שוח (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על-פי התנ"ך, שוח הוא בנו השמיני של אברהם, מאשתו השלישית[1] או הפילגש שלו,[2] קטורה, שאותה נשא אברהם לאישה לאחר שגירש את הגר ואחרי מותה של שרה.

לשוח היו חמישה אחים: זמרן, יקשן, מדן, מדין וישבק, בנוסף שני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק.

הוא נשלח יחד עם שאר בני קטורה אל ארצות המזרח.

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.

לפי יוסף בן מתתיהו הכוונה בארץ קדם היא "בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאשרה עד ים סוף."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.