נוף ציון – הבדלי גרסאות

נוף ציון
	שכונת נוף ציון ב-2007, בעת בנייתה
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	2005
מייסדים	יהודה לוי ומאיר שמיר
קואורדינטות	31°45′12″N 35°14′34″E / 31.75323611°N 35.24277778°E
	שכונות נוספות בירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:46, 29 ביוני 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נוף ציון היא שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים. השכונה בנויה על המורדות הצפון-מזרחיים של הר אצל, בסמוך לשכונת ג'בל מוכאבר ולטיילת ארמון הנציב.

בשכונה שני רחובות שבהם מתגוררות כ-90 משפחות, רובן נמנות עם הציבור הדתי-לאומי. אושרו תוכניות בנייה עבור 255 יחידות דיור נוספות. השכונה כוללת שני גני ילדים, גן משחקים מעבר ביטחוני^{[דרושה הבהרה]} ושלושה בתי כנסת.

היסטוריה

בשנת 1968 נקנתה הקרקע, בשטח של 11 דונם, על ידי הקבלן רחמים לוי, שקיבל אישור לבנות במקום עוד בתקופתו של ראש העיר טדי קולק^[1]. בשנת 1999 רכשה חברת "דיגל השקעות ואחזקות בע"מ", חברה ציבורית בבעלות יהודה לוי ומאיר שמיר, 75% מהזכויות במקום תמורת 48 מיליון ש"ח^[2]. החברה תכננה להקים פרויקט בהיקף של כ-400 מיליון דולר, המשלב בין מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלונאות ואטרקציות תיירותיות, בין השאר רכבל^[3]. הסלמת המצב הביטחוני בעקבות האינתיפאדה השנייה גרמה לדחיית ביצוע הפרויקט^[4].

בניית השכונה החלה לבסוף בשנת 2005. היא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור יהדות התפוצות, גם משום שמהדירות נשקף הר הבית^[5]. מיקום הפרויקט בלב שכונה ערבית הקשה על המכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות לציבור דתי-לאומי. עד שנת 2009 בנתה חברת דיגל 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו. בנובמבר 2009 ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס הנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות^[6].

החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת הסדר חוב עם נושי החברה בסוף שנת 2010. הנושים רצו למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי בשאר אל-מסרי, שיוצגה על ידי עורך הדין דב וייסגלס והציעה את ההצעה הגבוהה ביותר^[7]. תושבי השכונה^[8] ופעילי ימין יצאו בקמפיין בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר 2011 קיבלו נושי החברה הצעה של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי קווין ברמייסטר ורמי לוי, אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות דש איפקס (שבבעלות קבוצת BRM של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח^[9]. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך על אופן חלוקת הקרקע והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016 אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה^[10]. באוקטובר 2017 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היתר בנייה ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם^[11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

דיגל השקעות ואחזקות בע"מ - דוח תקופתי לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2008, באתר מאיה (הודעות לבורסה)
חגי עמית, אידיאולוגיה פושטת רגל: שכונת נוף ציון בירושלים נקרעת בין סכסוכים פוליטיים ועסקיים, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יהודית אופנהיימר, שכנות טובה, באתר הארץ

הערות שוליים

^ לטענת אמיר חשין, לשעבר היועץ לענייני ערבים של טדי קולק, ראו - אמיר חשין, כולם בנו בירושלים, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
^ אלעזר לוין, ‏דיגל רכשה מעובדיה לוי %61 מהזכויות במיתחמים של 16 דונם בים, באתר גלובס, 28 בינואר 1999
^ דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000
^ שי שלו, ‏אריה עמית פורש מתפקיד מנכ"ל דיגל, באתר גלובס, 18 בינואר 2003
^ דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 21 בינואר 2006
^ ניר חסון, יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2009
^ חן שליטא, ‏הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו", באתר גלובס, 17 בדצמבר 2010
^ קובי ישעיהו, ‏דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
^ יורם גביזון, אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
^ ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2016
^ ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017

[1] לטענת אמיר חשין, לשעבר היועץ לענייני ערבים של טדי קולק, ראו - אמיר חשין, כולם בנו בירושלים, באתר הארץ, 13 באפריל 2010

[2] אלעזר לוין, ‏דיגל רכשה מעובדיה לוי %61 מהזכויות במיתחמים של 16 דונם בים, באתר גלובס, 28 בינואר 1999

[3] דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000

[4] שי שלו, ‏אריה עמית פורש מתפקיד מנכ"ל דיגל, באתר גלובס, 18 בינואר 2003

[5] דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 21 בינואר 2006

[6] ניר חסון, יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2009

[7] חן שליטא, ‏הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו", באתר גלובס, 17 בדצמבר 2010

[8] קובי ישעיהו, ‏דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010

[9] יורם גביזון, אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני, באתר הארץ, 17 בינואר 2011

[10] ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2016

[11] ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]]. היא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], גם משום שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על המכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 בנתה חברת דיגל 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו. בנובמבר 2009 ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס הנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}.
-החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. הנושים רצו למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצגה על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] והציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}.
+החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. הנושים רצו למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצגה על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] והציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}. תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בקמפיין בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר 2011 קיבלו נושי החברה הצעה של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]] ו[[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]] (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך על אופן חלוקת הקרקע והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016 אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}. באוקטובר 2017 אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
-בשנת 2010 [הקרן לאדמות ישראל] עמותה שחרטה על דיגלה לפעול ליישב את ארץ ישראל בכלל ואת מזרח ירושלים בפרט, עמותה שנוסדה על ידי [אריה קינג] בשנת 2006, יצאה לקמפיין ציבורי לרכישת אגרות החוב של [דיגל] ודאת במטרה לבלום השתלטות ערבית עויינת על השכונה היהודית [נוף ציון]. תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בקמפיין בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בתחילת שנת 2011 גייס מר [אריה קינג] את אנשי העסקים הציוניים,קווין ברמייסטר מאוסטרליה ואת [רמי לוי] איל ההון הישראלי ושניעם יחדיו הציעו הצעת רכישה חנושי חברת [דיגל], בינואר 2011 קיבלו נושי החברה הצעה של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]] ו[[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]] (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך על אופן חלוקת הקרקע והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016 אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}. באוקטובר 2017 אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
 ==ראו גם==