2023 בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:41, 3 בנובמבר 2023

שנת 2023 היא השנה ה-23 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2023 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2023 היא השנה בה מדינת ישראל ציינה 75 שנים להקמתה.

הנהגה

נשיא המדינה – יצחק הרצוג
ראש ממשלת ישראל השלושים ושבע – בנימין נתניהו
יושב ראש הכנסת העשרים וחמש – אמיר אוחנה
נשיא בית המשפט העליון – אסתר חיות עד 16 באוקטובר, מאז עוזי פוגלמן
ראש המטה הכללי – אביב כוכבי עד 16 בינואר, מאז הרצי הלוי
מפכ"ל המשטרה – קובי שבתאי

אירועים

ינואר

4 בינואר – שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה המשפטית
7 בינואר – תחילת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית במסגרת המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.^[1]
16 בינואר – טקס החלפת הרמטכ"לים והענקת הדרגות לרמטכ"ל הנכנס רב-אלוף הרצי הלוי.
18 בינואר – בג"ץ דרעי: בית המשפט העליון פסק כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי פסול מלכהן בתפקידיו כשר הפנים והבריאות, זאת לאחר מספר עתירות שהוגשו בנושא.
22 בינואר – יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, פוטר על ידי ראש הממשלה מכל תפקידיו כשר בממשלה לאחר פסיקת בית המשפט.

מרץ

17 במרץ – מתקיים מרתון ירושלים.
26 במרץ – ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט לאחר שגלנט קרא לעצירה מיידית של חקיקת הרפורמה המשפטית.
27 במרץ – ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על השהיית הצעת החוק השנויה במחלוקת של ממשלתו לרפורמה במערכת המשפט עד ל-30 באפריל, פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.

מאי

13 במאי – נועה קירל ייצגה את ישראל בתחרות האירוויזיון והגיעה למקום ה-3 עם השיר Unicorn

יוני

11 ביוני – נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל מנצחת את נבחרת הנוער של קוריאה הדרומית וזוכה לראשונה במקום השלישי במונדיאליטו.

יולי

17 ביולי – נחתם בין משרד האוצר וההסתדרות הסכם מסגרת במגזר הציבורי, לראשונה מזה 7 שנים, הכולל העלאות שער של 11% וקיצור שבוע העבודה באופן הדרגתי מ-42 ל-40 שעות.^[2]
24 ביולי – צמצום עילת הסבירות - אושרה ההצעה לצמצום עילת הסבירות כחלק מהרפורמה המשפטית בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 64 תומכים ו-0 מתנגדים.

אוגוסט

18 באוגוסט – נפתח הקו האדום שהוא קו הרכבת הקלה המרכזי והראשון שיצא לפועל כחלק ממערכת הרכבת הקלה בגוש דן

אוקטובר

31 באוקטובר – הבחירות לרשויות המקומיות בישראל.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ערכים מורחבים – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023, גל הטרור בישראל (2023)

16 בינואר – ארגון הטרור חמאס מפרסם לראשונה סרטון ובו לכאורה מוצג השבוי אברה מנגיסטו.
27 בינואר – פיגוע הירי בנווה יעקב, פיגוע ירי בו מחבל פלסטיני רצח שבעה בני אדם ופצע שלושה נוספים בדרגות פציעה שונות.
10 בפברואר – פיגוע הדריסה בשכונת רמות, פיגוע דריסה בו מחבל פלסטיני רצח ילד בן 6, אחיו בן ה-8 ואדם כבן 20 ופצע ארבעה נוספים בדרגות פציעה שונות.
26 בפברואר – פיגוע ירי בחווארה בו נרצחו האחים הלל מנחם ויגל יעקב, בני 22 ו-20, מחבל התנגש ברכבם, יצא וירה בהם מטווח קצר.
13 בפברואר 2023 – הפיגוע במחסום שועפאט.
26 בפברואר – במהומות בחווארה שנמשכו מעל חמש שעות, עשרות מתנחלים הציתו בתים ומכוניות בכפר.
27 בפברואר – פיגוע הירי בצומת בית הערבה בפיגוע בצומת בית הערבה בצפון ים המלח נרצח יהודי עולה חדש מארצות הברית.
9 במרץ – פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2023): יהודי נרצח ו-2 יהודים אחרים נפצעו בפיגוע ירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
7 באפריל – פיגוע הירי בצומת חמרה 3 בנות משפחת די מאפרת נרצחו בפיגוע ירי בצומת חמרה בבקעת הירדן.
7 באפריל – פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור תייר איטלקי נרצח ועוד מספר תיירים נפצעו בפיגוע דריסה וירי בפארק צ'ארלס קלור.
9 במאי – תחילת מבצע מגן וחץ: מערכה בין צה"ל לארגון הג'יהאד איסלאמי פלסטיני.
30 במאי – הפיגוע בחרמש בו נרצח מאיר תמרי בפיגוע ירי סמוך לחרמש.
20 ביוני – פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי בו נרצחו 4 יהודים ונפצעו 4 נוספים.
3 ביולי – תחילת מבצע בית וגן – מבצע צבאי של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין. המבצע מכוּון נגד תשתיות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים, וכולל כוחות אוויריים וקרקעיים.
4 ביולי – הפיגוע המשולב בשכונת נאות אפקה, בו נפצעו 9 יהודים, בהם 5 פצועים באורח קשה, מתוכם אחת באורח קשה – אישה בהיריון שעוברה נרצח.
6 ביולי – פיגוע הירי ליד קדומים
5 באוגוסט – פיגוע הירי במרכז תל אביב, בו נרצח סייר של עיריית תל אביב ברחוב מונטיפיורי בשכונת נחלת בנימין.
20 באוגוסט – פיגוע ירי בחווארה, בו נרצחו שני יהודים, אב ובנו.
21 באוגוסט – פיגוע הירי בצומת הכבשים, בו נרצחה בת שבע ניגרי, יהודייה כבת 40, ואזרח נוסף בן 35 נפצע קשה.
7 באוקטובר – מתקפת הפתע על ישראל: פתח חמאס במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, וכאשר במקביל מעל לאלף מחבלים פלסטינים פרצו את הגבול ונכנסו לישראל ברגל, באמצעות סירות מהים, באמצעות מצנחי רחיפה באוויר ובאמצעות כלי רכב ממנועים כאשר הם ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח וירי באזרחים ישראלים, ובהם טבח ליד רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה, וכן חטיפת עשרות אזרחים וחיילים. הפעילות החבלנית הקרקעית שולבה וגובתה בירי רקטי מאסיבי ומתמשך של אלפי רקטות על אזור הדרום והמרכז. במתקפה נרצחו מעל ל-1,400 אזרחים וחיילים ישראלים, ונפצעו מעל ל-3,300 אזרחים וחיילים ישראלים, בהם 360 במצב קשה-אנוש. מעל ל-200 חיילים ואזרחים, כולל ילדים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל.

נפטרו

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2023)

5 בינואר – דורית צמרת, מרצה לקולנוע ופזמונאית ישראלית. (נולדה ב-1943)
8 בינואר – יוני קורן, איש צבא, פרסומאי ויועץ פוליטי ישראלי. (נולד ב-1960)
11 בינואר – הרב שמעון בעדני, נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיג תנועת ש"ס בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה. (נולד ב-1928)
11 בינואר – דן איתן – אדריכל ישראלי. זוכה פרס רוקח, פרס רכטר ופרס ישראל (2019) לאדריכלות. (נולד ב-1931)
22 בינואר – יוסף אגסי – פילוסוף ישראלי, פרופסור בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב. (נולד ב-1927)
29 בינואר – צבי צמרת – היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי. (נולד ב-1945)
3 בפברואר – שבח וייס, יו"ר הכנסת ה-13, פרופסור למדע המדינה, חבר כנסת לשעבר, שגריר ישראל בפולין וראש מועצת יד ושם. (נולד ב-1935)
3 בפברואר – אברהם למפל – מדען מחשב ישראלי, שפיתח, יחד עם יעקב זיו, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. (נולד ב-1936)
5 בפברואר – מרדכי ביבי – איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון והמערך. (נולד ב-1922)
13 בפברואר – יוסי גורביץ – בלוגר ועיתונאי ישראלי. (נולד ב-1970)
5 במרץ – שלום רוזנברג – הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל. (נולד ב-1935)
9 במרץ – חיים טופול, שחקן, מדבב וזמר ישראלי. (נולד ב-1935)
9 במרץ – רפאל משולם – כימאי ישראלי. (נולד ב-1930)
12 במרץ – אריה לוין – פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת ה'תש"ע. (נולד ב-1937)
21 במרץ – יחזקאל חזום – כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל. (נולד ב-1946)
25 במרץ – יעקב זיו – מדען מחשב ומהנדס חשמל ישראלי, שפיתח, יחד עם אברהם למפל, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. (נולד ב-1931)
30 במרץ – מאיר ויזלטיר – משורר ומתרגם ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ס. (נולד ב-1941)
11 באפריל – מאיר שלו, סופר, עיתונאי ומחזאי ישראלי. (נולד ב-1948)
19 באפריל – יהונתן גפן, משורר, מחזאי, סופר ועיתונאי ישראלי. (נולד ב-1947)
21 באפריל – אהוד אביבי – פרופסור למטלורגיה, מחלוצי מדעני הגרעין בישראל וממייסדי הקריה למחקר גרעיני – נגב. (נולד ב-1930)
17 במאי – דבורה קידר, שחקנית קולנוע ותיאטרון, קומיקאית וזוכת שני פרסי אופיר. (נולדה ב-1924)
29 במאי – יעקב טירקל – משפטן ישראלי, כיהן כשופט בית המשפט העליון בשנים 1995–2005. (נולד ב-1935)
30 במאי – הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור הליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות. (נולד ב-1923)
3 ביוני – אסתר גרינברג – שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית. (נולדה ב-1931)
15 ביוני – רז ישראלי – עיתונאי, עורך ומבקר מוזיקה ישראלי. (נולד ב-1981)
16 ביוני – יורם בוקר – פנטומימאי ישראלי, במאי, פרופסור ומורה לפנטומימה. (נולד ב-1940)
16 ביוני – שמואל שי – ממייסדי להקת הנח"ל, מנחה, עורך ושדרן רדיו ב"קול ישראל". (נולד ב-1932)
18 ביוני – רחלי חיים – זמרת ושחקנית תיאטרון ומחזות זמר ישראלית (נולדה ב-1957)
28 ביוני – דובי לנץ – עורך מוזיקלי ושדרן רדיו ישראלי (נולד ב-1947)
29 ביוני – גבי ברלין, זמר ומנחה ערבי שירה ישראלי. (נולד ב-1942)
3 ביולי – חופני כהן, זמר וקומיקאי ישראלי. (נולד ב-1946)
3 ביולי – ג'קי – קריקטוריסט ישראלי. (נולד ב-1937)
6 ביולי – מוטי עדן – עיתונאי ישראלי. (נולד ב-1951)
24 ביולי – אודי זהר – תת-אלוף בצה"ל, שירת כטייס וכמפקד בחיל האוויר, זוכה פרס ביטחון ישראל. (נולד ב-1955)
2 באוגוסט – פנינה גרי – שחקנית תיאטרון וקולנוע, במאית, מחזאית, מנהלת אמנותית ודרמטורגית ישראלית. (נולדה ב-1927)
3 באוגוסט – זבולון מושיאשווילי – שחקן, קומיקאי וזמר ישראלי. (נולד ב-1971)
11 באוגוסט – גיורא רום – אלוף בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי. (נולד ב-1945)
21 באוגוסט – יעקב נמרודי – איש מודיעין, אלוף-משנה ואיש עסקים ישראלי. (נולד ב-1926)
24 באוגוסט – רונן שוויג – כדורגלן ישראלי. (נולד ב-1969)
25 באוגוסט – יואל הופמן – סופר, משורר עברי ישראלי, חוקר ומתרגם תרבות ושירה יפנית. (נולד ב-1937)
5 בספטמבר – שבתי שביט – איש ביטחון ישראלי, ראש "המוסד" בשנים 1989–1996, ולאחר מכן מנכ"ל קופת חולים מכבי ודירקטור. (נולד ב-1939)
10 בספטמבר – ריקי מנור – זמרת ופזמונאית ישראלית אשר התמחתה בתחום הג'אז והבלוז. (נולד ב-1950)
11 בספטמבר – דדי גראוכר – זמר חסידי ואיש עסקים ישראלי. (נולד ב-1961)
24 בספטמבר – צבי הקר – אדריכל ישראלי. (נולד ב-1931)
1 באוקטובר – אבי אתגר – שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. (נולד ב-1948)
7 באוקטובר – ליאור אסולין – כדורגלן ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ. (נולד ב-1980)
7 באוקטובר – ג'יי אר דוידוב – קצין משטרה ישראלי בדרגת סגן ניצב, ומפקד תחנת המשטרה ברהט במשטרת ישראל. (נולד ב-1979)
7 באוקטובר – אופיר ליבשטיין – ראש המועצה האזורית שער הנגב. (נולד ב-1973)
7 באוקטובר – רועי עידן – צלם עיתונות שעבד באתר החדשות ynet ובקבוצת ידיעות אחרונות. (נולד ב-1978)
7 באוקטובר – יזהר פלד – קצין משטרה ישראלי בדימוס בדרגת תת-ניצב. (נולד ב-1961)
7 באוקטובר – רועי לוי – קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כמפקד היחידה הרב-ממדית, מפקד המרכז לאימונים באש במל"י, מפקד עוצבת ברעם, מפקד יחידת אגוז, מפקד גדוד הדס ומפקד גדס"ר גולני. (נולד ב-1979)
7 באוקטובר – יהונתן שטיינברג – קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששימש כמפקד חטיבת הנח"ל. (נולד ב-1980)
25 באוקטובר – עמוס אריכא – מחזאי, צייר, סופר שחקן ושוטר ישראלי. (נולד ב-1933)
27 באוקטובר – הנרי אוחיון – רוכב אופניים ישראלי, 6 פעמים אלוף ישראל במרוץ אופני כביש. (נולד ב-1934)
29 באוקטובר – יוסף צברי – אתלט ישראלי. היה אלוף ישראל ושיאן ישראל בריצות למרחקים ארוכים. (נולד ב-1934)
31 באוקטובר – אריה לבנון – מוזיקאי, מנצח, מלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי ישראלי. (נולד ב-1932)

קישורים חיצוניים

השנה שמתחת לרדאר: האירועים הגדולים שעשו כותרות קטנות בתשפ"ג, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בספטמבר 2023

הערות שוליים

^ אייל לוי, "רפורמת לוין - הפיכה משטרית": אלפים הפגינו בתל אביב נגד ממשלת נתניהו, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2023
^ עידן ארץ, ‏ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי. מה הוא כולל?, באתר גלובס, 17 ביולי 2023

[1] אייל לוי, "רפורמת לוין - הפיכה משטרית": אלפים הפגינו בתל אביב נגד ממשלת נתניהו, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2023

[2] עידן ארץ, ‏ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי. מה הוא כולל?, באתר גלובס, 17 ביולי 2023

[1]

[2]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == אירועים ==
 === ינואר ===
-* [[6 בינואר|4 בינואר]] – שר המשפטים [[יריב לוין]] מציג את [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית]]
+* [[4 בינואר]] – שר המשפטים [[יריב לוין]] מציג את [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית]]
 * [[7 בינואר]] – תחילת ההפגנות נגד [[הרפורמה המשפטית]] במסגרת [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע]].{{הערה|{{ישראל היום|אייל לוי|"רפורמת לוין - הפיכה משטרית": אלפים הפגינו בתל אביב נגד ממשלת נתניהו|news/politics/article/13548399|7 בינואר 2023}}}}
 * [[16 בינואר]] – טקס החלפת [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"לים]] והענקת הדרגות לרמטכ"ל הנכנס [[רב-אלוף]] [[הרצי הלוי]].
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 === מרץ ===
 * [[17 במרץ]] – מתקיים [[מרתון ירושלים]].
-* [[26 במרץ]] – ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] מודיע על כוונתו לפטר את [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] לאחר שגלנט קרא לעצירה מיידית של חקיקת הרפורמה המשפטית. ההצהרה הובילה למחאה ספונטנית של מאות אלפי אזרחים בעשרות מוקדים בישראל במקביל. מוקד המחאה המרכזי היה חסימת כביש איילון מהשעה 22:00 עד שעות לפנות-בוקר ביום שלמחרת. הלילה שבין ה-26 ל-27 במרץ קיבל את הכינוי "[[ליל גלנט]]".
+* [[26 במרץ]] – ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] מודיע על כוונתו לפטר את שר הביטחון [[יואב גלנט]] לאחר שגלנט קרא לעצירה מיידית של חקיקת הרפורמה המשפטית.
-* [[27 במרץ]] – שורה של מחאות ספונטניות בכל הארץ בעקבות פיטורי [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]] (מוקד המחאה המרכזי היה מול [[הכנסת|כנסת ישראל]]) הובילה להכרזה של [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות העובדים]] על [[שביתה כללית]] במשק בעקבות פיטורי [[שר הביטחון]] [[יואב גלנט]]. עקב כך, [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] מודיע על השהיית הצעות החוק השנויות במחלוקת של ממשלתו לרפורמה במערכת המשפט עד ל-[[30 באפריל]], פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.
+* [[27 במרץ]] – ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על השהיית הצעת החוק השנויה במחלוקת של ממשלתו לרפורמה במערכת המשפט עד ל-[[30 באפריל]], פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.
 === מאי ===
@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 * [[20 באוגוסט]] – [[פיגוע הירי בחווארה (אוגוסט 2023)|פיגוע ירי בחווארה]], בו נרצחו שני יהודים, אב ובנו.
 * [[21 באוגוסט]] – [[פיגוע הירי בצומת הכבשים]], בו נרצחה בת שבע ניגרי, יהודייה כבת 40, ואזרח נוסף בן 35 נפצע קשה.
-* [[7 באוקטובר]] – '''[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]]''': פתח חמאס במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, וכאשר במקביל מעל ל-3,000 מחבלים פלסטינים פרצו את הגבול ונכנסו לישראל ברגל, באמצעות סירות מהים, באמצעות [[מצנח רחיפה|מצנחי רחיפה]] באוויר ובאמצעות כלי רכב ממנועים כאשר הם ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח ורצח באזרחים ישראלים – שכללו עינויים,{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים"|news/defense/article/14698878|11 באוקטובר 2023}}}} התעללות{{הערה|{{ישראל היום|מרב סבר|עדויות מהתופת של מתנדבי זק'"א: "ראינו מראות גרועים יותר מזירות המוות של דאעש"|news/local/article/14710533|15 באוקטובר 2023}}}} ואונס{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|הפרמדיק שנכנס לבית ונחשף לנערות שנאנסו ונרצחו: "פועלים מול פראי אדם" {{!}} עדות קשה לצפייה|news/article/bjnxpwufp|26 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{mako|אילי פארי|עדויות על פגיעות מיניות במהלך מתקפת חמאס|a2b337c5d066b81027|health-news/local|29 באוקטובר 2023}}}} – ובהם טבח במסיבת טבע ליד קיבוץ רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל. הפעילות החבלנית הקרקעית שולבה וגובתה בירי רקטי מאסיבי ומתמשך של אלפי רקטות על אזור הדרום והמרכז. במתקפה נרצחו מעל ל-1,400 אזרחים וחיילים ישראלים, ונפצעו מעל ל-3,300 אזרחים וחיילים ישראלים, בהם 360 במצב קשה-אנוש. מעל ל-240 חיילים ואזרחים, כולל ילדים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על '''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.
+* [[7 באוקטובר]] – '''[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]]''': פתח חמאס במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, וכאשר במקביל מעל לאלף מחבלים פלסטינים פרצו את הגבול ונכנסו לישראל ברגל, באמצעות סירות מהים, באמצעות [[מצנח רחיפה|מצנחי רחיפה]] באוויר ובאמצעות כלי רכב ממנועים כאשר הם ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח וירי באזרחים ישראלים, ובהם [[הטבח במסיבת הטבע ליד רעים|טבח ליד רעים]] שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה, וכן חטיפת עשרות אזרחים וחיילים. הפעילות החבלנית הקרקעית שולבה וגובתה בירי רקטי מאסיבי ומתמשך של אלפי רקטות על אזור הדרום והמרכז. במתקפה נרצחו מעל ל-1,400 אזרחים וחיילים ישראלים, ונפצעו מעל ל-3,300 אזרחים וחיילים ישראלים, בהם 360 במצב קשה-אנוש. מעל ל-200 חיילים ואזרחים, כולל ילדים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על '''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.
-* [[2 בנובמבר]] - [[פיגוע הירי ליד עינב]] – מחבלים שנסעו ב[[כביש 557]] עקפו רכב של חייל מילואים ישראלי בקרבת [[שבי שומרון]], ירו לעבר הרכב, וכתוצאה מהירי הרכב התהפך, הנהג נפצע אנושות ולאחר מכן נקבע מותו.{{הערה|{{ynet||ישראלי נרצח בפיגוע בשומרון: מחבלים ירו לעבר רכבו שהתהפך|news/article/ryova0lx6|2 בנובמבר 2023}}}}
 ==נפטרו==

««« 2022 2021 2020	דגל ישראל	2023 בישראל	»»» 2024
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-2023 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 2023

שנים בישראל ישראל
המאה ה-20	1948 • 1949 • 1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000
המאה ה-21	2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025