ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל

קובץ:Http://cdn.playbuzz.com/cdn/2782143f-b323-41a1-a1c1-c4b5930bb083/a21a73d6-86ff-472e-8075-c9be2781331b.jpg
איוש נוכחי	תבנית:שם ראש ממשלת מדינת ישראל
תאריך כניסה לתפקיד	31 במרץ 2009
דרכי מינוי	קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט
מעון	בית אגיון, ירושלים
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב	4 שנים
ייסוד המשרה	14 במאי 1948
איוש ראשון	דוד בן-גוריון
אתר רשמי

ישראל

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוקה ונשיאות חוקי יסוד נשיא המדינה (רשימה) יצחק הרצוג מנהל ראש הממשלה (רשימה) בנימין נתניהו סגן ראש הממשלה יריב לוין הממשלה הממשלה ה-37 הקבינט המדיני-ביטחוני מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן חקיקה הכנסת הכנסת העשרים וחמש יושב ראש: אמיר אוחנה חברי הכנסת יו"ר הקואליציה: אופיר כץ‎ ראש האופוזיציה: משמר הכנסת בחירות מפלגות פוליטיות חוק הבחירות ועדת הבחירות המרכזית משאל עם מערכת המשפט בית המשפט העליון נשיאת ביהמ"ש העליון: עוזי פוגלמן היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה אגף ייעוץ וחקיקה הנהלת בתי המשפט פרקליטות המדינה הסניגוריה הציבורית חלוקה מנהלית מחוזות רשות מקומית עיריות מועצות מקומיות מועצות אזוריות יחסי החוץ הסכסוך הישראלי-ערבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישראל והאו"ם ישראל וארצות הברית ישראל והאיחוד האירופי שגרירים פורטל הממשל בישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לראש הממשלה את מירב סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא מדינת ישראל מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח בכך וקיבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:

• לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. בפסיקת בג"ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה. השרים המפוטרים וסיעותיהם יכולים להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה.
• לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך.
• במצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.
• מראש, ראש הממשלה הוא זה המרכיב את רשימת השרים של הממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת.
• ראש הממשלה הוא הקובע הבלעדי של סדר היום של ישיבות הממשלה והוא גם המנהל של הישיבות, שמתנהלות בהתאם לתקנון הממשלה.
• ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, מטה הסייבר הלאומי ועוד. ראש הממשלה אינו ממונה על צה"ל רשמית, אך מעביר הנחיותיו דרך מזכירו הצבאי.

מינוי ראש הממשלה

פגישה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, בחצר בית אגיון בירושלים, בית ראש הממשלה מאז 1974

תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהקים. שיטה זו נהוגה בישראל מאז יום היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996 - 2001. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה, שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.

על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן הסיעות החברות בכנסת החדשה לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה בכוח של מספר רב יותר של חברי הכנסת החדשה.

לראש הממשלה המיועד ניתנים 28 ימים להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים (שבועת ראש הממשלה: "אני..{שם רה"מ הנכנס} בן..{שמות הוריו} מתחייב כראש ממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת"), ולאחריו נשבעים כל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא הציג את ממשלתו וקיבל לה את אישור הכנסת, ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אף אם כבר אינו חבר הכנסת.

אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בשנת 1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בכתב בפני הנשיא מועמד, שהוא חבר הכנסת שהביע את הסכמתו להרכבת ממשלה. במצב זה, לנשיא אין יכולת להפעיל שיקול דעת ולהתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.

אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת ביום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים, מיום הודעת הנשיא כי "אין רוב לכינונה של ממשלה בכנסת" או בתוך 90 יום מיום שהכנסת דחתה את בקשת האמון של מי שמונה על ידי הנשיא או בתוך 90 מיום שדחתה הכנסת את בקשת האמון של מי ש-61 ח"כים הציעו להטיל עליו את הקמת הממשלה במצב דלעיל, לפי העניין.

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אך השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.

הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.

על-פי החוק מ-2001 יכול ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.

ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.

אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו התפטר.

ראש הממשלה בפועל

על-פי חוק יסוד: הממשלה (2001), "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1992, הניסוח של חוק יסוד: הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה).

חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, 2001) מבחין בין המושג "ממלא מקום" לבין "ראש הממשלה בפועל". ממלא מקום מקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה רק במקרה שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני (מחוק יסוד: הממשלה 1992, מוגבל בתקופה של "עד מאה ימים רצופים" ולא תלוי בחזרתו של רה"מ לתפקיד), אם מונה מראש, באופן אוטומטי מכוח החוק. "ראש ממשלה בפועל", אינו מתמנה, אלא בהחלטת ממשלה, "עד שתיכון הממשלה החדשה", ורק לאחר ש"נבצר דרך קבע" מראש הממשלה לכהן בתפקידו (הוכרז כנבצר קבע או חלפו 100 ימים רצופים לנבצרות הזמנית) או אם רה"מ נפטר או חדל להיות רה"מ עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. במקרים אלו, רשאית הממשלה להצביע על איזה מחבריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר) ובלבד שיהיה חבר כנסת וחבר סיעתו של רה"מ (רק מחוק יסוד 2001 נדרש מרה"מ בפועל להיות גם חבר סיעתו של רה"מ). סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל, (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.

מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:

1. יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
2. שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח יצחק רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
3. לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון עברו סמכויות ראש הממשלה לממלא מקומו אהוד אולמרט, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לקום ממשלה חדשה).

ממלא מקום ראש הממשלה

ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001‏), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר הכנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים". לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, (או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.

אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלו לתקופה מוגבלת כאמור. ממלא מקום ראש הממשלה גם מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה.

ב-4 בינואר 2006 הועברו סמכויות רה"מ אריאל שרון לממלא מקומו, אהוד אולמרט, באופן אוטומטי מכוח החוק, לאחר ששרון הוכרז כ"נבצר זמנית" (הכרזה על "נבצרות קבע" מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הייתה גוררת הצבעת ממשלה על מינוי איזה מן השרים כאמור, לראש ממשלה בפועל). ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאשפוזו של אריאל שרון, הממשלה הצביעה על מינויו של אהוד אולמרט כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה.

המעון הרשמי

מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא בית אגיון, בשכונת רחביה בירושלים.

ראשי ממשלות ישראל

מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וכינון מועצת המדינה הזמנית כיהנו בישראל 12 ראשי ממשלה.

מקרא

     מפלגת העבודה הישראלית (מפא"י, המערך הראשון, המערך השני, ישראל אחת)
     הליכוד
     קדימה

מספר		דיוקן	ראש הממשלה	תקופת כהונה		מפלגה	סיבת סיום כהונה	אירועים עיקריים	שנות חיים
מס"ד	ממשלה			התחלה	סיום
1	0, 1, 2, 3, 4		דוד בן-גוריון	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	מפא"י	התפטר	1948 הכרזה על הקמת מדינת ישראל 1949 הסכמי רודוס מסיימים רשמית את מלחמת העצמאות	16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973
2	5, 6		משה שרת	26 בינואר 1954	3 בנובמבר 1955	מפא"י	התפטר	1954 פיגוע ירי קשה במעלה עקרבים שבנגב מזעזע את המדינה 1954 "העסק הביש" – פעולת חבלה כושלת של ישראל במצרים	15 באוקטובר 1894 – 7 ביולי 1965
(1)	7, 8, 9, 10		דוד בן-גוריון	3 בנובמבר 1955	26 ביוני 1963	מפא"י	התפטר	1956 ישראל יוצאת למלחמת סיני בשת"פ עם בריטניה וצרפת 1961 אייכמן נתפס על ידי המוסד ונשפט בישראל	16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973
3	11, 12, 13		לוי אשכול	26 ביוני 1963	26 בפברואר 1969	מפא"י, מפא"י (המערך הראשון), העבודה (המערך)	נפטר	1964 נחנך המוביל הארצי 1967 מלחמת ששת הימים	25 באוקטובר 1895 – 26 בפברואר 1969
רה"מ בפועל	13		יגאל אלון	26 בפברואר 1969	17 במרץ 1969	העבודה (המערך)	מינוי גולדה מאיר		10 באוקטובר 1918 – 29 בפברואר 1980
4	14, 15, 16		גולדה מאיר	17 במרץ 1969	3 ביוני 1974	העבודה (המערך)	התפטרה	1969 מלחמת ההתשה 1972 מחאת הפנתרים השחורים 1973 מלחמת יום הכיפורים 1974 אסון מעלות	3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978
5	17		יצחק רבין	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	העבודה (המערך)	הבחירות לכנסת התשיעית (הוקדמו)	1976 מבצע אנטבה	1 במרץ 1922 – 4 בנובמבר 1995
6	18, 19		מנחם בגין	20 ביוני 1977	10 באוקטובר 1983	תנועת החרות (הליכוד)	התפטר	בנייה מסיבית של התנחלויות 1977 פרויקט שיקום שכונות 1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים 1981 הפצצת הכור העיראקי 1981 חוק רמת הגולן 1982 מלחמת לבנון הראשונה	16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992
7	20		יצחק שמיר	10 באוקטובר 1983	13 בספטמבר 1984	תנועת החרות (הליכוד)	הבחירות לכנסת האחת עשרה (הוקדמו)		15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012
8	21		שמעון פרס	13 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	העבודה (המערך)	הסכם הרוטציה בינו לבין יצחק שמיר	1985 מונהגת תוכנית הייצוב הכלכלית לבלימת האינפלציה	2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016
(7)	22, 23, 24		יצחק שמיר	20 באוקטובר 1986	13 ביולי 1992	תנועת החרות (הליכוד), הליכוד	הבחירות לכנסת השלוש עשרה (הוקדמו)	1987 פורצת האינתיפדה הראשונה 1991 ועידת מדריד 1991 מלחמת המפרץ, שבה נורו טילים מעיראק לישראל	15 באוקטובר 1915 – 30 ביוני 2012
(5)	25		יצחק רבין	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995	העבודה	נרצח	1993 הסכמי אוסלו 1994 תחילת גל פיגועים ברחבי מדינת ישראל 1994 הסכם השלום עם ירדן	1 במרץ 1922 – 4 בנובמבר 1995
רה"מ בפועל	25		שמעון פרס	5 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העבודה	הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה (הוקדמו)	1996 מבצע ענבי זעם כנגד חזבאללה 1996 חיסול יחיא עייש מצית גל טרור במרכזי הערים בישראל	2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016
(8)	26
9	27		בנימין נתניהו	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	הליכוד (הליכוד-גשר-צומת)	הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה (הוקדמו)	1996 מהומות מנהרת הכותל 1997 הסכם חברון 1997 אסון המסוקים 1998 הסכם ואי	21 באוקטובר 1949 –
10	28		אהוד ברק	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העבודה (ישראל אחת)	התפטר (הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001)	2000 נסיגת צה"ל מדרום לבנון 2000 ועידת קמפ דייוויד 2000 פורצת האינתיפאדה השנייה	12 בפברואר 1942 –
11	29, 30		אריאל שרון	7 במרץ 2001	4 בינואר 2006	הליכוד, קדימה	לקה באירוע מוחי משמעותי; סמכויות ראשות הממשלה הועברו לממלא מקומו אהוד אולמרט ב-4 בינואר 2006	2002 מבצע חומת מגן 2002 התחלת בנייתה של גדר ההפרדה 2005 תוכנית ההתנתקות	26 בפברואר 1928 – 11 בינואר 2014
רה"מ בפועל	30		אהוד אולמרט	(4 בינואר 2006) 14 באפריל 2006	31 במרץ 2009	קדימה	התפטר	2006 מלחמת לבנון השנייה 2007 ועידת אנאפוליס 2008–2009 מבצע עופרת יצוקה	30 בספטמבר 1945 –
12	31
(9)	32, 33, 34		בנימין נתניהו	31 במרץ 2009	מכהן	הליכוד (הליכוד-אח"י), הליכוד (הליכוד - ישראל ביתנו), הליכוד		2011 המחאה החברתית 2011 עסקת שליט 2012 מבצע עמוד ענן 2014 מבצע צוק איתן	21 באוקטובר 1949 –

זמני כהונה בשנים

דרוג ראש הממשלה תקופה כראש ממשלה כהונות הערות 1 דוד בן-גוריון 13 שנים ו-127 ימים כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים 2 בנימין נתניהו 18 שנים ו-107 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 15 שנים ו-90 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום רענון 3 יצחק שמיר 6 שנים ו-241 ימים כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים 4 יצחק רבין 6 שנים ו-130 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים 5 מנחם בגין 6 שנים ו-112 ימים כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים 6 לוי אשכול 5 שנים ו-245 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים 7 גולדה מאיר 5 שנים ו-78 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים 8 אריאל שרון 5 שנים ו-38 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו 9 אהוד אולמרט 2 שנים ו-351 ימים כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה 10 שמעון פרס 2 שנים ו-262 ימים כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים 11 משה שרת 1 שנה ו-281 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים 12 אהוד ברק 1 שנה ו-244 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים בנוסף כיהן יגאל אלון כראש הממשלה בפועל במשך 19 ימים.

דגלו הרשמי של ראש הממשלה

סיום תפקידם של ראשי הממשלה בישראל

אף אחד מראשי הממשלות שכיהנו בישראל לא סיים את תפקידו במועד שנקבע מראש לפי החוק.
דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, תקופת הכהונה של ממשלת יצחק שמיר קוצרה בשנת 1992 משום שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, בנימין נתניהו סיים תפקידו מוקדם מהמתוכנן לאחר החלטת הכנסת על הקדמת הבחירות ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום תקופת כהונתו השנייה.

היחידה שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה כל ימי הכנסת השביעית (אמנם מאיר לא כיהנה כראש ממשלה אלא רק כ-5 שנים: בשלהי הכנסת השישית, כל ימי הכנסת השביעית ובראשית הכנסת השמינית, אולם היא היחידה שצלחה קדנציה שלמה כראש ממשלה - קדנציה שאף הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.

דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו. כך גם כיהן מנחם בגין במשך כל כהונת הכנסת התשיעית, יצחק שמיר בכנסת השתים עשרה, בנימין נתניהו בכנסת הארבע עשרה, בכנסת השמונה עשרה ובכנסת התשע עשרה ואהוד אולמרט בכנסת השבע עשרה, שכולן סיימו את כהונתן לפני המועד הקבוע בחוק.

ראו גם

• משרד ראש הממשלה
• בית ראש הממשלה
• ממשלת ישראל
• ראש ממשלה
• מטוס ראש הממשלה

לקריאה נוספת

• אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, תל אביב: הוצאת מטר, 2010.
• אהוד פוקס, נפילים או נפלים: מבחנים בקבלת החלטות לראשי ממשלות ישראל מ-1948 ועד 2008, תל אביב: הוצאת סער, 2008.
• תומר לוטן ושי בירן, מקורות הכוח והסמכות של ראשי ממשלה בישראל, ‫עבודת גמר בתוכנית המנהלים למדיניות ציבורית, הוצאת אוניברסיטת תל אביב‬, 2009‬.

• .Yehuda Avner, The Prime Ministers, The Toby Press LLC, 2010
• Yael S. Aronoff, The Political Psychology of Israeli Prime Ministers: When Hard-Liners Opt For Peace, Cambridge University Press, 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת ישראל בוויקישיתוף

• ממשלות ישראל באתר הכנסת
• משרד ראש הממשלה
• Israeli Heads of State and State Authorities (באנגלית)
• יום בחיי ראש הממשלה באתר YouTube
• רפאל ונטורה, ראש הממשלה המוצלח ביותר(הקישור אינו פעיל, 29 בדצמבר 2016), המרחב הציבורי 1, 2007, עמ' 148–163