייחסת למטרה שלשמה הוא קיים. הכיסא קיים כדי שישבו עליו ולכן זו תכליתו.
אוגוסטינוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אוגוסטינוס
אוגוסטינוס (354–430) הושפע מהאידיאליזם של אפלטון, ויישם אותו על הנצרות. הוא תופס את האמת כחוויה האולטימטיבית של החיים הרוחניים. האמת הנצחית מצויה באל, והיא הלוגוס שלו – הוא ישו. כיוון שבמהלך חייו שינה אוגוסטינוס את חשיבתו התאולוגית לכאן ולכאן, ניתן למצוא סתירות רבות בין חיבוריו המוקדמים לאלו המאוחרים. בימי נעוריו כתב מסה שנקראה 'על הבחירה החופשית' – De Libere Arbitrio, בה הציע, על פי התורה המניכאית, שהרוע הוא תוצאת הבחירה החופשית: האל רצה שתהיה לאדם בחירה חופשית ולכן נתן לו את הטוב והרע. אולם ב'עיר האלוהים' שינה אוגוסטינוס את השקפותיו: הוא טען, בעקבות פאולוס, שהעולם והאדם נבראו טובים, אבל החטא הקדמון שהוא יצר הגאווה, הסית את האדם לחשוב שהוא האדון וכך הוא נהיה משועבד לתאוותו ואין אפשרות לשנות את המצב הזה, אף ללא קיום מצוות ומעשים טובים. מאידך, לאדם יש אפשרות בחירה בין הטוב ובין הרע ואלוהים רק צופה ברוח קודשו בבחירה של האדם. הוא מבחין בין האמת החיצונית, לאמת הפנימית הנוצרית.
תומאס אקווינס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תומאס אקווינס
תומאס אקווינס (1225–1274) ניסה ליישב בין תורתו של אוגוסטינוס – שהושפע מאפלטון – לבין תורתו של אריסטו. מבחינה פילוסופית, תמך אקווינס בגישה של שילוב הרמוני בין אמונה לשכל. כממשיך דרכו הפילוסופית של אריסטו, באמונתו לפיה "הצורה" נותנת לחומר את "ישותו", הוא אף הרחיק לכת וסבר שאלוהים הוא התמצית הקיימת במדרג הצורות כולן. הוא התייחס לרצון חופשי כאל שורש האתיקה, כשהוא מציין שבני האדם הם חופשיים ביחס לאמצעים אבל לא ביחס למטרה ולכן רצון חופשי הוא רק אמצעי להשגת המטרה. אקווינס האמין כי כוחות שמימיים וכוחות טבע אינם סותרים אלה את אלה, אלא פועלים בצורה הרמונית זה לצד זה. בספרו "שמות שמימיים" כתב כי "אלוהים ניכר באמצעות כל הדברים, ועם זאת אין הוא חלק מן הדברים; אלוהים נודע בדרך הידע, ודרך הבערות היא העדר חכמה." אחת מתרומותיו היותר משמעותיות לדרך החשיבה המערבית, הייתה אמונתו כי להתפתחות הציוויליזציה האנושית יש משמעות אמיתית, וכי לחיים רוחניים ואינטלקטואליים יש ערך רב, במיוחד בהקשר זה.
רנה דקרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אני חושב, משמע אני קיים
יש הרואים בדקארט (1596–1650) את ההוגה המודרני הראשון אשר סיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כאשר אלו החלו להתפתח. כדי לנסות לומר דבר בעל משמעות על העולם, ביקש דקארט לצאת מנקודת מוצא כלשהי שעליה יוכל להישען בבואו לדון במהותו של העולם. נקודת מוצא זו, הוא קבע, תהיה אמת ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את אותה נקודת מוצא גולל בספרו "ההגיונות". כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק. מטרת הספקנות המתודולוגית היא להגיע לנקודת-הוודאות, וזאת בניגוד לספקנות המנסה לערער על תמונת-המציאות (כגון הספקנות הפירוניסטית, או הסטואית, אשר מטרתה להביא את הספקן לשלוות-הנפש). לפי דקארט, העובדה הראשונית היחידה בה הוא יכול להיות בטוח היא שהוא עצמו קיים, וחושב. זאת מהסיבה הבאה: הוא טוען תחילה שהוא קיים וחושב. אם נטען שהוא טועה, ניאלץ לטעון עם זאת שהוא קיים (כדי שיוכל לטעות), וגם שהוא חושב. מכאן מוכרח שהוא קיים וחושב.
אמת ומוסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ההיסטוריה, היו מושגי האמת והמוסר כרוכים זה בזה. בשפה העברית למשל, ניתן בקלות להבחין בבסיס האטימולוגי והשורשי המשותף של המילים "צודק" ו"צדק", וכן קיימת המילה (העתיקה) "צידקה" (בצורה "צידקתו" למשל), שמציגה תפיסה שרואה באמת ובמוסר יחידה אחת.
עם זאת, כיום נפוצה ההפרדה בין אמת ומוסר, שרואה באמת "עובדות קרות" אובייקטיביות, ובמוסר ערכים סובייקטיביים. את ההפרדה הזו ניתן לקשר לעיסוק הפילוסופי בבעיית הראוי-מצוי.
ערך האמת בדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דתות שונות בכל העולם מייחסים חשיבות למושג אמת והתרחקות מהשקר.
גלוי האמת בבית המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקיד המשפט הוא בין היתר לגלות את האמת באמצעות ברור עובדות, זאת ניתן על ידי ראיות שמוכיחות את גרסתך, או מפריכות את גרסת הצד שמשקר, כמו כן באמצעות חקירת עדים על מנת לקבוע את מהימנות העדים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב אליעזר מלמד, אמירת אמת, ליקוטים ב,ב
- ננה אריאל, משחקי כנות, באתר הזמן הזה, מרץ 2023
אמת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יובל נח הררי, נקסוס. קיצור תולדות המידע מתקופת האבן לבינה מלאכותית, ישראל: דביר, 2024, עמ' 34-37
- ^ גלעד ברעלי, [RL = {http://www.jstor.org/stable/23354554}, Truth, Error, and Fiction in Spinoza / אמת, טעות ובדיה אצל שפינוזה},], yyun: The Jerusalem Philosophical Quarterly / עיון: רבעון פילוסופי}, נ"ו, מרכז ש. ה. ברגמן לעיון פילוסופי},, 2007, עמ' {155--182, JSTOR article{31b94083-c7a5-3705-b7a3-fb29cca8f65b,
- ^ הצהרה היא היגד דטרמיניסטי, הקובע עמדה ברורה בנושא מוגדר
- ^ Paul Weiss, Truth and Reality, The Review of Metaphysics 34, 1980, עמ' 57–69
- ^ Scott. Soames, Understanding truth, USA: Oxford University Press,, 1999, עמ' 2-10
- ^ חגית בנבג'י, Hagit Benbaji, Truth, Justification, and Sense / אמת, הצדקה ומובן, Iyyun: The Jerusalem Philosophical Quarterly / עיון: רבעון פילוסופי נ"ט, 2010, עמ' 143–152
- ^ Edward MacKinnon, The Truth of Scientific Claims, Philosophy of Science 49, 1982-09, עמ' 437–462 doi: 10.1086/289070
- ^ James O. Young, The Coherence Theory of Truth, 1996-09-03
- ^ Haack, Susan, . "The pragmatist theory of truth." ., The British Journal for the Philosophy of Science 27.3, (1976):, עמ' 231-249
- ^ יהוידע עמיר, Man's Part of the Truth—The Concept of Truth in" The Star of Redemption"/חלק האדם באמת על מושג האמת של'כוכב הגאולה', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, 1996, עמ' 557–586
- ^ Laurence BonJour, Foundationalism and the External World, Philosophical Perspectives 13, 1999, עמ' 229–249
- ^ נחום בנארי, על אמת ושקר (קצת אמיתות ישנות), Moznaim / מאזנים ט"ו (לח), 1962, עמ' 304–307
- ^ 1 2 מאמר בנושא האם ניתן להוכיח אמת אבסולוטית בצורה מדעית / לוגית ?, באתר www.article.co.il
- ^ אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת אבסולוטית - מהי? איך להגיע אליה? ✔אמת מוחלטת.. אמת אוניברסאלית. פילוסופיה (ספקנות, סקפטיציזם / סקפטיות, פירוניזם ..., באתר www.eip.co.il
- ^ גלעד ברעלי, Gilead Bar-Elli, Leibniz's Conception of Truth / מושג האמת של לייבניץ, Iyyun: The Jerusalem Philosophical Quarterly / עיון: רבעון פילוסופי ל"ד, 1985, עמ' 185–200
- ^ נילי שצ'ופק, Nili Shupak, Egyptian 'Prophecy' and Biblical Prophecy / ה'נבואה' במצרים הקדומה והנבואה המקראית: הגדרת ספרות ה'נבואה' במצרים הקדומה לאור הנבואה במקרא, Shnaton: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יא, 1997, עמ' 252–282
- ^ בנימין אופנהיימר, B. Uffenheimer, The "Awakeners" — A Cultic Term From the Ancient Near East / "המעוררין" – מונח פולחני עתיק מן המזרח הקדמון, Lĕšonénu: A Journal for the Study of the Hebrew Language and Cognate Subjects / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה ל, 1966, עמ' 163–174
- ^ יעקב מילגרום, כשוף, מונותיאיזים וטעויותיו של משה, Beit Mikra: Journal for the Study of the Bible and Its World / בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו לו, 1990, עמ' 42–55
- ^ יחזקאל קויפמן, תורת הנביאים, Moznaim / מאזנים ט"ו, 1942, עמ' 234–243
- ^ ראה יהושע י"א,ו
- ^ ראה שמואל א', ל"א,כ"ז-ל"א
- ^ ראה שופטים, ד,ד.
