איגרת יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איגרת יהודה היא איגרת המהווה אחת מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.

מחבר האיגרת ותאריך חיבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמור בפסוק הפתיחה של האיגרת (וכמקובל באיגרות מהתקופה ההלניסטית) מצוין בה שם מחברה: "יהודה, משרתו של ישו המשיח ואחיו של יעקב". מכך עולה שהאיגרת משויכת ליהודה, אחי ישו.

החוקרים המודרניים סבורים כי מדובר במכתב ששוייך ליהודה ונכתב בסוף המאה הראשונה או ברבע הראשון של המאה השנייה (בעקבות התייחסות לשליחים בפסוקים 17 - 18 של הספר - שעניינה פעילות שלא הייתה ידועה ליהודה, וכן בעקבות התייחסות לגנוסטיות שהחלה נפוצה רק בראשית המאה השנייה). חוקרים שמרנים מתארכים אותה לבין שנת 66 ל-90.

כבר בשלהי המאה השנייה הפך הספר לחלק מהברית החדשה. הן קלמנט, הן טרטוליאנוס והן הקנון מוראטוריאן התייחסו לאיגרת כאחד מספרי הברית החדשה. אוסביוס הביע ספקות במקוריות האיגרת, אולם האיגרת הפכה רשמית לחלק מהברית החדשה בעקבות עמדתו של אתנאסיוס וסינוד לאודיקאה בשנת 363 וכן בעקבות מועצות קרתגו בשנת 397. הספקות בדבר מקוריות האיגרת הופיע מחדש בעקבות הרפורמציה.

תוכן האיגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגרת קצרה ביותר וכוללת 25 פסוקים בלבד. האיגרת אינה ממוענת לקהילה מסוימת ונועדה להיקרא בכל הקהילות הנוצריות.

האיגרת יוצאת נגד תאוריות דתיות שנראו בעיני מחבר האיגרת ככפירות (הגנוסטיזים והמרקיוניזם).

האיגרת מזכיר מחלוקת בין המלאך מיכאל לבין השטן בדבר גופו של משה, וכן מתארת את עלייתו של משה לשמים. כמו כן האיגרת כוללת ציטוט מספר חנוך (פסוקים 14 - 15) ומשייכת את הציטוט לחנוך בנו של אדם. ספר חנוך אינו מהווה חלק מהברית החדשה, אולם מקודש על ידי הכנסייה האתיופית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]