יושב ראש הכנסת – הבדלי גרסאות

יושב ראש הכנסת
איוש נוכחי	יריב לוין
תאריך כניסה לתפקיד	17 במאי 2020
דרכי מינוי	קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט	ישראל
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב	משך כהונת הכנסת
ייסוד המשרה	14 בפברואר 1949
איוש ראשון	יוסף שפרינצק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:44, 27 במאי 2020

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יריב לוין מסיעת "הליכוד".

יושב-הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

מעמד יו"ר הכנסת

בתוקף תפקידו כיו"ר הרשות המחוקקת וכממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי בסדרי הקדימה הממלכתיים בישראל,^[1] לאחר נשיא המדינה וראש הממשלה. הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.

תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לפזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים. בטקס לא נוכחים נשיא המדינה וראש ממשלת ישראל.

יושב-ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם רצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.

יושב ראש הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לראש לשכה ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.

בחירת יו"ר הכנסת

תפקיד יושב ראש הכנסת מוסדר בחוק יסוד: הכנסת, חוק הכנסת ותקנון הכנסת.

לפי תקנון הכנסת, יושב-ראש הכנסת נבחר על ידי מליאת הכנסת בהצבעה גלויה, בפרק הזמן שבין השבעת חברי הכנסת לבין הקמת הממשלה.^[2] לפי חוק הכנסת, לשם הדחת יושב-ראש כנסת מכהן (להבדיל ממינוי יושב ראש קבוע) בשל התנהגות שאינה הולמת את מעמדו נדרש רוב מיוחד של 90 חברי הכנסת.^[3]

ממועד כינוס הכנסת ועד לבחירת יושב ראש קבוע, מנוהלות ישיבות המליאה על ידי יושב ראש זמני.

עד הכנסת ה־15 – מילא את התפקיד זקן חברי הכנסת.
בכנסות ה־16–20 – מילא את התפקיד ותיק חברי הכנסת, שאינו חבר הממשלה.
החל מהכנסת ה־21 – ימלא את התפקיד יושב ראש הכנסת היוצאת, אם שב ונבחר לכנסת החדשה, ואם לא נבחר ימלא את התפקיד הוותיק בחברי הכנסת שאינו חבר הממשלה.^[4]

באופן מסורתי נבחר יו"ר הכנסת מהסיעה הגדולה בכנסת ונתמך לרוב על ידי סיעות הקואליציה ולעיתים קרובות אף על ידי סיעות אחרות. בחלק מן הכנסות יו"ר הכנסת נבחר פה אחד עקב מועמדות יחידה וללא מתנגדים או נמנעים.

במספר מקרים יושב ראש הכנסת לא היה מועמד הקואליציה: נחום ניר-רפאלקס היה יו"ר הכנסת הראשון מאז הקמת המדינה אשר לא היה ממפלגת השלטון ונבחר על ידי קואליציית ניר אשר התאגדה כקואליציית אד הוק לצורך בחירתו, בניגוד לרצון מפלגת השלטון, מפא"י. שלמה הלל היה יושב הראש מטעם המערך בממשלת הרוטציה ונשאר בתפקידו גם לאחריה. אברהם בורג, שנבחר כחבר מפלגת השלטון ב-1999, לא נמנה עם מפלגת השלטון אחרי חילופי השלטון ב-2001, במהלך כהונתה של הכנסת החמש עשרה, אם כי מפלגתו הייתה חברה באותה ממשלה.

בשנת 2006 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד, דליה איציק מקדימה.

המשבר הפוליטי-חוקתי בכנסת ה-23

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)

הבחירות לכנסת ה-21 היו הראשונות תחת הסעיף לפיו יושב ראש הכנסת היוצאת הוא שימלא את תפקיד יושב ראש הכנסת הזמני, ולא זקן חברי הכנסת כבעבר. לאחר השבעת הכנסת התקיימה הצבעה ויולי אדלשטיין זכה באמון הכנסת.^[5] ראש הממשלה נתניהו לא השיג רוב של 61 ח"כים ולא הוקמה קואליציה, הכנסת פוזרה במקום להחזיר את המנדט לנשיא. בבחירות לכנסת ה-22 המפלגות לא הגיעו לכדי הקמת קואליציה והכנסת פוזרה שנית, זאת כאשר בכנסת זו מילא אדלשטיין את התפקיד באופן זמני.

לאחר הבחירות לכנסת ה-23 התגבש רוב בכנסת לבחירת יושב ראש קבוע שיחליף את היושב ראש בפועל, יולי אדלשטיין, ומספר ימים לפני השבעת הכנסת הועברה פנייה רשמית בנושא מטעם מפלגת כחול לבן. יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין כי לא יאפשר הצבעה על בחירת יושב הראש ביום השבעת הכנסת בטענה שהחלפת יושב הראש תסכל את המשא ומתן לממשלת אחדות. בעקבות כך, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון וההצבעה. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת בה תיאר חשש מתקלה משטרית, אך גישה זו נדחתה בדיון הראשון ובפסק הדין שניתן בהמשך בבג"ץ. בעניין החשש מתקלה משטרית, השופט יורם מלצר אמר שניסיון העבר מלמד כי יו"ר כנסת שאינו מהקואליציה יכול לעודד את עצמאות הכנסת ולאפשר לה למלא את תפקיד האיזון של הרשות המבצעת.^[6]

בפסק הדין מ-23 במרץ, בג"ץ חייב את אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש בתוך מספר ימים.^[7] ב-25 במרץ, המועד האחרון לקיום ההצבעה לפי פסיקת בג"ץ, הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת ונעל את ישיבת המליאה מבלי להעלות על סדר היום מינוי יושב ראש כנסת חדש.^[8]^[9] בכך הייתה אמורה ההצבעה להידחות לשבוע הבא. מאחר שעל-פי תקנון הכנסת, התפטרות יושב ראש הכנסת נכנסת לתוקף רק בחלוף 48 שעות, במצב הדברים שנוצר הפר אדלשטיין את צו בית המשפט. לפיכך, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון דרש מאדלשטיין לקיים את צו בית המשפט, אך האחרון סרב.^[10] בליל אותו היום, בתגובה לעתירה נוספת, העניק בג"ץ לזקן חברי הכנסת, עמיר פרץ, את הסמכות לכנס את מליאת הכנסת לצורך קיום ההצבעה על בחירת יושב ראש כנסת חדש ומילוי צו בית המשפט.^[11]

ב-26 במרץ כינס פרץ את מליאת הכנסת וח"כ בני גנץ, שבאותה עת היה חבר הכנסת שעליו הוטל להרכיב את הממשלה, נבחר לתפקיד היושב הראש.

נשיאות הכנסת

ערך מורחב – נשיאות הכנסת

ליושב-ראש הכנסת מספר סגנים שאף הם נבחרים על ידי מליאת הכנסת. ביחד הם מהווים את נשיאות הכנסת. כאשר יושב-ראש הכנסת נעדר מן הארץ או כאשר נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו ממלא מקום יושב-ראש הכנסת (סעיף 20א(ב) לחוק יסוד: הכנסת). אם מועבר יושב-ראש הכנסת מתפקידו או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו כיושב-ראש הכנסת בפועל (סעיף 20א(ג) לחוק יסוד: הכנסת). את הסגן המשמש בתפקיד, מבין סגני יושב-ראש הכנסת, בוחרת ועדת הכנסת. לממלא מקום יושב-ראש הכנסת או ליושב-ראש הכנסת בפועל כל הסמכויות המיוחדות בחוק ליושב-ראש הכנסת, ובכלל זה לשמש כממלא-מקום נשיא המדינה.

יושבי ראש הכנסת

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תקופת כהונה				כנסת
מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תאריך עברי		תאריך לועזי		כנסת
1		יוסף שפרינצק (1885–1959)	מפא"י	ה' באייר ה'תש"ח	כ׳ בשבט ה'תשי"ט	14 במאי 1948	28 בינואר 1959 (נפטר בכהונתו)	מועצת המדינה הזמנית
								הכנסת הראשונה
								הכנסת השנייה
								הכנסת השלישית
2		נחום ניר (1884–1968)	אחדות העבודה	כ"ב באדר א' ה'תשי"ט	כ"ט בחשוון ה'תש"ך	2 במרץ 1959	30 בנובמבר 1959	הכנסת השלישית
3		קדיש לוז (1895–1972)	מפא"י	כ"ט בחשוון ה'תש"ך	ז' בכסלו ה'תש"ל	30 בנובמבר 1959	17 בנובמבר 1969	הכנסת הרביעית
			מפא"י					הכנסת החמישית
			המערך מפא"י					הכנסת החמישית
			המערך מפא"י					הכנסת השישית
			העבודה
			המערך העבודה
4	קובץ:Bareket reuven.jpg	ראובן ברקת (1906–1972)		ז' בכסלו ה'תש"ל	כ"א בניסן ה'תשל"ב	17 בנובמבר 1969	5 באפריל 1972 (נפטר בכהונתו)	הכנסת השביעית
5		ישראל ישעיהו (1908–1979)		כ"ה באייר ה'תשל"ב	כ"ז בסיוון ה'תשל"ז	9 במאי 1972	13 ביוני 1977	הכנסת השביעית
5		ישראל ישעיהו (1908–1979)		כ"ה באייר ה'תשל"ב	כ"ז בסיוון ה'תשל"ז	9 במאי 1972	13 ביוני 1977	הכנסת השמינית
6		יצחק שמיר (1915–2012)	הליכוד חרות	כ"ז בסיוון ה'תשל"ז	כ"ב באדר ה'תש"ם	13 ביוני 1977	10 במרץ 1980	הכנסת התשיעית
7		יצחק ברמן (1913–2013)	הליכוד הליברלים	כ"ד באדר ה'תש"ם	י"ח בתמוז ה'תשמ"א	12 במרץ 1980	20 ביולי 1981	הכנסת התשיעית
8		מנחם סבידור (1917–1988)	הליכוד הליברלים	י"ח בתמוז ה'תשמ"א	ט"ו באב ה'תשמ"ד	20 ביולי 1981	13 באוגוסט 1984	הכנסת העשירית
9	קובץ:Portrait of Knesset Speaker Shlomo Hillel 1986.jpg	שלמה הלל (1923–)	המערך העבודה	ט"ו באלול ה'תשמ"ד	י"ב בכסלו ה'תשמ"ט	12 בספטמבר 1984	21 בנובמבר 1988	הכנסת האחת עשרה
10		דב שילנסקי (1924–2010)	הליכוד	י"ב בכסלו ה'תשמ"ט	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	21 בנובמבר 1988	13 ביולי 1992	הכנסת השתים עשרה
11		שבח וייס (1935–)	העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	ל' בסיוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	17 ביוני 1996	הכנסת השלוש עשרה
12		דן תיכון (1937–)	הליכוד-גשר-צומת הליכוד	ז' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ג בסיוון ה'תשנ"ט	24 ביוני 1996	7 ביוני 1999	הכנסת הארבע עשרה
12		דן תיכון (1937–)	הליכוד	ז' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ג בסיוון ה'תשנ"ט	24 ביוני 1996	7 ביוני 1999	הכנסת הארבע עשרה
13		אברהם בורג (1955–)	ישראל אחת העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	ט"ו באדר א' ה'תשס"ג	6 ביולי 1999	17 בפברואר 2003	הכנסת החמש עשרה
13		אברהם בורג (1955–)	עבודה-מימד העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	ט"ו באדר א' ה'תשס"ג	6 ביולי 1999	17 בפברואר 2003	הכנסת החמש עשרה
14		ראובן ריבלין (1939–)	הליכוד	י"ז באדר א' ה'תשס"ג	י"ט בניסן ה'תשס"ו	19 בפברואר 2003	17 באפריל 2006	הכנסת השש עשרה
15		דליה איציק (1952–)	קדימה	ו' באייר ה'תשס"ו	ל' בשבט ה'תשס"ט	4 במאי 2006	24 בפברואר 2009	הכנסת השבע עשרה
(14)		ראובן ריבלין (1939–)	הליכוד-אח"י הליכוד	ה' בניסן ה'תשס"ט	כ"ה בשבט ה'תשע"ג	30 במרץ 2009	5 בפברואר 2013	הכנסת השמונה עשרה
16		יולי אדלשטיין (1958–)	הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד	ז' בניסן ה'תשע"ג	א' בניסן ה'תש"ף	18 במרץ 2013	26 במרץ 2020	הכנסת התשע עשרה
			הליכוד					הכנסת התשע עשרה
								הכנסת העשרים
								הכנסת העשרים ואחת
								הכנסת העשרים ושתיים (יושב ראש הכנסת בפועל)
17		בני גנץ (1959–)	כחול לבן חוסן לישראל	א' בניסן ה'תש"ף	כ"ג באייר ה'תש"ף	26 במרץ 2020	17 במאי 2020	הכנסת העשרים ושלוש
18		יריב לוין (1969–)	הליכוד	כ"ג באייר ה'תש"ף	מכהן	17 במאי 2020	מכהן	הכנסת העשרים ושלוש

סגני יו"ר הכנסת בכנסת העשרים ושלוש

שם	תמונה	סיעה
משה ארבל			ש"ס
אורנה ברביבאי			יש עתיד – תל"ם
קרן ברק			הליכוד
שרן השכל			הליכוד
מיקי זוהר			הליכוד
מיקי חיימוביץ'			כחול לבן
מנסור עבאס			הרשימה המשותפת
חמד עמאר			ישראל ביתנו

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יושב ראש הכנסת בוויקישיתוף

יושב-ראש הכנסת, באתר הכנסת
שוריק דריישפיץ, נשיאות הכנסת, 2010, פרלמנט 66, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
דנה בלאנדר, מי יושב בראש הכנסת?, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם מאיר כהן עלול להפוך ליו"ר הכנסת הלעומתי הראשון?, באתר גלובס

הערות שוליים

^ Being a Diplomat in Israel, משרד החוץ, אוקטובר-נובמבר 2008; כללי הטקס בישראל, עמ' 13 (באנגלית)
^ תקנון הכנסת, פרק ראשון
^ סעיף 8 לחוק הכנסת
^ חוק יסוד: הכנסת, סעיף 20
^ אבישי גרינצייג, ‏האם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יכול למנוע את החלפתו?, באתר גלובס
^ טל שניידר, ‏פרשנות: אדלשטיין ביזה את המעמד, הותיר את הכנסת ללא יו"ר וטרק את הדלת, באתר גלובס, 25 במרץ 2020
^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במרץ 2020
^ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
^ ישיבת הכנסת בה הודיע אדלשטיין על התפטרותו, באתר הכנסת
^ עטרה גרמן, ‏יועמ"ש הכנסת דרש מאדלשטיין לציית לביהמ"ש, הוא סירב, באתר "סרוגים", 25 במרץ 2020
^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020

[1] Being a Diplomat in Israel, משרד החוץ, אוקטובר-נובמבר 2008; כללי הטקס בישראל, עמ' 13 (באנגלית)

[2] תקנון הכנסת, פרק ראשון

[3] סעיף 8 לחוק הכנסת

[4] חוק יסוד: הכנסת, סעיף 20

[5] אבישי גרינצייג, ‏האם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יכול למנוע את החלפתו?, באתר גלובס

[6] טל שניידר, ‏פרשנות: אדלשטיין ביזה את המעמד, הותיר את הכנסת ללא יו"ר וטרק את הדלת, באתר גלובס, 25 במרץ 2020

[7] בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במרץ 2020

[8] מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020

[9] ישיבת הכנסת בה הודיע אדלשטיין על התפטרותו, באתר הכנסת

[10] עטרה גרמן, ‏יועמ"ש הכנסת דרש מאדלשטיין לציית לביהמ"ש, הוא סירב, באתר "סרוגים", 25 במרץ 2020

[11] בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בתוקף תפקידו כיו"ר הרשות המחוקקת וכממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי ב[[סדרי קדימה ממלכתיים|סדרי הקדימה הממלכתיים]] בישראל,{{הערה|[http://mfa.gov.il/MFA_Graphics/MFA%20Gallery/Documents/Being_a_Diplomat2.pdf Being a Diplomat in Israel], [[משרד החוץ]], אוקטובר-נובמבר 2008; כללי הטקס בישראל, עמ' 13 {{אנגלית}}}} לאחר נשיא המדינה ו[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]. הוא אף זכאי להיקבר ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]], כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.
-תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לבזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות [[יום העצמאות]] ב[[טקס הדלקת המשואות]] ב[[הר הרצל]] אשר ב[[ירושלים]]. בטקס לא נוכחים [[נשיא המדינה]] ו[[ראש ממשלת ישראל]].
+תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לפזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות [[יום העצמאות]] ב[[טקס הדלקת המשואות]] ב[[הר הרצל]] אשר ב[[ירושלים]]. בטקס לא נוכחים [[נשיא המדינה]] ו[[ראש ממשלת ישראל]].
 יושב-ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם רצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.