חנין זועבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנין זועבי
HZ.19.02.2012.JPG
תאריך לידה 23 במאי 1969 (בת 45)
כנסות 18 - 19
סיעה בל"ד

חנין זועביערבית: حنين زعبي; נולדה ב-23 במאי 1969) היא חברת הכנסת השמונה עשרה והתשע עשרה מטעם בל"ד.

ביוגרפיה

זועבי, ילידת נצרת ובת למשפחת זועבי המוסלמית, היא בתם של עאישה, מורה למתמטיקה, ופארוק, עורך דין. קרוב משפחתה, איש "ההגנה" סייף א-דין זועבי, כיהן שנים רבות כחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגות הלוויין שלה, ובמקביל כראש עיריית נצרת.‏[1] אחד מדודיה הוא השופט עבד אל-רחמן זועבי שכיהן בבית המשפט העליון (במינוי זמני) ודוד אחר הוא איש מפ"ם עבד אל-עזיז א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת וסגן שר הבריאות.‏[1]

זועבי בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בתקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה תקשורת בסמינר אורנים ובבתי ספר שונים ושימשה מפקחת מטעם משרד החינוך‏‏.‏[2]

זועבי רווקה ומתגוררת בבית הוריה בנצרת.

פעילותה הפוליטית ועמדותיה

זועבי הצטרפה ב-1997 למפלגת בל"ד ונחשבת כבת טיפוחיו של מייסד המפלגה, עזמי בשארה, אצלו ביקרה מספר פעמים בירדן,‏[3] לאחר שעזב את ישראל עקב חשד לריגול וסיוע לחזבאללה. במסגרת פעילותה הפוליטית נבחרה כנציגת המפלגה במועצת העיר נצרת.

בשנת 2000 נמנתה זועבי עם מייסדי עמותת "אעלאם - מרכז תקשורת לחברה הפלסטינית הערבית בישראל", העוסקת בדיווחים על הערבים והפלסטינים בתקשורת הישראלית. בין השנים 2003 ל-2008 כיהנה כמנכ"ל העמותה.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום השלישי ברשימת בל"ד, המשוריין לנשים. עם בחירתה לכנסת, היא האישה הראשונה המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגה ערבית, והערבייה השלישית אי פעם (לאחר חוסניה ג'בארה ונדיה חילו שכיהנו מטעם מרצ ומפלגת העבודה).

השתתפותה במשט לעזה

במאי 2010 השתתפה זועבי במשט לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13 שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את הסגר הימי על עזה. במהלך העימות נשבו לזמן קצר כמה מלוחמי השייטת על ידי הפעילים על הספינה ואחד מהם נזרק מגובה רב. בעימות שהתחולל עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. לטענת צה"ל פעילי המרמרה ירו על החיילים באש חיה ולאחר מכן זרקו את הנשק לים.‏[4] זועבי האשימה‏‏ את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.‏[5] השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים,‏[6] עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי.‏[7] בעקבות זאת, ביקש שר הפנים, אלי ישי, מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבדוק את האפשרות לשלילת אזרחותה הישראלית.‏[8] בתום דיון סוער שנערך בוועדת הכנסת, ב-13 ביולי 2010 החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.‏[9] זועבי הגישה עתירה לבג"ץ בנושא.‏[10] ב-12 באוגוסט 2010 פרסם צה"ל צילומי וידאו שבאמצעי התקשורת הישראלים נטען כי זועבי נראית בהם על האונייה לצד פעילים המחזיקים מקלות, דבר הסותר לכאורה את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. זועבי טענה בתגובה כי היא לא הבחינה במוטות ולא הייתה כלל בסיפון העליון בזמן האירוע. כמו כן היא דרשה להראות את הווידאו במלואו ולא "קטעים ערוכים" ממנו, כלשונה.‏[11]

בחודש יוני 2011, פרסם העיתון "מעריב" תמונות שבהן נראית זועבי לצד פעילי IHH על סיפון ה"מאווי מרמרה", כשהם חמושים בנשק חם. בתגובה, דרשה זועבי לפרסם את כל החומר המצולם מהאירוע.‏[12] ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט לרצועת עזה כשנה קודם לכן, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאה.

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בחודש דצמבר 2011 החליט היועץ לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו",‏[13]

בעקבות השתתפותה במשט לעזה נפסלה זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, לא אישר החלטה זו וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.‏[14]

לאחר המשט

במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה ב-13 ביולי 2011, הורה יושב ראש הכנסת על הרחקתה מהישיבה. לאחר שסירבה לצאת מאולם המליאה, נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה ותקפה את הסדרנית. בעקבות תקרית זו החליטה ב-3 בינואר 2012 ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את זועבי מהמליאה ליום אחד.‏[15]

זועבי כתבה מבוא לספר של הסופר הבריטי בן וייט, "פלסטינים בישראל: הפרדה, אפליה ודמוקרטיה", ובו תקפה את הציונות כמיזם קולוניאליסטי וגזעני.‏[16]

בנוגע לדרישת ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות מאת הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומיה לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בפיגוע טרור פלסטיני באולימפיאדת מינכן ב-1972, אמרה זועבי כי "אם ישראל הייתה אומרת שהיא הייתה מכירה בעוול שעשתה לפלסטינים - אז היה גם היגיון לתבוע מהעולם להעלות את זכר כל הצדדים. אבל זה צבוע להזכיר כל פעם מחדש את הקורבנות של לפני 40 שנה בזמן שאת הקורבנות של השנים האחרונות ישראל רוצה להסתיר".‏[17]

בנוגע לפיגוע בבורגס (המיוחס לחזבאללה ולאיראן), אמרה זועבי: "ישראל לא קורבן וגם כאשר אזרחים נרצחים המדיניות הישראלית הכובשת היא אשמה. אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי ולא מצור זה לא היה קורה". בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, סבורה זועבי כי "ישראל רוצה לתקוף את איראן לא בגלל איום ביטחוני או צבאי אלא פוליטי. על מנת לשמר את ההגמוניה שלה באזור. גם אם לא היה לאיראן נשק גרעיני היא הייתה תוקפת... אני מפחדת יותר מהנשק הגרעיני שיש בידי ישראל".‏[18]

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, התמודדה על ראשות העיר נצרת, אך הגיעה למקום השלישי עם כעשרה אחוזים.‏[19]

בעקבות חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו 102FM, כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת".‏[20] דבריה עוררו גינויים חריפים במערכת הפוליטית,‏[21] פניות ליועץ המשפטי לממשלה להעמידה לדין‏[22] ויוזמות להדיחה מהכנסת.‏[23] בעקבות התלונות המליצה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדה,‏[24] אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה.‏[25]

ב-9 ביולי 2014 המליצה המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של העלבת שוטר בנצרת והסתה לאלימות נגדו,‏[26] היועץ המשפטי לממשלה קיבל את ההמלצה והורה למשטרה לזמן את זועבי לחקירה.‏[27] בסמוך לכך פרסמה זועבי מאמר הקורא להמשך ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר החמאס felesteen.ps.‏[28] כמה ימים לאחר מכן שיבח דובר החמאס באופן רשמי את זועבי וייחל כי "חלק מהפוליטיקאים הפלסטינים הרשמיים יקחו ממנה דוגמה".‏[29]

במהלך הפגנה נגד מבצע צוק איתן בחיפה נאזקה זועבי לאחר שלדברי השוטרים היא תקפה אותם מילולית ופיזית.‏[30][31]

בעקבות התבטאויותיה ומעורבותה האמורה בהפגנה, החליטה ב-29 ביולי ועדת האתיקה של הכנסת להשעותה לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה, העונש המקסימלי שמתיר תקנון הכנסת.‏[32]

ב-19 באוקטובר 2014 התראיינה זועבי לחדשות 2 ואמרה כי חיילי צה"ל טרוריסטים יותר מאשר ארגון דאע"ש. היא קראה לא להתגייס לא לצה"ל ולא לדאע"ש: "שניהם צבאות שהם רוצחים, אין להם גבול ואין להם קו אדום"‎.‏[33]

עמדותיה

זועבי הביעה שאיפותיה להקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה לצד מדינת כל אזרחיה בגבולות 1967, ורואה בציונות אידאולוגיה גזענית.‏[3] ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"טיהור אתני".‏[34] בכמה מקרים קראה זועבי לערביי ישראל ולפלסטינים לפתוח בהתקוממות מעין האינתיפאדה הראשונה. כך למשל, ב-13 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסמה באתר החדשות "פאנט" מאמר אנטי-ישראלי הקורא להמשכת ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה.‏[35] המאמר פורסם גם באתר העיתון העזתי "פלסטין" המזוהה עם החמאס. ביחס לשיגור טיל נ"ט על ידי פעילי חמאס מרצועת עזה לעבר אוטובוס ילדים ישראלי בשנת 2011, שגרם למותו של נער, אמרה זועבי "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם - אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה"‏.‏[36]

זועבי מתנגדת לחיוב שירות לאומי על ערביי ישראל ולגיוס לצה"ל של בני העדה הנוצרית. היא כתבה לכומר ג'ובראיל נדאף המעודד גיוס כזה שהוא משתף פעולה עם אויבי עמו.‏[37]

זועבי קוממה עליה רבים בציבור הישראלי ובכנסת בשל התבטאויותיה הפרובוקטיביות נגד ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סרטונים אריק וייס, "הזועבים": הקשר ההסטורי שיש למשפחתה של חברת הכנסת עם ישראל, באתר nana10‏, 16 באוגוסט 2014; מתוך "המגזין", חדשות 10
  2. ^ ע"ב 561/09 ערעור תנועות בל"ד ורע"ם-תע"ל נגד ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, סעיף 24
  3. ^ 3.0 3.1 נרי ליבנהלא אוהבת בלונדינים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  4. ^ בהשתלטות על "מרמרה" נחטפו חיילים שנפצעו, באתר רשת ב', 4 ביוני 2010
  5. ^ זועבי: התנהגו אלינו כמו אל טרוריסטים
  6. ^ מקור:ממרי
  7. ^ נאום זועבי כמעט נגמר במכות באתר nrg
    אילנה קוריאל, אנסטסיה מיכאלי: לא נגעתי בחנין זועבי, באתר ynet‏, 10 ביוני 2010
  8. ^ ברק דביר, המשט לעזה, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  9. ^ יהונתן ליס, הכנסת החליטה לשלול שלוש זכויות יתר מח"כ חנין זועבי בשל השתתפותה במשט לעזה, באתר הארץ, 13.7.2010
    הודעה בדבר נטילת זכויות מחברת הכנסת, י"פ 6146 מיום 14 באוקטובר 2010
  10. ^ ג'קי חורי ויהונתן ליס, בג"ץ למדינה: נמקו שלילת זכויותיה של ח"כ חנין זועבי, באתר הארץ
  11. ^ שירות הארץ ויהונתן ליס, המשט לעזה | וידאו: ח"כ חנין זועבי לצד הפעילים החמושים של ה-IHH, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
  12. ^ אריק בנדר, "הנשק היחיד שראיתי במרמרה – של צה"ל", באתר nrg‏, 9 ביוני 2011
  13. ^ אביעד גליקמן, נסגר תיק החקירה נגד זועבי והישראלים במשט, באתר ynet‏, 22 בדצמבר 2011
  14. ^ א"ב 9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה נגד ח"כ חנין זועבי, פסק הדין
  15. ^ החלטת ועדת האתיקה
  16. ^ חדשות ערוץ 2, זועבי במאמר אנטי ישראלי, באתר mako, ‏23 בינואר 2012
  17. ^ זועבי מתנגדת לדקת דומייה לנרצחי מינכן, "חדשות 2", 26 ביולי 2012
  18. ^ גיא קצוביץ', ‏זועבי: "הפיגוע בבולגריה - בגלל הכיבוש; ישראל לא קורבן", באתר גלובס, 26 ביולי 2012
  19. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מפלה לחנין זועבי: הובסה בבחירות לראשות נצרת, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2013
  20. ^ ליברמן: "חנין זועבי היא טרוריסטית", ישראל היום, 17 ביוני 2014. הקישור כולל הקלטה של הראיון ב-102FM.
  21. ^ ח"כ זועבי שוב מחוללת סערה: "החוטפים מסכנים, נתניהו אחראי", mako, ‏17 ביוני 2014.
    אחרי שתמכה בחוטפים: גינויי ותלונות נגד זועבי, וואלה, 17 ביוני 2014.
    הרצוג: דברי זועבי - לא פחות מתג מחיר, ערוץ 7, 18 ביוני 2014.
    אופיר ברק, זועבי: מדיניות ממשלת ישראל היא שגרמה לחטיפת הנערים, "רשת ב", 17 ביוני 2014
  22. ^ לבנת ליועמ"ש: להעמיד לדין את חנין זועבי, nrg,‏ 17 ביוני 2014.
  23. ^ כבר בשבוע הבא: דיון בחוק שמטרתו להדיח את זועבי, וואלה, 17 ביוני 2014.
  24. ^ יונתן אוריך, המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה נגד ח"כ זועבי, באתר nrg‏, 23 ביוני 2014
    המשטרה ממליצה: לפתוח בחקירה פלילית נגד חנין זועבי, כיכר השבת, 23 ביוני 2014
  25. ^ יהונתן ליס, המשטרה לא תפתח בחקירה של התבטאויות זועבי בזכות רוצחי הנערים, באתר הארץ, 28 ביולי 2014
  26. ^ חן מענית, ‏המשטרה: לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי, באתר גלובס, 9 ביולי 2014
  27. ^ ynet, היועמ"ש: לחקור את חנין זועבי על הסתה, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2014
  28. ^ ראו את המאמר בערבית; ואת תרגומו לעברית, באתר MEMRI, פורסם ב-16 ביולי 2014
  29. ^ לילך ויסמן, ‏זועבי התייצבה לצד חמאס - וגרפה ממנו מחמאות, באתר גלובס, 19 ביולי 2014
  30. ^ דניאל סיריוטי ומתי טוכפלד, צפו: ח"כ חנין זועבי מתפרעת בהפגנה, ישראל היום, 18 ביולי 2014.
  31. ^ חסן שעלאן, חנין זועבי נאזקה בחיפה, מפגינים צעקו: "קסאם חביב, תקוף את תל אביב", באתר ynet‏, 18 ביולי 2014
  32. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות נגד חברת הכנסת חנין זועבי, אתר הכנסת; מורן אזולאי, חנין זועבי הושעתה לחצי שנה מדיוני המליאה, באתר ynet‏, 29 ביולי 2014
  33. ^ מתן חצרוני, זועבי: חיילי צה"ל יותר טרוריסטים מדאע"ש, אתר רשת, 19 באוקטובר 2014
  34. ^ אלימות בי-ם; ח"כ זועבי מבל"ד קוראת ל"אינתיפאדה שלישית", באתר גלובס, 16 במרץ 2010
  35. ^ الثالوث الفلسطيني القاتل... مقال بقلم :حنين زعبي, באתר "פאנט", 12 ביולי 2014
    חה"כ זועבי לפלסטינים: מצור על "ישראל" במקום משא ומתן; התנגדות במקום תיאום ביטחוני, תורגם לעברית באתר MEMRI, פורסם ב-16 ביולי 2014
  36. ^ מירית קושניר-סטרומצה, ח"כ זועבי: מקווה שייפתח מאבק כמו באינתיפאדה, באתר mynet‏, 13 באפריל 2011
  37. ^ ישי פרידמן, חנין זועבי נגד גיוס נוצרים לצה"ל, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2012