העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) – הבדלי גרסאות
MathKnight (שיחה | תרומות) ←תגובות הצדדים: הנה, יש מקור |
מ בסדר? |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|עילה=[[יום האדמה]], [[יום הנכבה]], דרישת "[[זכות השיבה]]" |
|עילה=[[יום האדמה]], [[יום הנכבה]], דרישת "[[זכות השיבה]]" |
||
|מטרה= |
|מטרה= |
||
|שיטת המאבק=[[הפגנה|הפגנות]], [[מהומה|מהומות אלימות]] |
|שיטת המאבק=[[הפגנה|הפגנות]], [[מהומה|מהומות אלימות]], פגיעה ב[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר המערכת]] ופעילות לוחמתית |
||
|סטטוס=מתמשך |
|סטטוס=מתמשך |
||
|תוצאה= |
|תוצאה= |
||
גרסה מ־23:19, 7 באפריל 2018
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מאבק אזרחי
פרמטרים ריקים [ משך העימות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||
| מפת רצועת עזה | |||
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||
|---|---|---|---|
| תאריכי המאבק | 30 במרץ 2018 – הווה (6 שנים) | ||
| מקום | רצועת עזה (ציר הוברס) | ||
| עילה | יום האדמה, יום הנכבה, דרישת "זכות השיבה" | ||
| שיטת המאבק | הפגנות, מהומות אלימות, פגיעה בגדר המערכת ופעילות לוחמתית | ||
| סטטוס | מתמשך | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| הסגר על רצועת עזה | |||
| עשרות אלפי אנשים השתתפו בהפגנות בקרבת הגדר ובמרחב הפרימטר | |||
צעדת השיבה הגדולה (בערבית مسيرة العودة الكبرى), ובקיצור צעדת השיבה או תהלוכת השיבה, היא פעילות פלסטינית, בעיקר ברצועת עזה, לצעידה המונית של פלסטינים לעבר הגבול עם ישראל בימי שישי, החל מ–30 במרץ (יום האדמה) 2018, זאת כאקט של דרישת "זכות השיבה".[1] האירועים מתוכננים להמשך לכל הפחות עד אמצע מאי, ציון יום הנכבה הפלסטיני.[2][3]
צה"ל ומשמר הגבול נערכו בכוחות מתוגברים בגבולות ישראל ובעיקר בציר הוברס, סביב רצועת עזה, והחלו לפעול מול הפרות סדר אלימות וניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל שהחלו ב־30 במרץ. 18 מתפרעים נהרגו ומאות נפצעו במהלך ההפגנות סמוך לגדר הרצועה, צה"ל זיהה 11 מתוך ההרוגים כ"מחבלים בעלי רקע פח"עי מובהק".[4][5] ב־2 באפריל משרד הבריאות בעזה עדכן ש־46 פלסטינים מתוך הנפגעים בעימותים ב־30 במרץ נמצאים במצב קריטי.[דרוש מקור] מאז תחילת צעדת השיבה נהרגו 32 פלסטינים בידי צה"ל.
ב-7 באפריל 2018 הציעו סעודיה ומצרים לחמאס לפתוח את מעבר רפיח משני צדדיו באופן קבוע, בתמורה לסיום "צעדות השיבה".[6]
התארגנות
חשש מצעדה של אלפי תושבים ברצועת עזה לעבר גדר הגבול עלה עוד בשנת 2008, חודשים מעטים לאחר הטלת הסגר על רצועת עזה.[7] יוזמת ההתארגנות בשנת 2018 נזקפת לזכות פוסט בפייסבוק שכתב אחמד אבו ארתימה,[8] פעיל חברתי ועיתונאי עזתי, בו הוא תהה מה יקרה אם אלפי עזתים, רבים מהם צאצאי פליטים, ינסו לחצות את הגבול ולהגיע לבתי אבות אבותיהם, כשהם אינם חמושים.[8]
לפי חסן אל־כורד, ממארגני צעדת השיבה, עומדת מאחורי היוזמה ועדה מארגנת בה חברים 20 איש מרצועת עזה, רובם אנשי שמאל אך גם נציגים המזוהים עם חמאס.[9] בראש הוועדה המארגנת עומד ח'אלד בטש, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[10] בגילוי דעת אותו הפיצו מארגנים הם כתבו שהצעדות מבוססות על סעיף 11 בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, ושהן תהלוכות עממיות של משפחות ולא של מפלגות פוליטיות או פלגים צבאיים.[3] בראיון שנתן אל־כורד לאתר החדשות הישראלי "שיחה מקומית" הוא סיפר שהתוכנית היא להקים מאהלים במרחק 700 עד 1,000 מטר מהגבול, לארגן בהם אירועים שימשכו את הציבור העזתי, ובכל שבוע לקרב את המאהלים כ־100 מטר לגבול במטרה שכחצי מיליון איש יגיעו לגבול ב־15 במאי. לדבריו "אנחנו רוצים שיצטרפו משפחות. אנחנו רוצים להעביר מסר שאנחנו רוצים לחיות בשלום, עם הישראלים. אנחנו נגד זריקת אבנים או אפילו הבערת צמיגים. אנחנו נדאג לכך שההפגנה לא תדרדר לאלימות – לפחות מהצד שלנו".[9]
תוכנית זו לא התגשמה: אלפים מהמפגינים צעדו לעבר גדר המערכת, והיו בהם שהטיסו רחפנים, השליכו בקבוקי תבערה, הניחו מטעני חבלה, הבעירו צמיגים וניסו לחבל בגדר ולחצות אותה.[11] בחסות המהומות האלימות ניסו מחבלים פלסטינים חמושים לבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל ששמרו על הגבול.[12][13]
סמל צעדת השיבה
סמל צעדת השיבה כולל רכיבים אחדים:
- מפת העולם כפי שהיא מופיעה בדגל האו"ם והמספר 194 בצבע כחול, צבעו של הדגל. אלמנטים אלו נלקחו מקמפיין פלסטין 194 ורומזים להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, שסעיף 11 בה עוסק בפליטי מלחמת העצמאות.
- שם הצעדה בערבית ובאנגלית. בשתי השפות המילים צבועות באדום, ירוק ושחור, צבעי הדגל הפלסטיני.
- מפת ארץ ישראל המערבית, ללא הבחנה בין שטחי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, שחלקה העליון הופך לאגרוף המחזיק מפתח – סמל המאבק לזכות השיבה.
היערכות צה"ל
כוחות צה"ל בגזרה תוגברו באוגדה 162 ומספר יחידות מחיל הרגלים, בהן חטיבת גבעתי. טנקי מרכבה הועמדו בכוננות. מאחורי קו המגע של צה"ל נפרשו שוטרי מג"ב. צה"ל פרש סביב מוקדי החיכוך עשרות צלפים, בהם צלפי יחידות מיוחדות, שמטרתם לנטרל באופן מדויק מחבלים פלסטינים שינסו לבצע ירי או הנחת מטעני חבלה בחסות ההפגנות, ומתפרעים פלסטינים שינסו לחבל בגדר או לחדור לשטח ישראל.[14] חלק מהצלפים צוותו עם מתעדים מבצעיים בעלי מצלמה עם עדשת זום טלסקופית, על מנת לתעד ולהפליל את המטרה לפני שמתבצע ירי לעברה. חיל ההנדסה הקרבית חישף את השטחים בסמוך לגדר המערכת והציב גדר תיל נוספת מאחורי גדר הקבע.[15] כמו כן הצטייד צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות, בהם אלפי רימוני גז מדמיע ורחפנים המאפשרים לנטר את המהומות מלמעלה ובעת הצורך להטיל רימוני גז מדמיע על המתפרעים.[16][17]
מהלך האירועים
שבוע ראשון – מהומות יום האדמה
בבוקר 30 במרץ 2018 החלו עשרות אלפי פלסטינים להגיע לשישה מאהלים שהוכנו מראש לאורך גבול הרצועה עם ישראל. במאהלים עצמם היו פעולות מחאה והפנינג משפחתי. אל הגדר הגיעו צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי אמצעי פיזור הפגנות, וירי צלפים כלפי מי שהוגדר על ידו כ"מסיתים מרכזיים".[18] באחד המקרים כוח של צה"ל שזיהה ילדה בת 7, שלטענת צה"ל נשלחה לגדר על ידי חמאס, קלט אותה והחזיר אותה להוריה.[19][20] במקרה אחר תועד צעיר בן 18 שנורה בגבו ונהרג כאשר התרחק מהגדר.[21] במהלך היום זיהה צה"ל ניסיונות לירי לעבר חיילי צה"ל בחסות ההפגנות, ובערב חוסלה חולייה בת 4 מחבלים שניסתה לבצע פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל בצפון הרצועה.[12]
בסוף היום דיווחו הפלסטינים על 16 הרוגים מירי בעימותים עם צה"ל בגבול ועל למעלה מ־1,400 נפגעים, בהם פצועים קשה.[דרוש מקור] הפלסטינים דיווחו שאחד מההרוגים הוא ג'יהאד אחמד פארינה, רב־סרן במשטרת עזה ומפקד בחטיבת עזה של החמאס.[22] הפלסטינים דיווחו כי צה"ל תקף גם בירי ארטילרי עמדה השייכת לחמאס.[דרוש מקור] חמאס אישר שחמישה מההרוגים הם אנשי הזרוע הצבאית שלו.[23] צה"ל והשב"כ פרסמו רשימה שמית של 10 מההרוגים שזוהו כ"מחבלים בעלי רקע פח"עי מובהק" בזרוע הצבאית של חמאס ובארגוני טרור אחרים.[4][5] גופות שניים מההרוגים נמצאות בידי צה"ל.[24]
עימותים בהמשך השבוע הראשון
במשך השבוע התקיימו עימותים באזור הגדר, אם כי אינם בהכרח קשורים לצעדת השיבה הגדולה:
- ב־1 באפריל נמשכו העימותים בגבול: צה"ל פתח באש חיה לעבר מספר מסיתים ראשיים וכתוצאה מכך נפצעו מספר פלסטינים.
- ב־3 באפריל נהרג ממזרח לאל־בורייג' צעיר פלסטיני שחיבל בגדר ונורה בחזהו על ידי צה"ל.[25]
- ב־5 באפריל בשעות הלילה כלי טיס של חיל האוויר ירה לעבר מחבל חמוש בסמוך לגדר המערכת בצפון הרצועה והרגו.[26] בצהריים התפתחו הפרות סדר לאורך הגבול וצה"ל ירה אש חיה על מתפרעים בעימותים. מספר פלסטינים נפצעו, אחד מהם באורח אנוש.[דרוש מקור]
שבוע שני – "יום הצמיגים"
ביום שישי, 6 באפריל, אותו תכננו הפלסטינים כ"יום הצמיג",[27][28] התגברו שוב המהומות האלימות ליד גדר המערכת. במהלך המהומות הבעירו הפלסטינים כמות גדולה של צמיגים במטרה ליצור מיסוך עשן. בחסות ההמון והעשן ביצעו הפלסטינים פיגועים שכללו זריקת מטעני חבלה, יידוי בקבוקי תבערה וניסיונות לחצות את הגדר.[13] בהפגנות השתתפו כ־20,000 פלסטינים בחמישה מוקדים.[29] הפלסטינים דיווחו על 9 הרוגים, כ-1,400 פצועים, בהם 35 במצב קשה. 399 מהפצועים נפגעו מירי אש חיה, וכ-143 נפגעו משאיפת גז מדמיע.[30][31] בהרוגים גם צלם עיתונות שהיה לבוש באפוד מזהה עליו כתוב "Press" (עיתונות).[32] במהלך היום תיעדו המתעדים המבצעיים של צה"ל מפגינים המניפים דגל ועליו צלב קרס לצד דגלי פלסטין.[33]
חמאס הודיע שמשפחתו של מי שייהרג על הגדר תקבל תשלום של 3,000 דולר ומי שייפצע יקבל תשלום של 500 דולר.[34]
תגובות
תגובות הצדדים
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן,[35], שר החינוך נפתלי בנט[36] ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג[37] גיבו את חיילי צה"ל ואמרו שהם פעלו כראוי, וטענו כי מי שאשם בהרוגים הוא חמאס, שמנצל באופן ציני את האזרחים.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל את האחריות על ישראל, וברשות הוכרז על יום אבל לנוכח ריבוי ההרוגים.[38]
אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר: "אנו אומרים לעולם שצעדת השיבה הייתה פעולה לא אלימה ותרבותית שהשתתפו בה נשים ונערים, פעוטות וקשישים. על העולם החופשי לשאת באחריות להוביל את הנהגת הכיבוש אל בתי הדין הבינלאומיים. צעדת השיבה היא האירוע הגדול ביותר ויום מהולל בדברי ימי פלסטין והעמידה האיתנה והבלתי אלימה. העם שלנו לא יכול לשאת בהימשכות המצור על עזה וביום שישי האחרון עצרנו על הגבול, בפעם הבאה איננו יודעים איפה הגבול יהיה".[39]
תגובות בינלאומיות
מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לכינוס חירום בליל יומה הראשון של הצעדה. במהלך הכינוס הציעה כווית קריאה לחקירה עצמאית ושקופה של האלימות בעימותים והבעת צער על אובדן חייהם של פלסטינים חפים מפשע. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קרא גם כן ל"חקירה עצמאית ושקופה" לאירועים,[40] אך ארצות הברית הביאה לדחיית הצעה זו.[41]
שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני קראה, לאחר היום הראשון לצעדה, לחקור את הרג המפגינים בעזה ולסיים את הסגר על הרצועה.[42]
שליח ארצות הברית למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט גינה את חמאס וקרא לו להפסיק לסכן אזרחים על ידי שליחתם להפגנות אלימות בסמוך לגדר.[43]
ראו גם
קישורים חיצוניים
צעדת השיבה הגדולה (مسيرة العودة الكبرى), ברשת החברתית פייסבוק
סיכום אירועי סוף השבוע ברצועת עזה, באתר צה"ל, 31 במרץ 2018 (דף מתעדכן עם תמונות)- סיכום אירועי הפרת הסדר האלימה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 6 באפריל 2018 (דף מתעדכן עם תמונות וסרטוני וידאו)
- רמי יונס, אורן זיו ויעל מרום, עשרות אלפי מפגינים בצעדת השיבה, באתר שיחה מקומית (דף מתעדכן עם תמונות)
הערות שוליים
- ^ Gaza Strip Initiative: Masses Will Throng To Border With Israel To Demand Right Of Return, באתר ממרי, 22 במרץ 2018 (באנגלית).
- ^ רוני דניאל, כך נערכים בצה"ל להסתערות על הגדר, באתר מאקו, 19 במרץ 2018.
- ^ 1 2
רונית מרזן, תהלוכת השיבה - לפלסטינים נמאס להמתין לזמן נוח, באתר הארץ, 19 במרץ 2018.
- ^ 1 2 צה״ל: לפחות 10 מהמחוסלים ברצועה – מחבלים, חדשות 0404, 31 במרץ 2018.
- ^ 1 2 יואב זיתון ואליאור לוי, 10 מההרוגים - מחבלים. ארדואן: "טבח לא אנושי", באתר ynet, 31 במרץ 2018.
- ^ יאסר עוקבי, מצרים וסעודיה לחמאס: פתיחת מעבר רפיח בתמורה להפסקת "צעדות השיבה", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2018
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף ויובל אזולאי, חשש: בשל המצב בעזה אלפים יצעדו לגבול, באתר וואלה!, 24 בפברואר 2008
- ^ 1 2 אליאור לוי, זהו תושב עזה שהפוסט שלו הוביל למחאה ההמונית, באתר ynet, 6 באפריל 2018
- ^ 1 2 רמי יונס, מסר ממארגני צעדות השיבה בעזה: "רוצים לחיות בשלום עם הישראלים", באתר שיחה מקומית, 27 במרץ 2018.
- ^ פזית רבינא, ספונטניות מחושבת: המהלך לאזרוח המאבק הפלסטיני, בעיתון מקור ראשון, 30 במרץ 2018.
- ^ עמוס הראל, במקום רקטות ומנהרות, חמאס מצא שיטה יעילה לחיכוך עם צה"ל, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
- ^ 1 2 יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל הרג מחבלים שירו על חיילים; 15 הרוגים היום בעזה, באתר ynet, 30 במרץ 2018.
- ^ 1 2 יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, בחסות העשן: סוכלו ניסיונות לפיגועים ולחציית הגדר, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018
- ^ ניר דבורי, מראות נגד צלפים ודליים לרימונים, באתר מאקו, 1 באפריל 2018
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018.
- ^ ניר דבורי, היערכות על הגדר: צלפים ומכשולים, באתר מאקו, 22 במרץ 2018.
- ^ כתבי חדשות 2, המחאה בעזה: דיווח על 8 הרוגים, באתר מאקו, 30 במרץ 2018
- ^ ניקי גוטמן, חמאס שלח בת 7 לעבר הגדר בעזה; הפלשתינים: "שבעה הרוגים ו-550 פצועים", באתר ישראל היום, 30 במרץ 2018 עודכן: 16:48.
- ^ ניר דבורי, בת 7 נשלחה לגדר, והושבה להוריה, באתר מאקו, 30 במרץ 2018.
- ^ ג'קי חורי, תיעוד מהצעדה בעזה: פלסטיני נורה כשהוא בגבו לחיילים בעודו מתרחק מהגדר, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
- ^ דנה בן שמעון, חמאס מודה: חמישה מההרוגים הם פעילים שלנו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 במרץ 2018
- ^ אליאור לוי, חמאס: 5 מההרוגים בעזה - אנשי הזרוע הצבאית, באתר ynet, 31 במרץ 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל לתושבי עזה: "לא נחזיר את גופות שני המחבלים עד להשבת חיילינו", באתר וואלה!, 1 באפריל 2018.
- ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, בצל ההכנות להפגנה בשישי: פלסטיני נהרג מירי צה"ל במרכז הרצועה, באתר וואלה!, 3 באפריל 2018
- ^ יואב זיתון, מעקב מהאוויר - וסיכול: תיעוד המחבל שחוסל לפנות בוקר, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
- ^ ניר דבורי, בעזה מתכוננים: אלפי צמיגים נאספו, באתר מאקו, 5 באפריל 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, צמיגים בוערים ומראות נגד צלפים: צה"ל נערך להתפרעויות בעזה, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, 7 הרוגים בעזה. צה"ל: חמאס הורתע, הצמיגים - קוריוז, באתר ynet, 6 באפריל 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, אבו מאזן גינה את ישראל על הירי בגבול; חמאס: "נמשיך עד שבירת המצור", באתר וואלה!, 07 באפריל 2018
- ^ תשעה פלסטינים נהרגו וכ-300 נפצעו מאש חיה בעימותים בגבול רצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
- ^ עיתונאי פלסטיני שלבש אפוד מזהה נהרג מאש צה"ל ברצועת עזה, באתר הארץ, 7 באפריל 2018
- ^ סיכום אירועי הפרת הסדר האלימה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 6 באפריל 2018 - ראו סרטון ראשון ותמונה 5/8.
- ^ אליאור לוי, ביקורת בעזה: "שישי של הצמיגים - התנהגות פראית של חמאס", באתר ynet, 5 באפריל 2018.
- ^ אריה ריבקינד, מרצ: לחקור • ארדן: מיישרת קו עם הנייה I ליברמן: זה לא היה פסטיבל שירה, באתר חרדים10, 1 באפריל 2018.
- ^ פוסט של נפתלי בנט בדף הפייסבוק שלו, 31 במרץ 2018.
- ^ טל שלו ואמיר בוחבוט, קריאה לחקור את הירי במפגינים; צה"ל: 10 מההרוגים פעילי טרור, באתר וואלה!, 31 במרץ 2018.
- ^ ynet, מועצת הביטחון דנה בעזה. אבו מאזן: ישראל אחראית, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2018.
- ^ ימי רוט, יאסר עוקבי, הנייה: "ביום שישי עצרנו בגבול, פעם הבאה איננו יודעים היכן נעצור", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, יאסר עוקבי, מזכ"ל האו"ם: לפתוח בחקירה עצמאית של העימותים בעזה, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2018.
- ^ דיווח: ארה"ב דחתה הצעת החלטה של מועצת הביטחון לחקירת העימותים בעזה, באתר ynet, 1 באפריל 2018.
- ^ נעה לנדאו, אחרי מזכ"ל האו"ם, גם מוגריני קוראת לחקור את הרג המפגינים ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
- ^ רן דגוני, ארה"ב מזהירה את המפגינים בעזה: אל תתקרבו לגדר הביטחון, באתר גלובס, 6 באפריל 2018
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשור השני של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן • מבצע חוק ברזל • מבצע הד חוזר • מבצע עמוד ענן • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן • מבצע חשיפה מלאה • מבצע שובו אחים • מבצע צוק איתן (אירועים) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מבצע חגורה שחורה | ||||||||||||||||||||
| התפרעויות ואירועי טרור |
| ||||||||||||||||||||
| שונות | העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה | ||||||||||||||||||||