מצוות הקהל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏"זכר להקהל": ניסוח לא ברור (את מה הוא קרא לחזק? את זה שאנשים יחזקו את בני משפחתם? איך זה קשור לכאן?), של עמדה לא מרכזית. עם הרבה מלל מיותר ומוגזם... תבנית הבהרה מונחת מעל שנה. אין טעם להותיר.
מ הוספת קישור לערך באוצר הספרים היהודי השיתופי
תגית: שוחזרה
שורה 41: שורה 41:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{אוצר הספרים היהודי|ערך/מצוות הקהל|הערך "מצוות הקהל"}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/hakhel-2.htm הקהל - מקורות ופרקי הדרכה למורה, משרד החינוך והתרבות / אגף החינוך הדתי, מהדורה שנייה 1979]
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/hakhel-2.htm הקהל - מקורות ופרקי הדרכה למורה, משרד החינוך והתרבות / אגף החינוך הדתי, מהדורה שנייה 1979]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/mitzvat-4.htm מצוות "הקהל" ומהותה], הרב [[ישראל מאיר לאו]]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/mitzvat-4.htm מצוות "הקהל" ומהותה], הרב [[ישראל מאיר לאו]]

גרסה מ־18:50, 12 באוקטובר 2020

מצוות הקהל
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, ל"א, י'י"ג
משנה מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח'
תלמוד בבלי מסכת סוטה, דף מ"א, עמוד א'
משנה תורה
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק חגיג"ה, הלכה ג'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ט"ז
ספר החינוך, מצווה תרי"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי מנהיג העם, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.

מטרת המצווה, לפי הרמב"ם וספר החינוך, היא לזרז את העם במצוות ולחזק בלבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.

מקור המצווה

לאחר שכתב משה את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, ציוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

דרך קיום המצווה

בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, היו נקהלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה ישב המלך, וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים:

  1. מתחילת חומש דברים עד סוף פרשת שמע ישראל (דברים, א', א' עד דברים, ו', ט'). למעשה כל פרשת דברים וכמעט כל פרשת ואתחנן.
  2. פרשת 'והיה אם שמוע' (דברים, י"א, י"גכ"א) המופיעה בקריאת שמע, מתוך פרשת עקב.
  3. בפרשת כי תבוא, מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות (דברים, כ"ו, א' עד דברים, כ"ח, ס"ט)

הקריאה הייתה בלשון הקודש, בתוספת פרשנות ודרשות מפי המלך וחכמים.[דרוש מקור]

לפי דעת הספרא גם פרשת קדושים הייתה נאמרת בהקהל, "מפני שרוב גופי תורה תלויים בה".

"זכר להקהל"

במאה העשרים החלו להתקיים טקסי "זכר להקהל". מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בשנת ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג וד"ר שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות.

המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת 1952 תכנן משרד הדתות טקס גדול בנוכחות של כ-20,000 איש בפניהם תוכנן שנשיא המדינה יקרא מספר דברים[1], אולם בסופו של דבר הגיעו הרבה פחות אנשים ונשיא המדינה לא השתתף[2]. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג. בשנת ה'תשנ"ה (1994) קרא בתורה הרב הראשי לישראל דאז, הרב י"מ לאו, במקום הנשיא עזר ויצמן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך "מצוות הקהל", באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי

הערות שוליים