משתמש:מאגמה/טיוטה

מד צפיות

https://pageviews.toolforge.org/userviews/?project=he.wikipedia.org&platform=all-access&agent=user&namespace=0&redirects=0&range=latest-20&

sort=views&direction=1&view=list&user=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%94

בקשות מפעילים

https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&oldid=32971149 דובנו במפעילים לטובת יוניון נגד חסימה. איחוד וועדות העבודה החקלאיות  (UAWC) מזוהה על ידי הפת"ח כ"מקושר"  ל"חזית העממית", ומזוהה בדו"ח שהוזמן ע"י USAID  כ"זרוע החקלאית" של החזית העממית, ארגון טרור המוגדר ככזה על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה וישראל. ארגון UAWC פעיל מאוד גם בקידום קמפיינים של BDS ובשימוש ברטוריקה מסיתה.

למידע נוסף ראו את הדו"ח “Union of Agricultural Work Committees Ties to the PFLP Terror Group” של NGO Monitor.

מידע כללי

מדינה	הרשות הפלסטינית
אתר אינטרנט	http://uawc-pal.org/
נוסד	1986
סטטוס משפטי	הרשות הפלסטינית
במילות הארגון	:"עמותה ללא כוונת רווח של קבוצת מתנדבים ואגרונומים" שקמה בתגובה למה שהיא מכנה "הנסיבות הסוציו-פוליטיות הפגיעות של חקלאים שנבעו כתוצאה ממדיניות הכיבוש בהחרמת אדמות ומים בראשית שנות השמונים ולכן פגעו באופן ישיר באינטרסים של חקלאים ופלסטינים".

מימון

• בשנת 2014 ההכנסה הכוללת הייתה 43.2 מיליון ש"ח (~ 11.5 מיליון דולר); ההוצאות הסתכמו ב-43.4 מיליון ש"ח (הנתון האחרון הזמין; כניסה אחרונה לאתר ב- 31 בינואר 2019).https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/1126486-0/
• התורמים של UAWC כוללים מספר ממשלות וארגוני סיוע בינלאומיים.
• התורמים כוללים את: האיחוד האירופי, אוסטרליה (באמצעות AusAID), ספרד (AECID), הולנד, איטליה, יפן, Norwegian People’s Aid, מדיקו, UNDP, קרן רוזה לוקסמבורג, אונר"א, Catholic Relief Services, NGO Development Center, World Vision,Action Against   Hunger, International Orthodox Christian Charities, וגם את Grassroots International.
• קנדה מממנת פרויקט על סך 15.6 מיליון דולר (2022-2016) עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), UAWC רשום כשותף ביישום הפרויקט.
• צרפת – בשנים 2021-2019, מספר גופים ממשלתיים צרפתיים סיפקו מימון לארגון הצרפתי Experts-Solidaires עבור פרויקט על סך €650,000 שבו UAWC הוא שותף מיישם בפרויקט. זה כולל את סוכנות הפיתוח הצרפתית (AFD) (( €232,000), סוכנות המים Rhone Mediterranean Corsica    (€203,440) ועוד.
• הולנד – 11.3 מיליון דולר (2017-2021) [בסעיף על הולנד צריך רק לשנות מ 3 מיליון דולר ל  11.3]
  • ב-20 ביולי 2020 הודיעה ממשלת הולנד כי היא משעה את המימון ל-UAWC עקב קשרים לחזית העממית לשחרור פלסטין. במהלך דיון פרלמנטרי, שר החוץ סטף בלוק ושרת הפיתוח סיגריד קאג הודו כי ביקורת פנימית ממשלתית הובילה למסקנה כי נעשה שימוש בכספי ציבור לתשלום משכורותיהם של שני עובדי UAWC שהיו גם חברים בארגון הטרור החזית העממית ולאחר מכן נעצרו בגין רצח.
• דנמרק – בשנים 2021-2017 סיפקה דנמרק  87,084,557קרונה דנית לארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) לפי FAO  ארגון UAWC היה ארגון שותף מיישם בפרויקט.
• האיחוד האירופי –  בשנים 2021-2017 UAWC יחד עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) היו ארגונים מיישמים בפרויקט על סך 7 מיליון אירו שמומן על ידי האיחוד האירופי.
  • בשנים 2017-2011 האיחוד האירופי סיפק 18.3 מיליון אירו לפרויקטים שארגון UAWC  היה מעורב בהם.
• נורבגיה – בשנים 2024-2020, UAWC יקבל 70.4 מיליון קרונה נורבגית מנורבגיה דרך NPA (Norwegian People’s Aid) עבור פרויקט שכותרתו "השפעת החברה האזרחית להפחתת אי השוויון בפלסטין"
  • במכתב תגובה שנשלח ל- NGO Monitor, באוקטובר 2020,  משרד החוץ הנורבגי טען כי "עד לתאריך זה,  לא מצאנו מידע חד משמעי לפיו איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) כארגון, מעורב או תומך בפעולות טרור.
• ספרד – בשנים 2021-2019, הסוכנות הספרדית לפיתוח בינלאומי ושתוף פעולה (AECID) סיפקה ל-UAWC €400,000 עבור "שיפור המצב הכלכלי של חקלאים פגיעים."
• UAWC קיבל מענק מנורבגיה (באמצעות Norwegian People’s Aid) בסך 50.5 מיליון NOK עבור פרויקט (2016-2019) שכותרתו "שותפות לפיתוח דמוקרטי בפלסטין." הפרויקט יושם על ידי 11 ארגונים שותפים, הכוללים את UPWC, ארגון לא ממשלתי פלסטיני שזוהה על ידי הפת"ח כארגון "מסונף" לחזית העממית ועל ידי דו"ח שהוזמן על ידי USAID כ"ארגון הנשים" של החזית העממית.
• בשנת 2017 קיבל הארגון  479,526 דולר מטעם UN-OCHA עבור "תמיכת חירום לחממות ולמגדלי עופות כדי להתגבר על משבר החשמל ברצועת עזה" ועבור "מתן שיקום לאדמות השטח הפתוח ברצועת עזה. "
• בין השנים 2018-2017 קיבל הארגון  286,002 אירו מ- Oxfam-Solidarité (בלגיה).

פעילות

• איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) מתאר את עצמו כ"עמותה ללא כוונת רווח של קבוצת מתנדבים ואגרונומים" שקמה בתגובה למה שהיא מכנה "הנסיבות הסוציו-פוליטיות הפגיעות של חקלאים שנבעו כתוצאה ממדיניות הכיבוש בהחרמת אדמות ומים בראשית שנות השמונים ולכן פגעו באופן ישיר באינטרסים של חקלאים ופלסטינים".
• על פי אתר האינטרנט שלו, UAWC התמקד בשנותיו הראשונות ב”מאבק עם נהלי הכיבוש הישראלי שהמעיטו בערכה של החקלאות והשמידו את תשתיות החקלאות הפלסטינית … במהלך האינתיפאדה הנוכחית (מתחילת המאה הנוכחית) ואחרי הידרדרות המצב הכלכלי של מרבית הפלסטינים ובעיקר חקלאים, חל שינוי באופי התוכניות של האיחוד כשפרויקטים של חירום הפכו לרוב עבודתו. "
• מטרות הארגון להביא ל"חברה פלסטינית שנהנית מביטחון תזונתי, מצדק חברתי, מחזיקה את אדמותיה וחיה במדינה פלסטינית חופשית ודמוקרטית, נהנית מריבונות על משאביה; כשהחקלאים, גברים ונשים כאחד, תורמים ביעילות לכל תחומי החיים."
• בינואר 2020, רשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלשתיניים (PNGO), אשר- UAWC חבר בה, התנגדה נחרצות לסעיף חדש בחוזי המענק של האיחוד האירופי עם ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים האוסר על מוענקים לממן ולעבוד יחד עם ארגונים ויחידים המופיעים ברשימות הטרור של האיחוד האירופי. על פי דיווחים בתקשורת, PNGO טען כי ארגוני טרור פלסטינים הם "מפלגות פוליטיות".

קשרים לחזית העממית לשחרור פלסטין

• איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) מזוהה על ידי הפת"ח כ"מקושר"  ל"חזית העממית", ומזוהה בדו"ח שהוזמן ע"י USAID  כ"זרוע החקלאית" של החזית העממית..  לדברי החוקר האקדמי גלן רובינסון, UAWC נוסד בשנת 1986 על ידי "אגרונומים המזוהים באופן רופף עם החזית העממית לשחרור פלסטין". עבור מידע נוסף על קשרי UAWC והחזית העממית, קראו את הדו"ח של NGO Monitor- “Union of Agricultural Work Committees Ties to the PFLP Terror Group.”
• ביוני 2018, ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס השביתו את תרומות כרטיסי האשראי המקוונים עבור UAWC עקב קשריו לחזית העממית.
• בשנת 2014 UAWC פתח מרכז לשיווק מוצרים חקלאיים. סגן מזכ"ל החזית העממית דאז עבד אל רחים מלוח נכח באירוע ההשקה.
• בשנת 2010 אירגן UAWC "יום הזדהות עם מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, אחמד סעדאת…" "יום הסולידריות" הציג את מוחמד בכרי, מנכ"ל UAWC בעזה, וציין את "יום השנה העשירי לרצח שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי" (פיגוע שביצעה החזית העממית).

קשריו של הצוות של  UAWC לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין

• סאמר ערביד, רואה החשבון של UAWC משנת 2016 ועד מעצרו בשנת 2019. נגד ערביד הוגשו 21 אישומים בבית המשפט הצבאי בישראל. לפי גורמי הביטחון הישראליים, ערביד פיקד על תא טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין שביצע פיגוע נגד אזרחים ישראלים, רצח את רינה שנרב בת ה -17 ופצע את אביה ואחיה. על פי נתוני סוכנות הביטחון הישראלית (השב"כ), ערביד הכין ופוצץ את מטען החבלה. בעבר נעצר והושם במעצר מינהלי מספר פעמים בשנת 2007 וב –2015.
• עבדול ראזק פארג', מנהל הכספים והאדמינסטרציה של UAWC, נעצר ב- 23 באוקטובר 2019 והוגש נגדו כתב אישום עם ארבעה סעיפי אישום בבית הדין הצבאי הישראלי. פשעיו לכאורה כוללים מילוי תפקיד בארגון בלתי חוקי וסייע לניסיון לגרימת מוות בקשר לפיגוע באוגוסט 2019. פארג' שהה שש שנים, בין השנים 1991-1985, "בכלא ישראלי לאחר שהורשע בשייכות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין."
• איסמת אל-שולי, חבר דירקטוריון ב UAWC עד לפחות 2016, ישב בכלא הישראלי במשך שבע שנים, החל משנת 1975, בגין "השתייכות לחזית העממית לשחרור פלסטין." מאמר מדצמבר 2017 בתקשורת הפלסטינית מתייחס לאל-שולי כאל "מנהיג בחזית העממית."
• זכריה בכר, "ראש ועדת הדייגים בעזה" של הUAWC. מכונה בתקשורת הפלסטינית "חבר" בחזית העממית. בשנת 2017, על פי החזית העממית, בכר, לצד חברי הועד המרכזי של החזית העממית, השתתף באירוע ספורט אשר אורגן על ידי החזית העממית לכבוד יום השנה להתנקשות הארגון בשר התיירות הישראלי רחבעם זאבי בשנת 2001.
• ראזק אל-ברגותי, יו"ר דירקטוריון ה- UAWC, תואר בתקשורת הפלסטינית כ"נציגו של אחמד סעדאת, ראש החזית העממית". בשנת 2016, אל-ברגותי השתתף בהפגנת "סולידריות" עם אסירים פלסטינים שהיו בשביתת רעב. הוא נראה עומד מול דגל של החזית העממית ומחזיק שלט של החזית העממית עם תמונות אסירים.
• באשיר אל ח'יירי, לשעבר נשיא מועצת הנאמנים של UAWC, "הורשע בעבירות טרור בשנת 1969 וישב בכלא במשך 15 שנה." ח'יירי היה ראש הלשכה המדינית של החזית העממית.

פעילות פוליטית

• הרטוריקה של הארגון כוללת האשמות ישראל ב "טיהור אתני", "אפרטהייד" וכן תמיכה ב"זכות השיבה הפלסטינית".
• עושה שימוש ברטוריקה מוטה מאוד ורטוריקה היוצרת דמוניזציה, מאשים את "כוחות הכיבוש הישראליים" ב"המשך במלחמה האכזרית והבלתי מוסרית [2014] בעזה" ו-"במדיניות מתמשכת של ענישה קולקטיבית תוך התעלמות מהחוק הבינלאומי והחוק ההומניטרי … תוך הפרה של עקרונות הנחיצות, המידתיות וההבחנה."
• הארגון לא מתיחס לטרור הפלסטיני ולירי הרקטות של חמאס לעבר אזרחים ישראלים, ומקדם דעות המבוססות אך ורק על נרטיב הפלסטיני כקורבן.
• באפריל 2018, במהלך האלימות בגבול עזה, פרסם UAWC הצהרה הקוראת "לסיים ולבודד את מכונת ההרג הישראלית, לחשוף ולהפסיק את ההוצאות להורג בשטח של אזרחים בעזה, על אנשים בעולם כיום לעצור את ידו של הקפיטליזם המכוער באזור המתפשט דרך המדינה הכובשת, הכלי הגדול ביותר באזור, ולהכריח אותה לסיים את כיבושה של פלסטין." UAWC התעלם מהאופי האלים של ההפגנות, שכללו תקיפה מאורגנת חמושה על גבול ישראל ועל עמדות צה"ל, ניסיונות להרוס ולפרוץ את גדר הגבול, הצתות ממושכות, וירי רקטות ומרגמות על יישובים אזרחיים ישראלים.
• בינואר 2018, כחבר ברשת העמותות הסביבתיות הפלסטיניות- ידידי כדור הארץ פלסטין (PENGON), פרסם הצהרה לרגל יום האדמה בה האשים את ישראל ב"התפשטות ציונית וגניבה מאסיבית ישראלית של אדמות", וקבע כי "האפרטהייד, תחתיו אנו חיים, הוא קונצרן זוועתי של קולוניאליזם, גזענות, הכחשת הגדרה העצמית וגירוש .. "
• בנובמבר 2017, UAWC חתם על קריאה לתמוך ב"עולם ללא חומות", תוך השוואה בין "חומת האפרטהייד של ישראל על אדמה פלסטינית לחומת הבושה של ארה"ב על אדמות ילידיות בגבול עם מקסיקו."
• בספטמבר 2017, UAWC, כחבר ב- PENGON, חתם על קריאה לשפים של המסעדות "להוריד את האפרטהייד מהתפריט" ולבטל את השתתפותם בסיור " שולחנות עגולים" בתל אביב, מכיוון שהוא משתמש במסורת המכובדת של שיתוף חוויות קולינריות כאמצעי לטייח פגיעה נרחבת בזכויות היסוד הפלסטיניות, כולל הזכות לאוכל".
• ב -1 בספטמבר 2016 חתם UAWC על מכתב לאיגוד החקלאים האיטלקי בו הוא מבקש מהם "לחשוב מחדש על חסותם והשתתפותם" בוועידת Watec הישראלית בשל "תפקידה בהפרות החמורות של זכויות האדם וזכויות המים" וב- "אפרטהייד המים".
• בנובמבר 2015 כתב UAWC מכתב למזכ"ל האו"ם, באן קי מון, בו הוא קורא לאו"ם לנקוט "בפעולה נגד המדיניות השיטתית של ישראל לטיהור אתני של העם הפלסטיני בגדה המערבית הכבושה, ירושלים ורצועת עזה, וכן האפליה נגד הפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 1948. אנו קוראים לאו"ם להכיר סוף סוף בהרג ובפגיעה שיטתית באזרח הפלסטיני כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות. "
• בספטמבר 2014 חתם UAWC על פנייה לאיגוד ההתאחדות לכדורגל האירופי לדחות את הצעת ההתאחדות הישראלית (IFA) לירושלים לארח את אופ"א (UEFA) … בהתחשב בפשעי המלחמה האחרונים של ישראל נגד תושבי עזה הכיבוש המתמשך וההפרות המתמשכות של זכויות האדם נגד פלסטינים, כולל בתחום הספורט."

פעילות BDS

• בין השנים 2019-2018, UAWC קידם באינטנסיביות תמיכה במאגר האו"ם המפלה של עסקים המעורבים בפעילות מעבר לקו שביתת הנשק של 1949 ("הקו הירוק"), במטרה לחזק את קמפיין ה- BDS נגד ישראל.
• בנובמבר 2019, PNGO, בו UAWC חבר, חתם על הצהרה הקוראת ל"קהילה הבינלאומית להטיל באופן מיידי סנקציות על מדינת ישראל ועל ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות "ו"ליישם חקיקה מקומית שתאסור ותהפוך לפלילית ייבוא סחורות ושירותים מההתנחלויות הבלתי חוקיות. "
• במאי 2019, UAWC חתם על הצהרה שקראה לבונדסטאג הגרמני לבטל החלטה משותפת המגדירה את קמפיין ה- BDS נגד ישראל כאנטישמיות.
• UAWC חתם (יחד עם אל מיזאן, בדיל, אדאמיר, והמרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ופתרון סכסוכים) על “קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – חודש נגד חומת האפרטהייד", בקריאה נאמר כי: "… הגיעה הזמן ל'אינתיפאדה משפטית', מאבק עממי מוגבר, יותר חרם, משיכת השקעות וסנקציות. הגיע הזמן למתן דין וחשבון …. להתגבר על האפרטהייד הישראלי, הקולוניאליזם והכיבוש. אנו מבקשים מכם להרחיב ולהעמיק את תנועת ה- BDS העולמית למען הצדק … "
• בפברואר 2013 אירגן UAWC הפגנות של חקלאים פלסטינים כחלק מ"יום פעולה" ל"תמיכה בחרמות של תאגידים חקלאיים ישראלים."
• במאי 2012 חתם UAWC על קריאה לרשתות הסופרמרקט ליישם "איסור על סחר עם כל החברות המייצאות מההתנחלויות הישראליות הלא חוקיות, שתהווה ולו באופן מנימילי הפסקת השותפות לדבר עברה עם ישראל בכיבוש ובאפרטהייד שהיא מבצעת."
• במאי 2005 חתם על עצומה הקוראת לחרם האקדמי על ישראל כאמצעי "לבודד את מדינת אפרטהייד … לעצב סולידריות אפקטיבית עם המאבק הפלסטיני לחופש, להגדרה עצמית וריבונות."
• חתום על "קריאתה של החברה האזרחית הפלסטינית ל- BDS" משנת 2005, הקוראת להפסיק את "הכיבוש והקולוניזציה של כל האדמות הערביות" של ישראל ומקדמת את זכותם של "הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם ונכסיהם."

שותפים

• חבר ברשת ארגוני סביבה פלסטיניים- ידידי כדור הארץ פלסטין (PENGON),
  • בינואר 2018, PENGON פרסם הצהרה לרגל יום האדמה בה האשים את ישראל ב"התפשטות ציונית וגניבה מאסיבית ישראלית של אדמות", וקבע כי" האפרטהייד, אשר תחתיו אנו חיים, הוא קונצרן זוועתי של קולוניאליזם, גזענות, כחשת הגדרה עצמית וגירוש .. "
  • במרץ 2018 פרסם PENGON מאמר על פרויקטים בתחום האנרגיה של האיחוד האירופי עם ישראל, בו נאמר כי "לאיחוד האירופי יש חובה חוקית של אי הכרה, לרבות החובה להפסיק את הסיוע והתמיכה לישראל בשימור המצב הלא חוקי שיצרה בשטחים הפלסטיניים הכבושים עם הפרות חמורות אלה. רכישה של גז ישראלי על ידי האיחוד האירופי יאפשר לישראל להשתמש בהכנסות ניכרות עבור מדיניות המיליטריזציה והסיפוח בפועל של השטח הפלסטיני הכבוש, וניכוס משאבי הטבע וניצולם."
• חבר ברשת הארגונים הפלסטינית (PNGO),  אשר סייעה בהפקת רבים ממסמכי ההכנה עבור ועידת דרבן 2001, כולל המסמך הקורא לאמברגו על ישראל.
  • בינואר 2020, רשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלשתיניים (PNGO), התנגדה נחרצות לסעיף חדש בחוזי המענק של האיחוד האירופי עם ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים האוסר על מוענקים לממן ולעבוד יחד עם ארגונים ויחידים המופיעים ברשימות הטרור של האיחוד האירופי. על פי דיווחים בתקשורת, PNGO טען כי ארגוני טרור פלסטינים הם "מפלגות פוליטיות".
  • באפריל 2017, PNGO קראה לקהילה הבינלאומית לא "להשתמש בסיוע לצורך ערעור התנגדות פלסטינית לגיטימית". לדברי PNGO "אנו דוחים כל דה לגיטימציה או הפיכתה לפלילית של התנגדות פלסטינית חוקית, בין אם בצורה של האשמות של טרור, אנטישמיות או בכל דרך אחרת … אנו קוראים לכל הממשלות ולספקי הסיוע לכבד את זכותנו להתנגדות חוקית, לתמוך במגני זכויות האדם הפלסטינים, ולהבטיח לכולם גישה שווה, שקופה וחסרת פניות למימון".
  • במרץ 2016, כחבר בוועדה הלאומית הפלסטינית של ה–BNC) BDS) הצהירה  PNGO כי "ממשלת ישראל הנוכחית, הגזענית ביותר אי פעם, איבדה את מצג השווא של ה'נאורות' וה'דמוקרטיה' שלה. זה סייע לחשוף את משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי, הקולוניאליסטי והמתנחל, לדעת הקהל העולמית, כפי שלא היה מעולם".

מימון ל-UAWC

ממשלה

משענת איתנה

משענת איתנה היא תרגיל צבאי שהתרחש ב-29 בדצמבר 2020 זהו תרגיל צבאי משותף, שהיה ראשון מסוגו

השם "משענת איתנה" מגיע מהקוראן שנועד להעביר מסר של אחדות. התרגיל התקיים לרגל יום השנה לציון מבצע “עופרת יצוקה”. בתרגיל השתתפו 12 זרועות צבאיות של ארוגני הטרור הפועלים בעזה תחת פיקוד החמ”ל המשותף שהוקם ב-2018 ב“צעדות השיבה”. התרגיל נמשך כ-12 שעות, התבצע ברצועת עזה, והוגדר כהגנתי. התרגיל עבד על שיפור יכולתם הצבאית של הארגונים לקדם במתואם פני התקפה של צה”ל ואף להעתיק את המערכה לשטח ישראל

התרגיל דימה תמרון ישראלי ברצועה ע”י כוחות משוריינים, כוחות מיוחדים וכוח ימי שמגיע בהחפה מהים. התרגיל נועד להעביר שורה של מסרים לישראל, לתושבי הרצועה לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי. במרכז הפעילות התודעתית, עמדו מסרים של אחדות ומוכנות צבאית של הארגונים השונים, ובמרכזם חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, לתת מענה להתקפה ישראלית. גם הלוגו שעוצב לתרגיל נושא את מסר האחדות. בלוגו נראה גג שבמרכזו עמוד התומך ותחתיו הכיתוב “המשענת האיתנה” (לוגו זה מזכיר את הלוגו של החמ”ל המשותף של הארגונים ברצועה שהינו כלי נשק אותו אוחזות ידי כל הארגונים)

התרגיל נערך בסמיכות לאירועי יום השנה לסיכול הממוקד קאסם סלימאני.הג’האד האסלאמי בפלסטין ובמידה פחותה גם חמאס, ניצלו את התרגיל המשותף כדי לחלק שבחים לאיראן ולקאסם סלימאני אישית ולהודות להם על הסיוע הצבאי שהגישו לארגונים ברצועת עזה. סיוע שכלל רקטות לטווח של למעלה ממאה ק”מ טילי נ”ט מדגם קורנט והעברת ידע המסייע לייצור עצמי של רקטות בעלות ראש נפץ במשקל 400 ק”ג.

להערכת ישראל קיים קיים פער בין הרצון לבין המציאות. שכן תנועת החמאס רואה בחמ”ל המשותף אמצעי להשתלתות על האירגונים. מסר האחדות, שעמד במוקד התרגיל המשותף, מבטא לאמיתו של דבר את ציפיות חמאס בדבר חובת כל שאר הארגונים “להתיישר” איתו.

הארגונים תרגלו מענה לתקיפות ישראליות ברצועה:

הגנה

• לוחמה בשטח בנוי;
• תרגילים ימיים (החפה, צלילה);
• פינוי מפקדות ומתקנים ביטחוניים,
• חילוץ נפגעים ממקומות שהותקפו ע”י ישראל.
• שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, למטרות תצפית ומעקב.

התקפה:

• ירי רקטות,
• תקיפות טנקים,
• חדירה לישראל במנהרות וחטיפת חיילים.
• פעילות תת-ימית של צוללנים, פעילות ימית וסריקות לאורך החוף.

במהלך התרגיל נפרסו הפעילים של הארגונים ברחבי הרצועה כדי לתת מענה ל"התקפה. גם מנגנוני שיטור נפרשו .נבדק התיאום בין הארגונים לבין ממשלת חמאס וכן ומערכת הבריאות בנושא נפגעים

זמנים

גרסה מ־10:08, 6 בינואר 2022 (עריכה) (ביטול)

יכולת לחימה אחודה מול ישראל

מסר לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי: הפלסטינים דבקים באסטרטגיית ה”התנגדות” (קרי, דרך הטרור) כדרך המועדפת ל”שחרור פלסטין” ואין הם מתכוונים ללכת בדרך הנורמליזציה בה הולכות כמה מדינות ערביות. על פי העיתון אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה מסר זה מופנה גם לראמאללה לאחר שהרשות הפלסטינית בחרה לשוב לחיקה של ישראל (אלאח’באר, לבנון, 30 בדצמבר 2020). מחמד אלהנדי, בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין, תקף בחריפות את הרשות הפלסטינית על שויתרה על הפיוס והעדיפה תיאום ביטחוני עם ישראל תמורת כסף. הרשות הפלסטינית, לדבריו, הולכת לתהום בעיניים עצומות. אלהנדי ציין, כי מטרתם של כל ארגוני ה”התנגדות” הינה שחרור “פלסטין השלמה” בדרך של “התנגדות, ג’האד ואחדות” (ערוץ אלקצא, 1 בינואר 2021). (הערה: המסר של מחמד אלהנדי עומד בסתירה למסרים פייסנים, בדבר רצון לקדם את תהליך הפיוס, מצד שאסאמעיל הניה ובכירים נוספים בחמאס).

• • הצגת איראן, בדגש על קאסם סלימאני, כמסייעת המרכזית לחיזוק כוחם של הארגונים ברצועה. התרגיל המשותף חל בסמיכות זמנים לאירועי יום השנה להריגתם של קאסם סלימאני מפקד כוח קדס, וסגן יו”ר “הגיוס העממי” בעיראק אבו מהדי אלמהנדס. חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין חלקו שבחים לאיראן, ולקאסם סלימאני אישית, הגם שמינון השבחים שלו היה נמוך יותר מזה של הג’האד האסלאמי בפלסטין. בלטו, בהקשר לכך, שתי התבטאויות:

כיסוי תקשורתי של התרגיל המשותף

• מארגני התרגיל דאגו לכיסוי תקשורתי נרחב ולהעברת מסרי התרגיל במגוון כלי תקשורת. עוד טרם ביצוע התרגיל הוא זכה למיתוג (האשטאג) ברשתות החברתיות. חמ”ל המבצעים פתח ב-22 בדצמבר 2020 ערוץ טלגרם ייעודי עבור התרגיל. ב-23 בדצמבר 2020 פרסם חדר המבצעים המשותף הודעה רשמית על כוונת הארגונים לערוך תרגיל צבאי משותף, לראשונה במסגרת הגברת שיתוף הפעולה ביניהם (ערוץ הטלגרם של חדר המבצעים המשותף 23 בדצמבר 2020). ב-24 בדצמבר 2020 פרסם חדר המבצעים סרטון, בו נמסר שהתרגיל ייערך ב-29 בדצמבר 2020 (ערוץ הטלגרם של חדר המבצעים המשותף, 24 בדצמבר 2020; אתר גדודי אלקסאם, 24 בדצמבר 2020).
• טרם פתיחת התרגיל כונסה מסיבת עיתונאים רבת משתתפים בה נשא דברים דובר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, שהודיע חגיגית על פתיחת התרגיל. בהודעה נמסר, שהתרגיל הוא תרגיל ההגנתי הנערך באש חיה בכל רחבי הרצועה וכי הוא מדמה תרחישים ברחבי הרצועה ואת האיומים הצפויים מצד ישראל (“האויב”). הדובר ציין שמטרת התרגיל לשפר את היכולות המבצעיות של פעילי “ההתנגדות” להילחם בכל הנסיבות (אתר פלוגות ירושלים, 29 בדצמבר 2020). במהלך מסיבת העיתונאים הודגם שיגור רקטות לעבר הים כאות לפתיחת התרגיל. לכל אורך היום ולאחריו פורסמו תמונות רבות, שנשאו את לוגו התרגיל, בערוץ הטלגרם של החמ”ל המשותף .

חדר המבצעים המשותף ותרגול תרחישי עימות עם ישראל

הרעיון להקמת חדר מבצעים משותף לזרועות הצבאיות של כל הארגונים ברצועת עזה עלה בפעם הראשונה בשנת 2006 מתוך מטרה ליצור פיקוד אחוד מול ישראל במצב של עימות ברצועת עזה. ביולי 2018, בעיצומם של ימי צעדות השיבה, טרור ההצתות וסבבי ההסלמה עם ישראל הוקם חדר המבצעים המשותף באופן רשמי. בחדר המבצעים משתתפים נציגי 12 זרועות צבאיות בתרגיל משענת איתנה ב2020 היה הפעם הראשונה שהמפקדה עבדה.

• אנו סבורים, כי חמאס ושאר הארגונים מודעים לכך, שהתרגיל המשותף אינו מבטא עדיין תיאום אמיתי בין הארגונים השונים בעלי אינטרסים סותרים וזיקות הפוליטיות השונות. תובנה זאת כמעט ולא זכתה לאזכורים פומביים במהלך התרגיל המשותף, שדובריו הדגישו דווקא את האחדות הבין-ארגונית הקיימת לכאורה. יוצא דופן היה היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, אשר בכתבה שסיקרה את התרגיל המשותף נאמר, כי משקיפים סבורים כי התרגיל “משענת איתנה” מהווה “התחלה אמיתית של פעולות החמ”ל המשותף” (קרי, התחלה בלבד). התחלה זאת, נאמר, “עשויה להניח בעתיד את היסודות לתיאום צבאי וביטחוני רחב ביותר ולסלול את הדרך להתפתחות פעילותם של הארגונים השונים תחת מפקדה מאוחדת” (אלאח’באר, 30 בדצמבר 2020).

תרגילים קודמים ברצועת עזה

• תרגיל “המשענת האיתנה” היה הראשון שבו השתתפו כל הזרועות הצבאיות של הארגונים ברצועת עזה תחת פיקוד חמ”ל המבצעים המשותף. עם זאת, טקטיקות צבאיות דומות ותרחישים דומים תורגלו בעבר ע”י הזרועות הצבאיות של הארגונים השונים ובפרט גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס ומנגנוני הביטחון ברצועה הנשלטים ע”י חמאס. להלן מספר דוגמאות:
  • 23 בדצמבר 2014: כוחות הביטחון הלאומי קיימו תרגיל צבאי, שדימה פריצה למוצב צה”ל וכיבושו. במהלך התרגיל, שנערך במתקן אימונים של גדודי עז אלדין אלקסאם, פוצצו אנשי מנגנון הביטחון הלאומי מטעני חבלה בקרבת מוצב צה”ל וירו עליו אש חיה של נשק קל ומרגמות^[2].
  • 6 בספטמבר 2015: יחידה של כוחות הביטחון הלאומי ברפיח ביצעה תרגיל באש חיה, אשר דימה תקיפה לילית נגד מוצב צה”ל וחטיפת חייל. בנאום שנשא נעים אלע’ול, מפקד כוחות הביטחון הלאומי הוא אמר, כי האימונים נועדו להעלות את כושרם של החיילים הפלסטינים מבחינה צבאית, גופנית ומנטלית (אתר משרד הפנים, 7 בספטמבר 2015).^[3]
  • 26-25 במרץ 2018: הזרוע הצבאית של חמאס ערכה תרגיל נרחב הכותרת “תרגיל העמידה האיתנה והאתגר”. לדברי המארגנים נטלו בתרגיל חלק 30,000 פעילי הזרוע הצבאית מיחידות שונות (ים, יבשה, אוויר). במסגרת התרגיל התפרסו פעילי הזרוע ברחבי הרצועה, הציבו כלים משוריינים, אשר דימה טנקים של צה”ל, תרגלו תקיפה של כלים אלה, שיגרו רקטות לעבר הים והפעילו כלי טיס לא מאוישים עליהם הכיתוב אבאביל. כמו כן תרגלו חטיפת חיילי צה”ל, יציאה מפתחי מנהרות וסיכול הנחתה אווירית (אלקדס, מען, צפא, ,דניא אלוטן, דף הפייסבוק QUDSN, 25 במרץ 2018)^[4].

12 הארגונים

• גדודי עז אלדין אלקסאם
• פלוגות ירושלים (הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין)
• גדודי אלאקצא – חטיבת נצ’אל אלעאמודי (פורשי פתח)
• חוליות אימן ג’ודה (פורשי פתח)
• גדודי עבד אלקאדר אלחסיני (פורשי פתח)
• צבא אלעאצפה (פורשי פתח)
• גדודי ההתנגדות הלאומית (הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין)
• גדודי אבו עלי מצטפא (הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין)
• חטיבות צלאח אלדין (הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית)
• גדודי ג’האד ג’בריל (הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין- המפקדה הכללית)
• גדודי אלמג’אהדין (הזרוע הצבאית של תנועת המג’האדין, אשר פרשה בשנת 2006 מפתח ואימצה תפיסת עולם אסלאמית סלפית; מקיימת קשרים הדוקים עם חזבאללה ואיראן)
• גדודי אלאנצאר (הזרוע הצבאית של תנועת אלאחראר, אשר הוקמה בשנת 2007 ברצועה ע”י חאלד אבו הלאל. גם הוא פרש מפתח והתקרב לחמאס)

הערת שוליים

מגן ירושלים הוא תרגיל צבאי של חמאס שנערך ב-16 בדצמבר 2021, ברצועת עזה.

בתרגיל תרגל החמאס פשיטה על בסיסים צבאיים, חטיפת חיילים וירי רקטות. האימון הוא אחד מסדרה לקראת תרגיל של כלל ארגוני הטרור ברצועה בשם "משענת איתנה 2". אימון שנועד לתרגל את יכולת הלחימה המשותפת של הארגונים מול צה"ל תחת חמ"ל-י פיקוד משותפים, נערך גם ב-2020.

זהו התרגיל הראשון שערך חמאס מאז מבצע שומר החומות והוא בא להראות את השתקמות חמאס לאחר המבצע הישראלי. שם התרגיל נגזר ממבצע שומר החומות שנקרא בעזה "קרב חרב ירושלים".

מהלך התרגיל

ירי רקטות

במהלך התרגיל נורו רקטות מרצועת עזה לעבר הים תיכון. בוצעו מספר שיגורים לטווחים שונים, חלק מהשיגורים בוצעו כמטח. ישראל טענה שבשומר החומות נשללו מחמאס יכולות במערך פיתוח וייצור הרקטות. השיגורים אותתו שהמערך מתפקד וממשיך להתכונן לעימות עתידי.^{[דרושה הבהרה]}

חטיפת חיילים

ערוץ החדשות המזוהה עם חמאס "אל-רסאלה" פרסם סדרה של סרטונים ותמונות של מחבלי חמאס מתרגלים ירי ממקלעים ומרגמות וחטיפת "חייל צה"ל". בסרטון ותמונות שפורסמו ברשת הטלגרם נראים לוחמי הזרוע הצבאית של חמאס מתרגלים פשיטה על יעדים המדמים מוצב וטנק צה"לי, ומבצעים "חטיפת חייל צה"ל" בדומה לחטיפת גלעד שליט. באימון תורגלה התקרבות משטח מת לעבר טנק ופגיעה בו באמצעות מטען נפץ. אירוע דומה נרשם במהלך מבצע צוק איתן.

פשיטה

בסרטון, שהיווה מסר לישראל, תורגלה פריצה למוצב ובסיס של אוגדת עזה, לוחמה בשטח בנוי ו"טיהור" מבנים. ירי חוליות רתק של מקלעים וצלפים שירו לכיוון המוצב והבסיס עליהם הכוחות פשטו, כולל בנסיגה אחרי חטיפת חייל. האימון כולו היה באש חיה וכלל שימוש ב-RPG וטילי נ"ט.

הערת שוליים

קטגוריה:תרגילים צבאייםקטגוריה:חמאס קטגוריה:רצועת עזה

ספר

המרד השפוף : על תרבות צעירה בישראל

מחבר: גדי טאוב

שנת ההוצאה: 1997

מרכז הל"א וניהול הספקטרום האלקטרו-מגנטי של חיל הקשר והתקשוב מרכז הספקטרום או יחידת הספקטרום היא יחידה מיוחדת. מטרתה תשיבוש רשת התקשורת של האויב, הפל רחפנים וגרימת תקלות טכניות.

ב-2014, לאחר מבצע "צוק איתן", קיבל המרכז את האחריות על ניהול הספקטרום האלקטרו-מגנטי של צה"ל ומערכת הביטחון. בעולם הטכנולוגי, כמעט כל מערכות האמל"ח הן אלחוטיות ותופסות מקום בספקטרום התדרים.

הערות שוליים

העיתון הלבנוני אל-אח'באר מדווח הבוקר כי המשלחת הביטחונית המצרית שביקרה אתמול בעזה העבירה אזהרה מישראל לארגוני הטרור ברצועה שהמשך הפיגועים בגדה המערבית יוביל את ישראל לחזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים בעזה ומחוצה לה בייחוד נגד מי שיש להם קשר לפיגועים האלה בגדה. לפי הדיווח, הצד המצרי העביר לארגוני הטרור "בקשה ישראלית" להימנע מהסלמה בגדה המערבית. במקביל העיתון הלבנוני דיווח ממקורותיו כי בארגון חמאס הביעו מורת רוח מכך שהמצרים לא עומדים בהבטחות שנתנו בהקשר של הרצועה ובייחוד לפעילות במעבר רפיח – מעבר אנשים ותחום הסחר.

 צילום: מתוך כאן 11

מרכז הספקטרום או יחידת הספקטרום היא יחידה טקטית-טכנולוגית של חיל מודיעין, שמשלבת גם תפקידי לחימה.

המטרה של היחידה היא לשבש את פעילות התקשורת של האויב, להפיל רחפנים וגם לגרום לתקלות טכניות קשות ללוחמים מהצד השני.

הערות שוליים

https://pageviews.toolforge.org/userviews/?project=he.wikipedia.org&platform=all-access&agent=user&namespace=0&redirects=0&range=latest-20&sort=views&direction=1&view=list&user=%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%9E%D7%94

תקיפת מתקני נשק כימי בסוריה (2021)

תקיפת מתקני נשק כימי בסוריה (2021) היא תקיפה ישראלית אתרי נשק כימי בסוריה. התקיפה נועדה לבלום מאמץ סורי לחידוש הייצור של גז עצבים. לפי הדיווח, התקיפה התרחשה ב-8 ביוני. באותו ערב דיווחו כלי התקשורת בסוריה על תקיפות אוויריות ישראליות, והמרכז הסורי לזכויות אדם דיוו כי שמונה בני אדם נהרגו בהן.

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, עשה משטר בשאר אל-אסד כמה פעמים שימוש בנשק כימי. נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, שהגדיר את השימוש בנשק כזה נגד אזרחים כ"קו אדום", איים ב-2013 לתקוף בסוריה בעקבות סדרת תקיפות בדרום המדינה, שבהן נהרגו מאות מפגיעת נשק כימי. כחלופה לתקיפה כזו, סיכמו ארה"ב ורוסיה כי סוריה תפורק מהנשק הכימי שברשותה, כולל גז העצבים. משטר אסד אכן העביר את הנשק, אך במערב העריכו כי שמר חלק ממנו וכן את היכולת לייצרו. גם לאחר שהתהליך אמור היה להיות מושלם, ב-2014, דווח על שימוש בנשק כימי נגז אזרחים בסוריה.

הערות שוליים

ריגול אירני בישראל

ב-2019 תאאר שעפוט איש עסקים ירדני שנכנס לישראל תחת כיסוי עסקי,, אזרח ירדני מחברון בן 32, קשר בין המודיעין של משמרות המהפכה לסוכני שטח ביהודה ושומרוןשקיים פגישות בלבנון נעצר לאחר שנכנס לישראל בשליחות המודיעין האיראני על מנת לקדם הקמת תשתיות לטובת פעילות חשאית. היה אמור לצאת לאיראן לצורך השלמת הכשרתו כסוכן, אך נתפס. התביעה הצבאית הגישה נגדו כתב אישום בגין עבירות של מגע עם אויב. . הוא נעצר לפני על ידי השב"כ. ב-10.6.19 הגישה התביעה הצבאית כתב אישום כנגד הנדון לבית המשפט הצבאי ביהודה, במסגרתו מואשם בביצוע עבירות של מגע עם אויב, מגע עם ארגון עוין, וקשירת קשר להכנסת כספי אויב לאזור. פרשייה זו הינה דוגמה נוספת לניסיונה המתמשך של איראן להקמת תשתיות לפעילות נגד ישראל, בדרכים מגוונות ותוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים.

ב-18 לנובמר 2021 פורסם כי במסגרת פעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל/יאחב"ל בלה״ב 433 במהלך חודש נובמבר 2021, נעצר לחקירה עומרי גורן, אזרח ישראלי, אשר הועסק בעבודות משק בית וניקיון בביתו של שר הביטחון.

בחקירה עלה כי עומרי פנה מיוזמתו, ימים ספורים קודם למעצרו, באמצעות רשת חברתית, לגורם המזוהה עם איראן והציע לסייע לו בדרכים שונות, נוכח גישתו לבית השר.בין היתר, העלה אפשרות כי תועבר לו על-ידי אותו גורם תוכנת נוזקה אשר תאפשר נגישות למחשב המשמש את השר.כוונה זו סוכלה מבעוד מועד לאור מעצרו המהיר של עומרי ובכך נמנע מימוש אפשרות זו.

סיוע 48

העמותה האסלאמית למען יתומים ונזקקים״, עתר הארגון בעקבות תחקיר "עד כאן" שלימד על העברת כספי העמותה לארגון הטרור חמאס. העתירה הוגשה בשם משפחת גביש אשר ארבעה מבני משפחתם נרצחו בפיגוע ירי באינתיפאדה השנייה, לצורך מתן פיצויים עבורם, בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי שניתן בתביעת הפיצויים שהוגשה בנושא.

בעיקבות שינוי של האיחוד הארופאי בחוזי מימון לגופים פלסטינים, לפיו כל שיתוף פעולה עם ארגוני טרור יביא להפסקה חד-צדדית של מימון פעילויות מצד האיחוד האירופי. ויתר האירגון על 4 מיליון יורו.

ספואת פריג'

ספואת פריג', נולד ב-1982,איש דת פעיל התנועה האסלאמית הדרומית מגיל 17 ומילא בה שורת תפקידים בכירים.

איש דת שלא מילא תפקידים פוליטיים. אך מעורב בפוליטיקה, נמצא בקשר רציף עם חברי הכנסת של רע"ם וראשי הערים מטעמה, כולל ראש העיר של כפר קאסם, עאדל בדיר בה הוא מתגורר.

נחשב לאחד ממובילי ה"חארסה"

בפוסט שפִרסם בחודש יוני השייח' צפואת פריג', מקורבו של מנסור עבאס יו"ר רע"מ וסגן יו"ר הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, נכתב כי יש צורך "לתרום לכיסוי הקנס הכספי שהטיל בית המשפט הישראלי… כדי למנוע עקירה של ארבע משפחות מירושלים", והוסיף "שותף ליציבות של אחיך הירושלמים בבתיהם ותחזק את איתנותם". בתחילת חודש אוגוסט הודיעה העמותה על גיוס של 50 אלף שקלים שכבר הועברו לאותם עברייני בנייה בשביל הקנסות.

אוורסט 1953

תבנית {{ספר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אוורסט 1953 (במקור באנגלית: "Everest 1953: The Epic Story of the First Ascent") הוא ספר שנכתב באנגלית על ידי מייק קונפרי. תורגם לעברית ב-2013. בספר סיפור ההעפלה הבריטית אל הפסגה. אוורסט 1953 מבוסס על ראיונות ממקור ראשון ועל מקורות ארכיוניים, כולל מכתבים ויומנים אישיים שמספרים את המתח העצום שהמטפסים הסתירו זה מזה. הספר מתחקה אחרי השלכות ההעפלה על חברי הצוות בשנים הבאות, ומתאר את ההשפעה התרבותית העצומה של האירוע.

בבוקר ה-2 ביוני 1953, יום הכתרת המלכה אליזבת, פסגת האוורסט נכבשה על ידי משלחת בריטית ספר זה מספר את סיפורה של המשלחת.[2]

למהדורה העברית נוספה אחרית דבר מאת דורון אראל, מטפס ההרים הישראלי הראשון שהעפיל לפסגת האוורסט.

הספר יצא בהוצאת ידיעות ספרים. בסדרת ספרי הוצאת הגג.

תרגום מאנגלית: שמעון בוזגלו.

הכרזת שישה ארגונים מהחזית העממית כארגוני טרור.

הכרזת שישה ארגונים מהחזית העממית כארגוני טרור. ב-22 באוקטובר 2021 חתם שר הביטחון בני גנץ על מסמך המגדיר שישה ארגונים של החזית העממית לשחרור פלסטין, שפעלו בכסות של "ארגוני חברה אזרחית", כארגוני טרור. פעילי החזית העממית הועסקו בארגונים בתפקידי שטח וניהול, והסתירו את שיוכם לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. ההחלטה התקבלה לאחר פעילות משותפת של השב"כ והמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, ואושרה על-ידי גורמים משפטיים.

הארגונים שהוכרזו הם חלק מרשת ארגונים הפועלים בכיסוי בזירה הבינלאומית מטעם ארגון החזית העממית, על מנת לתמוך בפעילות הארגון ולקדם את מטרותיו. שיוכם לארגון הוסתר מחשש מפני אכיפה ביטחונית בארץ ובעולם. הארגונים פועלים בכסות של 'ארגוני חברה אזרחית', אולם מהווים זרוע של הנהגת הארגון, שמטרתה השמדת ישראל תוך נקיטת פעולות טרור, הארגונים נשלטים על ידי בכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ומעסיקים פעילי חזית עממית רבים בתפקידי שטח וניהול, לרבות פעילים אשר היו מעורבים בפעילות טרור.

מהלך משפטי

על פי פסיקות בג"ץ וכן על פי חוק המאבק בטרור מ-2016, ניתן להכריז על ארגון זכויות אדם כארגון טרור כאשר מוכח כי הוא מסייע במשך זמן לארגון טרור, מקושר עמו או פועל מטעמו, גם כאשר אותו ארגון מקיים פעילות הומניטרית אזרחית.

מימון טרור

הארגונים שהוכרזו, מופעלים על-ידי ארגון החזית העממית, משמשים מקור מרכזי למימון, בניין הכוח והתעצמות ארגון הטרור. הארגונים שהוכרזו קיבלו סכומי כסף גדולים ממדינות אירופה וארגונים בינלאומיים, תוך שימוש במגוון דרכי זיוף ומרמה. כספים אלו שימשו את החזית העממית לתשלומים למשפחות אסירים ביטחוניים, משכורות לפעילים, גיוס פעילים, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילות החזית העממית בירושלים והפצת מסרים ואידאולוגיה של הארגון.

הארגונים

1. ועדת הנשים
2. המוסד המשפטי "אלצ'מיר" בהם אדמיר, המציע סיוע משפטי לאסירים, אוסף נתונים על מאסרים ומעצרים מינהליים ופועל להפסקת עינויים.
3. מוסד המחקר "ביסאן"
4. אל-חק, המתעד הפרת זכויות של פלסטינים ביהודה ושמרון.
5. התנועה העולמית להגנה על ילדים - סניף פלסטין (DCI-P), מבצע מעקב אחר הרג ילדים ומצבם של ילדים העצורים בישראל.
6. ועדת הפעילות החקלאית (UAWC) המסייע לחקלאים פלסטינים בעיקר בשטחי C.

תגובה להכרזה

בעקבות ההכרזה, ארגון החזית העממית תבעה מהרשות הפלסטינית לפעול נגד סגירת מוסדותיה האזרחיים.

ב-22 באוקטובר הודיעה ארצות הברית כי תדרוש מישראל הבהרות לגבי הבסיס להכרזה.

הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מישל בצ'לט. קראה לבטל את ההכרזה ומסרה שמדובר ב"מתקפה על מגני זכויות אדם ועל חירות ההתאגדות, חירות הדעה והביטוי ועל הזכות להשתתפות ציבורית".

השרים מרב מיכאלי וניצן הורוביץ, דרשו הבהרות בנושא ההכרזה ונפגשו עם ראש השב"כ.

קישורים חיצוניים

• צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור) (תיקון), התשפ"ב-2021, ילקוט הפרסומים 9693, 21 באוקטובר 2021

הערות שוליים

* חזית העממית לשחרור פלסטין חזית העממית לשחרור פלסטין קטגוריה:2021 בישראל קטגוריה:ממשלת ישראל ה-36

בליל ה21 ביולי 2021 בוצעה תקיפה בעיר אל-קוסייר במחוז חומס שבמערב סוריה - 48 שעות אחרי דיווח על תקיפה בדרום מחוז חלב. לפי הסורים, מערכות ההגנה האוויריות הופעלו. לפי גורם צבאי סורי לא היו נפגעים אך נגרם נזק.

מטרת התקיפה, ככל הנראה למנוע משלוחים שנועדו להעביר לחיזבאללה בלבנון סוללות טילי הגנה אווירית ואמצעים לייצור טילי קרקע-קרקע מדויקים. המשלוח הגיע כנראה מאיראן או מצפון סוריה למחסנים שנמצאים באזור שדה התעופה א-דבעה. בדיווח שהתפרסם היום באתר "אל-עאלם" האיראני אומרים מקורות איראניים רשמיים כי בתקיפה באל-קוסייר נהרגו שני "אנשי התנגדות", כלומר חיזבאללה.

קוסייר (בערבית: القصير; תעתיק מדויק: אלקציר) היא עיר במערב סוריה הנמצאת במחוז חומס. העיר שוכנת כ-35 ק"מ מדרום לחומס באזור הררי, בגובה 540 מטר מעל פני הים, המשקיף על גבול סוריה-לבנון. מיקומה של העיר, על הדרך שבין הבירה דמשק לחוף הים התיכון ובסמוך לגבול סוריה-לבנון, מקנה לה חשיבות אסטרטגית.

כיבוש אל קוסייר עלידי החיזבאללה

חזבאללה כבש את אל-קוסייר ואת שדה התעופה א-דבעה כסיוע לאסד במלחמת האזרחים בסוריה. חיזבאללה נלחם על אל-קוסייר מכיוון שחשש שכיבושה על-ידי המורדים הסונים - אנשי אל קאעידה (ג'בהת אל-נוסרה) ודאעש, תקל על פלישה ללבנון. מאז שנכבשה העיירה, מחזיקים בה ובשדה התעופה א-דבעה מחסני נשק מהם מועברות מערכות לחימה ואמצעי ייצור לדיוק טילי קרקע-קרקע מסוריה ללבנון.

התקפת הספינה MERCER STREET.

ב-30.07.21 הותקפה ליד עומאן ספינה המופעלת על ידי חברה בבעלות ישראלית, שניים נהרגו

הספינה, שעשתה את דרכה לאיחוד האמירויות, מופעלת על ידי חברת זודיאק מריטיים שבבעלות איש העסקים אייל עופר. בהודעת החברה נכתב כי בהתקפה נהרגו שני אנשי צוות, בריטי ורומני. לפי הניו יורק טיימס, הספינה הותקפה בידי כמה מל"טים מתאבדים.

בליל ה-21 ביולי 2021 בוצעה תקיפה אווירית בעיר אל-קוסייר במחוז חומס שבמערב סוריה – 48 שעות אחרי דיווח על תקיפה של מתקן ליצור טילים מדויקים בדרום מחוז חלב.

לפי הסורים, מערכות ההגנה האוויריות הופעלו. לפי גורם צבאי סורי לא היו נפגעים אך נגרם נזק, לפי מקורות איראנים, בתקיפה נהרגו אנשי חזבאללה.

מטרת התקיפה הייתה ככל הנראה למנוע משלוחים שנועדו להעביר לחזבאללה בלבנון סוללות טילי קרקע-אוויר ואמצעים לייצור טילי קרקע-קרקע מדויקים. המשלוח הגיע כנראה מאיראן או מצפון סוריה למחסנים שנמצאים באזור שדה התעופה א-דבעה. בדיווח שהתפרסם היום באתר "אל-עאלם" האיראני אומרים מקורות איראניים רשמיים כי בתקיפה באל-קוסייר נהרגו שני "אנשי התנגדות", כלומר חזבאללה.

אל קוסייר היא עיר במערב סוריה במחוז חומס. שוכנת כ-35 ק"מ מדרום לחומס באזור הררי, בגובה 540 מטר, משקיפה על גבול סוריה-לבנון. מיקומה, על הדרך שבין הבירה דמשק לחוף הים התיכון ובסמוך לגבול סוריה-לבנון, מקנה לה חשיבות אסטרטגית.

חשיבות המיקום

חיזבאללה כבש את אל-קוסייר ואת שדה התעופה א-דבעה כסיוע לאסד במלחמת האזרחים בסוריה. חיזבאללה נלחם על אל-קוסייר מכיוון שחשש שכיבושה על-ידי המורדים הסונים תקל על פלישתם ללבנון. מאז שנכבשה העיירה, מחזיקים בה ובשדה התעופה א-דבעה מחסני נשק מהם מועברות מערכות לחימה ואמצעי ייצור לדיוק טילי קרקע-קרקע מסוריה ללבנון.

התגובה האיראנית

ב-29 ביולי 2021, איראן תקפה את האוניה Mercer Street. לפי טענת תקשורת איראנית כתגובה לתקיפה הישראלית (לטענת האיראנים) שבוצעה באל קוסייר כמה ימים קודם לכן.

ראו גם

• סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
• הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה

הערות שוליים

ספינה המופעלת על ידי חברה בבעלות ישראלית הותקפה ליד עומאן, כך הודיע הבוקר (שישי) דובר הצבא הבריטי. בהודעה נאמר כי התקרית אירעה הלילה, צפונית-מזרחית לאי העומאני מאסירה, ופרטיה נחקרים. לפי ההודעה, שני אנשי צוות שהיו על הספינה נהרגו - אזרח רומני ואזרח בריטי. הספינה מופעלת על ידי חברת זודיאק מריטיים, שבבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר. בישראל מעריכים כי התקיפה בוצעה באמצעות כלי טיס בלתי מאויש, ולפי דיווח ב"ניו יורק טיימס" מדובר בכמה כלי טיס שהתרסקו ופגעו בספינה. בכירים במערכת הביטחון הישראלית מקיימים התייעצויות ביטחוניות בנוגע לתקיפה.

לפי הודעת החברה הבוקר, הספינה הותקפה על ידי פיראטים כשעשתה את דרכה מדאר א-סלאם שבטנזניה לנמל פוג'יירה שבאיחוד האמירויות. ואולם בהמשך היום הודיעו הרשויות הבריטיות כי לפי המידע שברשותן, הספינה "מרסר סטריט" לא הותקפה על ידי פיראטים. לפי ה"ניו יורק טיימס", אחרי התקיפה הספינה לוותה על ידי הצי האמריקאי. מדובר בתקיפה הראשונה של חברה בבעלות ישראלית שבה ישנם הרוגים.

לפי דיווח בערוץ האיראני אל-עאלם, התקיפה בוצעה כתגובה על תקיפה ישראלית בשדה התעופה א-דבעה באזור אל-קוסייר בסוריה בשבוע שעבר. גורם מדיני ישראלי אמר כי איראן, שלא קיבלה אחריות על התקיפה, עומדת מאחורי המעשה. "היא זורעת אלימות והרס בכל פינה באזור", אמר, "מרוב להיטות לתקוף מטרה ישראלית הם סיבכו והפלילו את עצמם בהרג אזרחים זרים".

חברת Zodiac Maritime הבריטית שבבעלות אייל עופר הודיעה בצהריים (יום שישי) כי שני אנשי צוות נהרגו במתקפה על ספינת MERCER STREET. שני ההרוגים, לפי הודעת החברה, הם אזרח רומני ואזרח בריטי. זו הפעם הראשונה שישנם נפגעים במתקפות על ספינות שיש להן קשר לחברות ישראליות - תקיפות שמיוחסות לאיראן. בישראל, בכל אופן, לא התייחסו למתקפה האחרונה, וכך גם באיראן.

הספינה שהותקפה, MERCER STREET, היא בבעלות יפנית ושטה עם דגל ליבריה. חברת Zodiac Maritime מסרה כי הספינה עשתה דרכה מהעיר דאר א-סלאם שבטנזניה אל נמל אל-פוג'יירה שבאיחוד האמירויות ללא מטען.

מזודיאק נמסר כי מלבד השניים שנהרגו, לא ידוע לה על נפגעים נוספים בתקרית. "הדאגה המרכזית שלנו נותרה הביטחון והרווחה של כולם על הספינה, וכל מי שהושפע מהסיטואציה", אמרו. "הפרטים על התקרית עדיין נבדקים, והחקירה בעיצומה. אנחנו ממשיכים לעבוד קרוב עם רשות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) ועם כל הרשויות הרלוונטיות".[3]

עובדי חברת הבשר ריכרד לוי פנו היום (ד') לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בבקשה למתן צו לפירוקה.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אופיר רונן, נאמר, כי ב-5 באוקטובר הפסיקה החברה את פעילותה והודיעה לעובדים שהם מפוטרים. החברה נקלעה לקשיים והיא חייבת 10 מיליון שקל לנושיה השונים, לרבות בנק הפועלים, בנק לאומי, ספקים שונים ועובדים. העובדים טוענים, כי החברה חייבת להם עשרות אלפי שקלים בגין פיצויי עבודה ופיטורין.

בא כוח החברה הודיע לבא כוח העובדים, כי החברה אינה יכולה לפרוע את חובותיה לנושיה השונים, וכי הבנקים מתכוונים לממש את נכסיה. הוא מסר עוד, כי חובותיה של החברה עולים במידה משמעותית על שווי נכסיה.

קיראו עוד ב"גלובס"

• לראשונה מזה 20 שנה: בנק ישראל שוקל לשנות את יעד האינפלציה
• מטוס שלם ביזנס: חברה חדשה מגיעה להתחרות בקו ת"א-ניו יורק
• היסטוריה במפרץ: האניה MSC מרילנה עגנה בנמל הפרטי בחיפה
• הכירו את החברות שרותמות את הידע שלהן לטובת יזמי הייטק

לדברי העובדים, החברה היא חדלת פרעון, ורק לאחר מתן צו הפירוק הם יוכלו לקבל את הכספים המגיעים להם על ידי פנייה לביטוח הלאומי.

החברה הוקמה ב-1951 ונמצאת בבעלות משפחת קרליבך מחולון ותאגיד מוואדוז בשם קרנו איסטבלישמנט. על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, היא מעסיקה 50 עובדים ומחזורה השנתי מגיע ל-5.3 מיליון דולר.

חב' ריכרד לוי, שנוהלה בידי מיכאל קרליבך, סבלה מקשיים פיננסיים במשך תקופה ארוכה והוצעה למכירה לגורמים רבים בענף המזון בישראל, במשך יותר משנה. לדברי גורמים בענף הבשר, החברה התקשתה לפעול כיוון שלא היתה לה נוכחות ברשתות המזון הקמעונאיות. החברה, המייצרת נקניקים ובשר משומר בקופסאות (לוף), התבססה על מיכרזים לגורמים מוסדיים ובעיקר למערכת הביטחון. אותם גורמים מציינים, כי ייתכן שהחלטת צה"ל להוציא את הלוף מהתפריט הצה"לי, היוותה את הקש האחרון בקריס

קורס הטיס בבייקרספילד In 1948, Rudnick, a "dedicated 'offshore' volunteer," established flight training at her air field for Israelis who were going to war with Palestinians. Elynor was a Zionist, meaning that she believed in the establishment of a Jewish state to accommodate Jewish survivors of the Holocaust. Thirteen fighter pilots, who became the first pilots of the nascent Israeli Air Force, were trained at her school for this cause. Furthermore, in an effort to aid the cause she believed in, she became involved in a plan hatched by others to smuggle airplane parts overseas, which was a violation of the Federal Neutrality Act. The scandal broke in 1949, and Rudnick along with eight others involved were convicted and fined for the transgression. In Rudnick's case, she was charged with conspiracy to defraud the War Assets Administration. The case was declassified in 2013. בשנת 1948, רודניק, "מתנדבת" offshore "מסורה, הקימה קורס טייס בשדה התעופה שלה [21] אלינור הייתה ציונית, ופירושה שהיא האמינה בהקמת מדינה יהודית שתאכלס ניצולי שואה יהודים. [6] 13 טייסי קרב, שהפכו לטייסים הראשונים של חיל האוויר הישראלי המתהווה, [17] הוכשרו בבית ספרה למטרה זו. יתר על כן, במאמץ לסייע למטרה בה היא האמינה, היא התערבה בתכנית שהוטבעה על ידי אחרים [15] להברחת חלקי מטוסים מעבר לים, דבר שמהווה הפרה של חוק הנייטרליות הפדרלי. השערוריה

אמנון (זיסט) ברמן בן זהבה וברוך נולד בכ"א בתשרי תרפ"ז (20.9.1926) בירושלים. למד בבית-הספר התיכון "הגימנסיה העברית". בהיותו בן תשע הצטרף להסתדרות הצופים ובגיל 15 כבר היה בחג"ם ובגדנ"ע, הצטיין, עבר קורס מ"כים בגדנ"ע וכתום הלימודים התגייס לפלמ"ח, ושירת בו משנת 1944 עד1947 - תחילה כטוראי ואחר-כך כמ"כ - בעין חרוד, תל יוסף וגניגר. בימי המאבק השתתף בפעולת עתלית ובפיצוץ הגשרים. בתום השירות חזר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, למד מתמטיקה וכימיה והשתלם במקצוע

ביום מותו, ל' בסיוון תש"ח (7.7.1948), עסק בצילומי אויר טופוגרפיים מעל רביבים ואחרי-כן נשלח להעביר נוסעים מהנגב. לא הגיע אל מחוז-חפצו ונורה מעל לוד בן 22 במותו. אמנון הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אחרי מותו הועלה לדרגת פקד-טיס (סגן).

יוסף מוחמד אל-באז, אימאם העיר לוד.

ב-03.03.14 ירו אלמונים לעבר ביתו של אלבאז. באירוע לא היו נפגעים ולמבנה נגרם נזק.

ה אל-באז הינו דמות דתית קיצונית שמטיפה ללאומנות קשה בקרב ערביי ישראל בכלל וערביי לוד בפרט. משתייך לפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. נעצר מספר פעמים. הורחק מהר הבית בגלל שהסית נגד יהודים ונגד מדינת ישראל במסגד אל אקצה. אתרים רבים בערבית, כולל אתר חדשות של הרשות הפלסטינית דיווחו על גירושו של אל-באז מהר הבית. הוא צוטט באמירות נגד "הכיבוש הציוני" ואף קבע כי "הנחישות שלנו להגן על אל-אקצה היא מעבר למה שאנחנו יכולים לדמיין".

בשנת 2013 הוא צוטט באל ג'זירה אומר למתפללי המסגד בלוד "המתיישבים החדשים... שלא יהססו להרוג כל חמוש שנכנס למסגד או מטריד נשים ערביות".

בשנת 2015 בכתבה במקור ראשון נאמר כי "השייח הבכיר בלוד מסית לרצח יהודים". גולן סיקר תלונה שהגיש חבר מועצת העיר לוד, עמיחי לנגפלד, נגד אל-באז בטענה שבעקבות הדרשות של השייח' נערים ערבים בלוד מכים ילדים יהודים. לנגפלד טען כי השייח' משלהב באופן תדיר את הרוחות בלוד.

טרור הטיקטוק

טרור הטיקטוק או "אינתיפאדת הטיקטוק" היה גל טרור ואלימות שמהווה חלק מהמהומות בישראל ברמדאן 2021. גל זה אופיין בהפצת סרטונים בעלי אופי אלים ואנטישמי ברשת הטיקטוק ובפלטפורמות רשת אחרות, בהם ערבים הצטלמו כשהם משתמשים באלימות והשפלה כלפי יהודים בישראל, בעיקר בעלי חזות חרדית. התופעה קיימת כבר מ-2019, ומאז הוגשו מאות כתבי אישום. התופעה התחזקה בתקופת הרמדאן ב-2021. מהמשטרה נמסר כי הסרטונים ברשת גרמו להסתה

"מידי יום שישי וכל חג עומד השייח' אלבז במסגד ומסית נגד יהודים", כתב לנגפלד, "ביציאה הביתה, תמיד ילד יהודי יחטוף מכות. תמיד. כשהמשטרה עוצרת בסוף הוא משתחרר. 'קטין. אין מה לעשות'. אז זהו, שיש! להסתה יש כתובת. אני קורא למשטרת ישראל לעצור לאלתר את השייח אלבז ולאסור עליו לדרוש במסגד בימי שישי".

בתקופת מבצע 'שומרי החומות', דבריו גרמו לפרעות נגד יהודים. הפרסום שהעלה אל-באז בפיסבוק ממשיך להתפרסם ברשת החברתית.

בליל ה16 ליוני עצרה משטרת ישראל את אל באז בחשד להסתה לאלימות, טרור ואיומים. החשוד פרסם פוסט בפייסבוק עם הפנייה לסרטון, הקורא לפגיעה בשוטרים. בלשי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) בלהב 433 עצרו את האימאם של לוד, באישור פרקליטות בעקבות פרסום פוסט שבו הוא שיתף סצנה מסרט האימה "וולף קריק". בקטע המדובר נראה אדם רוצח שני שוטרים. אלבאז הוסיף לסרטון את המשפט "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר צדק".

תומאס ריצ'רד נידס (נולד ב-1961) הוא בנקאי ופקיד ממשל אמריקאי סגן יו"ר במורגן סטנלי. הוא משמש כחבר בוועדת ההנהלה וההפעלה של המשרד בין השנים 2011-2013. נידס היה בעבר סגן שר החוץ לניהול ומשאבים בארצות הברית נידס שימש במספר מוסדות פיננסיים ובמגוון תפקידים ממשלתיים. הוא תומך ח במאמצי הגיוון בממשל ובמגזר הפרטי, כולל צמצום פער המימון לנשים ויזמים רב תרבותיים.

אירועים אלימים ב 27.6.21 נערך בלוד קרב הצתות לילי בין משפחת אזבארגה למשפחת אבו סעלוק לאחר חיסול שנערך ב26.7.21.

מאורעות תר"פ

בכל רחבי הארץ מתקיימות חגיגות "נבי מוסא" ובמקביל היהודים מציינים את חג הפסח, במהלך החגיגות ולאחר הסתה פרועה של מנהיגים מקומיים יצאו פורעים רבים לכיוון השכונות היהודיות באזור ירושלים וישובים באזור הגליל.

את ההסתה הובילו אמין אל חוסייני ועארף אל-עארף שסחפו את הקהל בנאומים מסיתים כנגד היהודים , לאחר סיום התפילות יצא ההמון בצעדה לכיון השכונות היהודיות בקריאות "אדבח אל-יהוד" , "פלסטין ארצנו והיהודים כלבינו" ו-. "נשרוב (נשתה) דם אל-יהוד!". הציפייה להגנה ועזרה מהכוחות הבריטים הסתיימה באכזבה (ידוע על מקרים בהם שוטרים בריטים וערבים הצטרפו לפרעות), היהודים נשארו לבדם.

.זמן קצר לפני תחילת הפרעות נשלחו התראות המעלות חשש לאירועים אלו אולם הן זכו להתעלמות מוחלטת מצד הכוחות הבריטים , זאב ז'בוטינסקי אף ארגן מבעוד מועד קבוצת לוחמים, אך המעט שהוכן לא הספיק. במהלך הפרעות נהרגו שבעה יהודים תושבי העיר העתיקה (באזור המכונה כיום בשם הרובע המוסלמי), וכמאתיים נפצעו. נשים רבות נאנסו נגרם נזק רב לרכוש פרטי וכמובן בתי כנסת .

ההיסטוריון יוסף קלוזנר כתב באותם ימים בעיתון הארץ:

"בין ההרוגים והנפצעים יש יהודים מכל העדות, מכל המעמדות, מכל המפלגות: ספרדים ואשכנזים, תימנים ופרסים, פועלים וסוחרים, רבנים אדוקים ומשכילים חופשיים. האויב לא הבדיל ביניהם. נחדל נא אפוא להבדיל בינינו לבין עצמנו. נתאחד על ידי הצרה הגדולה... ואז ישיג האויב ההפך ממה שביקש".

שלושה ימים לאחר הפרעות ערכו הבריטים מעצרים נרחבים בקרב הערבים וגם על היהודים לא פסחו. בחיפוש שנערך באחת מעמדות ההגנה בעיר העתיקה, נמצאו 3 רובים, 2 אקדחים ו-250 כדורים. 19 גברים שנמצאו במקום נאסרו.

ז'בוטינסקי שמע על המאסרים רק למחרת היום. מיד יצא ל"קישלה" (בית-המעצר שבמשטרת העיר העתיקה) יחד עם עורך-הדין ד"ר מרדכי עליאש, כדי למחות על המאסר. הוא טען בפני הקצין האחראי כי ההגנה אינה ארגון בלתי חוקי וכי הממשל ידע על קיומו ועל-כן דרש לשחרר מיד את האסירים. אולם אם השלטונות סבורים שהם אשמים, הרי הוא, כמנהיגם, אשם גם כן ויש לאסור גם אותו. הקצין הכיר בהיגיון שבדברי ז'בוטינסקי ואסר אותו ללא שהיות.

ז'בוטינסקי וחבריו הואשמו ב"החזקת נשק בלתי חוקי וארגון קנוניה להביא לידי מעשי אלימות ורצח". ז'בוטינסקי כפר באשמה וטען כי השלטונות ידעו על קיומו של ארגון ההגנה, והוא יחד עם רוטנברג, אף ביקשו מהשלטונות לצייד את הארגון בנשק. המשפט היה קצר ובסיומו נידון ז'בוטינסקי ל-15 שנות מאסר עם עבודת פרך וגירוש מן הארץ לאחר ריצוי העונש, בעוד חבריו נידונו כל אחד ל-3 שנות מאסר עם עבודת פרך. כדי לשמור על איזון, הועמדו שני ערבים למשפט באשמת אונס ונשפטו ל-15 שנות מאסר. גם שני מנהיגים ערביים, חאג' אמין אל-חוסייני ועראף אל עראף, שנאשמו בהסתה, נשפטו שלא בפניהם ונידונו ל-10 שנות מאסר כל אחד (השניים ברחו לירדן ומשם לסוריה השכנה).

המאסר עורר זעם רב בקרב היישוב היהודי בארץ-ישראל, שהתקומם נגד עמדת הממשלה שאינה מבחינה בין תוקף לנתקף. התקפות הערבים בשנת 1920 הגבירו את תודעת ההגנה העצמית בקרב היישוב היהודי בארץ. לאחר הקמת ארגון ההגנה בירושלים בידי ז'בוטינסקי, החליט "ועד הצירים" על הקמת ארגון הגנה ארצי שתפקידו יהיה להגן על היישוב היהודי מפני פורעים, אלא שההחלטה לא יצאה אל הפועל עקב מאסרם של ז'בוטינסקי וחבריו.

יש הרואים בפרעות תר"פ את ראשית המאבק היהודי - ערבי על ארץ ישראל.

(פרסם במקור: עוז כהן)

A Salute to the Veterans. Lest We Forget

Sergeant Louis Lanternier, a free French commando trained at the British commando base of Achnacarry, Scotland. The commando was named "Kieffer" by the name of its commander : Philippe Kieffer. It was involved in D-day and various secret operations on the shores of occupied France. This unit is the only one of the French army which is authorized to wear its beret with insignia showing on the left side like British soldiers do, as an hommage to its origin.

This photo was taken 2 days after the battle of Ouistreham. On 6 June 1944, No. 4 Commando landed at Ouistreham (codenamed Sword) and fought their way to Pegasus Bridge, with the 177 Free French of the No. 10 (Inter-Allied) Commando given the honour of spearheading the advance. The assault on Ouistreham was featured in the movie The Longest Day, although the film location for Ouistreham was at the nearby village of Port-en-Bessin.

Sergeant Louis Lanternier survived the war and passed away in 1986. Lest We Forget.

ב25.2.20 21 אירע פיצוץ בספינה ישראלית ששטה במפרץ עומאן, איש לא נפגע - עם זאת הספינה נאלצה לחזור על עקבותיה.

כתוצאה מהפיצוץ נפערו שני חורים בקוטר של כמטר וחצי בדופן הספינה, אולם המנוע שלה לא נפגע. הספינה עשתה את דרכה לנמל בדובאי, שם יתקנו את הנזק הפיצוץ התרחש מעל קו המים ולא מתחתיו, וכי החורים נפערו בשני הצדדים של הספינה. בעת הפגיעה הייתה האונייה בדרכה לסינגפור לאחר שפרקה רכבים שהיו על סיפונה מאירופה בנמלי עומאן, ערב הסעודית ובחריין.

שר הביטחון, בני גנץ, העריך כי האיראנים עומדים מאחורי תקיפת ספינת הסחר של רמי אונגר שהעבירה מכוניות מאירופה לערב הסעודית ולמדינות המפרץ והיתה בסיום משימתה בדרכה לסינגפור. ספינת הסחר נעה תחת דגל לא ישראלי בעת שטילים פגעו בה.

.

גנץ אמר כי הקרבה בין מקום האירוע לרפובליקה האסלאמית מעלה חשש כי היא זו שאחראית לתקיפה, אך הוסיף כי החקירה עדיין לא הסתיימה.

לדבריו, "צריך להמשיך לחקור", הדגיש. "האיראנים מחפשים לפגוע בישראלים ובתשתית ישראלית. הסמיכות לאיראן מביא את ההערכה שיש סבירות שמדובר ביוזמה איראנית. מחויבים להמשיך לבדוק".

.

בעת הפיצוצים נשאה האונייה את דגל איי באהמה. בכלי השיט התגלו שני חורים בכל אחד מדפנות גוף הספינה, אך כושר השיט שלה ו– 28 אנשי צוותה לא נפגעו, והאונייה הפליגה לנמל דובאי, הקרוב למקום הפגיעה.

ארבעת החורים שנפערו בדופן כלי השיט (שניים מכל צד) בגובה של מספר מטרים מעל פני הים. גובה הפיצוצים, צורת החורים שנפערו בדופן האונייה, גודלם (בקוטר של כ- 1.5 מטר) ופתחי היציאה בדופן, מצביעים על כך שהאונייה לא נפגעה מפיצוץ מוקש בדופן, בין אם מוקשי עלוקה שהוצמדו לדופן כלי השיט או מוקשים ימיים צפים.

עצם קיומם של שני פתחי כניסה ושני פתחי יציאה בדפנות כלי השיט מצביעים על כך שדרך דפנות כלי שיט חדר טיל. אם היה מדובר בטיל ימי, המיועד לחדור לכלי שיט ולהתפוצץ בתוכו, הנזק אשר נגרם לאונייה הישראלית היה משמעותי הרבה יותר.

בעת האירוע הייתה האונייה בטווח רחוק יחסית מהחוף, על כן סביר יהיה להניח שאת דפנות האונייה חדרו שני טילים נגד טנקים או שתי רקטות RPG, בעלי רש"ק (ראש קרב) "חלול" שנורו מטווח קצר מכלי שיט קומנדו. רש"קים של טילים/רקטות נגד טנקים ישיגו אפקט דומה לזה שנגרם לאוניית הסוחר – פתח כניסה ופתח יציאה, אם במהלך הפיצוץ לא "פגש" חומר הנפץ גוף אחר.

ירי בים מסירת קומנדו של טיל נגד טנקים, דוגמת טיל הקורנט(Kornet) הרוסי שבידי איראן, הוא ירי מורכב יחסית, מכיוון שמשגר הטיל זקוק לייצוב (לפיצוי על טלטולי הגלים) בעת שיגור הטיל. יחד עם זאת, ידוע שכוחות הקומנדו של משמרות המהפכה של איראן מפעילים ויורים רקטות RPG מכלי השיט שלהם.

על כן סביר להניח שאת ארבעת החורים בשתי דפנות כלי השיט יצרו שתי רקטות RPG בעלות רש"ק נגד טנקים, שנורו מטווח קצר יחסית (100 עד 300 מטרים).

הפיגוע אירע באזור בו לפני כשנה וחצי, בקיץ 2019, נפגעו מספר ספינות סוחר מפיצוץ מוקשים ימיים ומוקשי דופן, שהוצמדו על ידי כוח קומנדו של משמרות המהפכה של איראן, שפעל באמצעות באזור סירות תקיפה מהירות ותועד במהלך פעילותו על ידי הצי האמריקאי.  

בישראל מיהרו להאשים את איראן בפעילות ההתקפית המכוונת כנגד כלי שיט מסחרי בבעלות ישראלית כתגובה לחיסולו של אבי תוכנית הגרעין האיראני, ד"ר פחריזאדה, בנובמבר 2020. נכון לכתיבת שורות אלו, טרם נלקחה אחריות איראן לפיגוע באונייה הישראלית. רמי אונגר, בן ה- 77 והמקורב לראש המוסד, יוסי כהן, מיהר להגיב באמצעי התקשורת בעולם, כי להערכתו הפיגוע באונייה לא בוצע בגלל שייכות האונייה לישות מסחרית ישראלית, אלא כתגובה איראנית להתקפות האמריקאיות בסוריה ובעיראק.

.

יש לציין, כי האוניות המפליגות בים מחוייבות על פי תקינת הבטיחות העולמית (של ארגון הספנות העולמי, ה- IMO) להפעיל באופן רצוף אמצעי זיהוי אוטומטיים (AIS – Automatic Identification System), המשדרים את זהות האונייה, מיקומה, נתיבה, יעדה ומידע נוסף. את המידע על התעבורה הימית העולמית ניתן לראות (וללא עלות) באתרי אינטרנט שונים ובאפליקציות לטלפון הנייד, דוגמת האפליקציה Marine Traffic.

.

האונייה הישראלית שיצאה מהמפרץ הפרסי נעקבה באמצעות מערך הגילוי החופי ומערכת ה- AIS על ידי כוחות הים של משמרות המהפכה של איראן, שככל הנראה בחר לפגוע בה, במקום מרוחק מהחוף האיראני, על מנת שלפעול בחשאי ומבלי להתגלות.

הסיכון הקיים לאוניות הסוחר הישראליות הוא לא רק באזור בו נפגעה אונייתו של רמי אונגר אלא גם במצרי באב אל-מנדב שבדרום הים האדום, שם פועלים כוחות המורדים החות'ים בתימן, כנגד כלי שיט המפליגים באזור. המורדים החות'ים הפועלים בחסות ובמימון איראני, פגעו מספר רב של פעמים באוניות סוחר בים האדום, כמו גם באוניות מלחמה סעודיות, מצריות ואמריקאיות.

.

מומלץ יהיה שאוניות סוחר ישראליות הפועלות בים האדום ובים הערבי, כולל באזור המפרץ הפרסי, יצטיידו לפחות במערכות גילוי והגנה כנגד מיקוש ימי. הפעלת מערכות הגנה כנגד טילים או כוחות קומנדו מסיפון אוניות סוחר יהיה מורכב מאד טכנית ויקר להפליא, אך מומלץ יהיה לשקול פתרונות ארעיים להגנה מפני תקיפות קומנדו, כדוגמת רשתות מתכת להגנה, כדוגמת אלו המותקנות על טנקים.

התקפת מלון פארק בווינה (מעודון הקצינים הבריטים)

העבודה הארגונית השוטפת, תעמולה, גיוס והדרכה, וכן הפעילות המוגברת בשטח ה"בריחה" והסיבוכים שנוצרו סביבה, גרמו לדחייה ממושכת של ביצוע ההתקפה, של מועדון הקצינים הבריטיים במלון "פארק". אמנם האזעקות הטלפוניות למשרדים הבריטיים שהפכו לשגרתיות - גם בפרובינציה - התבדו, אך לא חלף שבוע מבלי שיפונה בבהלה בית-מלון או משרד בריטי באירופה מחשש שהנה עומדת להתפוצץ בו פצצה. התוכנית המקורית להתקיף את מלון "פארק" עובדה על-ידי פלדנקרייז ואושרה על-ידי המטה בפאריז, אך הוצאה לפועל רק כעבור חודשים רבים. בינתיים חלו חילופי גברא בפיקוד הארגון באוסטריה. פלדנקרייז שוחרר מתפקידו אחר תאונת דרכים באינסברוק, נותח, ומשהחלים עלה ארצה. במקומו מונה בסוף 1947 יהושע ברנדס כמפקד הסניף האוסטרי, והוא אשר היה אחראי למימוש התוכנית. ביום 19.3.48 (ח' אדר ב' תש"ח), בשעה 21.45 בערב, הגיעו ברנדס (מפקד הפעולה), פסטונג ושיק במכונית נהוגה על-ידי גתמון לסמטה מאחורי מגרש החניה של המלון. אותה שעה נערך באולם המלון שבקומת הקרקע נשף ריקודים, והבאר המה מקצינים בריטיים. שעוני המטענים כוונו לשעה 22.15. השלושה נטלו את מזוודותיהם שכל אחת מהן הכילה כ-20 ק"ג ט.נ.ט., והחלו לצעוד בכיוון הצד האחורי של מגרש החניה שנמצא באפלה. שוק קרע בצבת פתח בגדר המגרש, ותוך דקה עברוהו והתקרבו לדלת האחורית של מלתחת המלון. את המזוודות השעינו על הקיר החיצוני של החדר הגובל, בחשבם בטעות, כפי שהתברר, שזהו קיר הבאר. מיד נכנסו דרך המלתחה לאולם, עברוהו בלי לעורר תשומת-לב ויצאו מהמלון דרך הדלת הראשית. הנהג עשה בינתיים "סיבוב" סביב למלון והמתין לחבריו בחזיתו כשהמכונית דלוקה. השלושה נכנסו לתוכה והחלו לנסוע בכיוון תחנת-הרכבת הקרובה, בחשבם, כפי שתכננו, לעזוב את וינה ולנסוע לזאלצבורג. אולם כבר בדרך שמעו את קול ההתפוצצות והחליטו בו במקום, שמסוכן עתה להמתין לרכבת בתחנה, שמא ייערכו בה חיפושים, ובמקום לרכבת נכנסו למועדון-לילה. שתי היממות שלאחר מכן עברו עליהם, אם מתוך עצבנות ואם בגלל החשש המוצדק לחיפושים במחנות הפליטים, בבתי-קולנוע, קרקס ומועדוני-לילה. רק ביום 22.3 (י"א אדר ב' תש"ח) עזבו את וינה. כ-150 אורחים רקדו באולם, וכ-20 קצינים נמצאו בבאר בשעת ההתקפה. המשטרה הצבאית, הבריטית והאזרחית האוסטרית חסמו מיד את כל מבואות האזור, כשמכבי האש ואנשי העזרה הראשונה מטפלים בפצועים ובפינוי ההריסות. בבתים הסמוכים נופצו השמשות מהד ההתפוצצות, ובאלה שהיו בצד מגרש החניה נעקרו דלתות ונראו בקיעים בקירות. בין רחוב אדוארד קליין לבין המשרדים האזוריים של העירייה בהייצינג ניזוקו כעשרים בתים. ההתפוצצות גרמה להרס רב במלון ולקרבנות בבני-אדם, עוררה הד רב בעיתונות והגבירה את עצבנות הבריטים. ה"ווינר קורייר" מיום 20.3 (ט' אדר ב' תש"ח), העיתון שיצא לאור מטעם חיל-הכיבוש האמריקני ונועד לתושבי וינה, קשר מיד מבצע זה עם הפעולה נגד מלון "סאכר" והדגיש, שזוהי ההתקפה השניה מאז "סאכר" על בניין שהוא תפוס על-ידי שלטונות-הכיבוש הבריטיים. ה"ווינר צייטונג" מיום 21.3 (י' אדר ב' תש"ח) הודיע, שבכל הבניינים התפוסים על-ידי הבריטים באוסטריה ננקטו אמצעי-בטחון מיוחדים, והמשטרה האוסטרית הוזמנה להשתתף בחקירה. לפי ה"מייס-אסטרייך" מיום 21.3 (י' אדר ב' תש"ח) סברו השלטונות שלהתנקשות זו יש קשר לשלושה זרים חמושים, שהמשטרה האוסטרית ניסתה לעצור לפני זמן מה, אבל הצליחה לאסור אחד בלבד בעוד השניים נמלטים. העיתון מוסיף, שיש להניח שאלה היו סוכני אחד הארגונים הטרוריסטיים בפלשתינה. שנים-עשר יום לפני הוצאתה-לפועל של ההתקפה נעצר במקרה ברחוב בווינה איש אצ"ל, ובתיקו כעשרה ק"ג חומר-נפץ. עתה ראו בכך השלטונות האוסטריים קשר לפעולת פיצוץ המלון. כדי למנוע סיבוכים נוספים מן העצור החליט המטה לגולה לא לפרסם הודעה רשמית על הפעולה, עם כי בעיתונות הכללית ובזו של ארץ ישראל זקפוה על חשבון האצ"ל.

הערות שוליים

מהומת רמדאן 2021

הינם ארועי אלימות שחלו בראמדן 2021 במספר מוקדים בישראל עיקר המהומות התרחשו בירושלים.

ירושלים

מאות ערבים התעמתו עם שוטרים ותקפו יהודים באזור שער שכם מידי לילה מתחילת הראמדן, בטענה שמחסומים משטרתיים מפריעים לשגרת חייהם בראמדן ב26 לפברואר הורתה המשטרה על הורדת המחסומים, במקביל התרחש טרור הטיקטוק, גל האלימות שעיקרו בירושלים שהחל ב 15 באפריל, כשצעיר ערבי ירושלמי העלה לטיקטוק תיעוד שלו סוטר לנער חרדי ברכבת הקלה. ערבים רבים החלו להעלות סרטונים בהם הם נראים תוקפים שוטרים, משפילים עוברי אורח חרדים ומכים אותם באלימות קשה ומבזים סמלים ישראליים. כתגובה, כעבור שישה ימים, של אירועים הפגינו אנשי ארגון להב"ה בשער שכם מול המפגינים הערבים. קבוצות של יהודים תקפו ערבים במרכז העיר.

אל אף פינוי המחסומים ב26 לינואר, נעצרו 17 חשודים בהפרות סדר אלימות בירושלים שכללו תקיפת שוטרים, יידוי אבנים, ירי זיקוקים והשלכת בקבוקי תבערה. והאלימות באזור נמשכה גם בימים הבאים.

נכון ל27 בינואר כ200 נפצעו במהומות.

נכון ל24 באפריל 2021, המהומות בירושלים הובילו למעצרם של 157 אנשים בהפרות הסדר ובאירועים האלימים בבירה. במהלך התקופה נעצרו חשודים בהפרות סדר, שכללו תקיפת שוטרים, יידוי אבנים, ירי זיקוקין, השלכת בקבוקי תבערה ועוד.

• ב-23 באפריל 2021, צעירים ערבים יידו אבנים על רכב בו נהג יהודי. הנהג נטש את הרכב וניסה להימלט רגלית אך נתפס על ידי המון ערבי שביצע בו לינץ'. רכבו נשרף והוא פונה לבית החולים,
• ב-24 באפריל 2021, קבוצת ערבים ביצעה לינץ ביהודי שטייל עם כלבו.
• ב-10 לאפריל 2021, יום ירושלים: מאות ערבים מתפרעים בהר הבית. 6 יהודים נפגעו מהתפרעות של ערבים סמוך להר הצופים. בשער נעשה נסיון לבצע לינץ' ברכב בו נסעו מספר יהודם,י המשטרה הרחיקה את הפורעים באמצעות ירי.

שער שכם

טרור הטיקטוק

טרור הטיקטוק או "אינתיפאדת הטיקטוק" היה גל טרור ואלימות שמהווה חלק מהמהומות בישראל ברמדאן 2021. גל זה אופיין בהפצת סרטונים בעלי אופי אלים ואנטישמי ברשת הטיקטוק ובפלטפורמות רשת אחרות, בהם ערבים הצטלמו כשהם משתמשים באלימות והשפלה כלפי יהודים בישראל, בעיקר בעלי חזות חרדית. התופעה קיימת כבר מ-2019, ומאז הוגשו מאות כתבי אישום. התופעה התחזקה בתקופת הרמדאן ב-2021. מהמשטרה נמסר כי הסרטונים ברשת גרמו להסתה.

יפו

באפריל 2021 הותקפו באלימות ברחובות יפו ראש הישיבה הרב מאלי ומנכ"ל הישיבה משה שנדוביץ על ידי שני ערבים. נגד התוקפים הוגש כתב אישום.

יהודה ושמרון

ב-2 במאי 2021 ירה מחבל מרכב חולף לעבר הטרמפיאדה בצומת, ופצע שלושה אזרחים, בהם אחד באורח אנוש ואחד קשה.

עוטף עזה

ההסלמה בטרור שהחלה בחודש אפריל המשיכה גם בחודש זה עם חידוש טרור הבלונים שגרמו גם להצתות ושריפות בעוטף עזה.

• ב-3 במאי לאחר תקופה שקטה יחסית מבחינת טרור הבלונים הוא חזר: אחר צהריים ביום זה שני בלונים עם חפצים חשודים, ככל הנראה מטעני חבלה שחוברו לבלונים, אותרו בשטח חקלאיים של קיבוץ כפר עזה. כמו כן בוצעו הפרחות של בלוני טרור מצפון הרצועה באותו הערב.
• ב-6 במאי טרור הבלונים התחדש: 7 שריפות פרצו במועצה אזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מרצועת עזה.
• ב-7 במאי טרור הבלונים המשיך: בצהריים פרצו 9 שריפות בעוטף עזה 8 במועצה אזורית אשכול 1 במועצה אזורית שדות נגב והכל כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה.
• ב-8 במאי טרור הבלונים נמשך: 18 שריפות פרצו במועצה אזורית אשכול, במועצה אזורית שער הנגב ובמועצה אזורית שדות נגב והכל כתוצאה מבלוני תבערה שהופרחו מעזה. כמו כן בצהריים התפרעו בגדר המערכת עשרות מתפרעים, כוחות צה"ל השתמשו בעיקר בירי גז מדמיע לעברם: 2 מחבלים נפצעו מכדורי גומי, 1 מהם נפצע קשה. בערב התחדשו הפרות הסדר הליליות "התיזוז הלילי" הזכור משנים קודמות: מאות מחבלים התפרעו ב-4 מוקדים לאורך גדר המערכת כשהם יידו אבנים ומטעני נפץ לעבר גדר המערכת והדליקו צמיגים. כוחות צה"ל השתמשו בירי לפיזור המהומות, הפלסטינים דיווחו על 3 מחבלים שנפגעו מאש חיה בפלג גופם התחתון.
• ב-9 במאי בשעה 1:00 בלילה, הפלסטינים שיגרו רקטה מדרום הרצועה לעבר מועצה אזורית אשכול ונפלה בשטח פתוח. לא היו נפגעים, ואזעקת צבע אדום לא נשמעה. בתגובה לירי, כלי טיס של חיל האוויר תקף עמדה צבאית של חמאס בדרום הרצועה,בצהריים התחדש טרור הבלונים שגרם ל-39 שריפות במוקדים שונים ורבים בהם ביערות עוטף עזה: אירועי השריפה המרכזיים התרחשו ביערות בארי, כיסופים, נחל אסף ותל גמה. בערב קצת אחרי השעה 21:00 בערב נשמעו אזעקות צבע אדום בעיר אשקלון והסביבה: 2 רקטות ששוגרו מצפון הרצועה לעבר העיר, אחת יורטה על ידי כיפת ברזל והשנייה נפלה בשטח פתוח, לא היו נפגעים.
• ב-10 במאי הירי נמשך. ב-00:00 שוגרו שתי רקטות מצפון הרצועה לכיוון מועצה אזורית שער הנגב ונפלו בשטח הרצועה ליד הגדר. לא היו נפגעים ולא נשמעה אזעקת צבע אדום. בתגובה לשיגור הרקטות ולהמשך טרור הבלונים טנקים של צה"ל תקפו מספר עמדות צבאיות של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. בשעה 6:20 נשמעה אזעקת צבע אדום בעיר שדרות והסביבה - 3 רקטות שוגרו לאזור: 1 מהן יורטה, 2 נפלו בשטח פתוח, לא היו נפגעים. בעקבות המשך ההסלמה החליטה ישראל לסגור לחלוטין את מרחב הדיג בעזה וגם את מעבר ארז.

הערות שוליים

סאחם אל ג'ולן

https://www.malon.co.il/listing/חורן-סיפור-האדמה-היהודית-בבוסטוס-גורג

אמנון (זיסט) ברמן

אין תמונה חופשית
לידה	20 בספטמבר 1926 ירושלים, פלשתינה (א"י)
נהרג	7 ביולי 1948 (בגיל 21) לוד, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי בנחלת יצחק, תל אביב
השתייכות	פלמ"ח הגנה שירות הידיעות המוסד לעליה ב צבא הגנה לישראל חיל האויר
דרגה	פקד-טיס (סגן)
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות

אמנון (זיסט) ברמן (20 בספטמבר 1926 – 7 ביולי 1948) היה טייס לוחם ומפקד בפלמ"ח בשירות הידיעות, פיקד על קורס טיס של ההגנה בארה"ב, פעל במוסד לעליה ב' ובחיל האויר. ברמן נהרג כאשר מטוסו הופל מעל לוד.

חייו

נולד בירושלים בכ"א בתשרי תרפ"ז (20 בספטמבר 1926) לזהבה וברוך. למד בגימנסיה העברית בירושלים. בהיותו בן תשע הצטרף להסתדרות הצופים ובגיל 15 היה בחג"ם ובגדנ"ע, עבר קורס מ"כים בגדנ"ע.

פלמ"ח

בתום הלימודים התגייס לפלמ"ח, ושירת בו משנת 1944 עד 1947, תחילה כטוראי ואחר-כך כמ"כ – בעין חרוד, בתל יוסף ובגניגר. בימי המאבק השתתף בפריצה למחנה המעפילים בעתלית ובליל הגשרים. בתום השירות חזר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, למד מתמטיקה וכימיה והשתלם במקצוע ההנדסה.

שירות הידיעות

היה פעיל ב"הגנה", איש שירות הידיעות (ש"י) בירושלים. כשהגיעה משלחת "ועדת אונסקו"פ" של האו"ם באוגוסט 1947, נסע לארצות-הברית כדי להמשיך את לימודיו בהנדסת תעשייה וניהול. הצטיין בלימודים אך הפסיק אותם כדי לחזור לארץ ולהשתתף במלחמת העצמאות.

"...שקלתי בקור רוח וראיתי שאם אלך וארשם לסמסטר הבא לא יצא מזה כלום, כי אעזוב את הלימודים באמצע ואחזור! מספיקה מפלה קטנה מזו של הל"ה כדי שאעשה זאת. חבל על הכסף ועל הזמן! יש לי הרגשה עמוקה שאני הולך לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון. סוף סוף כל מה שהכנו בארץ מבחינה צבאית הכנו לימים טרופים אלה – לאו דווקא למלחמה פוליטית באנגלים כמו בשנת 1945 או משהו דומה לזה, אלא למלחמת קיום, מלחמה על הארץ בשעה זו. יהיה טוב אבא".

מכתב שכתב לאביו עם החלטתו לעזוב את הלימודים.

פיקוד על קורס הטיס של ההגנה בביקרספילד

ערכים מורחבים – קורס הטיס בבייקרספילד

בטרם בואו ביוני 1948 נשלח לקורס טיס מטעם ההגנה בבייקרספילד שבקליפורניה, והיה אחראי לקורס זה. היה זה קורס טיס מזורז שנועד להכשרת טייסים יהודים, רובם בני היישוב, למלחמת העצמאות. מארגן הקורס היה טדי קולק, ובין בוגריו הידועים נמנים זהרה לביטוב, עמנואל רוטשטיין, פלטיאל מקלף ושלמה להט. בקורס הטיס נקשרו קשרי אהבה בינו לזהרה לביטוב. במותו חוותה זהרה אובדן בפעם השנייה. לאחר שעבר בהצלחה את מבחני הטיסה, הודח ברמן מהקורס, בשל ויכוחים עם אלינור רודניק, שיזמה את הקורס והייתה הבעלים של שדה התעופה בביקרספילד, מה שלא מנע את פעילותו כטייס בחיל האוויר.

משימת רכש בפנמה

בסיום הקורס נשלח לפנמה להביא ארצה אוניית רכש של המוסד לעלייה ב', ועליה כלי נשק מסוגים שונים ובהם כ-240 מכוניות וזחל"מים (ששימשו מאוחר יותר לכיבוש לוד ורמלה). המשימה ארכה שלושים ושנים יום, במהלכה נשמר קשר רציף עם ארצות הברית וצוות המלאכים הוחלף פעמיים. ברמן הצליח לשכנע את רב החובל לפרוק את המטען בתל אביב ולא בחיפה מחשש מהבריטים. המשימה בוצעה בהצלחה. אונייה זו הייתה האחרונה שהגיעה לארץ תחת שלטון המנדט הבריטי.

מלחמת העצמאות

כשהגיע לארץ צורף לחיל-האוויר הישראלי לטייסת תעופה, פל' ו', הגדוד הראשון, פל' ד'. ברמן הטיס מטוסים קלים ובהם אוסטר אוטוקרט ("פרימוס"), ומילא תפקידים חיוניים בהגשת עזרה לנקודות נצורות בנגב, כמו בית אשל ונבטים. היה גם טייס מקשר בין ניר עם לתל אביב.

מותו

ב-ל' בסיוון תש"ח (7 ביולי 1948), עסק בצילומי אוויר טופוגרפיים מעל רביבים, ולאחר מכן נשלח להעביר נוסעים מהנגב. ברמן לא הגיע ליעדו, ונורה מעל לוד. בן 21 במותו. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לאחר מותו הועלה לדרגת פקד-טיס (סגן).

בתרבות

מופיע בספר לאהוב עד מוות, רומן היסטורי שנכתב על ידי דבורה עומר. העלילה עוסקת בסיפור אהבתם של זהרה ושמוליק (שמואל קופמן) שפעלו בפלוגת הפלמ"ח, יצא לאור בשנת 1980. הספר מבוסס על סיפור אמיתי וברמן מופיע בדמותו האמיתית.

קישורים חיצוניים

• ח. א., אמנון ברמן ז"ל, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1949

הערות שוליים

[[:קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק]] [[:קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]] [[:קטגוריה:חללי צה"ל במלחמת העצמאות]] [[:קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]] [[:קטגוריה:לוחמי הפלמ"ח]] [[:קטגוריה:לוחמי ההגנה]] [[:קטגוריה:אנשי הש"י]] [[:קטגוריה:פעילי המוסד לעליה ב']] [[:קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1926]] [[:קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1948]]

משענת איתנה 2 (בערבית: אלרוכן א-שדיד). הוא תרגיל צבאי בהובלת החמאס שהחל ב-27 בדצמבר 2021, ברצועת עזה.

כלל הפלגים ברצועה, החלו בתרגיל צבאי, של כלל ארגוני הטרור ברצועה שנועד לתרגל את יכולת הלחימה המשותפת של הארגונים מול צה"ל תחת חמ"לי פיקוד משותפים, התרגיל נערך גם ב-2020.

חמאס טען כי הפלגים הצליחו להשתקם מאז מבצע "קרב חרב ירושלים" (שומר החומות) וקיים שיפור בתיאום ושילוב בין כלל הפלגים בעזה.

בתרגיל "משענת האיתנה 1" שנערך בסוף 2020, הושם הדגש על שיגורי רקטות לעבר הים ושיגור מל"טים.

התרגיל משענת איתנה 2 כלל התגוננות מפני כוחות של צה"ל שמבצעים תמרון יבשתי בשטח הרצועה וחדירה לישראל באמצעות מנהרה יבשתית, תקיפת טנקים של צה"ל באמצעות מל"טים וחטיפת חיילים ישראלים.

חדר המבצעים המשותף

ב-2006 דובר לראשונה על הקמת חדר מבצעים משותף לזרועות של כל הארגונים בעזה. מתוך מטרה ליצור פיקוד אחוד במצב של עימות ברצועה. ביולי 2018, בעיצומם של ימי צעדות השיבה, טרור ההצתות וסבבי ההסלמה עם ישראל הוקם חדר המבצעים המשותף באופן רשמי. בחמ"ל יושבים נציגי 12 הארגונים הצבאיים. המפקדה תורגלה לראשונה ב-2020 בתרגיל משענת איתנה הראשון.

אימונים מקדימים

הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, קיימו החודש אימון מקדים "מגן ירושלים" בו הציגו יכולות, במסגרת האימון תורגלה פעולת חטיפה של חיילים ישראלים.

באימונים נוספים שהתקיימו ברצועה תורגלו שיגור רקטות ורחפנים לעבר הים במטרה להתכונן לסבב לחימה נוסף מול ישראל.

התרגיל

בתרגיל משתתפים 12 ארגוני טרור מהרצועה בניסיון להציג חזית אחידה נגד ישראל. התרגיל ימשך מספר ימים ובו ישתתפו כלל הפלגים הפלסטינים. במהלכו יתקיימו אימונים צבאיים.

מטרות התרגיל

• השגת אחידות ותיאום בין כלל הפלגים במהלך לחימה והעלאת כשירות לביצוע המשימות.
• שיפור יכולת ההתנגדות לכניסה ישראלית לרצועה.

מסרים לישראל.

• חמאס השלים את שיקום היכולות הצבאיות שלו שנפגעו במבצע "שומר החומות" בכל הקשור למערך המנהרות ("המטרו") וייצור מחודש של הרקטות.
• פותחו שיטות לפרוץ את המכשול הקרקעי, השיטות כוללות מנהרות חודרות מתחת למכשול עצמו, פריצת המכשול בכמה נקודות באמצעות מכוניות תופת בו זמנית וחדירת אנשי הקומנדו של חמאס לשטח ישראל.
• חטיפת אזרחים מישובי עוטף עזה וחיילי צה"ל בקו הגבול היא אחת המשימות העיקריות בסבבי הלחימה הבאים, השגת קלף מיקוח מבחינת חמאס מול ישראל.

התייחסות מערכת הביטחון הישראלית

מערכת המודיעין הישראלית עקבה אחר התרגיל, כתוצאה מכך הבינה כי סבב הלחימה הבא מול חמאס, יהיה ביוזמה ישראלית ויכלול הפתעה של ארגון חמאס ונטרול משמעותי של היכולת הרקטית שלו כבר בשלב הראשון של הלחימה, הרמטכ"ל אביב כוכבי הורה לצה"ל להכין תוכנית מבצעית כזו.

הארגונים

• גדודי עז אלדין אלקסאם
• פלוגות ירושלים (הזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי בפלסטין)
• גדודי אלאקצא – חטיבת נצ'אל אלעאמודי (פורשי פתח)
• חוליות אימן ג'ודה (פורשי פתח)
• גדודי עבד אלקאדר אלחוסייני (פורשי פתח)
• צבא אלעאצפה (פורשי פתח)
• גדודי ההתנגדות הלאומית (הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין)
• גדודי אבו עלי מצטפא (הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין)
• חטיבות צלאח אלדין (הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית)
• גדודי ג'האד ג'בריל (הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית)
• גדודי אלמוג'אהדין (הזרוע הצבאית של תנועת המג’האדין, אשר פרשה בשנת 2006 מפתח ואימצה תפיסת עולם אסלאמית סלפית; מקיימת קשרים הדוקים עם חזבאללה ואיראן)
• גדודי אלאנצאר (הזרוע הצבאית של תנועת אלאחראר, אשר הוקמה בשנת 2007 ברצועה ע”י חאלד אבו הלאל. גם הוא פרש מפתח והתקרב לחמאס)

קישורים חיצוניים

חמאס מאותת: מוכנים לסבב נוסף. באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

ראו גם

מגן ירושלים

אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)

מגן ירושלים הוא תרגיל צבאי של חמאס שנערך ב-16 בדצמבר 2021, ברצועת עזה.

בתרגיל תרגל החמאס פשיטה על בסיסים צבאיים, חטיפת חיילים וירי רקטות. האימון הוא אחד מסדרה לקראת תרגיל של כלל ארגוני הטרור ברצועה בשם "משענת איתנה 2". אימון שנועד לתרגל את יכולת הלחימה המשותפת של הארגונים מול צה"ל תחת חמ"ל-י פיקוד משותפים, נערך גם ב-2020.

זהו התרגיל הראשון שערך חמאס מאז מבצע שומר החומות והוא בא להראות את השתקמות חמאס לאחר המבצע הישראלי. שם התרגיל נגזר ממבצע שומר החומות שנקרא בעזה "קרב חרב ירושלים".

מהלך התרגיל

ירי רקטות

במהלך התרגיל נורו רקטות מרצועת עזה לעבר הים תיכון. בוצעו מספר שיגורים לטווחים שונים, חלק מהשיגורים בוצעו כמטח. ישראל טענה שבשומר החומות נשללו מחמאס יכולות במערך פיתוח וייצור הרקטות. השיגורים אותתו שהמערך מתפקד וממשיך להתכונן לעימות עתידי.^{[דרושה הבהרה]}

חטיפת חיילים

ערוץ החדשות המזוהה עם חמאס "אל-רסאלה" פרסם סדרה של סרטונים ותמונות של מחבלי חמאס מתרגלים ירי ממקלעים ומרגמות וחטיפת "חייל צה"ל". בסרטון ותמונות שפורסמו ברשת הטלגרם נראים לוחמי הזרוע הצבאית של חמאס מתרגלים פשיטה על יעדים המדמים מוצב וטנק צה"לי, ומבצעים "חטיפת חייל צה"ל" בדומה לחטיפת גלעד שליט. באימון תורגלה התקרבות משטח מת לעבר טנק ופגיעה בו באמצעות מטען נפץ. אירוע דומה נרשם במהלך מבצע צוק איתן.

פשיטה

בסרטון, שהיווה מסר לישראל, תורגלה פריצה למוצב ובסיס של אוגדת עזה, לוחמה בשטח בנוי ו"טיהור" מבנים. ירי חוליות רתק של מקלעים וצלפים שירו לכיוון המוצב והבסיס עליהם הכוחות פשטו, כולל בנסיגה אחרי חטיפת חייל. האימון כולו היה באש חיה וכלל שימוש ב-RPG וטילי נ"ט.

הערות שוליים

קטגוריה:תרגילים צבאייםקטגוריה:חמאס קטגוריה:רצועת עזה

הערות שוליים

קטגוריה:תרגילים צבאיים קטגוריה:חמאס קטגוריה:רצועת עזה

תבנית {{פיגוע טרור}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

סמ"ר בראל חדריה־שמואלי היה לוחם ימ"ס שנורה בראשו בידי פלסטיני בעת פעילות של צה"ל ומג"ב נגד התפרעות של פלסטינים בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה ב-21 באוגוסט 2021, ומת מפצעיו בבית החולים תשעה ימים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט. פציעתו ומותו עוררו מחאה ברשתות החברתיות נגד הוראות הפתיחה באש בצה"ל.

מהלך האירוע

לראשונה מאז בוטלו צעדות השיבה, קיים חמאס בשעות אחר הצהריים עצרת לציון יום השנה להצתת מסגד אל-אקצא, ובמהלכה מאות מפגינים התפרעו בסמוך לגדר המערכת וניסו לפגוע בכוחות צה"ל באמצעות השלכת מטענים ומספר ניסיונות ירי, במקביל להפרחות של בלוני תבערה אל עבר עוטף עזה. כוחות צה"ל ומג"ב, בהם צלפים, השיבו באש לעבר המתפרעים. הפלסטינים דיווחו על 47 פצועים מהירי, בהם שני מחבלי חמאס שמתו מפצעיהם מספר ימים לאחר האירוע. אחד מהמתפרעים, פעיל חמאס, הסתיר אקדח במכנסיו, וירה בלוחם יחידת המסתערבים של מג"ב, סמ"ר בראל חדריה־שמואלי, דרך הצוהר שממנו כיוון שמואלי את רובה הצלפים שלו. אחד הכדורים פגע בראשו של שמואלי מטווח אפס.

שמואלי נפצע קשה בראשו ואושפז בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. אלפי בני אדם השתתפו בתפילת סליחות שנערכה סמוך לבית החולים, לרפואתו. ב-30 באוגוסט 2021 נפטר מפצעיו.

לאחר התקרית

בספטמבר 2021 פרסם צה"ל את תחקיר האירוע, ובתגובה משפחתו של בראל דרשה הקמת ועדת חקירה. בעקבות התקרית החליט צה"ל על פעילות הנדסית רחבה כדי למנוע ממתפרעים להתקרב לגדר, וכן על עדכון הוראות הפתיחה באש במצבים שבהם אמצעים לפיזור הפגנות לא יעילים דיים לפתור את המצב. בצה"ל אישרו כי המתצפתים בגבול לא הבחינו בחמוש מתקרב אל החומה.

מחאת הוראות הפתיחה באש

מחאת החיילים

פציעתו של שמואלי, ולאחר מכן מותו, עוררו מחאה של חיילים בשירות סדיר ומילואים ברשתות החברתיות. מאות חיילים פרסמו בחשבונות האינסטגרם שלהם טענה שהפיקוד הבכיר בצה"ל מונע מהלוחמים להגן על חייהם. הביקורת הציבורית על הוראות הפתיחה באש של צה"ל, טענו שהן מחמירות, סבוכות ומונעות מהחיילים להגיב כהלכה.

מחאה אזרחית

משפחתו של בראל שמואלי טענה שקושרים ללוחמים את הידיים באמצעות הוראות הפתיחה באש ותקפה את הממשלה והעומד בראשה. בנוסף לא קיבלה את התחקיר הצה"לי באירוע הנפילה של בראל וערכה תחקיר חלופי. בתחקיר הצה"לי נכתב כי מדיניות האש והוראות הפתיחה באש אפשרו חופש פעולה לפגיעה במפרי הסדר הראשיים ובמסיתים, וכן צוין כי נורתה כמות ירי משמעותית יותר בהשוואה להפרות סדר קודמות.

צעדת האמהות הייתה צעדה של אמהות של לוחמים ונשים של לוחמי קבע שערכו שתי צעדות כמחאה נגד הוראות הפתיחה באש. בספטמבר הייתה צעדת האימהות לכיוון גבול הרצועה המקום בו נהרג בראל.

תגובת הצבא

הרמטכ"ל אביב כוכבי דחה את הביקורת על הוראות הפתיחה באש.

בדצמבר 2021 שונתה מדיניות הפתיחה באש, ובמסגרת שינוי מדיניות הפתיחה באש הותר ירי חי לעבר מיידי אבנים או בקבוקי תבערה ובמקרים מסוימים גם לאחר היידוי.

מיכאל כרמיאל, מנהל המחלקה המשפטית בארגון תורת לחימה פנה אל דובר צה"ל באמצעות בקשת "חופש מידע", בדרישה לחשוף את הוראות הפתיחה באש לאחר שתוקנו. צה"ל סירב לבקשה, בטענה כי ההוראות מסווגות. לטענת הארגון הלוחמים לא מקבלים אותן בכתב, אלא בעל פה, מפקדים, רשאים רק להחמיר את ההוראות. נוצר מצב של דיס אינפורמציה, פחד משימוש בנשק, וזאת מלבד הבעיה השורשית של כבילת ידי הלוחמים על ידי הוראות מנותקות ומוסר מעוות שמתעדף פעמים רבות את חיי האויב. לשיטתם ההוראות נלקחו מתחום השיטור מול הפגנת אזרחים, ולא מתחום הלחימה.

הנצחה

• לזכרו הוקם מצפור בחוות "נופי ריחן" בצפון השומרון.
• לזכרו הוקמה "סיירת בראל" גוף אזרחי של מתנדבים, שמיועד לסייע לגורמי החוק להחזיר את הביטחון לתושבי הנגב.

ראו גם

• הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע שומר החומות

קישורים חיצוניים

• רועי שרון והדס גרינברג, "שחררו לנו את הידיים": מחאת הלוחמים בעקבות נפילתו של סמ"ר בראל שמואלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוגוסט 2021

הערות שוליים

קטגוריה:2021 בישראל קטגוריה:הסכסוך הישראלי-ערבי קטגוריה:פיגועי טרור בישראל ב-2021 קטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני קטגוריה:רצועת עזה: פיגועים קטגוריה:חללי משטרת ישראל