לדלג לתוכן

מבשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבשם הוא דמות מקראית, בנו של ישמעאל. למבשם היו 11 אחים: נביות, קדר, אדבאל, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש, קדמה, בשמת.[1]

בדברי הימים מוזכר מבשם ברשימת צאצאי שמעון, מה שגרם להשערה שצאצאי שמעון התחתנו עם צאצאי ישמעאל.[2][3]

פירוש השם מבשם הוא בושם.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.