רקיע
הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית. לפי הסיפור המקראי, לאחר שברא אלוהים את השמיים והארץ ביום הראשון, הוא ברא ביום השני רקיע באמצע המים שכיסו את העולם, והבדיל באמצעותו בין המים העליונים למים התחתונים, לרקיע הוא קרא "שמיים".
במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקרא מתאר כך את בריאת הרקיע:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
בהמשך מתואר כי ביום הרביעי ברא אלוהים את השמש והירח ותלה אותם ברקיע, וביום החמישי ברא עופות שיעופפו "על פני הרקיע".
מלבד בפרשת בראשית מוזכר הרקיע גם בספר יחזקאל,[1] בתהילים[2] ובדניאל.[3]
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השורש ר.ק.ע. משמש במקרא[4] לתיאור מתיחת חומר מוצק ורידודו על פני שטח רחב, למשל רידוד גוש מתכת ללוח דק,[5] גם בהקשר לרקיע ביארו מפרשי המקרא הקדומים שמדובר בגוף מוצק שנמתח כאוהל על העולם,[6] מפרשים מאוחרים יותר ביארו שהרקיע הוא מהאוויר ואינו מוצק.[7] מפרשים בני זמננו הציעו שהרקיע הוא אטמוספירת כדור הארץ, שנדמית לצופים מכדור הארץ כיריעה הפרוסה על הארץ.[8]
בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתבי חז"ל אין תיאור של עצם בריאת הרקיע אלא רק של השלמת בריאתו, חיזוקו או מתיחתו, שהרי כבר קודם לכן מוזכר שנבראו השמיים,[9] דעה אחרת בכתבי חז"ל,[10] היא שהרקיע שנברא ביום השני הוא "רקיע שעל ראשי החיות" המוזכר בספר יחזקאל.[1]
המדרש מסביר שמי הגשם שאינם מלוחים מקורם מהרקיע:
לפי מפרשי המדרש, מעל לרקיע יש מים מתוקים, ובגלל חומו של יסוד האש שברקיע, המים מתאדים ועולים לכיפה שמעליו; משם הם יורדים לאוקיינוס מבלי להתערב במים המלוחים שבו, ולאחר מכן עולים לעננים ויורדים כגשם. מי הרקיע אינם נגמרים בדרך נס.[11] גם בתלמוד נאמר "כמין קובה יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין".[12] לדעה אחרת בחז"ל מקור הגשם אינו מן הרקיע.[13]
חז"ל נחלקו על עוביו של הרקיע. בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ב' נכתב שעוביו "מהלך 50 שנה" (כ-200 אלף קילומטר) ובתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א' מתוארת מחלוקת בין הטוענים שעוביו "מהלך 500 שנה" (כ-2 מיליון קילומטר) לבין הטוענים שעוביו "אחד מעשרה ביום" (כ-600 קילומטר). בתלמוד הבבלי מובאת גם דעתו של רבא שעובי הרקיע הוא אלף פרסאות. לדבריו, השמש עוברת ביום מרחק של 6,000 פרסאות שהוא גודל העולם, והזמן שבין עלות השחר להנץ החמה הוא 1/6 מהיום כולו, בזמן זה עוברת השמש את עובי הרקיע, ומכאן שעובי הרקיע הוא 1,000 פרסאות.[14] לדעות אחרות בחז"ל עובי הרקיע הוא כשתי אצבעות, או כטס של מתכת.[15]
שבעת הרקיעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי[16] מובאת דעת רב יהודה שקיימים שני רקיעים: השמיים ושמי השמיים.[17] ריש לקיש סובר שישנם שבעה רקיעים, התלמוד מפרט את שמות הרקיעים ואת הנעשה בכל אחד מהם:
| שם הרקיע | מהות הרקיע | מקור במקרא | מקביל לספירה[18] |
|---|---|---|---|
| וילון | נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית | הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת[19] | חסד |
| רקיע | בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים | וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ[20] | גבורה |
| שחקים | בו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים | וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח[21] | תפארת |
| זבול | בו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן | בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים,[22] הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ[23] | נצח |
| מעון | בו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה | הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם[24] | הוד |
| מכון | בו אוצרות שלג וברד ומערה של קיטור | וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ[25] | יסוד |
| ערבות | בו צדק משפט וצדקה ונשמות הצדיקים ונשמות שעתידות להיברא וטל תחיית המתים | סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת[26] | מלכות |
במסכת מנחות[27] נקבע סדר קשירת הציצית על פי שבעת הרקיעים והאוירים שביניהם.
בספר הרזים מתוארים בפירוט שבעת הרקיעים והנעשה בכל אחד מהם. הרמב"ם כתב ששבעת הרקיעים שמוזכרים בתלמוד הם שבעה גלגלים שמסובבים את שבעת כוכבי הלכת.[28]
באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם באסלאם מופיעים הרקיעים, במסע הלילי של מחמד לפיו סיפר מוחמד שהמלאך ג’יבריל הגיע אליו באחד הלילות, ולאחר טקס טהרה הרכיב אותו על סוס פלאי ששמו אל-בוראק. באותו לילה הגיעו למקום המכונה היום בשם מסגד אל-אקצא. משם העלה אותו המלאך ג’יבריל אל שבעת הרקיעים, שם פגש את אברהם אבינו, משה רבנו ודמויות אחרות. ברקיע השביעי פגש את אלוהים, ושם ניתנה המצווה להתפלל חמש פעמים בכל יום.[29]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The firmament and the water above פורסם ב-Westminster Theological Journal (אנ') 53 1991(באנגלית)
- ד"ר אורן פס, המפגש שלי עם הרקיע, מאמר מתורגם על מהות הרקיע במקרא באתר התורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ב ועוד
- ^ כמילה נרדפת ל'שמיים' ספר תהילים, פרק י"ט, פסוק ב', ופרק ק"נ, פסוק א'
- ^ ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק ג'
- ^ לדוגמה ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק ג'
- ^ רִקֵּעַ באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ אברבנאל בשם רס"ג
- ^ מורה הנבוכים חלק שני פרק ל'
- ^ הרב ישראל הלפרין, מה הוא הרקיע, פשטות המתחדשים א', תשע"ט
- ^ דעת רב בבראשית רבה, פרשה ד', פסקה ב'
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ד'
- ^ על פי פירוש "מתנות כהונה" ו"עץ יוסף"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח', עמוד ב'
- ^ דעת רבי אליעזר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ המונח שמי השמיים מוזכר מספר פעמים במקרא, ראו למשל ספר דברים, פרק י', פסוק י"ד, ספר מלכים א', פרק ח', פסוק כ"ז, ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
- ^ על פי מפרשי ספר הזוהר, חלק ב', דף ל', עמוד ב'
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק כ"ב
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק י"ז
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק כ"ג
- ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק י"ג
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ט"ו
- ^ ספר דברים, פרק כ"ו, פסוק ט"ו
- ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ל"ט
- ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ט, עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ג', הלכה א'
- ^ המסע הלילי, אסופה של מכון קרימיה