רבי חנינא בן תרדיון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ עיצוב
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות רבנית
[[קובץ:Hanina22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמותו של רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג ביצירתו של ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[בנו אלקן|בֶּנוֹ אֶלְקָן]] - [[מנורת הכנסת]]]]
| תמונה = Hanina22.jpg
| כיתוב = רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג, מתוך [[מנורת הכנסת]] של [[בנו אלקן]]
| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]
| השתייכות = דור שלישי ל[[תנאים]]
| בני דורו = [[רבי חלפתא]]
}}

'''רבי חנינא בן תרדיון''' היה מחשובי ה[[תנאים]] בדור [[מרד בר כוכבא]] ולאחריו, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] ואביה של [[ברוריה]]. במקורות [[חז"ל]] שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".
'''רבי חנינא בן תרדיון''' היה מחשובי ה[[תנאים]] בדור [[מרד בר כוכבא]] ולאחריו, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] ואביה של [[ברוריה]]. במקורות [[חז"ל]] שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".


==חייו==
==חייו==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
{{להשלים|נושא=יהדות}}
שימש כ[[ראש ישיבה]] בסיכני, (מזוהה עם [[סכנין]]) והיה חברו של [[רבי חלפתא]]. ב[[תלמוד]] הוא מתואר כ[[גבאי צדקה]] נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של [[צדק (מוסר)|יושר]] ו[[חוכמה]]:
שימש כ[[ראש ישיבה]] ב[[סכנין (יישוב עתיק)|סכנין]] והיה חברו של [[רבי חלפתא]]. ב[[תלמוד]] הוא מתואר כ[[גבאי צדקה]] נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של [[צדק (מוסר)|יושר]] ו[[חוכמה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי [[אליעזר בן יעקב]] אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של [[צדקה (יהדות)|צדקה]] אלא אם כן [[גבאי צדקה|ממונה]] עליה כרבי חנניה בן תרדיון.|מקור={{בבלי|בבא בתרא|י|ב}}}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי [[אליעזר בן יעקב]] אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של [[צדקה (יהדות)|צדקה]] אלא אם כן [[גבאי צדקה|ממונה]] עליה כרבי חנניה בן תרדיון.|מקור={{בבלי|בבא בתרא|י|ב}}}}


== הוצאתו להורג ==
== הוצאתו להורג ==
בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שרפה]] על ידי השלטון הרומי כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}; [[ארבעה טורים|טור]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] [[s:טור אורח חיים תקפ|סימן תקפ]]}}.
בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שרפה]] על ידי השלטון הרומי כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}; [[ארבעה טורים|טור]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] [[s:טור אורח חיים תקפ|סימן תקפ]]}}.


הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]], הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה {{הדגשה|גווילין נשרפין ואותיות פורחות}} ([[קלף (יהדות)|קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תלייה|תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה (יהדות)|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי [[העולם הבא]]; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת עבודה זרה, שם).
הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]], הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: {{ציטוטון|מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני}}. לתלמידיו סיפר שהוא רואה {{הדגשה|גווילין נשרפין ואותיות פורחות}} ([[קלף (יהדות)|קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תלייה|תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה (יהדות)|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: {{ציטוטון|רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי [[העולם הבא]]}}; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: {{ציטוטון|יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א|ללא=שם}}}}.


גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של [[ברוריה]]) גזרו לישב בקובה של [[זנות|זונות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יז|ב}}}}. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות{{הערה|[[מסכת שמחות]] סוף פרק יב}}.
גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של [[ברוריה]]) גזרו לישב בקובה של [[זנות|זונות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יז|ב}}}}. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות{{הערה|[[מסכת שמחות]] סוף פרק יב}}.

גרסה מ־14:33, 23 באוגוסט 2021

רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג, מתוך מנורת הכנסת של בנו אלקן
רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג, מתוך מנורת הכנסת של בנו אלקן
לידה המאה ה־1
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ? – המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות דור שלישי לתנאים
בני דורו רבי חלפתא
צאצאים ברוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה. במקורות חז"ל שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".

חייו

שימש כראש ישיבה בסכנין והיה חברו של רבי חלפתא. בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה:

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניה בן תרדיון.

הוצאתו להורג

בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשרפה על ידי השלטון הרומי כאחד מעשרה הרוגי מלכות[1].

הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: ”מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני”. לתלמידיו סיפר שהוא רואה ”גווילין נשרפין ואותיות פורחות” (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: ”רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: ”יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים” (מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א').

גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של ברוריה) גזרו לישב בקובה של זונות[2]. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות[3].

הגמרא מסבירה שרבי חנינא נענש על חטא מועט, שהיה הוגה את השם המפורש באותיותיו בפרהסיא, משום שהקב"ה מדקדק עם צדיקים אף על חטא מועט, וכן בני ביתו נענשו על דבר מועט מפני צידקותם.

מאמרותיו

שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים. אבל שניים שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים