הפועל באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפועל ב"ש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפועל באר שבע
LogoOfHBS.png
מידע כללי
כינוי הגמלים
תאריך ייסוד 1 במאי 1949[1]
אצטדיון אצטדיון טרנר, באר שבע
(תכולה: 16,126)
בעלי הקבוצה אלונה ברקת
מנכ"ל אסי רחמים
מאמן ברק בכר
ליגה ליגת העל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל באר שבע הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר באר שבע, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1949, ומאז 2007 הוא מנוהל על ידי אשת העסקים אלונה ברקת, שמכהנת כבעלי המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל.

צבעי התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הם אדום ולבן. עד שנת 1959 ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה בבאר שבע, לאחר מכן עברה לשחק באצטדיון וסרמיל. החל מעונת 2015/2016 משחקת הקבוצה באצטדיון טרנר.

המועדון החל לזכות בתארים משנות ה-70. לאורך כל שנותיה זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות, גביע מדינה אחד, שלושה גביעי טוטו (אחד בליגה הלאומית), שלושה גביעי אלוף האלופים (אחד בליגה השנייה) וגביע ליליאן אחד. כמו כן, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם בית"ר ירושלים. בנוסף, באר שבע הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה בגביע אופ"א, במשותף עם הפועל תל אביב.

היסטוריה

שנים ראשונות

ראשיתה של הקבוצה בשנת 1949, כאשר זלמן כספי (כדורגלן עבר בהפועל רמת גן) הקים מחלקה למציאת כשרונות צעירים במעברות באזור באר שבע, על מנת לייסד בסופו של דבר קבוצת כדורגל. באפריל 1950 הוקמה הקבוצה בפועל, במסגרת מרכז "הפועל"[2].

הפועל באר שבע שיחקה לראשונה במשחק ידידות לרגל האחד במאי ב-1950, וניצחה 4-5 את הפועל מפלסים, קבוצה שהורכבה משחקנים שעלו לישראל מדרום אמריקה. את השערים לזכות הקבוצה כבשו מרכוס אברג'יל (צמד), הנרי לב (צמד) וברוך כהן. באותה עת השתתפה הקבוצה במשחקי ידידות מול קבוצות משתי הליגות הבכירות, וכן נערך דרבי מול מכבי באר שבע, אשר הסתיים בתיקו 3-3[3].

בשנת 1952 הופסקה פעילותו הרשמית של המועדון, לאחר שהוחלט בהתאחדות כי המרחק הגאוגרפי אינו מאפשר את השתתפותו, אך בשנת 1954 נרשמה הקבוצה מחדש בהתאחדות לעונת 1954/1955 במחוז הנגב של ליגה ג', הליגה השלישית דאז[4]. את העונה סיימה במקום השביעי והאחרון במחוז הנגב עם ניצחון אחד מ-12 משחקים, 22 שערי חובה, ו-5 שערי זכות בלבד.

את עונת 1955/1956, תחת הדרכתו של המאמן יוסף עזרן, סיימה הקבוצה במקום הראשון במחוז דרום של ליגה ג', הליגה הרביעית דאז[5]. במשחקי המבחן על העלייה לליגה ב' התמודדה מול הפועל לוד, הפועל רמלה והפועל חולון, ובמשחק הקובע ברחובות ניצחה את הפועל יפו 5-0 והעפילה לליגה ב'. בעונת 1956/1957 סיימה הקבוצה במקום השביעי בליגה ב' מחוז דרום[6].

בעונת 1957/1958 החליף לוניה דבורין את עזרן בעמדת האימון. באותה עונה עצרה ההתאחדות לכדורגל את כל הליגות מתחת לליגה הראשונה לקראת סופן, כשבאר שבע במקום השני שמוביל לשלב המבחנים לליגה א', בעקבות חשדות לקבלת שוחד והטיות משחקים, בגינן הוקפאו כל העולות והיורדות בליגות אלה לעונה זו. בסיום העונה הגיעה הקבוצה לגמר "גביע ההתאחדות לכדורגל", אך הפסידה 1-7 להפועל טבריה[7].

בעונת 1958/1959 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה ב' מחוז דרום והעפילה לשלב המבחנים לליגה א'. במשחק המבחן הראשון הפסידה 5-0 להפועל עפולה ודבורין התפטר מאימון הקבוצה[8]. מאמן נבחרת ישראל לשעבר ג'ק גיבונס מונה במקומו, והוביל את הקבוצה לליגה א' לאחר ניצחון במשחק המכריע מול הפועל נתניה ברחובות בתוצאה 1-2.

שנות השישים

בעונת 1959/1960 עברה הפועל באר שבע לשחק על מגרש דשא באצטדיון העירוני בבאר שבע. בעונה זו הצטרף לקבוצה יחיאל מור, בלם הפועל רמת גן בן ה-27, והחל לשמש כמאמן-שחקן[9]. תחת הדרכתו סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה א'. לקראת עונת 1960/1961 ערכה לראשונה משחק מול קבוצה בינלאומית, כשאירחה את אנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית למשחק ידידות, אשר הסתיים בהפסד 2-1[10]. בעונה זו סיימה שוב במקום התשיעי.

יצחק גוזלן במדי באר שבע בשנות השישים

בעונת 1961/1962 מונה רוברט שרף למאמן הקבוצה, אך לאחר חמישה מחזורים נותרה באר שבע ללא נקודות, ובמועדון החליטו לפטר את שרף ולהזעיק בחזרה את המאמן יחיאל מור. באותה עונה הגיעה הקבוצה למעמד חצי גמר גביע המדינה לראשונה בהיסטוריה, כשהיא בליגה השנייה, לאחר שבשמינית הגמר ניצחה 1-2 את הפועל רמלה מליגה א'[11], ברבע גמר ניצחה 1-3 את הפועל תל אביב[12], והודחה לאחר הפסד 3-0 למכבי תל אביב בחצי גמר[13].

בעונת 1963/1964 חולקה הליגה לשני מחוזות - צפון ודרום, ובאר שבע סיימה כ"אלופת החורף" בליגה א' דרום[14]. באר שבע נאבקה עם בית"ר תל אביב על העלייה לליגה הלאומית במחוז דרום, ובסוף העונה סיימה בית"ר תל אביב במקום הראשון בזכות הפרש שערים טוב יותר[15].

בעונת 1964/1965, תחת הדרכתו של המאמן היוגוסלבי סלבקו מילושביץ', התמודדה הקבוצה על העלייה לליגה הלאומית מול בית"ר רמלה ובית"ר ירושלים, ולבסוף סיימה במקום הראשון בליגה א' דרום, בפער של תשע נקודות מהמקום השני, והעפילה לליגה הלאומית לראשונה בתולדותיה[16]. בנוסף הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר 1-2 את הפועל חיפה מהליגה הלאומית[17]. ברבע הגמר הפסידה 4-2 להפועל תל אביב לאחר הארכה[18]. בעונת העלייה בלטו בקבוצה הקשר אליהו עופר, הקשר-חלוץ אברהם נומה ושחקן הרכש חיים כהן שהיה מלך השערים של הקבוצה עם 20 שערים בעונה זו.

בעונת 1965/1966 מונה סלבוליו סטנקוביץ' היוגוסלבי למאמן הקבוצה[19], והצטרף הקשר-חלוץ יצחק גוזלן שהגיע מהפועל אופקים. בעונה זו הבטיחה באר שבע את הישארותה רק במחזור האחרון, כשניצחה בבית 0-4 את מכבי נתניה, וסיימה במקום ה-13 בליגה.

בקיץ 1966 מונה שוב יחיאל מור למאמן הקבוצה[20], והקשר ההתקפי מאיר ברד צורף ממחלקת הנוער לסגל הקבוצה הבוגרת. לאחר 12 מחזורים הובילה הקבוצה את טבלת הליגה ובהמשך צורף לסגל שחקן הנוער רפי אליהו. בתום העונה הכפולה 1966/1968 סיימה הקבוצה במקום התשיעי בטבלה, ושחקנה אברהם נומה זכה בתואר כדורגלן העונה בישראל[21].

לקראת עונת 1968/1969 מונה סלבוליו סטפנוביץ' למאמן הקבוצה[22], אך כבר בתחילת העונה היא ונקלעה למקומות האחרונים בליגה. בעקבות כך הזעיקה ההנהלה את מאמנה לשעבר של הקבוצה, לוניה דבורין, כדי שישמש כמנהל מקצועי[23]. לאחר המחזור ה-16 פוטר סטפנוביץ' ובמקומו מונה משה ליטבק[24], אשר תחת הדרכתו הצליחה הקבוצה לסיים במקום ה-14 ולהישאר בליגה. בנוסף, הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע המדינה לאחר ניצחון 1-2 על בני יהודה תל אביב בשמינית הגמר[25]. ברבע הגמר הפסידה הקבוצה 3-2 למכבי שעריים.

תחילת שנות השבעים

זוכת אלוף האלופים לליגה השנייה 1970/71

בעונת 1969/1970, תחת הדרכתו של אברהם מנצ'ל, מיעטה הקבוצה להבקיע שערים, כשהיא מסיימת עם 24 שערי זכות בלבד, והרבתה לספוג, כשהיא מסיימת עם 49 שערים לחובתה. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-16 והאחרון בטבלה, וירדה לליגה א' אחרי חמש שנים בליגה הלאומית[26].

בעונת 1970/1971 שב משה ליטבק לתפקיד מאמן הקבוצה[27], אשר החלה להתבסס על שחקניה הצעירים. בסיום העונה שבה הקבוצה לליגה העליונה מהמקום הראשון בליגה א' דרום, בפער של 14 נקודות מהשנייה הפועל יהוד, כשמאיר ברד מסיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 19 כיבושים. בסוף העונה ניצחה הקבוצה בבעיטות הכרעה את אלופת ליגה א' צפון, מכבי יפו, במשחק אלוף האלופים לליגה השנייה.

בתחילת עונת 1971/1972 התברגה באר שבע בצמרת הליגה הלאומית, אך פציעתו של מאיר ברד וסכסוך בין הנהלת המועדון לברד ורפי אליהו דרדרו את הקבוצה לתחתית הליגה. גם חזרתם של ברד ואליהו כעבור כחודשיים לא שינתה את היכולת הרעה, והקבוצה סיימה לבסוף במקום ה-12 בטבלה, עם 25 שערי זכות בלבד, כשברד מסיים את העונה כמלך שערי הקבוצה עם 10 כיבושים. באותה עונה נפגשה הקבוצה למשחק ידידות עם אסטון וילה, קבוצה מצמרת הליגה השלישית באנגליה דאז, וניצחה אותה בתוצאה 1-3[28].

בעונת 1972/1973 מונה אלי פוקס למאמן הקבוצה, והצטרף אליה החלוץ שלום אביטן מבית"ר באר שבע[29]. הקבוצה פתחה בתחתית, אך השתפרה עם התקדמות העונה הודות לאברהם נומה שהיה מלך השערים של הקבוצה עם 14 שערים בעונה זו, וסיימה במקום החמישי בטבלה, המיקום הטוב בתולדותיה עד אותה עת.

את עונת 1973/1974 פתחה הקבוצה בצורה לא טובה, ובתום 18 מחזורים התמקמה במקום ה-14 בליגה, אך עם התקדמות הליגה הצליחה להשתפר, ולסיים את העונה במקום השביעי בטבלה. בנוסף, הגיעה הקבוצה שוב לרבע גמר גביע המדינה, בו הפסידה 3-1 להפועל פתח תקווה בסיכום שני משחקים[30].

תארים ראשונים

שחקני הפועל באר שבע, 1974/1975
חגיגות האליפות הראשונה

בעונת 1974/1975 מונה אמציה לבקוביץ' למאמן הקבוצה כאשר הוא בן 37, ונחשב למאמן צעיר ביחס למאמנים הבכירים והמובילים בארץ. לבקוביץ' היה המאמן הראשון שהחדיר את סגנון המשחק של המגנים התוקפים בישראל[דרוש מקור], סגנון אשר נלקח מהכדורגל הגרמני. לבקוביץ' שילב בהרכב הקבוצה שחקנים צעירים, בהם אורי בנימין בן ה-20 כמגן ימני ויעקב כהן בן ה-18 כמגן שמאלי. סגל הקבוצה היה מהצעירים בליגה, וכלל בתוכו רק ארבעה שחקנים שעברו את גיל 25. הקבוצה התחילה את העונה עם שלושה ניצחונות, כולל ניצחון על אלופת העונה שעברה מכבי נתניה, מבלי לספוג ולו שער אחד. במהלך העונה התמודדה על האליפות מול מכבי נתניה, וההכרעה הגיעה מחזור אחד לפני סיום העונה. באר שבע שיחקה מול מכבי יפו, כאשר נקודה אחת מפרידה בינה לבין מכבי נתניה מהמקום השני, וניצחה 0-1 משער של אפרים צבי[31] הפועל באר שבע הוכתרה לאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה, כאשר מרבית שחקני הסגל היו שחקני בית. אפרים צבי סיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 10 כיבושים, ואורי בנימין זכה בתואר כדורגלן העונה בישראל[32][33].

בקיץ 1975 השתתפה הקבוצה במשחק אלוף האלופים לראשונה בתולדותיה, וזכתה בתואר לאחר ניצחון 1-2 על הפועל כפר סבא[34].

בעונת 1975/1976 פתחה הפועל באר שבע את הליגה בצורה מאכזבת כאשר סיימה פעמיים בתיקו בשני המחזורים הראשונים, אולם במחזורים הבאים השתפרה, וכבר במחזור החמישי התמקמה לראשונה בעונה זו במקום הראשון בטבלה. במהלך העונה נאבקה על המקום הראשון מול בית"ר ירושלים, ובמחזור הנעילה פגשה באר שבע שוב את מכבי יפו למשחק מכריע, כשהפעם נלחמה יפו נגד הירידה והייתה חייבת לנצח על מנת להישאר בליגה, בעוד באר שבע הייתה חייבת שלא להפסיד על מנת לזכות באליפות. מנגד, פגשה בית"ר ירושלים את מכבי תל אביב, שנלחמה גם היא נגד הירידה, והייתה חייבת לנצח. מכבי יפו ניצחה 0-1, אך בעקבות הפסדה של בית"ר ירושלים השיגה הפועל באר שבע אליפות שנייה ברציפות[35]. שלום אביטן, שחזר לקבוצה בתחילת העונה, סיים אותה כמלך השערים של הקבוצה עם 11 כיבושים.

בקיץ 1976 היו הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הקבוצות הראשונות בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקו במפעל אירופאי, גביע האינטרטוטו. באר שבע הוגרלה לבית ב' וקיימה שישה משחקים בשיטת "בית-חוץ" נגד הקבוצות קוגה מדנמרק, הרטה ברלין מגרמניה וסטנדרד ליאז' מבלגיה. מאזן הקבוצה במפעל היה ניצחון אחד, 1-2 על קוגה באצטדיון וסרמיל, שלוש תוצאות תיקו ושני הפסדים. בהמשך השתתפה בפעם השנייה ברציפות במשחק אלוף האלופים, בו הפסידה למחזיקת הגביע בית"ר ירושלים 3-2 לאחר הארכה[36].

סוף שנות השבעים

בעונת 1976/1977 כמעט הפכה הפועל באר שבע לאלופה מכהנת ראשונה שיורדת ליגה. תחת הדרכתו של אלי פוקס, ששב לאימון הקבוצה, פתחה באר שבע רע את העונה ונקלעה לתחתית. בעקבות כך, לאחר 16 מחזורים התפטר פוקס מאימון הקבוצה, ואליהו עופר, שפרש מפעילות סדירה כשחקן במהלך העונה ושימש גם כעוזרו של פוקס, נקרא לתפקיד המאמן[37]. שני מחזורים לסיום העונה נפגשה הקבוצה בחוץ עם מכבי חיפה למשחק הישרדות, כשרק הפרש שערים מפריד בין שתי הקבוצות בטבלה. הפועל באר שבע ניצחה 0-1[38] והצליחה להישאר בליגה בעוד מכבי חיפה ירדה לליגת המשנה. בנוסף, הגיעה הקבוצה שוב לרבע גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה 0-2 את מכבי חיפה בתוצאה בשמינית הגמר[39], והודחה לאחר הפסד 3-0 לבית"ר תל אביב[40].

בעונת 1977/1978 הציגה הקבוצה יכולת התקפית טובה לאורך כל העונה, בניצוחם של מלך השערים שלה שלום אביטן, עם 12 שערים וסגנו ויקטור סרוסי, עם 10 שערים, אך לצד זאת הציגה יכולת הגנתית פחות טובה. באר שבע סיימה את העונה כשהיא במקום החמישי בטבלה עם 43 שערי זכות, המספר הגבוה ביותר בעונה אחת בתולדותיה של הקבוצה בליגה הראשונה עד אז (מלבד העונה הכפולה של 1966/1968, בה הובקעו 71 שערים).

את עונת 1978/79 סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בנוסף, הגיעה בפעם השישית בתולדותיה למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון 1-2 על הפועל כפר סבא בשמינית הגמר[41]. ברבע הגמר הפסידה לבית"ר תל אביב בבעיטות הכרעה[42].

שנות השמונים

לקראת עונת 1979/1980 שב אמציה לבקוביץ' לאימון הקבוצה[43], והצטרף אליה אפרים דוידי הצעיר ממכבי באר שבע. הקבוצה לא פתחה טוב את העונה לאחר מכן נתן לבקוביץ' הזדמנות לשחקני הגנה צעירים נוספים. מספר שערי החובה, 27, היה הנמוך ביותר מאז עונת האליפות הראשונה תחת לבקוביץ' (1974/1975), אך ההתקפה לקתה בחסר והקבוצה מיעטה לכבוש שערים. את העונה סיימה הקבוצה במקום העשירי בטבלה עם שבעה ניצחונות בלבד.

לקראת עונת 1980/1981 חזר אליהו עופר לעמדת המאמן והיא פתחה היטב את העונה, אולם כשם שהרבתה הקבוצה להבקיע שערים כך גם הרבתה לספוג, והיא סיימה את העונה כשהיא במקום ה-11 בטבלה.

לקראת עונת 1981/1982 מינתה הקבוצה את שמעון שנהר, והקבוצה פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים, שתי תוצאות תיקו וניצחון, שהובילו למקום ה-15 והלפני אחרון בליגה. מהמחזור השמיני ואילך השיגה הקבוצה רצף של 11 מחזורים ללא הפסד ובתום המחזור ה-18 התמקמה הקבוצה במקום הרביעי בטבלה, עליו הצליחה לשמור עד סוף העונה. באר שבע הציגה יכולת התקפית טובה במהלך העונה, הבקיעה 43 שערי זכות, והשוותה בכך את שיא הכיבושים לעונה אחת. מלך שערי הקבוצה היה שלום אביטן עם 14 שערים. בנוסף, הגיעה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לחצי גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר 0-1 את מכבי נתניה[44], וברבע הגמר ניצחה 0-4 את הכח רמת גן[45]. בחצי הגמר פגשה את הפועל תל אביב והפסידה 5-3 בבעיטות הכרעה לאחר 2-2 בתום ההארכה.

המקום הרביעי בליגה הקנה לבאר שבע כרטיס לגביע ליליאן, טורניר אשר שוחק בשנות ה-80. לקראת עונת 1982/1983 שיחקה הקבוצה בטורניר ונוצחה בגמר 3-1 מול מכבי נתניה. בעונה זו הציגה באר שבע יכולת הגנתית טובה מאוד וספגה 23 שערי חובה בלבד, מספר שערי החובה הנמוך ביותר מאז עונת האליפות הראשונה. את העונה סיימה באר שבע במקום השלישי בטבלה, ומלך שעריה היה שוב שלום אביטן עם 11 כיבושים.

לקראת עונת 1983/1984 שב אליהו עופר לתפקיד המאמן. הקבוצה שיחקה שוב מול מכבי נתניה בגמר גביע ליליאן והפסידה 2–3. בליגה לא הצליחה הקבוצה לשמור על יציבות, התנדנדה לאורך כל העונה בין אמצע הטבלה לתחתית, ולבסוף סיימה במקום השביעי בטבלה. בנוסף, הגיעה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה, לאחר שניצחה ברבע הגמר 2-4 את הפועל תל אביב בבעיטות הכרעה לאחר משחק חוזר, ובחצי הגמר ניצחה 0-2 את האלופה היוצאת מכבי נתניה. בגמר הפסידה הקבוצה 3-2 בבעיטות הכרעה להפועל לוד, לאחר 0-0 בתום ההארכה.

לקראת עונת 1984/1985 מונה צבי רוזן לתפקיד מאמן הקבוצה, שמיעטה לכבוש שערים וסיימה את העונה עם מספר הכיבושים הנמוך ביותר מאז עונת 1976/1977, ועמדה בפני סכנת ירידה לליגת המשנה. שלושה מחזורים לסיום העונה, בפיגור של 5 נקודות מהמקום בו נשארים ליגה, פוטר רוזן ובמקומו מונה שחקן העבר של הקבוצה ג'קי דקל, שהצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה.

לקראת עונת 1985/1986 מונה נחום סטלמך לתפקיד המאמן, ולעוזרו מונה שחקן העבר של הקבוצה אלון בן דור. בעונה זו הגיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה למעמד גמר גביע הטוטו, לאחר שניצחה בחצי הגמר 1-2 את מכבי תל אביב[46]. בגמר הפסידה 2-1 להפועל פתח תקווה. בליגה מיעטה הקבוצה לספוג שערים וסיימה את העונה עם 24 שערי חובה, אך גם מיעטה להבקיע וסיימה עם 24 שערי זכות, המספר הנמוך ביותר מאז עונת הירידה של 1969/1970. לאורך כל העונה נדדה הקבוצה בין התחתית לאמצע הטבלה, וסיימה לבסוף במקום השמיני בטבלה.

לקראת עונת 1986/1987 מונה נינו ברגיג למאמן הקבוצה, שהחלה את העונה עם שני הפסדים ותיקו. בעקבות כך פוטר ברגיג ובמקומו מונה דרור בר-נור, אשר תחתיו שיפרה הקבוצה את משחק ההגנה, והיא סיימה אותה עם 19 שערי חובה בלבד, אך מנגד המשיכה להתקשות במשחק ההתקפה, מיעטה להבקיע, וסיימה את העונה עם 20 שערי זכות בלבד. מספר שערי הזכות והחובה של הקבוצה היו הנמוכים בתולדותיה בליגה הראשונה. במהלך כל העונה נאבקה בתחתית, וסיימה אותה במקום ה-11 בטבלה.

לקראת עונת 1987/1988 מינתה הקבוצה את ניסים בכר לתפקיד המאמן. בעונה זו שמרה הקבוצה על יכולת הגנתית גבוהה, ושיפרה את היכולת ההתקפית שלה. את העונה סיימה הקבוצה במקום השלישי בטבלה וזכתה בכרטיס לגביע ליליאן בפעם השלישית מאז הוקם הטורניר.

לקראת עונת 1988/1989 ניצחה הקבוצה 0-1 את הפועל תל אביב בגמר גביע ליליאן. בהמשך העונה הגיעה הקבוצה בפעם השנייה למעמד גמר גביע הטוטו, וזכתה בגביע לראשונה בתולדותיה לאחר ניצחון על מכבי נתניה. בליגה הקבוצה לא הרשימה, ובמחזור ה-22 נפרדה מהמאמן ניסים בכר, כשבמקומו הגיע שמעון שנהר לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה. באר שבע מיעטה להבקיע במהלך העונה, עם 22 שערי זכות בלבד, לצד 29 שערי חובה, וסיימה את העונה במקום החמישי בטבלה.

שנות התשעים

עונת 1989/1990 הייתה העונה הראשונה בה הותר לשתף שחקנים זרים בליגה הישראלית, ובאר שבע צירפה את שחקני ההתקפה הארגנטינאים קלאודיו דיקסטרה וריקרדו קאצ'יונה. במהלך העונה החליפה הקבוצה ארבעה מאמנים: שמעון שנהר שסיים את דרכו במחזור החמישי, שחקני העבר חיים כהן ואלון בן דור, ואליהו עופר שמונה לקראת תום העונה בה סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה.

בעונת 1990/1991 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום השישי בטבלה. בעונת עונת 1991/1992 ספגה הקבוצה 43 שערי חובה, מספר שערי החובה הגבוה ביותר של הקבוצה מאז עונת הירידה, עונת 1969/1970. מנגד, הרבתה הקבוצה גם להבקיע, וסיימה את העונה עם 40 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר שלה מאז עונת 1981/1982, וסיימה את העונה במקום העשירי בטבלה.

לקראת עונת 1992/1993 הצטרפו לקבוצה אורי מלמיליאן והישאם זועבי. לאחר חמישה מחזורים פוטר אליהו עופר והוחלף בעוזר המאמן ויקו חדד ובעקבות כך עזב מלמיליאן את הקבוצה. באר שבע הציגה יכולת התקפית טובה במהלך העונה, כשזועבי מסיים כסגן מלך שערי הליגה עם 17 שערים, וקובע שיא כיבושים לשחקן באר שבעי בליגה הבכירה. הקבוצה כולה סיימה את העונה עם 52 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר של הקבוצה אי פעם בעונה אחת בליגה הבכירה, כמו גם עם הפרש השערים הטוב ביותר שלה אי פעם בליגה הבכירה, ובמקום הרביעי בטבלה.

בעונת 1993/1994 שברה הקבוצה שוב את שיא השערים שלה לעונה בליגה הבכירה וכבשה 54 שערים, ושחזרה את הפרש השערים הטוב ביותר שלה עד אז בליגה הבכירה. אמיר אביגדור סיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 16 כיבושים, הקבוצה סיימה במקום השלישי וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א בפעם הראשונה בה השתתפו קבוצות ישראליות במפעל.

בעונת 1994/1995 מונה ויטלי סבצ'נקו האוקראיני לאימון הקבוצה. בגביע אופ"א הוגרלה הקבוצה מול אריס סלוניקי מיוון, הפסידה לה פעמיים והודחה מהמפעל. בליגה המשיכה הקבוצה להציג יכולת גבוהה, השוותה את שיא שערי הזכות שקבעה בעונה הקודמת, וסיימה בפעם השנייה ברציפות במקום השלישי.

בעונת 1995/1996 מונה שוב ויקו חדד לאימון הקבוצה. בשלב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א ניצחה הקבוצה את קיי אף טירנה מאלבניה, ולאחר מכן הודחה מהמפעל לאחר מפגש כפול מול ברצלונה בו הפסידה 7-0 בבית ו-5-0 בחוץ. בהמשך העונה פוטר חדד והוחלף על ידי המאמן הקודם ויטלי סבצ'נקו. הקבוצה זכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע הטוטו, לאחר ניצחון על הפועל כפר סבא במשחק הגמר. בליגה הציגה הקבוצה יכולת ירודה ומיעטה להבקיע, וסבצ'נקו הוחלף על ידי אלי גוטמן. באר שבע סיימה את העונה כשהיא עם 32 שערי זכות ובמקום העשירי בטבלה.

בעונת 1996/1997 הוביל גוטמן את הקבוצה לזכייה ראשונה בתולדותיה בגביע המדינה, לאחר ניצחון 0-1 על מכבי תל אביב במשחק הגמר, משער של ג'ובאני רוסו. בליגה סיימה הקבוצה את העונה במקום השלישי, לאחר שפספסה את המקום השני במחזור האחרון של העונה, עם 25 שערי חובה ועם הפרש השערים הטוב ביותר בתולדותיה בליגה הבכירה.

בקיץ 1997 החליט הבעלים דאז אלי להב לשחרר רבים מהשחקנים המובילים בקבוצה וביניהם רוסו, סיאד חלילוביץ' ושי הולצמן, ולאחר מכן עזב את הקבוצה והעביר את הבעלות לאלי זינו. בעקבות כך, פתחה הקבוצה את עונת 1997/1998 עם סגל מצומצם. בשל המחסור בשחקנים העלתה הקבוצה את שחקן הנוער יוסי בניון לסגל הקבוצה הבוגרת כבר בגיל 17, ולמאמן מונה בני טבק. בשלב המוקדמות הראשון של גביע אירופה למחזיקות גביע הדיחה הקבוצה את ז'לגיריס וילנה הליטאית, ולאחר מכן הודחה מהמפעל על ידי רודה ההולנדית, לה הפסידה 1-4 בבית ו-10-0 בחוץ. לאחר התבוסה התפטר טבק, ובמקומו מונה שוב ג'קי דקל. יוסי בניון הבקיע 15 שערים בעונה זו, כולל שער דרמטי בניצחון 0-1 על מכבי חיפה במחזור הסיום, אך עקב ניצחונה של יריבתה לתחתית בני יהודה תל אביב ירדה הקבוצה לליגת המשנה לאחר 27 שנים רצופות בליגה הבכירה, כשהיא מסיימת את העונה עם 57 שערי חובה, מספר שערי החובה הגבוה בתולדותיה בעונה אחת בליגה הבכירה[47].

לקראת עונת 1998/1999 בליגת המשנה מונה שייע פייגנבוים למאמן הקבוצה, ובמהלך העונה הוחלף על ידי גילי לנדאו. הקבוצה נאבקה עם מכבי נתניה על ההעפלה לליגת העל, אך לבסוף סיימה במקום השלישי בטבלה.

תחילת שנות האלפיים

לקראת עונת 1999/2000 חזר אליהו עופר לאימון הקבוצה, ולאחר מכן הוחלף במוטי איווניר. לקראת סיום העונה הוחלף איווניר באייל לחמן, והקבוצה נכשלה שוב בניסיונה להעפיל לליגה הראשונה, לאחר שסיימה במקום השביעי בטבלה, בעת שיריבתה העירונית בית"ר באר שבע במקום החמישי ומעליה בטבלה.

בעונת 2000/2001 המשיך אייל לחמן על הקווים, אך הוא פוטר במהלך העונה, והוחלף על ידי שלמה שרף, שהתפטר לאחר שני מחזורים, ולופא קדוש החליף אותו בתפקיד ותחתיו הפועל באר שבע חזרה לצמרת הליגה הלאומית להלחם על עלייה לליגת העל, בעונה זו נפגשה הקבוצה מול בית"ר ירושלים מליגת העל במסגרת גביע המדינה, וניצחה 2-3 לאחר הארכה. במחזור האחרון של העונה נפגשה הפועל באר שבע מול הפועל רמת גן על משחק העלייה לליגה הראשונה, ובו ניצחה 0-5 והבטיחה את עלייתה לליגת העל מהמקום הראשון.

בשתי העונות הראשונות לאחר חזרתה לליגת העל סיימה הקבוצה פעמיים במקום החמישי, ובעונת 2002/2003 אף הגיעה למעמד גמר גביע המדינה, לאחר שחלפה בשמינית גמר על פני הפועל תל אביב עם ניצחון 0-1 בבלומפילד, ובחצי גמר ניצחה 0-3 מכבי חיפה. בגמר פגשה הפועל באר שבע את הפועל רמת גן מהליגה הלאומית, אך נוצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר לאחר 1-1 בתום ההארכה.

בעונת 2003/2004 חזר אלי גוטמן לתפקיד המאמן, ובסגל הקבוצה בלטו אלון מזרחי, דדי בן-דיין, אופיר חיים, ובלסינג קאקו. בעונה זו סיימה באר שבע במקום הרביעי אשר הקנה לה כרטיס למפעל גביע האינטרטוטו[48].

בעונת 2004/2005 נקלעה הקבוצה לבעיות כלכליות ובסיומה נשרה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שרוב שחקני הסגל שוחררו. הבעיות הכלכליות המשיכו ללוות את הקבוצה גם בשתי העונות הבאות, בהן סיימה במקום הרביעי בליגה הלאומית.

תחילת עידן אלונה ברקת

ביולי 2007 רכשה אשת העסקים אלונה ברקת את הקבוצה מידיו של אלי זינו[49]. ב-29 באוגוסט 2007, במהלך משחק אימון נגד מכבי באר שבע, קרס חלוצה של הקבוצה צ'סוואה אנספוואה ומת כתוצאה מדום לב[50].

בעונה הראשונה בעידן אלונה ברקת, עונת 2007/2008, סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה הלאומית ולא הצליחה להעפיל לליגת העל. בעונת 2008/2009 מונה גיא לוי למאמן הקבוצה, והוחתם הקשר ההתקפי מאור מליקסון. בעונה זו הצליחה הקבוצה לשוב לליגת העל לאחר ארבע שנים בליגה הלאומית. באותה עונה זכתה הקבוצה גביע הטוטו לליגה הלאומית, לאחר שגברה בגמר 1–0 בהארכה על מכבי הרצליה.

לקראת עונת 2009/2010 בליגת העל מונה גיא עזורי למאמן הקבוצה, אשר החתים בקבוצה מספר שחקנים חדשים, ביניהם דוד רביבו, סיראז' נסאר וויליאם סוארס הברזילאי שהצטרף בינואר. הקבוצה הציגה יכולת חלשה ואוהדיה מחו ודרשו את התפטרותו של עזורי. במרץ 2010, בעקבות תקרית אלימה של אוהד כלפי המאמן, החליט עזורי להתפטר מתפקידו. הבעלים ברקת הודיעה שבעקבות התנהגות האוהדים היא תעזוב את הקבוצה בתום העונה. האוהדים פתחו בקמפיין להשארתה במועדון, ובסופו של דבר נשארה ברקת בהפועל באר שבע. המנהל המקצועי של מחלקת הנוער דאז, ויקו חדד, שימש כמאמן עד סוף העונה, בה סיימה הקבוצה במקום התשיעי.

בעונת 2010/2011 מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה. הקבוצה התחילה את העונה בצורה טובה, אך בינואר 2011 נמכר כוכב הקבוצה מאור מליקסון לויסלה קרקוב, ולאחר מיכן חלה ירידה משמעותית ביכולתה. במחזור האחרון של העונה הסדירה הצליחה להעפיל לפלייאוף האמצעי, לאחר ניצחון חוץ 2–0 על מכבי תל אביב, ואת העונה סיימה בפעם השנייה ברציפות במקום התשיעי.

בעונת 2011/2012 החליטה הבעלים אלונה ברקת החליטה להתבסס על שחקני בית צעירים, ביניהם המגן השמאלי אופיר דוידזאדה, בשילוב שחקנים מנוסים, אך העונה נפתחה בצורה רעה, כאשר הקבוצה הפסידה שישה משחקים רצופים. במחזור השביעי ניצחה הקבוצה 0–2 את הפועל חיפה, ובתום המשחק החליט קלינגר להתפטר. במקומו מונה גיא לוי שחזר לקדנציה נוספת כמאמן הקבוצה, וחתם על חוזה עד תום העונה. במחזור האחרון ניצחה הקבוצה בבית 3–1 את בית"ר ירושלים, ובעקבות כך סיימה במקום ה-13 ונשארה בליגת העל.

בעונת 2012/2013 החתימה הבעלים אלונה ברקת את המאמן היוצא של מכבי חיפה אלישע לוי, בעונה זו החתימו שוער בכיר בדמותו של אוסטין אג'ידה. באותה עונה הגיעה הקבוצה למעמד גמר גביע הטוטו מול הפועל חיפה והפסידה בהארכה 0–1, כאשר עידו אקסברד חלוץ הפועל באר שבע החטיא פנדל בדקה 88. בעונה זו הגיעה הקבוצה לפלייאוף התחתון, וניצלה מירידה רק במחזור האחרון, לאחר ניצחון חוץ 0–3 על מכבי נתניה, בעקבות הניצחון סיימה באר שבע במקום השמיני, והנחילה למכבי נתניה ירידת ליגה.

החזרה לצמרת

לקראת עונת 2013/2014 החליטה הבעלים אלונה ברקת להחתים לעונה נוספת את אלישע לוי, ולצרף שחקנים בעלי שם ופוטנציאל לעתיד, בעקבות כך הגדילה אלונה ברקת את התקציב בהתאם והחתימה שחקנים בכירים בדמותם של אליניב ברדה, מאור בוזגלו, וגליינור פלט. החתמות אלו הובילו את הקבוצה לעונה הטובה ביותר שלה מאז עונות האליפות, וסיימה את העונה במקום השני. בעקבות כך המועדון קיבל כרטיס למוקדמות הליגה האירופית.

בעונת 2014/2015 חזרה הקבוצה למפעלים האירופאים לאחר 18 שנות היעדרות, הקבוצה הוגרלה לשחק מול רדניצ'קי ספליט הקרואטית במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ. עקב המצב ביטחוני לאותה עת (מבצע צוק איתן), נאלצו הקבוצות ישראליות לארח את משחק הבית בקפריסין. המשחק הראשון נערך בקרואטיה ונגמר 1–2 לטובת הקרואטים, באר שבע הודחה מאירופה מאחר שסיימה בתיקו 0–0 בקפריסין. בעונה זו הוחתמו מספר שחקנים בכירים בדמותם של מאור מליקסון ושלומי ארבייטמן שחזרו מאירופה. בנוסף, הוחתם ג'ון אוגו הניגרי ואובידיו הובאן הרומני. בחצי גמר גביע המדינה הביסה באר שבע 7–0 את הפועל עפולה, התוצאה הגבוהה ביותר אי פעם בשלב חצי הגמר, והעפילה לגמר הגביע בו הפסידה 2–6 לאלופה מכבי תל אביב - ההפסד הכי גדול בגמר הגביע מאז קום המדינה. בליגה סיימה הקבוצה את העונה במקום השלישי.

בעונת 2015/2016 מונה ברק בכר למאמנה החדש של הקבוצה. בנוסף, הוחתמו מספר שחקנים מובילים בדמותם של אנתוני ואקמה, שיר צדק, מהראן ראדי ובן שהר. במסגרת הליגה האירופית הוגרלה באר שבע מול פ.צ. תון השווייצרית למפגש משחקים בשיטת בית-חוץ. במשחק הראשון שנערך באצטדיון טדי הסתיים המשחק בתוצאה תיקו 1–1, במשחק הגומלין שנערך באצטדיון הארנה שבתון, הסתיים המשחק בתוצאה 1–2 לפ.צ. תון, ובעקבות כך הודחה באר שבע מהמפעל האירופאי. במחזור הרביעי של העונה חנכה הקבוצה את אצטדיון טרנר שנבנה בעיר, במשחק מול מכבי חיפה לעיני 16,000 צופים. ב-21 במאי 2016 זכתה הקבוצה באליפות השלישית בתולדותיה אחרי 40 שנה. במהלך העונה היה לקבוצה רצף של 29 משחקים ללא הפסד, ובכל העונה ספגה באר שבע רק שלושה הפסדים. במשחק ההכרעה במחזור האחרון ניצחה באר שבע את בני סכנין 3–1 באצטדיון טרנר וזכתה בתואר[51].

בעונת 2016/2017 זכתה הפועל באר שבע בתואר אלוף האלופים לאחר שניצחה 4–2 את מחזיקת הגביע מכבי חיפה[52]. בעונה זו השתתפה הקבוצה במוקדמות ליגת האלופות, והגיעה לשלב הפלייאוף לאחר שחלפה על שריף טירספול ואולימפיאקוס. בשלב הפלייאוף הודחה הקבוצה מול סלטיק, וכתוצאה מכך נשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית. בשלב הבתים ניצחה פעמיים את אינטר, סיימה פעמיים בתיקו מול סאות'המפטון, ועל אף שני הפסדים לספרטה פראג סיימה במקום השני בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.

אצטדיון ומתקנים

מיום הקמתו של המועדון בשנת 1949 שחקה הפועל באר שבע שיחקה בשלושה מגרשים שונים. בתחילת דרכה שיחקה על משטח אדמה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה.

אצטדיון וסרמיל בעונת 2013/2014 מצולם מהאוויר בזמן משחק נגד מכבי חיפה

האצטדיון העירוני בבאר שבע נחנך ב-31 באוקטובר 1959 במשחק חגיגי של הפועל באר שבע מול הפועל תל אביב[53].

בדצמבר 1988 הסתיים שיפוץ כללי של האצטדיון, בתרומתה של הגברת לילי פרידמן-וסרמיל, ושמו הוסב לאצטדיון על שם בנה ארתור סרמיל, שנרצח במחנה ההשמדה מיידנק כשהיה בן 7.

בשנת 1995, לקראת משחקה של הפועל באר שבע מול קבוצת ברצלונה במסגרת גביע אופ"א, שופץ האצטדיון והותקנו בחלק מהיציעים מושבי פלסטיק במקום הבטון החשוף.

בשנת 2009 הותקנו מושבים בשאר היציעים, בעקבות חזרתה של הפועל באר שבע לליגת העל.

ב-30 במאי 2015 שוחק באצטדיון וסרמיל המשחק האחרון, שבו גברה הפועל באר שבע 0-4 על קבוצת בית"ר ירושלים.

ב-16 בספטמבר 2015 נפתח אצטדיון טרנר לראשונה לכ-4,000 מאוהדי הקבוצה שצפו באימון ראווה פומבי של הקבוצה. המשחק הראשון שאירח האצטדיון התקיים ב-21 בספטמבר 2015 מול קבוצת מכבי חיפה, והסתיים בתוצאת תיקו 0-0. לפני המשחק התקיים בו טקס חנוכת בית וקביעת מזוזות בנוכחות ראש העיר רוביק דנילוביץ'.

תמונה פנורמית של אצטדיון טרנר מהיציע המערבי

מתחם וסרמיל

במהלך שנת 2015 החליטה עיריית באר שבע להנציח את ארתור וסרמיל בשם מתחם האימונים שלה. מתחם זה משרת בעיקר את קבוצות מחלקת הנוער של הפועל באר שבע, אך לעתים גם את הקבוצה הבוגרת. במתחם חמשת מגרשי האימונים הכוללת גם מגרש עם דשא סינתטי לפי דרישות פיפ"א.

בשנת 2013 נחנך מבנה "בית האגודות". הפרויקט כולל 750 מ"ר של חדרי מחשבים, חללים מקצועיים, חדרי הלבשה, חדר רופא, חדר מאמנים, אזור להתכנסויות וחדרים לוגיסטיים.

אוהדים

עמותת האוהדים וסרמיליה

עמותת אוהדי הפועל באר שבע קמה בתחילת שנת 2013 ואושרה על ידי רשם העמותות. השם "וסרמיליה" נבחר כדי לשמר ולזכור את שמו של ארתור וסרמיל, ילד יהודי שנספה בשואה ועל שמו נקרא האצטדיון שליווה את הקבוצה במהלך השנים והיה לבית של אוהדי הכדורגל בעיר. מטרת העמותה היא לקרב בין המועדון לאוהדים וכן לפעול למיגור האלימות והגזענות ביציעים. ברשתות החברתיות מעבירה העמותה לאוהדים מידע הכולל חדשות, תמונות, אירועים של העמותה ועדכון בזמן אמת על תוצאות משחקים. בנוסף, לעמותה תוכנית אוהדים ברדיו דרום בשם "קול ביציע".

ארגון האוהדים אולטרה דרום

ארגון האוהדים אולטרה דרום (UltraSouth) נוסד בשנת 2014 ופעילותו התרכזה בשער 5 באצטדיון וסרמיל. באצטדיון טרנר הוא פועל מאחורי השער ביציע הדרומי. הארגון מתמקד בעידוד הקבוצה ובהכנת תפאורה למשחקים. כמו כן, מסייע הארגון לארגן לאוהדי הקבוצה בדרכי הגעה למשחקי חוץ.

סמל ותלבושת המועדון

סמל המועדון

סמל המועדון החל משנת 2016
סמל המועדון משנת 1995 ועד 2016

עם הקמת המועדון הוחלט על ידי ההנהלה להציב על חולצות הקבוצה את סמל הפועל עם הכיתוב באר שבע מתחתיו, סמל זה שירת את המועדון עד שנת 1993.

בשנת 1993 החליטו בהנהלת המועדון לשנות את הסמל הקבוצה, ומכיוון שלאורך השנים קיבל המועדון את הכינוי "הגמלים" ניסו במועדון ליצור סמל על בסיס זה. בין שנת 1993 ל-1995 שונה הסמל לגמל כשעל דבשתו סמל הפועל ומתחתיו עיגול שבמרכזו כדור כדורגל ובקצוות נכתב שם הקבוצה בעברית ובאנגלית.

משנת 1995 ועד 2016 כלל חציו התחתון של הסמל כחצי כדור כדורגל, וחציו העליון הכיל ארובה שמסמלת את מבנה העירייה, סמל הפועל המקורי, וסיסמת "גאוות הנגב" לתיאור הקבוצה מבירת הנגב.

ב-21 ביוני 2016 הציגה הנהלת המועדון את סמלה הרשמי החדש במעמד מסיבת העיתונאים לעונת 2016/2017. הסמל הנוכחי מבוסס על הסמל אשר שירת את המועדון מעונת 1995/1996 עד עונת 2015/2016, כאשר הסמל מוצג בצורת עיגול שחציו התחתון כחצי כדור כדורגל, וחציו העליון מכיל ארובה שמסמלת את מבנה העירייה, סמל הפועל המקורי, שבקצוות העיגול העליון מוצג הכיתוב עם השם של המועדון בעברית ובאנגלית. בנוסף, מוצג כוכב מעל הסמל העגול, אשר מייצג את האליפויות שזכה המועדון.

מדי המועדון

צבע החולצה והמכנסיים של הפועל באר שבע היה מאז הקמתה אדום ולבן, צבע התלבושת השלישית של הקבוצה הוא כחול.

לפרקים מסוימים לאורך השנים נוסף גוון שחור למדי הקבוצה, ועיצוב החולצות המפורסמות במועדון הם פסים אדום ולבן מעונות האליפות הראשונה והשנייה.

המדים של הקבוצה החל מעונת 2016/2017 הם של חברת פומה, לאורך השנים הפועל באר שבע אומצה על ידי קאפה, אדידס, נייקי, דיאדורה, לוטו ויומברו.

להלן יצרני המדים של הקבוצה החל משנת 1975
שנים יצרנית המדים
1975–1980 יומברו
1980–1983 אדידס
1983–1986 יומברו
1986–1995 דיאדורה
1995–1998 לוטו
1998–2000 דיאדורה
2000–2004 קאפה
2004–2005 נייקי
2005–2008 לוטו
2008–2011 דיאדורה
2011–2016 קאפה
2016–הווה פומה

נותני חסות

מיום הקמתה הפועל באר שבע עבדה עם מספר נותני חסות מוכרים בארץ כמו סולל בונה בשנות השמונים, וחברת המכוניות הדרום קוריאנית קיה ומועדון הפורום בתחילת ואמצע שנות האלפיים.

בין 2012 ל-2015 נותנת החסות הראשית הייתה חברת "מובלי", ובין 2015 ל-2016 חברת "גט סטוקס". משנת 2016 נותנת החסות העיקרית היא חברת תדיראן. בין נותני החסות המשניים של הפועל באר שבע ניתן למנות את חברת גיגסי, מטרופולין, אביסרור, בריאותא, גדות כימיקלים, וובי, פתאל, אופקים נסיעות ותיירות, דלתא ושפע הפקות.

תארים

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם שתי הקבוצות המשתתפות במשחק אלוף האלופים, מכבי חיפה והפועל באר שבע. אוגוסט 2016
  • גביע הטוטו:
    • זכייה (2): 1988/1989, 1995/1996
    • סגנות (2): 1985/1986, 2012/2013
  • גביע הטוטו (ליגה לאומית):
    • זכייה (1): 2008/2009
    • סגנות (1): 2005/2006

הישגים

שיאים קבוצתיים

  • עונות בליגה הראשונה - 43 (כולל 2016/2017)
  • הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי (במשותף עם בית"ר ירושלים, 1976/1977)
  • הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל גביע האופ"א (במשותף עם הפועל תל אביב, 1994/1995)
  • הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית בשלב חצי גמר גביע המדינה - 0-7 (מול הפועל עפולה, 2015)
  • ההפסד הגדול ביותר של קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים - 0–10 (מול רודה, 1997/1998)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 4 (1983/1984, 1996/1997, 2002/2003, 2014/2015)
  • משחקי ליגה רצופים ללא הפסד - 29 (2015/2016)
  • משחקי בית רצופים ללא הפסד - 23 (03/11/16 - 21/09/15)
  • שיא ניצחונות רצופים - 8 (2016/2017, 2015/2016)
  • שיא ניצחונות לעונה - 25 (2015/2016)
  • שיא הפסדים לעונה - 21 (1966/1968)
  • שיא שערים לעונה - 71 (1966/1968)
  • שיא הספיגות לעונה - 62 (1966/1968)
  • שיא הספיגה הנמוכה לעונה - 19 (1974/1975, 1986/1987)
  • שיא הפרש השערים לעונה - 42 (2015/2016)
  • שיא נקודות לעונה - 83 (2015/2016)

הופעות באירופה

מפעל אירופאי הופעות משחקים ניצחון תיקו הפסד ש. זכות ש. חובה
ליגת האלופות 1 6 3 2 1 8 7
הליגה האירופית / גביע אופ"א 5 16 4 4 8 15 28
גביע אירופה למחזיקות גביע 1 4 1 1 2 3 15
גביע האינטרטוטו 3 12 4 4 4 19 20

מפגשים באירופה

ליגת האלופות
עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
2016/2017 ליגת האלופות שלב המוקדמות השני מולדובהמולדובה שריף טירספול 2-3 0-0 2-3
שלב המוקדמות השלישי יווןיוון אולימפיאקוס 0-1 0-0 0-1
שלב הפלייאוף סקוטלנדסקוטלנד סלטיק 0-2 5-2 5-4
הליגה האירופית / גביע אופ"א
עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
1994/1995 גביע אופ"א שלב מוקדם יווןיוון אריס סלוניקי 1-1 2-1 3-2
1995/1996 גביע אופ"א שלב מוקדם אלבניהאלבניה קיי אף טירנה 0-2 0-1 0-3
שלב המוקדמות הראשון ספרדספרד ברצלונה 7-0 5-0 12-0
2014/2015 הליגה האירופית שלב המוקדמות השני קרואטיהקרואטיה רדניצ'קי ספליט 0-0 2-1 2-1
2015/2016 הליגה האירופית שלב המוקדמות השני שווייץשווייץ פ.צ תון 1-1 2-1 3-2
2016/2017 הליגה האירופית שלב הבתים (בית 11) איטליהאיטליה אינטר 2-3 0-2 מקום שני
אנגליהאנגליה סאות'המפטון 0-0 1-1
צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג 1-0 2-0
שלב 32 האחרונות הגרלה טרם נערכה - - -
גביע אירופה למחזיקות גביע
עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
1997/1998 גביע אירופה
למחזיקות גביע
שלב מוקדם ליטאליטא ז'לגיריס וילנה 1-2 0-0 1-2
שלב המוקדמות הראשון הולנדהולנד רודה 4-1 10-0 14-1
גביע האינטרטוטו
עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
1976 גביע האינטרטוטו שלב הבתים (בית 2) גרמניהגרמניה הרטה ברלין 3-3 5-1 מקום שלישי[54]
בלגיהבלגיה סטנדרד ליאז' 0-0 3-1
דנמרקדנמרק קוגה 1-2 1-1
1994 גביע האינטרטוטו שלב הבתים (בית 2) שווייץשווייץ יאנג בויז 0-1 - מקום שני[55]
רומניהרומניה מ.כ קראיובה - 3-1
גרמניהגרמניה קרלסרוהה - 1-1
שוודיהשוודיה האקן 1-6 -
2004 גביע האינטרטוטו שלב המוקדמות הראשון אלבניהאלבניה וולאזניה שקודרה 3-0[56] 1-2 4-2

שיאים אישיים

שיאני ההופעות

מקום שם השחקן הופעות שנות פעילות בהפועל באר שבע
1 שלמה אילוז 515 1977 - 1996
2 סתיו אלימלך 431 1987 - 1997, 1998 - 2005
3 רפי אליהו 419 1966 - 1984
4 מאיר ברד 344 1966 - 1977, 1978 - 1982
5 שלום אביטן 251 1972 - 1973, 1975 - 1980, 1981 - 1985
6 אביתר אילוז 249 2001 - 2005, 2006 - 2015

שיאני שערים

מקום שם השחקן שערים הופעות שנות פעילות בהפועל באר שבע
1 שלום אביטן 101 251 1972 - 1973, 1975 - 1980, 1981 - 1985
2 מאיר ברד 80 344 1966 - 1977, 1978 - 1982
3 רפי אליהו 66 419 1966 - 1984

זוכים בתואר כדורגלן העונה בישראל

עונה שם השחקן תארים קבוצתיים הערות
1966/1968 אברהם נומה כדורגלן העונה של "מעריב"[57]
1973/1974 מאיר ברד כדורגלן העונה של "ידיעות אחרונות"[58]
1974/1975 אורי בנימין אליפות
2015/2016 אליניב ברדה אליפות כדורגלן העונה של "מנהלת הליגות" ואתר "ONE"[59]

סגל נוכחי

סגל שחקנים

נכון ל-1 באוקטובר 2016

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער דודו גורש
2 ישראלישראל מגן בן ביטון
3 ישראלישראל מגן בן תורג'מן
4 פורטוגלפורטוגל בלם מיגל ויטור
5 ישראלישראל בלם שיר צדק
7 ישראלישראל קשר מהראן ראדי
9 ניגריהניגריה חלוץ אנתוני ואקמה
10 ישראלישראל חלוץ אליניב ברדה (קפטן)
11 ישראלישראל קשר מאור בוזגלו
12 רומניהרומניה קשר אובידיו הובאן
14 ישראלישראל חלוץ בן שהר
15 ישראלישראל קשר וובה ברואון
16 ישראלישראל חלוץ מוחמד גאדיר
מס' עמדה שם
17 ישראלישראל מגן מתן אוחיון
18 ישראלישראל קשר מיכאל אוחנה
20 ישראלישראל בלם לואי טאהא
21 ישראלישראל קשר יובל שבתאי
22 ברזילברזיל חלוץ לוסיו מרניאו
23 ישראלישראל בלם נועם גמון
24 ישראלישראל קשר מאור מליקסון
26 ישראלישראל בלם עמית ביטון
29 ישראלישראל קשר רן רובין
30 ניגריהניגריה קשר ג'ון אוגו
31 ישראלישראל קשר רועי גורדנה
55 ישראלישראל שוער גיא חיימוב
69 הונגריההונגריה מגן מיהאי קורהוט

צוות מקצועי

מאמן ראשי ישראלישראל ברק בכר
עוזר מאמן ישראלישראל עמיר נוסבאום
מאמן כושר ישראלישראל דרור שמשון
מאמן כושר ישראלישראל מיכאל ברוש
מאמן שוערים ישראלישראל גיא ויזינגר

מאמנים

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
ישראלישראל יוסף עזרן 1955 - 1957
ישראלישראל לוניה דבורין 1957 - 1958
ישראלישראל לוניה דבורין
אנגליהאנגליה ג'ק גיבונס
1958 - 1959
ישראלישראל יחיאל מור 1959 - 1961
טורקיהטורקיה רוברט שרף
ישראלישראל יחיאל מור
1961 - 1962
ישראלישראל יחיאל מור 1962 - 1964
יוגוסלביהיוגוסלביה סלבקו מילושביץ' 1964 - 1965
יוגוסלביהיוגוסלביה סלבוליו סטנקוביץ' 1965 - 1966
ישראלישראל יחיאל מור 1966 - 1968
יוגוסלביהיוגוסלביה סלבוליו סטפנוביץ'
ישראלישראל משה ליטבק
1968 - 1969
ישראלישראל אברהם מנצ'ל 1969 - 1970
ישראלישראל משה ליטבק 1970 - 1972
ישראלישראל אלי פוקס 1972 - 1974
ישראלישראל אמציה לבקוביץ' 1974 - 1976
ישראלישראל אלי פוקס
ישראלישראל אליהו עופר
1976 - 1977
ישראלישראל אליהו עופר 1977 - 1979
ישראלישראל אמציה לבקוביץ' 1979 - 1980
ישראלישראל אליהו עופר 1980 - 1981
ישראלישראל שמעון שנהר 1981 - 1983
ישראלישראל אליהו עופר 1983 - 1984
ישראלישראל צבי רוזן
ישראלישראל ג'קי דקל
1984 - 1985
ישראלישראל נחום סטלמך 1985 - 1986
ישראלישראל נינו ברגיג
ישראלישראל דרור בר-נור
1986 - 1987
ישראלישראל ניסים בכר 1987 - 1988
ישראלישראל ניסים בכר
ישראלישראל שמעון שנהר
1988 - 1989
ישראלישראל שמעון שנהר
ישראלישראל חיים כהן
ישראלישראל אלון בן דור
ישראלישראל אליהו עופר
1989 - 1990
 
ישראלישראל אליהו עופר 1990 - 1992
ישראלישראל ויקו חדד 1992 - 1994
אוקראינהאוקראינה ויטלי סבצ'נקו 1994 - 1995
אוקראינהאוקראינה ויטלי סבצ'נקו
ישראלישראל ויקו חדד
ישראלישראל אלי גוטמן
1995 - 1996
ישראלישראל אלי גוטמן 1996 - 1997
ישראלישראל אליהו עופר
ישראלישראל בני טבק
ישראלישראל ג'קי דקל
1997 - 1998
ישראלישראל שייע פייגנבוים
ישראלישראל גילי לנדאו
1998 - 1999
ישראלישראל אליהו עופר
ישראלישראל מוטי איוניר
ישראלישראל אייל לחמן
1999 - 2000
ישראלישראל אייל לחמן
ישראלישראל שלמה שרף
ישראלישראל ג'קי דקל
2000 - 2001
ישראלישראל לופא קדוש 2001 - 2003
ישראלישראל אלי גוטמן 2003 - 2004
ישראלישראל אלי גוטמן
ישראלישראל אלי כהן
ישראלישראל לופא קדוש
2004 - 2005
ישראלישראל ניר לוין
ישראלישראל חיים בן שאנן
ישראלישראל מרקו בלבול
2005 - 2006
ישראלישראל גילי לנדאו 2006 - 2007
ישראלישראל מרקו בלבול
ישראלישראל גילי לנדאו
2007 - 2008
ישראלישראל גיא לוי 2008 - 2009
ישראלישראל גיא עזורי
ישראלישראל ויקו חדד
2009 - 2010
ישראלישראל ניר קלינגר 2010 - 2011
ישראלישראל ניר קלינגר
ישראלישראל גיא לוי
2011 - 2012
ישראלישראל אלישע לוי 2012 - 2015
ישראלישראל ברק בכר 2015 -

שחקנים בולטים בתולדות המועדון

מאיר ברד שחקן הקבוצה בשנות השבעים
שחקני בית
שם עמדה
מרכוס אברג'יל קיצוני/חלוץ
אשר בן-שאנן קשר
שמעון סבן חלוץ
מרדכי ביטון קשר
שמואל אדמון חלוץ
מוריס הנגבי קשר
אליהו עופר קשר
אברהם נומה חלוץ
מאיר ברד קשר
רפי אליהו קשר התקפי
אלון בן דור בלם
רוברט אלבז בלם
משה אבוגזיר קשר אחורי
אפרים צבי חלוץ
עובדיה צבי קשר
יעקב כהן מגן שמאלי
אורי בנימין מגן ימני
שלמה אילוז בלם
סתיו אלימלך קשר אחורי
שמעון ביטון מגן שמאלי
אורן סגרון קשר התקפי
גדי חזות מגן ימני
אסי רחמים שוער
יוסי בניון קשר התקפי
אליניב ברדה חלוץ
אלעד בונפלד קשר
אופיר דוידזאדה מגן שמאלי
שחקני רכש
שם עמדה
שלום בלחסן חלוץ
יהודה חיים מגן שמאלי
חיים כהן חלוץ
נידם מרדכי קשר
יצחק גוזלן חלוץ
שלום אביטן חלוץ
שלמה בן דוד בלם
רוני מוסקוביץ' שוער
אפרים דוידי בלם
אופיר חיים חלוץ
רמי אבו לאבן קשר
אלון מזרחי חלוץ
מאור מליקסון קשר התקפי
סיראז' נסאר קשר התקפי
מאור בוזגלו קשר התקפי
שחקנים זרים
שם עמדה
אוקראינהאוקראינה ויקטור מורוז חלוץ
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה סיאד חלילוביץ' קשר
קרואטיהקרואטיה ג'ובאני רוסו קשר
ברזילברזיל ויליאם סוארס בלם
ניגריהניגריה אוסטין אג'ידה שוער
ניגריהניגריה ג'ון אוגו קשר
ניגריהניגריה אנתוני ואקמה חלוץ
רומניהרומניה אובידיו הובאן קשר

מחלקת הנוער

הפועל "השלושה" באר שבע, המייצגת העיקרית של דרום הארץ בכדורגל, ואחת ממחלקות הנוער הגדולות ביותר בישראל.

ברוב שנות המועדון, המועדון נהנה ממחלקת נוער חזקה. עד סוף שנות השמונים, דורגה בקביעות, קבוצת הנוער של המועדון, הפועל "השלושה" באר שבע, בצמרת ליגת העל לנוער ואף זכתה בארבע אליפויות המדינה לנוער.[60] משנת 2007 כאשר רכשה אלונה ברקת את המועדון, הושקעו כספים רבים על מנת להחזיר את מחלקות הנוער לקדמת הבמה, ובשנים האחרונות חזרה בהדרגתיות קבוצת הנוער לצמרת בליגת הנוער.

קבוצות מחלקת הנוער

מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: שרון אביטן

שם הקבוצה ליגה מאמן
הפועל "השלושה" באר שבע ליגת העל לנוער ניסו אביטן
הפועל באר שבע נערים א' על פלג חמדי
הפועל באר שבע נערים ב' ארצית דרום איתי לוזון
הפועל באר שבע נערים ג' מרכז אלון ריף
הפועל באר שבע ילדים א' מרכז רועי אורין
הפועל באר שבע לבן ילדים ב' מרכז צחי אלטיט
הפועל באר שבע ילדים ב' שפלה רמי ג'ורנו
הפועל באר שבע ילדים ג' מרכז ערן ואנה

תארים והישגים

  • אליפויות (4): 1969/70, 1973/74, 1975/76, 1984/85
  • אלוף האלופים נוער (1): 1984/85

לקריאה נוספת

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 179 - 188, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל באר שבע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מומי (וייזל) הנגבי, בנגב בטוחים: ימיה "השחורים" של הפועל באר-שבע לא ישובו, דבר, 20 ביוני 1971
  2. ^ יסוד סניף "הפועל", דבר, 17 באפריל 1950
  3. ^ כדורגל - מישחקי-ידידות, על המשמר, 3 בדצמבר 1950
  4. ^ עיתון "חדשות הספורט", גיליון 82, 17 ביולי 1955, עמ' 7
  5. ^ "הפועל" 1956, כדורגל, עמוד 19
  6. ^ שפיגל הביא בבטחה את מכבי חזרה לליגה א', חרות, 16 ביולי 1957
  7. ^ הפועל טבריה זכה בגביע ההתאחדות - ניצח את "הפועל" באר-שבע בתוצאה 1:7, דבר, 16 בנובמבר 1958
  8. ^ דבורין פרש מאימון הפועל באר שבע, מעריב, 4 ביוני 1959
  9. ^ י. מנר - לבאר שבע, מעריב, 30 ביולי 1959; מכונה בטעות בכתבה של "מעריב" בשם יצחק מנר
  10. ^ היום: אנורטוזיס - הפועל באר-שבע, מעריב, 1 בספטמבר 1960
  11. ^ יצחק נחשון, הפועל באר-שבע, קריית חיים ופרדס-חנה - לרבע הגמר, מעריב, 13 בדצמבר 1961
  12. ^ ישראל רוזנבלט, זה קרה: באר שבע "העיפה" הפועל ת"א (1:3), מעריב, 17 בדצמבר 1961
  13. ^ ב. יהושע, מכבי תל-אביב שגבר על הפועל באר-שבע 0:3, מעריב, 4 בפברואר 1962
  14. ^ הפועל באר-שבע, שנוצח ע"י בית"ר רמלה (1:0), זכה באליפות החורף בדרום - כי בית"ר ת"א לא גבר על מכבי עמידר (0:0), חרות, 5 בינואר 1964
  15. ^ בית"ר ת"א - האלוף הדרומי - ללאומית!, חרות, 26 באפריל 1964
  16. ^ הפועל באר-שבע - בליגה הלאומית, הפועל מחנה-יהודה על הסף, דבר, 23 במאי 1965
  17. ^ יצחק שולמן, באר-שבע - "הנציגה" של ליגה א' ברבע-הגמר, מעריב, 14 במרץ 1965
  18. ^ מכבי שעריים ובני-יהודה סיימו ב-1:1 בגביע המדינה, חרות, 7 באפריל 1965
  19. ^ סטנקוביץ יאמן הפועל באר-שבע, מעריב, 20 במאי 1965
  20. ^ אשר בלוט יאמן את רמת-עמידר, מעריב, 26 במאי 1966
  21. ^ ר. אריההכדורגלן של העונה, מעריב, 24 ביוני 1968
  22. ^ ר. אריה, המאמן החדש של באר-שבע מבטיח: "לא יהיו חיים קלים", מעריב, 22 במאי 1968
  23. ^ לוניה דבורין נתמנה כמנהל הפועל באר-שבע, מעריב, 4 בפברואר 1969; מה קרה להפועל באר-שבע? המאמן: השחקנים אשמים ; ההנהלה: הכל בגלל הטקטיקה, מעריב, 5 בפברואר 1969
  24. ^ ר. אריה, שחקני באר-שבע לאחר האימון הראשון של ליטבק: "עכשיו נגמרה לגבינו תקופת בית ההבראה", מעריב, 18 בפברואר 1969
  25. ^ עמירם קלאוס, ב"ש "העיפה" את מחזיקת הגביע, מעריב, 20 באפריל 1969
  26. ^ י. בן-יעקב, השמטת כדור טראגית הורידה לליגה א', דבר, 26 באפריל 1970; ח. שמיר, סרוסי חרץ גורל באר-שבע, מעריב, 26 באפריל 1970
  27. ^ ליטבק יאמן בב"ש, מעריב, 17 במאי 1970
  28. ^ מ. הגנבי, עופר מבאר-שבע הכניע את "וילה" מ-11 מ' - 1:2, מעריב, 11 במאי 1972
  29. ^ אביטן עבר מבית"ר להפועל באר-שבע, מעריב, 30 באוגוסט 1972
  30. ^ ר. אריה, התקוות בבאר-שבע נמשכו 14 דקות, מעריב, 10 באפריל 1974
  31. ^ אורי בינדר, נגיחה של אפרים צבי הכתירה את באר-שבע, דבר, 11 במאי 1975.
  32. ^ באר שבע ראשונה בפעם הראשונה, דבר, 11 במאי 1975; אורי בינדר, שרים, קרנבל ומתנות במשחק ההכתרה של הפועל באר-שבע, דבר, 18 במאי 1975
  33. ^ אופיר סער, פאטה מורגנה: 1974, השנה ששינתה את הפועל באר שבע, באתר nrg, ‏3 ביולי 2011
  34. ^ אורי בינדר, הפועל באר-שבע "אלוף האלופים", דבר, 19 באוקטובר 1975
  35. ^ אורי בינדר, רק לאחר שנודעו התוצאות שאגו בבאר-שבע: יש אליפות!, דבר, 13 ביוני 1976
  36. ^ גביע "אלוף האלופים" לבית"ר ירושלים - ניצחה (בהארכה) את הפועל באר-שבע 2:3, דבר, 12 בספטמבר 1976
  37. ^ פוקס התפטר מבאר-שבע, דבר, 14 בינואר 1977
  38. ^ י. סביון, באר-שבעים חיבקו את... אלי פוקס, דבר, 15 במאי 1977
  39. ^ אורי בינדר, ברד החזיר בשנישער את יוקרת האלופה, דבר, 6 באפריל 1977
  40. ^ רן גלעד, פרוסט קיפח את הפועל באר-שבע ובית"ר תל-אביב ניצחה 0:3, דבר, 4 במאי 1977
  41. ^ נ. זר, שוער כפ"ס העניק את הנצחון להפועל באר-שבע, דבר, 18 במרץ 1979
  42. ^ אשר גולדשלגר, חוסר המזל רדף את באר-שבע עד לסיום, דבר, 19 באפריל 1979
  43. ^ אברהם טבק, לבקוביץ החותם כמאמן הפועל ב"ש, מעריב, 29 במאי 1979
  44. ^ הפועל ב"ש 1 - מכבי נתניה 0, דבר, 24 במרץ 1982.
  45. ^ שיטת הנבדל הייתה בעוכרי הרמת-גנים שספגו רביעייה, דבר, 11 באפריל 1982
  46. ^ אלכס פרלסמן, לבאר-שבע הספיקו לחימה ומרץ, מעריב, 22 בינואר 1986
  47. ^ זאת מבלי להחשיב את העונה הכפולה של 1966/1968 בה הובקעו 71 שערים
  48. ^ גור מוטולה, רשמית: הפועל באר שבע הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, ‏29 ביוני 2004
  49. ^ איזי עין דור, מכשולים הוסרו, אלונה ברקת רכשה את הפועל באר שבע, באתר ynet, ‏4 ביולי 2007
  50. ^ ענת ברשקובסקי, כדורגלן הפועל באר שבע התמוטט ומת במהלך אימון, באתר ynet, ‏29 באוגוסט 2007
  51. ^ אחרי 40 שנה: הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה, באתר וואלה!, ‏21 במאי 2016
  52. ^ מחשמלת: הפועל באר שבע זכתה ב"אלוף האלופים", באתר ספורט5, ‏11 באוגוסט 2016
  53. ^ נחנך אצטדיון עירוני רחב-ידיים בבאר-שבע, דבר, 1 בנובמבר 1959
  54. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1976, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1976
  55. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1994, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1994
  56. ^ גור מוטולה רשמית: הפועל באר שבע הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, ‏29 ביוני 2004
  57. ^ אריה רפפורט אברהם נזמה מבאר־שבע - הכדורגלן של העונה, באתר מעריב, ‏24 ביוני 1968
  58. ^ שמואל טל שפיגל הוביל הכוכבים לתיקו מחמיא מול ווסטהם, באתר דבר, ‏22 במאי 1975
  59. ^ אליניב ברדה נבחר לשחקן העונה בליגת העל, באתר ONE, ‏21 במאי 2016
  60. ^ אריה רפפורט, ההיסטוריון: כך פספסה באר שבע את אליפות הנוער, עיתון כלבי באתר nrg, ‏2 בדצמבר 2010


הליגה האירופית - עונת 2016/2017
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
מנצ'סטר יונייטד אולימפיאקוס אנדרלכט זניט סנקט פטרבורג ויקטוריה פלזן אתלטיק בילבאו אייאקס שחטאר דונצק שאלקה 04 פיורנטינה אינטר מילאנו ויאריאל
פנרבחצ'ה אפואל ניקוסיה סנט אטיין א.ז. אלקמאר רומא גנק סטנדרד ליאז' בראגה רד בול זלצבורג פאוק סלוניקי ספרטה פראג סטיאווה בוקרשט
פיינורד יאנג בויז מיינץ 05 מכבי תל אביב אוסטריה וינה ראפיד וינה סלטה ויגו גנט קרסנודאר סלובן ליברץ סאות'המפטון פ.צ. ציריך
זוריה לוהנסק אסטנה גבאלה דאנדוק אסטרה ג'יורג'יו ססואולו פנאתינייקוס קוניאספור ניס קרבאג הפועל באר שבע אוסמנליספור