פורטל:טכנולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת 2

קטעי "הידעת?" נוספים

לקט קטעי "הידעת?"

101	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
102	דיוויין "פוליאסטר" או "שגעון של משפחה" הוא סרט קומדיה שחורה אמריקאי משנת 1981, בבימוי ג'ון ווטרס ובכיכובם של דיוויין (בתמונה), טאב האנטר, אדית מאסי ומינק סטול. כשהסרט הוקרן בבתי הקולנוע, הצופים קיבלו כרטיסי "גרד והרח", שאפשרו להם להריח את המתרחש על המסך באמצעות כרטיסי גירוד. הטכנולוגיה, הזו, שהומצאה במיוחד עבור הסרט הזה, נקראה "Odorama" - "חוויית ריח".	עריכה \| תבנית \| שיחה
103	הרמוניקת זכוכית הרמוניקת זכוכית היא כלי נגינה, המבוסס על טור של קערות זכוכית בגדלים משתנים, המפיקות צליל בחיכוך עם אצבעות רטובות. טכניקת ההפקת הצליל מהכלי דומה להפקת צליל על ידי שיפשוף אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית. הרמוניקת הזכוכית הומצאה בשנת 1761 על ידי המדען ומושל פנסילבניה, בנג'מין פרנקלין, לאחר שצפה במוזיקאי מנגן על מערכת כוסות, בה השוני בין צלילי הכוסות הושג במילוי כל כוס בכמות מים שונה - נבל זכוכית, ולא בשינוי גדלי הכוסות. כמאה מלחינים כתבו יצירות עבור הרמוניקת הזכוכית, ביניהם מוצרט, הנדל, בטהובן וריכרד שטראוס.	עריכה \| תבנית \| שיחה
104	מקרר ג'נרל אלקטריק 1942, מדחס חיצוני עליון. צולם בבית הנשיא חיים ויצמן, מכון ויצמן, רחובות 2013 בשנת 2010 היה מקרר ב-99.8% ממשקי הבית בישראל. מקרר בבית עשוי להיראות לישראלי בן זמננו כמובן מאליו. אך אין הדבר כך. מקררים תעשייתיים וכלי הובלת מזון בקירור יוצרו כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. המקרר הביתי החשמלי הראשון יוצר, כפי הנראה, בשנת 1913, אך הוא לא רשם לזכותו הצלחה מסחרית. המקרר הביתי הראשון, שהייתה לו תפוצה רחבה, היה דגם "Monitor-Top" של ג'נרל אלקטריק מ-1927. מעל מיליון יחידות שלו נמכרו. המקררים החשמליים החלו לחדור באופן משמעותי לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. באביב החם של שנת 1935 רכשו משקי הבית המקומיים המעטים, בחודשיים, כ-2000 מקררים חשמליים. ולמרות שכניסת המקררים החשמליים היוותה איום על תעשיית הקרח, והכריחה את מוכרי הקרח להוריד מחירים, המקרר החשמלי עדיין נותר מוצר לאמידים. במפקד, שנערך בתל אביב, בשנת 1946, נמצאו מקררים ביתיים חשמליים רק בכ-10% מהבתים. זאת בזמן שמחסור בקרח, בתקופות חמות, הוביל לעיתים לעימותים אלימים, בתערבות משטרתית. בשנת 1956 היו מקררים רק ל-37% מהמשפחות היהודיות של שכירים בישראל, ובשנת 1960 עלה השיעור ל-54%.	עריכה \| תבנית \| שיחה
105	רבים מכירים את בנג'מין פרנקלין בזכות פועלו כמדינאי ודיפלומט בעל השפעה רבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ובזכות המצאותיו כגון כליא הברק והארמוניקה. מעטים יותר מכירים את חוש ההומור הייחודי שלו, שבא לידי ביטוי למשל בכך שנהג לחתום על מכתביו כ-"ב. פרנקלין, מדפיס"; ובמאמר סרקסטי בשם הפליצו בגאווה, בו הציע להקצות משאבי מחקר על מנת לשפר את ריחן של נפיחות אנושיות כך שיהיה אפשר להשתמש בהן כבושם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
106	"חתלתול אקוסטי" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת דוכא חוש הרעב של החתול. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה כמעט מיד הוא נדרס על ידי מונית. בעקבות כישלון משימה זו, בוטל המיזם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
107	שעון שמש אנכי באוסטריה שעון שמש עשוי להיתפס כפריט טכנולוגיה פרימיטיבי וטריוויאלי. אולם, אין הדבר כך. אמנם אין בשעון שמש מנוע או ממסרות, ולא צריך לדאוג עבורו למקור אנרגיה, אך בנייתו מצריכה ידע בטריגונומטריה ובמדעי כדור הארץ. אין די בקביעת מוט ובחלוקת המשטח האנך לו לזוויות שוות, כדי ליצור שעון שמש. זאת משום שהצל לא בהכרח ינוע על פני גזרות שוות במשך זמנים שווים ולא בהכרח ינוע בימי חודש אחד כפי שנע בימי חודש אחר. הזווית בין המוט למשטח, מיקום הסימנים על המשטח והזווית בין המשטח לכיוון כוח הכובד, מחושבים כולם בהתאם לקו הרוחב בו נמצאים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
108	סרטון הקפיצה של רייכלט פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי שנהרג בנסיבות טרגיות כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח מתוך מטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו, ובמסגרתם הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר - ונהרג. רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".	עריכה \| תבנית \| שיחה
109	Modern binnacle with compass. במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
110	העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
111	-	הוספה
112	-	הוספה
113	-	הוספה
114	-	הוספה
115	-	הוספה
116	-	הוספה
117	-	הוספה
118	-	הוספה
119	-	הוספה
120	-	הוספה
121	-	הוספה
122	-	הוספה
123	-	הוספה
124	-	הוספה
125	-	הוספה
126	-	הוספה
127	-	הוספה
128	-	הוספה
129	-	הוספה
130	-	הוספה
131	-	הוספה
132	-	הוספה
133	-	הוספה
134	-	הוספה
135	-	הוספה
136	-	הוספה
137	-	הוספה
138	-	הוספה
139	-	הוספה
140	-	הוספה
141	-	הוספה
142	-	הוספה
143	-	הוספה
144	-	הוספה
145	-	הוספה
146	-	הוספה
147	-	הוספה
148	-	הוספה
149	-	הוספה
150	-	הוספה
151	-	הוספה
152	-	הוספה
153	-	הוספה
154	-	הוספה
155	-	הוספה
156	-	הוספה
157	-	הוספה
158	-	הוספה
159	-	הוספה
160	-	הוספה

בחזרה לפורטל

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100

101 עד 200