יחסי ישראל–קניה
| יחסי ישראל–קניה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 56,801,109 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 107,441 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 1,892 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
בין מדינת ישראל והרפובליקה של קניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1963, למעט בין השנים 1993-1973, בהן נותקו הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בעקבותיה של מלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 2019, קשריה של ישראל עם קניה הם מן היציבים והטובים ביותר שיש לישראל עם מדינות אפריקה,[דרוש מקור] כאשר שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי האבטחה, התיירות, המסחר, הבניה והחקלאות. לישראל יש שגרירות רשמית בניירובי, בעוד שלקניה יש שגרירות רשמית ברמת גן. כמו כן בעיר הבירה, ניירובי, מתנהל בית חב"ד בראשות שליח חב"ד הרב לוי יצחק נוטיק.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבור העם היהודי והתנועה הציונית, קניה הפכה מוכרת לראשונה בעקבות תוכנית אוגנדה, אשר הוצעה בשנת 1903 כפתרון זמני עבור העם היהודי בגולה, ונועדה לצאת לפועל בשטח אשר באותה תקופה נכלל בשטחה של אוגנדה, וכיום נכלל בשטח קניה. עם זאת, בעקבות שורת דיונים סוערים, דחתה לבסוף התנועה הציונית את התוכנית המוצעת, במסגרת הקונגרס הציוני העולמי השביעי[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראשית היחסים הדיפלומטיים ועד לניתוקם בשנת 1973
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו בראשיתם של שנות ה-60, וזאת מיד לאחר קבלת עצמאותה של קניה. בימים אלו, מדיניות החוץ של ישראל התמקדה בניסיון לכונן קשרים עם רבות ממדינות אפריקה, כמשקל נגד להשפעותיו של החרם הערבי, אשר הניא מדינות רבות מלכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. באותה התקופה, מדינת ישראל הגישה סיוע חקלאי וביטחוני בהיקף נרחב לרבות ממדינות אפריקה, ובכללן קניה[2].
במהלך חודש דצמבר 1963, גולדה מאיר, שרת החוץ של ישראל, קיימה ביקור דיפלומטי רשמי בקניה, במהלכו נפגשה עם ראש ממשלת קניה, ג'ומו קניאטה. במהלך הביקור הציבו השניים את אבן הפינה של שגרירות ישראל בניירובי. כמו כן, הוסכם על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי החקלאות, כאשר במסגרתו נשלחו לישראל מאות חניכים קנייתים, אשר זכו להדרכה בתחום החקלאות ממומחים ישראלים, זאת במסגרת תוכנית "מש"ב". בחודש יוני 1966 ביקר ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, בקניה ונפגש עם נשיא קניה ג'ומו קניאטה.
עם זאת, היחסים הדיפלומטיים והכלכליים המתפתחים בין שתי המדינות עלו על שרטון בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, כאשר, ובדומה לרבות ממדינות אפריקה האחרות, קניה הכריזה על ניתוק הקשרים בין שתי המדינות. חרף זאת, קניה נותרה כיעד לתיירות הישראלית, ותחת מעטה חשאיות המשיכה לשמור על קשרים חלקיים עם ישראל.
תקופת ניתוק היחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הנתק, המשיכה ישראל להחזיק נציגות בניירובי לתוכנית הסביבתית של האו"ם, שמרכזה בניירובי. שגרירות דנמרק בקניה הייתה מעצמה מעניקת חסות עבור הנציגות ביחס לקניה[3].
בשנת 1976, ובמהלך משבר בני הערובה הישראלים באוגנדה, הפקיד הממשלתי הקנייתי ברוס מקנזי שכנע את הנשיא קניה ג'ומו קניאטה להתיר את פעולתם של סוכני המוסד בשטח קניה, על מנת לאסוף מידע לקראת פעולת החילוץ של בני הערובה. כמו כן, שכנע מקנזי את הנשיא לאפשר למטוסי חיל האוויר הישראלי לנחות ולתדלק בשדה התעופה של ניירובי, לאחר ביצועה המוצלח של הפעולה. עם זאת, בתגובה לפעילותו למען ישראל, נשיא אוגנדה אידי אמין שיגר סוכנים אוגנדים במטרה להתנקש בחיי מקנזי, שנהרג כשפצצה שחוברה למטוסו התפוצצה[4]. בהמשך, ובזכות הסיוע שהעניק למדינת ישראל, הוענק למקנזי לאחר מותו אות יקיר הסתר[5]. כמו כן, חורשה לזכרו ניטעה בישראל בין מחלף גולני למחלף המוביל.
בשנת 1979, עבדאללה מְווידָאו, נציגו של מחוז דרום מומבסה בפרלמנט הקנייתי, קיים מסע הסברה רשמי בארצות הברית, אשר התמקד בעיקר בקהילה המוסלמית במדינה. במהלך מסע ההסברה, שיבח מווידאו את הסיוע אשר העניקה ישראל למדינות מתפתחות ברחבי אפריקה, ובאופן ספציפי את הסיוע שהעניקה ישראל למוסדות החינוך המוסלמים בקניה. יריביו הפוליטיים בקניה גינו את דבריו אלו, וחלקם אף כינו את מווידאו בשם "סוכן ציוני".
במהלך סופן של שנות ה-80, החלו דיונים בין נציגים בכירים משתי המדינות באשר לאפשרות חידושם של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וקניה. הנושא נידון בין היתר במהלך פגישה בין ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, לבין ראש ממשלת קניה, אשר התקיימה בשנת 1987. ב-1988 החליטה קניה לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בהסתמך על העובדה כי אש"ף הכיר בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו-338[6]. התחממות היחסים בין המדינות באה לידי ביטוי במהלך שנת 1989, כאשר שר חוץ של ישראל, משה ארנס, הגיע לביקור רשמי בקניה, במסגרתו חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה הדדי בתחומים שונים[7][8].
מחידוש היחסים הדיפלומטיים ועד היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1994 ביקר בישראל נשיא קניה, דניאל אראפ מוי, נשא נאום למול מליאת הכנסת[9], וקיים פגישות דיפלומטיות עם ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ונשיא מדינת ישראל, עזר ויצמן. באותה שנה מינתה קניה את שגרירה הראשון בישראל[10].
בתאריך 28 בנובמבר 2002, התרחשו בקניה 2 פיגועי טרור משולבים, אשר כוונו כנגד מטרות ישראליות במדינה. בהמשך התברר, כי הגורם שעמד מאחורי הפיגועים היה ארגון טרור אסלאמי המקורב לאל-קאעידה בשם "אל-איתיחד אל-אסלאמיה"[11]. בשנת 2004 נעצרו שלושה בחשד שביצעו את הפיגועים[12]. בעקבות האירועים, מדינת ישראל פינתה באופן זמני את אזרחיה מקניה[13].
במהלך שנת 2003, ממשלת קניה פנתה בבקשה רשמית לסיוע ישראלי בפיתוח אסטרטגיה לאומית בתחום האנרגיה הסולרית, בקשה אשר נענתה בחיוב על ידי ממשלת ישראל.
בשנת 2006, בעקבות התמוטטות של בניין רב קומות בניירובי, והילכדותם של עשרות אנשים בין ההריסות, ישראל שלחה צוות חיפוש והצלה לקנייה, אשר מנה כשמונים איש, לרבות אנשי צוות רפואי.
בשנת 2010, קניה החלה מתעניינת ברכישה של כלי נשק ואמצעי לחימה מתוצרת ישראלית, ובדגש על כלי טיס בלתי מאוישים, אשר נועדו לסייע באבטחת גבולותיה של קניה. בהמשך, במהלך שנת 2011, שתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחומי הלחימה בטרור, הלבנת הון, ופשעים בתחומים נוספים הפוגעים בשתי המדינות[14].
בשנת 2013, ובמהלך הפיגוע בקניון וסטגייט, אשר התדרדר בהמשך לתרחיש בני ערובה, דווח כי ישראל שלחה חיילים על מנת לסייע לממשלת קניה להתמודד עם האירוע[15][16]. בהמשך סייעה ישראל לרשויות הקנייתיות לחקור את פרטי האירוע, ואת זהותם של המעורבים בו[17][18].
בספטמבר 2015 נפתח בניירובי בית חב"ד ראשון במדינה, המנוהל על ידי הרב שמואל וחיה נוטיק, שליחי חב"ד במדינה.
ביולי 2016 ערך ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור ממלכתי במדינה. בביקור נחתמו הסכמי סחר והשקעות בין המדינות[19].
באוגוסט 2019 שגריר קניה בישראל ומנכ״לית בית החולים וולפסון שבחולון דנו על הכשרת צוותים רפואיים ושיתוף פעולה רפואי בתחום ניתוחי לב וקרדיולוגית ילדים[20].
ביקור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בקניה, יולי 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2016, כחלק ממסעו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לאפריקה, הייתה גם קניה. ביקור זה היה הראשון מזה 50 שנה מאז מנהיג ישראלי התארח במדינה. במהלך הביקור סוכם על חיזוק היחסים בין שתי המדינות והגעה להבנה שישראל היא שותפה חשובה ליבשת אפריקה. במהלך הביקור נחתמו הסכמי סחר והשקעות, הסכמי שיתוף פעולה חקלאי, שיתוף פעולה ביטחוני[21]. ועוד סוכם כי קניה תפעל להחזיר את מדינת ישראל להיות חברה משקיפה באיחוד האפריקאי[22].
שיתוף פעולה מסחרי וצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1970–1973, היקף היצוא הישראלי השנתי לקניה נאמד בסכום של כ-3.5 מיליון דולר, בעוד שהיקף הייבוא השנתי מקניה לישראל נאמד בסכום של כ-1.4 מיליון דולר. בשנת 2011, ובהתאם למידע שפורסם על ידי שר המסחר הקנייתי, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד בסכום של כ-150 מיליון דולר[23].
במהלך חודש נובמבר 2011, קיים ראש ממשלת קניה, ראליה אודינגה, ביקור רשמי במדינת ישראל, וזאת בליווי משלחת של אנשי עסקים ופקידים ממשלתיים מקניה. מטרת הביקור הייתה לפעול להרחבת היקף הסחר בין שתי המדינות. במסגרת ביקורו, אודינגה נפגש עם שר התמ"ת, שלום שמחון, והציג בפניו את הצורך הדחוף של קניה בטכנולוגיות חדשות לניהול מים, זאת בעקבות תקופות היובש הארוכות שידעה קניה בשנים האחרונות. במסגרת הפגישה הוסכם, כי ישראל תסייע לקניה בהקנייתן של טכנולוגיות ניהול מים חדשניות, ביניהן פיתוחים טכנולוגיים ישראליים כגון השקיה בטפטוף וטיהור מי קולחין.
בנוסף, נפגש אודינגה עם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אשר הדגיש את יחסיה הקרובים של קניה עם מדינת ישראל, וטען כי היא הטובה ביותר מבין כלל יחסיה של ישראל עם מדינות אפריקה.
לאורך השנים, צה"ל העביר שורה של אימונים מקצועיים לקציני צבא קניה, וכמו כן העביר לקניה ציוד מודיעיני מיוחד המשמש לאיסוף מודיעין בים, באוויר וביבשה. החל מחידוש היחסים הדיפלומטיים, מאות חיילים קנייתים זכו בהכשרה בלוחמה בטרור, וכן אומנו בקניה על ידי מדריכים ישראלים רשמיים או רשמיים למחצה[24].
במהלך שנת 2012, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד בסכום של כ-139 מיליון דולר, אשר היווה כ-8% מכלל הסחר של מדינת ישראל עם מדינות אפריקה[25].
לאורך השנים קיימת מגמת עליה בהיקף המסחר בין ישראל לקניה: בשנת 2020 סך הסחר בין ישראל לקניה היה 44 מיליון דולר, בשנת 2021 המסחר הסתכם ב 62 מיליון דולר,ובשנת 2022 ב-76 מיליון דולר, מתוכם כ 55 מיליון דולר בייצוא מישראל לקניה וכ- 21 מיליון דולר בייבוא מקניה לישראל. עיקר היצוא לקניה מישראל הוא בענף מכונות וציוד חשמלי, מוצרי גומי ופלסטיק ,כימיקלים ומוצרי נפט.עיקר היבוא מקניה לישראל הוא תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון (בעיקר דגים ופירות).[26]
בשנת 2023 ביקר נשיא קניה, וויליאם רוטו, בישראל, במסגרת ביקורו הצהיר כי נחתמו הסמכים לשיתופי פעולה בנושאי מסחר ואיכות סביבה.[27]
בשנה זו נחתם לראשונה הסכם תיירות בין ישראל לקניה, למטרת קידום שיתוף פעולה בארגון התיירות של האו"ם וכן בין מפעילי תיירות, סוכני נסיעות ונציגים מהמגזר הפרטי.[28]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 255–256.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בקניה
- האתר הרשמי של שגרירות קניה בישראל (אורכב 09.02.2014 בארכיון Wayback Machine)
- שרה ליבוביץ-דר, הקשר החשאי בין קניה וישראל: נשק וסיוע בטחוני, באתר nrg, 24 בספטמבר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרוטוקול הקונגרס הציוני השביעי (באנגלית)
- ^ הקשר החשאי בין קניה וישראל: נשק וסיוע ביטחוני, באתר מעריב nrg, 24 בספטמבר 2013
- ^ רפאל מן, כך נקלעה "בת דור" למערבות המחול הפוליטי בקניה, מעריב, 17 במאי 1983
- ^ A history of cooperation between Israel and Kenya
- ^ אמנון קווה, האיש שידע יותר מדי, מבט מל"מ 9, ספטמבר 1994, עמ' 7
- ^ ראו כאן
- ^ הקשר החשאי בין קניה וישראל: נשק וסיוע ביטחוני, באתר מעריב nrg, 24 בספטמבר 2013
- ^ Israel, Kenya discuss relations
- ^ פרוטוקול הדיון החגיגי באתר הכנסת
- ^ הרמן בוטים, תמורות ביחסי ישראל-אפריקה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
- ^ מומבסה: נמצא טיל ואריזה של טיל נוסף ליד שדה"ת , באתר nana10, 7 בדצמבר 2002
- ^ קניה: החל משפטם של המעורבים בפיגוע במומבסה, באתר ynet, 7 בינואר 2004
- ^ Israel evacuates tourists from Kenya, באתר BBC
- ^ Africa's oil wealth boosts arms sales
- ^ אטילה שומפלבי וסוכנויות הידיעות, נציג ישראל בקניה: "אנחנו מסייעים בשטח", באתר ynet, 23 בספטמבר 2013
- ^ Kenya forces battle to end deadly mall siege
- ^ Israel aids Kenya terror probe as Shabaab leader confirms mall attack
- ^ רויטרס, החוטפים בקניה: "כוחות ישראליים ניסו להיכנס לקניון", באתר וואלה, 23 בספטמבר 2013
- ^ מורן אזולאי, נתניהו בניירובי: ישראל וקניה חתמו על הסכמי סחר והשקעות, באתר ynet, 5 ביולי 2016
- ^ שגריר קניה ביקר במרכז הרפואי 'וולפסון', באתר ערוץ 7, 29 באוגוסט 2019
- ^ מורן אזולאי, נתניהו בניירובי: ישראל וקניה חתמו על הסכמי סחר והשקעות, באתר ynet, 5 ביולי 2016
- ^ אמיר תיבון, נתניהו ונשיא קניה נפגשו: "נפעל לצירוף ישראל כמשקיפה באיחוד האפריקני", באתר וואלה, 5 ביולי 2016
- ^ Kenya seeks to enhance trade ties with Israel
- ^
ברק רביד, ישראל וקניה: קשר הדוק ואסטרטגי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2013.
- ^ Kenya long seen as key Israeli ally in troubled region
- ^ משרד הכלכלה והתעשיה - מנהל סחר חוץ, סקירה כלכלית - קניה, 2023, עמ' 8
- ^ אייכנר, איתמר (2023-05-10). "נשיא קניה ביקר לראשונה בישראל, והבטיח: "נעמיק את הקשר"". Ynet. נבדק ב-2024-05-29.
- ^ משרד התיירות הישראלי, משיקים את קשרי התיירות בין ישראל לקניה, באתר משרד התיירות, 9.5.2023
