עמוס ירון – הבדלי גרסאות

עמוס ירון
	האלוף עמוס ירון, בעת שכיהן כנספח צה"ל בארצות הברית
לידה	1 באפריל 1940 (בן 84); חולון, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1957
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד הנח"ל המוצנח; מפקד בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים; מפקד חטיבה 646; מפקד חטיבת הצנחנים; מפקד אוגדת יהודה; ראש מחלקת מבצעים במטה הכללי; קצין חי"ר וצנחנים ראשי; מפקד אוגדה 96; ראש אגף כוח אדם; נספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; הלחימה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל משרד הביטחון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:09, 18 בינואר 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עמוס ירון (רוזנברג) (נולד ב-1 באפריל 1940 בחולון) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, שימש יושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) ומשמש דירקטור חיצוני של השותפות המוגבלת דלק-קידוחים^[1], שהיא אחת מהחברות בתאגיד הגז של יצחק תשובה.

ביוגרפיה

שירותו בצה"ל

ירון התגייס לצבא במסגרת גרעין נח"ל ב-1957, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וב-1959 סיים קורס קציני חי"ר. שימש מדריך בבית הספר לקצינים, ולאחר מכן שירת במספר תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים ובהם כמפקד פלוגה^[2], והשתתף בקורס קומנדו בארצות הברית^[3]. במלחמת ששת הימים שימש קצין האג"ם של חטיבה 55 שהשתתפה בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים^[4]. בשנת 1970 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח^[5] ובינואר 1971 השתתף כאחד ממפקדי הכוחות^[6] בפשיטת צה"ל ללבנון במבצע ברדס 20^[7]. בהמשך שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים ופיקד על כוח במבצע ברדס 54–55 ובמבצע אביב נעורים.

במלחמת יום הכיפורים, ב-11 באוקטובר 1973 פיקד על מבצע פונטיאק^[8], בו הובילו מסוקי יסעור כוח בן 22 לוחמים ובהם תותחנים מצוידים בשני תותחי M-102 ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, לג'בל עתקה במצרים. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר–סואץ והסב להם נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים^[9].

ביוני 1974 מונה למפקדה הראשון של עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים ושירת בתפקיד עד אוגוסט 1976. לאחר מכן מונה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. בתקופתו בפיקוד ספגה החטיבה את תאונת האימונים הקשה בתולדות צה"ל, כשמסוק יסעור התרסק ועימו 44 מלוחמי החטיבה ו-10 אנשי צוות אוויר, במה שכונה אסון הנ"ד. לאחר שנודע לו על האסון שהתרחש החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש במלחמה ואינם מהווים סיבה לעצור את מהלכי הכוחות^[10].

בתפקידו הבא, בשנים 1978–1980, הקים את אוגדת יהודה. ב-1980–1981 – שימש ראש מחלקת מבצעים במטה הכללי. ב-1981 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר)^[11], ובמקביל שירת כמפקד עוצבת האש^[12].

במלחמת לבנון הראשונה (1982) פיקד על האוגדה בנחיתה בשפך נהר האוואלי והלחימה עד ביירות^[13], ולאחר מכן שימש כמפקד כוחות צה"ל בגזרת ביירות, בין השאר בתקופה שבה אירע טבח סברה ושתילה^[14]. ירון, שיוצג בידי עו"ד אורי סלונים, העיד בפני ועדת כהן וטען שנקט בכל הפעולות והאמצעים שהיה ניתן לנקוט לאחר ששקל באופן סביר את המידע שהיה בפניו. לאחר שהוזהר בידי הוועדה הוא בחר שלא להציג עדות נוספת או לחקור עדים אלא הסתפק בתגובה בכתב למסקנות הביניים של הוועדה^[15]. בדו"ח ועדת כהן נקבע שירון היה מודע למוסר הלחימה המפוקפק של הפלנגות, אך לאור מקרים קודמים של שיתוף פעולה בהם לא היו חריגות והאמון שנבנה עימם^[16], הסתפק באזהרות שהשמיע כלפיהם שלא לפגוע בנשים וילדים. הוועדה קבעה שאזהרות אלו לא היו מספיקות, במיוחד לאחר רצח בשיר ג'ומאייל. הוועדה גם קבעה שלאחר שהגיעו אליו ידיעות על מספר גדול של הרוגים ואפשרות לרצח נשים וילדים, לא טרח לבדוק את נכונות המידע ולא נקט פעולות למנוע את הטבח^[17]. בעקבות זאת קבעה הוועדה שהוא לא יוכל לשאת תפקיד פיקודי למשך שלוש שנים לפחות^[18]. בהתאם להמלצות ועדת כהן חדל ב-1 במרץ 1983 מלשמש כמפקד עוצבת האש ונותר קצין חי"ר וצנחנים ראשי^[19].

במאי 1983 החליט הרמטכ"ל, משה לוי, למנותו לראש אגף כוח אדם (אכ"א), אך שר הביטחון, משה ארנס, בהתאם לחוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של משרד הביטחון והפרקליט הצבאי הראשי, לא הסכים לכך. פגישה של ירון עם ראש הממשלה, מנחם בגין, יישרה את ההדורים וירון זכה במינוי, אך מבלי לקבל דרגת אלוף^[20]. ירון כיהן בתפקיד בתקופה של קיצוצים על רקע המשבר הכלכלי במדינת ישראל ומלחמת לבנון הראשונה ובהתאם לכך החליט החלטות שונות של קיצוצים, בהם הדרישה שחיילות שיוצאות לקורס קצינים תתחייבנה להתנדב לשירות סדיר נוסף של חצי שנה^[21]. כן טיפל רבות במשא ומתן עם ארגוני המחבלים לשחרור שבויי צה"ל^[22] והשתתף במשא ומתן על עסקת ג'יבריל^[23]. במהלך תפקידו אסר על ביקורים של חיילים במוסדות דת והרצאות של רבנים בפני חיילים, על רקע טענות להחזרה בתשובה בצה"ל^[24].

הועלה לדרגת אלוף בינואר 1984^[25]. בדצמבר 1985 יצא לחופשת לימודים קצרה^[23] ובינואר 1986 הוכרז על מינויו לנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה^[26]. לאחר שהגיע לארצות הברית הועלו התנגדויות לשירותו בתפקיד על רקע פרשת סברה ושתילה, אולם אלו הוסרו בלחצה של ישראל^[27] וירון מילא את התפקיד עד יוני 1989. ב-1990, לאחר 33 שנות שירות, השתחרר משירותו בצה"ל.

לאחר פרישתו מצה"ל

עוד בהמלך חופשת השחרור שלו, באוקטובר 1989, מונה למנכ"ל חברת "פמ"א - פיתוח משאבי אנרגיה", שעסקה בפיתוח דרכים להפקת אנרגיה מפצלי שמן במישור רותם^[28].

ב-1990, סמוך לשחרורו מצה"ל, מונה ירון על ידי הרמטכ"ל דן שומרון לעמוד בראש ועדת חקירה שתבדוק את הנסיבות שהביאו לאסון צאלים א' (יולי 1990).

מאז שנת 1990 שימש ירון כמנכ"ל חברת הבנייה א. דורי, וכחבר דירקטוריון של מספר חברות שבבעלותה^[^{דרוש מקור]}. מ-1992 שימש דירקטור בחברת בארות תעשיות בע"מ^[^{דרוש מקור]}.

בנובמבר 1999 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. בשנת 2001 ניהל את המשא ומתן עם בכירי מערכת הביטחון הסינית בעת משבר ה"פאלקון". שפרץ לאחר שישראל ביטלה עסקה למכירת מטוסי התראה לסין בעקבות לחץ שהפעילה ארצות הברית^[29].

ביוני 2003, בית משפט בבלגיה פסק כי הוא רשאי להעמיד לדין את ירון, באשמת פשעים נגד האנושות על בסיס סמכות שיפוט אוניברסלית. החלטת בית המשפט התקבלה בדיון בעתירתם של 23 פלסטינים ולבנונים שהם או בני משפחותיהם נפגעו בטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במהלך מלחמת לבנון^[30].

ירון שימש בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון עד 15 בספטמבר 2005, אז החליף אותו יעקב תורן בתפקיד^[31]. ירון נאלץ להתפטר בעקבות לחצם של אנשי הממשל האמריקאי: שטענו כי ירון שיקר כאשר נשאל על שדרוג כלי הטיס הבלתי מאויש (כטב"ם) הארפי עבור סין. לטענת האמריקאים, ירון טען כי מדובר בתיקונים בלבד, בעוד שבפועל דובר בשדרוג משמעותי של הכטב"ם^[32].

בשנת 2006 מונה לראש ועדת בירור לנסיבות בריחתו של האנס בני סלע^[33].

במאי 2008 מונה ליושב ראש חברת קצא"א^[34]. בנובמבר 2012 סיים את תפקידו כיושב ראש קצא"א.

היה חבר בוועדת שמגר שעסקה בקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים והתנהלה בין השנים 2010 עד 2012^[35].

פרטים אישיים

ירון הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (קורס פו"ם), המכללה לפיקוד ומטה של המארינס בארצות הברית והמכללה לביטחון לאומי (מב"ל). הוא נשוי לאילנה, אב לשני ילדים. בנו, רון ירון, הוא עורך התוכנית אולפן שישי בקשת 12.

לקריאה נוספת

איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 89.
זאב שיף ואהוד יערי, "מלחמת שולל", הוצאת שוקן, 1984.
יורם יאיר (ייה), "אתי מלבנון", תל אביב: הוצאת מערכות, 1990.
אלישיב שמשי, "ארדוף אויביי ואשיגם", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2019

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמוס ירון בוויקישיתוף

קורות חייו של עמוס ירון(הקישור אינו פעיל) בדף "מפקדי החטיבה" באתר חטיבת הצנחנים
קורות חייו של עמוס ירון באתר חדשות מחלקה ראשונה
עמירם ברקת, ‏עמוס ירון: "חייבים להקים כאן מתקן הנזלת גז", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2012.
עידן גרינבאום וליאור גוטמן, יו"ר קצא"א: "עסקי הדלק לא נעשים באור היום", באתר כלכליסט, 1 באפריל 2010.
חנן גרינברג, מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון פורש מתפקידו, באתר ynet, 30 באוגוסט 2005.
גיא לשם, אחד מיועציו של אהוד ברק: "עמוס ירון הוא בן בית בלשכת השר - הוא יכול לפריע לו גם באמצע הדיון החשוב ביותר", באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2007.
אדריאן פילוט, "כלכליסט", עמוס ירון מונה ליו"ר קצא"א, באתר ynet, 1 ביוני 2008.
ynet, עמוס ירון: "לא היה מנוס ממעצר יצחק יעקב", באתר ynet, 30 באפריל 2001.
יעקב ארז, המחמאה הגדולה שקיבל חיל הרגלים, מעריב, ‏7 בינואר 1983.

הערות שוליים

^ אורן פרסיקו, אביו של עורך ידיעות אחרונות: דירקטור אצל יצחק תשובה, באתר העין השביעית, 10 בנובמבר 2015
^ אלישיב שמשי, "ארדוף אויביי ואשיגם", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2019, עמוד 180, "בשנת 1957 התגייס לצבא, התנדב לצנחנים ובמסגרת גרעין נח"ל הוצב בגדוד 50. הוא הוכשר בגדוד כלוחם, עבר קורס מ"כים וסיים בשנת 1959 קורס קציני חי"ר. לאחר תפקידים אחדים מונה למ"פ בגדוד 50.
^ עמוס ירון, ‏קורס ריינג'רים בצבא ארה"ב, מערכות גיליון 177 אוגוסט 1966 .
^ אורי מילשטיין, ירושלים שלו: ההחלטה הגורלית שקיבלו מוטה גור ומשה דיין ב-67, מעריב, ‏ 25 ביולי 2015.
^ שיר פילו, בין דפי ההיסטוריה, אתר זרוע היבשה, 12 ביולי 2010.
^ גל פרל פינקל‏, מפקד גדול מפצה בעוז רוחו על כל החסרונות, באתר וואלה‏, 14 באפריל 2019.
^ מבצע ברדס 20, באתר של חטיבת הצנחנים.
^ יובל אפרת, ‏היום מלחמה, מערכות גיליון 391 אוקטובר 2003 .
^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על מבצע פונטיאק עליו פיקד עמוס ירון
^ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה: יציאה מפרופורציות, הארץ, 30 ביולי 2010.
^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.
^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22 ביולי 2011.
^ דורון אלמוג, ‏הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמודים 26–31 .
^ זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמודים 333–349.
^ אורי סלונים, מכתב פרקליטיו של תא"ל עמוס ירון, מעריב, 10 בדצמבר 1982
^ דבש"א, תא"ל ירון: לו ישבו בועדת החקירה 3–4 אלופים לשעבר, דבר, 24 במרץ 1983
^ מפקד האוגדה, תת אלוף עמוס ירון, דבר, 9 בפברואר 1983
^ טלי זלינגר, אוירה כבדה בצה"ל ובמערכת הבטחון, דבר, 9 בפברואר 1983; המשך
^ טלי זלינגר, אלוף יהושע שגיא סיים תפקידו ראש אמ"ן, דבר, 2 במרץ 1983
^ יעקב ארז, מפקד הכוח שכבש רצועת החוף, מעריב, 17 במאי 1983
טלי זלינגר, הדרמה שמאחורי הקלעים של מינוי תא"ל ירון, דבר, 17 במאי 1983
^ יוארך שירותן של המבקשות להיות קצינות בצה"ל, מעריב, 16 באפריל 1984
^ אלוף ירון: כרגע לא אכפת לי לחטוף סטירות לחי, מעריב, 13 ביולי 1984
^ ¹ ² שחיקת השכר, מעריב, 20 בדצמבר 1985
^ עמנואל רוזן, מסיונריות - לא אצלנו, בצה"ל, מעריב, 6 בדצמבר 1985
^ י. ולטר, ירון - אלוף, מעריב, 13 בינואר 1984
^ עודד גרנות, האמריקנים אינם מסתייגים ממינוי ירון, מעריב, 21 בינואר 1986
^ ארה"ב הסירה התנגדותה למינוי ירון כנספח צה"ל, מעריב, 23 באוקטובר 1986
^ שמואל טל, ינהל את חברת פיתוח משאבי אנרגיה, חדשות, 27 באוקטובר 1989
^ אלוף בן, עמוס ירון ייצא לסין לפתור משבר ה"פאלקון", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2001
דרור מרום, ‏גורם ביטחוני בכיר: סין תראה את ביטול עיסקת ה"פאלקון" כביטול הסכם מדיני, באתר גלובס, 21 ביוני 2000
^ יוסי מלמן, בימ"ש בלגי אישר להעמיד לדין עמוס ירון על "פשע נגד האנושות", באתר הארץ, 11 ביוני 2003
^ יעקב תורן - מנכ"ל משרד הביטחון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2005
מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הודיע על פרישה על רקע המשבר עם ארה"ב, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005
^ רן דגוני, וושינגטון, ‏ה"תקלה" של עמוס ירון בוושינגטון, באתר גלובס, 22 במרץ 2005
^ גיא לשם, אלוף בקשרים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2007
^ ליאור ברון וזאב קליין, ‏מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון, מונה ליו"ר חברת קצא"א, באתר גלובס, 1 ביוני 2008
^ גילי כהן, ועדת שמגר: יש להקשיח עמדות במו"מ עתידי על שחרור שבויים, באתר הארץ, 6 בינואר 2012

[1] אורן פרסיקו, אביו של עורך ידיעות אחרונות: דירקטור אצל יצחק תשובה, באתר העין השביעית, 10 בנובמבר 2015

[2] אלישיב שמשי, "ארדוף אויביי ואשיגם", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2019, עמוד 180, "בשנת 1957 התגייס לצבא, התנדב לצנחנים ובמסגרת גרעין נח"ל הוצב בגדוד 50. הוא הוכשר בגדוד כלוחם, עבר קורס מ"כים וסיים בשנת 1959 קורס קציני חי"ר. לאחר תפקידים אחדים מונה למ"פ בגדוד 50.

[3] עמוס ירון, ‏קורס ריינג'רים בצבא ארה"ב, מערכות גיליון 177 אוגוסט 1966 .

[4] אורי מילשטיין, ירושלים שלו: ההחלטה הגורלית שקיבלו מוטה גור ומשה דיין ב-67, מעריב, ‏ 25 ביולי 2015.

[5] שיר פילו, בין דפי ההיסטוריה, אתר זרוע היבשה, 12 ביולי 2010.

[6] גל פרל פינקל‏, מפקד גדול מפצה בעוז רוחו על כל החסרונות, באתר וואלה‏, 14 באפריל 2019.

[7] מבצע ברדס 20, באתר של חטיבת הצנחנים.

[8] יובל אפרת, ‏היום מלחמה, מערכות גיליון 391 אוקטובר 2003 .

[9] יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על מבצע פונטיאק עליו פיקד עמוס ירון

[10] עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה: יציאה מפרופורציות, הארץ, 30 ביולי 2010.

[11] עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005.

[12] אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22 ביולי 2011.

[13] דורון אלמוג, ‏הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמודים 26–31 .

[14] זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמודים 333–349.

[15] אורי סלונים, מכתב פרקליטיו של תא"ל עמוס ירון, מעריב, 10 בדצמבר 1982

[16] דבש"א, תא"ל ירון: לו ישבו בועדת החקירה 3–4 אלופים לשעבר, דבר, 24 במרץ 1983

[17] מפקד האוגדה, תת אלוף עמוס ירון, דבר, 9 בפברואר 1983

[18] טלי זלינגר, אוירה כבדה בצה"ל ובמערכת הבטחון, דבר, 9 בפברואר 1983; המשך

[19] טלי זלינגר, אלוף יהושע שגיא סיים תפקידו ראש אמ"ן, דבר, 2 במרץ 1983

[20] יעקב ארז, מפקד הכוח שכבש רצועת החוף, מעריב, 17 במאי 1983
טלי זלינגר, הדרמה שמאחורי הקלעים של מינוי תא"ל ירון, דבר, 17 במאי 1983

[21] יוארך שירותן של המבקשות להיות קצינות בצה"ל, מעריב, 16 באפריל 1984

[22] אלוף ירון: כרגע לא אכפת לי לחטוף סטירות לחי, מעריב, 13 ביולי 1984

[שחיקה-23] ¹ ² שחיקת השכר, מעריב, 20 בדצמבר 1985

[24] עמנואל רוזן, מסיונריות - לא אצלנו, בצה"ל, מעריב, 6 בדצמבר 1985

[25] י. ולטר, ירון - אלוף, מעריב, 13 בינואר 1984

[26] עודד גרנות, האמריקנים אינם מסתייגים ממינוי ירון, מעריב, 21 בינואר 1986

[27] ארה"ב הסירה התנגדותה למינוי ירון כנספח צה"ל, מעריב, 23 באוקטובר 1986

[28] שמואל טל, ינהל את חברת פיתוח משאבי אנרגיה, חדשות, 27 באוקטובר 1989

[29] אלוף בן, עמוס ירון ייצא לסין לפתור משבר ה"פאלקון", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2001
דרור מרום, ‏גורם ביטחוני בכיר: סין תראה את ביטול עיסקת ה"פאלקון" כביטול הסכם מדיני, באתר גלובס, 21 ביוני 2000

[30] יוסי מלמן, בימ"ש בלגי אישר להעמיד לדין עמוס ירון על "פשע נגד האנושות", באתר הארץ, 11 ביוני 2003

[31] יעקב תורן - מנכ"ל משרד הביטחון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2005
מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הודיע על פרישה על רקע המשבר עם ארה"ב, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005

[32] רן דגוני, וושינגטון, ‏ה"תקלה" של עמוס ירון בוושינגטון, באתר גלובס, 22 במרץ 2005

[33] גיא לשם, אלוף בקשרים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2007

[34] ליאור ברון וזאב קליין, ‏מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון, מונה ליו"ר חברת קצא"א, באתר גלובס, 1 ביוני 2008

[35] גילי כהן, ועדת שמגר: יש להקשיח עמדות במו"מ עתידי על שחרור שבויים, באתר הארץ, 6 בינואר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 === לאחר פרישתו מצה"ל ===
-עוד בהמלך חופשת השחרור שלו, באוקטובר 1989, מונה למנכ"ל חברת "פמ"א - פיתוח משאבי אנרגיה", שעסקה בפיתוח דרכים להפקת אנרגיה מ[[פצלי שמן]] ב[[מישור רותם]]{{הערה|{{מעריב|שמואל טל|ינהל את חברת פיתוח משאבי אנרגיה|19891027|24}}}}.
+עוד בהמלך חופשת השחרור שלו, באוקטובר 1989, מונה למנכ"ל חברת "פמ"א - פיתוח משאבי אנרגיה", שעסקה בפיתוח דרכים להפקת אנרגיה מ[[פצלי שמן]] ב[[מישור רותם]]{{הערה|שמואל טל, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1989/10/27/01/article/24?&srpos=2&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%9e%d7%a9%d7%90%22%d7%91-------------1 ינהל את חברת פיתוח משאבי אנרגיה], חדשות, 27 באוקטובר 1989}}.
 ב-[[1990]], סמוך לשחרורו מצה"ל, מונה ירון על ידי ה[[רמטכ"ל]] [[דן שומרון]] לעמוד בראש [[ועדת חקירה (צה"ל)|ועדת חקירה]] שתבדוק את הנסיבות שהביאו ל[[אסון צאלים א']] (יולי 1990).
@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 מאז שנת 1990 שימש ירון כמנכ"ל חברת הבנייה [[א. דורי]], וכחבר [[דירקטוריון]] של מספר חברות שבבעלותה{{מקור}}. מ-[[1992]] שימש דירקטור בחברת בארות תעשיות בע"מ{{מקור}}.
+בנובמבר [[1999]] מונה למנכ"ל [[משרד הביטחון]]. בשנת 2001 ניהל את המשא ומתן עם בכירי מערכת הביטחון הסינית בעת משבר ה"פאלקון". שפרץ לאחר שישראל ביטלה עסקה למכירת מטוסי התראה לסין בעקבות לחץ שהפעילה ארצות הברית{{הערה|{{הארץ|אלוף בן|עמוס ירון ייצא לסין לפתור משבר ה"פאלקון"|1.759719|27 בדצמבר 2001}}{{ש}}{{גלובס|דרור מרום|גורם ביטחוני בכיר: סין תראה את ביטול עיסקת ה"פאלקון" כביטול הסכם מדיני|249960|21 ביוני 2000}}}}.
-בנובמבר [[1999]] מונה למנכ"ל [[משרד הביטחון]]. הוא שימש בתפקיד זה עד 15 בספטמבר [[2005]], אז החליף אותו [[יעקב תורן]] בתפקיד{{הערה|{{גלובס|גל ניסים|מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, דחה הצעת שרון להתמנות למנכ"ל חברת החשמל|943400|9 באוגוסט 2005}}}}. ירון נאלץ להתפטר בעקבות לחצם של אנשי הממשל האמריקאי: שטענו כי ירון שיקר כאשר נשאל על שדרוג [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאויש]] (כטב"ם) [[הארפי]] עבור [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. לטענת האמריקאים, ירון טען כי מדובר בתיקונים בלבד, בעוד שבפועל דובר בשדרוג משמעותי של הכטב"ם{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|ה"תקלה" של עמוס ירון בוושינגטון|896434|22 במרץ 2005}}}}.
+ביוני 2003, בית משפט בבלגיה פסק כי הוא רשאי להעמיד לדין את ירון, באשמת [[פשעים נגד האנושות]] על בסיס [[סמכות שיפוט אוניברסלית]]. החלטת בית המשפט התקבלה בדיון בעתירתם של 23 פלסטינים ולבנונים שהם או בני משפחותיהם נפגעו בטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במהלך מלחמת לבנון{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|בימ"ש בלגי אישר להעמיד לדין עמוס ירון על "פשע נגד האנושות"|1.887808|11 ביוני 2003}}}}.
-בשנת [[2006]] מונה לראש [[ועדת בירור]] לנסיבות בריחתו של ה[[אנס]] [[בני סלע]].
+ירון שימש בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון עד 15 בספטמבר [[2005]], אז החליף אותו [[יעקב תורן]] בתפקיד{{הערה|{{הארץ||יעקב תורן - מנכ"ל משרד הביטחון|1.1041569|5 בספטמבר 2005}}{{ש}}{{הארץ||מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הודיע על פרישה על רקע המשבר עם ארה"ב|1.1544105|30 באוגוסט 2005}}}}. ירון נאלץ להתפטר בעקבות לחצם של אנשי הממשל האמריקאי: שטענו כי ירון שיקר כאשר נשאל על שדרוג [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאויש]] (כטב"ם) [[הארפי]] עבור [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. לטענת האמריקאים, ירון טען כי מדובר בתיקונים בלבד, בעוד שבפועל דובר בשדרוג משמעותי של הכטב"ם{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|ה"תקלה" של עמוס ירון בוושינגטון|896434|22 במרץ 2005}}{{ש}}}}.
+בשנת [[2006]] מונה לראש [[ועדת בירור]] לנסיבות בריחתו של ה[[אנס]] [[בני סלע]]{{הערה|{{הארץ|גיא לשם|אלוף  בקשרים|1.1466654|20 בדצמבר 2007}}}}.
 במאי 2008 מונה ליושב ראש [[חברת קצא"א]]{{הערה|{{גלובס|ליאור ברון וזאב קליין|מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון, מונה ליו"ר חברת קצא"א|1000347654|1 ביוני 2008}}}}. בנובמבר 2012 סיים את תפקידו כיושב ראש קצא"א.
-היה חבר ב[[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)|וועדת שמגר]] שעסקה בקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים והתנהלה בין השנים 2008-2012.
+היה חבר ב[[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)|וועדת שמגר]] שעסקה בקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים והתנהלה בין השנים 2010 עד 2012{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|ועדת שמגר: יש להקשיח עמדות במו"מ עתידי על שחרור שבויים|1.1610579|6 בינואר 2012}}}}.
 ==פרטים אישיים==