חנין זועבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנין זועבי
Haneen Zoubi cropped.JPG
תאריך לידה 23 במאי 1969
כנסות 18 - 19
סיעה בל"ד

חנין זועביערבית: حنين زعبي, נולדה ב-23 במאי 1969) היא חברת הכנסת השמונה עשרה והתשע עשרה מטעם בל"ד.

ביוגרפיה

זועבי, ילידת נצרת ובת למשפחת זועבי, היא בתם של עאישה, מורה למתמטיקה, ופארוק, עורך דין. קרוב משפחתה, איש "ההגנה" סייף א-דין זועבי, כיהן שנים רבות כחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגות הלוויין שלה, ובמקביל כראש עיריית נצרת. אחד מדודיה הוא השופט עבד אל-רחמן זועבי שכיהן בבית המשפט העליון (במינוי זמני) ודוד אחר הוא איש מפ"ם עבד אל-עזיז א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת וסגן שר הבריאות.

זועבי בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בתקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה תקשורת בסמינר אורנים ובבתי ספר שונים ושימשה כמפקחת מטעם משרד החינוך‏‏[1].

זועבי רווקה המתגוררת בבית הוריה בנצרת.

פעילותה הפוליטית ועמדותיה

זועבי הצטרפה ב-1997 למפלגת בל"ד ונחשבת כבת טיפוחיו של מייסד המפלגה, עזמי בשארה, אצלו ביקרה מספר פעמים בירדן,[2] לאחר שעזב את ישראל עקב חשד לריגול וסיוע לחזבאללה. במסגרת פעילותה הפוליטית נבחרה כנציגת המפלגה במועצת העיר נצרת.

בשנת 2000 נמנתה זועבי עם מייסדי עמותת "אעלאם - מרכז תקשורת לחברה הפלסטינית הערבית בישראל", העוסקת בדיווחים על הערבים והפלסטינים בתקשורת הישראלית. בין השנים 2003 ל-2008 כיהנה כמנכ"ל העמותה.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום השלישי ברשימת בל"ד, המשוריין לנשים. עם בחירתה לכנסת, היא האישה הראשונה המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגה ערבית, והערבייה השלישית אי פעם (לאחר חוסניה ג'בארה ונדיה חילו שכיהנו מטעם מרצ ומפלגת העבודה).

זועבי הביעה שאיפותיה להקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית וחבל עזה לצד מדינת כל אזרחיה בגבולות 1967, ורואה בציונות אידאולוגיה גזענית[2]. ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"טיהור אתני"‏[3]. בכמה מקרים קראה זועבי לערביי ישראל ולפלסטינים לפתוח בהתקוממות מעין האינתיפאדה הראשונה. ביחס לשיגור טיל נ"ט על ידי פעילי חמאס מרצועת עזה לעבר אוטובוס ילדים ישראלי, שגרם למותו של נער, אמרה זועבי "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם - אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה"‏‏[4].

זועבי כתבה מבוא לספר של הסופר הבריטי בן וייט, הנחשב לאנטישמי[5]. במהלך מבצע עמוד ענן עמדה זועבי, יחד עם שאר חברי מפלגת בל"ד, בדקת דומיה לזכר ההרוגים בעזה‏[6].

בנוגע לדרישת ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות מאת הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומיה לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בפיגוע טרור פלסטיני באולימפיאדת מינכן ב-1972, אמרה זועבי כי "אם ישראל הייתה אומרת שהיא הייתה מכירה בעוול שעשתה לפלסטינים - אז היה גם היגיון לתבוע מהעולם להעלות את זכר כל הצדדים. אבל זה צבוע להזכיר כל פעם מחדש את הקורבנות של לפני 40 שנה בזמן שאת הקורבנות של השנים האחרונות ישראל רוצה להסתיר". בנוגע לפיגוע בבורגס (המיוחס לחזבאללה ולאיראן), אמרה זועבי: "ישראל לא קורבן וגם כאשר אזרחים נרצחים המדיניות הישראלית הכובשת היא אשמה. אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי ולא מצור זה לא היה קורה". בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, סבורה זועבי כי "ישראל רוצה לתקוף את איראן לא בגלל איום ביטחוני או צבאי אלא פוליטי. על מנת לשמר את ההגמוניה שלה באזור. גם אם לא היה לאיראן נשק גרעיני היא הייתה תוקפת... אני מפחדת יותר מהנשק הגרעיני שיש בידי ישראל"‏[7].

זועבי תומכת בשוויון זכויות מלא ללסביות ולהומוסקסואלים[2].

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, התמודדה על ראשות העיר נצרת, אך הגיעה למקום השלישי עם כעשרה אחוזים.‏[8]

זועבי מתנגדת לשירות לאומי של ערביי ישראל ולגיוס לצה"ל של בני העדה הנוצרית. היא אף איימה על פעילים ערביים שפועלים לעידוד ההתנדבות של ערביי ישראל נוצרים לשירות צבאי ולאומי אזרחי.[1]

השתתפותה במשט לעזה

במאי 2010 השתתפה זועבי במשט לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13 שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את הסגר הימי על עזה. במהלך העימות נשבו לזמן קצר לוחמי שייטת על ידי פעילי הספינה, אחד אף נזרק מגובה רב, עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. לטענת צה"ל פעילי המרמרה ירו על החיילים באש חיה ולאחר מכן זרקו את הנשק לים.‏[9] זועבי האשימה‏‏ את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.[10] השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחרי המשט והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים[11], עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי.[12] בעקבות זאת, ביקש שר הפנים, אלי ישי, מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבדוק את האפשרות לשלילת אזרחותה הישראלית.[13] בתום דיון סוער שנערך בועדת הכנסת, ב-13 ביולי 2010 החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.‏[14] זועבי הגישה עתירה לבג"ץ בנושא.‏[15] ב-12 באוגוסט 2010 פרסם צה"ל צילומי וידאו שבאמצעי התקשורת הישראלים נטען כי זועבי נראית בהם על האונייה לצד פעילים המחזיקים מקלות, דבר הסותר לכאורה את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. זועבי טענה בתגובה כי היא לא הבחינה במוטות ולא הייתה כלל בסיפון העליון בזמן האירוע. כמו כן היא דרשה להראות את הווידאו במלואו ולא "קטעים ערוכים" ממנו, כלשונה.‏[16]

בחודש יוני 2011, פרסם העיתון "מעריב" תמונות שבהן נראית זועבי לצד פעילי IHH על סיפון ה"מאווי מרמרה", כשהם חמושים בנשק חם. בתגובה, דרשה זועבי לפרסם את כל החומר המצולם מהאירוע ואמרה, כי פרסום התמונות סמוך למשט מתוכנן נוסף הוא מגמתי.[17]ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט לרצועת עזה כשנה קודם לכן, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאה.

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בחודש דצמבר 2011 החליט היועץ לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו".‏[18]

במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה ב-13 ביולי 2011, הורה יושב ראש הכנסת על הרחקתה מהישיבה. לאחר שסירבה לצאת מאולם המליאה, נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה בתחילה להוצאה, ודחפה את הסדרנית. בעקבות תקרית זו, החליטה ב-3 בינואר 2012 ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את זועבי מהמליאה ליום אחד.[19]

בעקבות השתתפותה במשט לעזה נפסלה זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה, אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, לא אישר החלטה זו וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.‏[20]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע"ב 561/09 ערעור תנועות בל"ד ורע"ם-תע"ל נגד ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, סעיף 24
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 נרי ליבנהלא אוהבת בלונדינים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  3. ^ אלימות בי-ם; ח"כ זועבי מבל"ד קוראת ל"אינתיפאדה שלישית", באתר גלובס
  4. ^ מירית קושניר-סטרומצה, ח"כ זועבי: מקווה שייפתח מאבק כמו באינתיפאדה, באתר mynet
  5. ^ חדשות ערוץ 2, זועבי במאמר אנטי ישראלי, באתר mako
  6. ^ ח"כ חנין זועבי עמדה דקת דומייה "לזכר השהידים", באתר ynet
  7. ^ גיא קצוביץ', ‏זועבי: "הפיגוע בבולגריה - בגלל הכיבוש; ישראל לא קורבן", באתר גלובס, 26 ביולי 2012
  8. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מפלה לחנין זועבי: הובסה בבחירות לראשות נצרת, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2013
  9. ^ בהשתלטות על "מרמרה" נחטפו חיילים שנפצעו, באתר רשת ב', 4 ביוני 2010
  10. ^ זועבי: התנהגו אלינו כמו אל טרוריסטים
  11. ^ מקור:ממרי
  12. ^ נאום זועבי כמעט נגמר במכות באתר nrg
    אילנה קוריאל, אנסטסיה מיכאלי: לא נגעתי בחנין זועבי, באתר ynet‏, 10 ביוני 2010
  13. ^ ברק דביר, המשט לעזה, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  14. ^ יהונתן ליס, הכנסת החליטה לשלול שלוש זכויות יתר מח"כ חנין זועבי בשל השתתפותה במשט לעזה, באתר הארץ, 13.7.2010
    הודעה בדבר נטילת זכויות מחברת הכנסת, י"פ 6146 מיום 14 באוקטובר 2010
  15. ^ ג'קי חורי ויהונתן ליס, בג"ץ למדינה: נמקו שלילת זכויותיה של ח"כ חנין זועבי, באתר הארץ
  16. ^ שירות הארץ ויהונתן ליס, המשט לעזה | וידאו: ח"כ חנין זועבי לצד הפעילים החמושים של ה-IHH, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
  17. ^ אריק בנדר, "הנשק היחיד שראיתי במרמרה – של צה"ל", באתר nrg מעריב, 9 ביוני 2011
  18. ^ אביעד גליקמן, נסגר תיק החקירה נגד זועבי והישראלים במשט, באתר ynet‏, 22 בדצמבר 2011
  19. ^ החלטת ועדת האתיקה
  20. ^ א"ב 9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה נגד ח"כ חנין זועבי, פסק הדין