עיסאוויה – הבדלי גרסאות

עיסאוויה
العيساوية
מידע
עיר	ירושלים
מדינה	ישראל
שטח	370 דונם
קואורדינטות	31°47′55″N 35°14′54″E / 31.79861111°N 35.24833333°E
	שכונות נוספות בירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:52, 30 במאי 2021

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אין מידע היסטורי.

שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עיסאוויה (בערבית: العيساوية) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, השוכנת במורדותיו המזרחיים של הר הצופים שבצפון ירושלים, על שפת מדבר יהודה. בשנת 2015 התגוררו בשכונה כ-16,000 תושבים^[2]. השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ובשכונות הגבעה הצרפתית וצמרת הבירה. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע הקירטון. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים נוב הוא באזור זה^[3].

ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא מסדר מוסלמי סופי בשם עיסאווה (אנ') שצמח במרוקו במאה ה-16. אפשרות נוספת, שהועלתה על ידי המזרחן אדוארד הנרי פאלמר, היא שפירוש השם הוא "מקום מושבו של ישו", הנקרא בערבית "עיסא".

היסטוריה

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית הכפר 313 תושבים, כולם מוסלמים^[4], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים^[5].

על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר מועצה מקומית נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מירושלים^[6]. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.

ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים

עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש^[7]. ב־7 ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה בשטח המפורז הישראלי של מובלעת הר הצופים בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי בתיווכו של האו"ם. ההסכם אושר מחדש במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים^[8]. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, ויליאם אדוארד ריילי, קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר^[7].

לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום^[9]. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בה גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תיענה^[9]. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים^[10] מצאו את פרנסתם בתוך הכפר ובמזרח ירושלים הסמוכה.

לאחר איחוד ירושלים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים, הוכלל הכפר בגבולותיה המוניציפליים המורחבים של העיר ירושלים, ומאז הכפר נחשב כשכונה בעיר. בשנת 1991 אושרה לעיסאוויה תוכנית מתאר מקומית. השכונה גדלה ובתחילת המאה ה-21 כללה כ-12,000 תושבים ובנייה רבה בניגוד לתוכנית המתאר^[11]. ביחד עם עמותת "במקום" ועיריית ירושלים החלו אנשי המקום תהליך של הכנת תוכנית מתאר לעיסאוויה על מנת להכשיר את הבנייה במקום ולאפשר את הרחבתו בעוד כ-1,900 יחידות דיור^[12]^[13]. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי היא אינה מקבלת את התוכנית של "במקום" ובכוונתה להציע תוכנית חלופית^[14].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיסאוויה בוויקישיתוף

מיפוי שכונת עיסאוויה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016
יפעת וייס, כך הפך הכפר עיסאוויה במה למופע הריבונות הישראלי עוד לפני 1967, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2016

הערות שוליים

^ נדב שרגאי, 370 דונם, בסך הכל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
^ מיפוי שכונת עיסאוויה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016
^ נוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
^ Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. 14
^ Mills, 1932, p. 40
^ אינם רוצים במועצות מקומיות, דבר, 30 בספטמבר 1947
^ ¹ ² Report of general Riley from May 14, 1953, in United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East, pages 118-119
^ The Jerusalem question and its resolution: selected documents, page 20
^ ¹ ² עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים, דבר, 3 ביוני 1958
^ אמנון קפליוק, שלושה שבועות על הר הצופים, דבר, 19 בנובמבר 1954 (המשך)
^ תוכנית מיתאר לעיסאוויה, אתר במקום
^ מירון רפפורט, אביתר כהן לא יחלק את ירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2006
^ נדב שרגאי, קבוצת יהודים: הרחבת שכונת עיסאוויה מתוכננת על אדמותינו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
^ יקותיאל צפרי, המרד המשפטי של תושבי עיסאוויה, 9 באוגוסט 2010, mynet

[עיסאוויה-1] נדב שרגאי, 370 דונם, בסך הכל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007

[2] מיפוי שכונת עיסאוויה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016

[3] נוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

[4] Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. 14

[5] Mills, 1932, p. 40

[6] אינם רוצים במועצות מקומיות, דבר, 30 בספטמבר 1947

[ריילי-7] ¹ ² Report of general Riley from May 14, 1953, in United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East, pages 118-119

[8] The Jerusalem question and its resolution: selected documents, page 20

[יוני58-9] ¹ ² עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים, דבר, 3 ביוני 1958

[10] אמנון קפליוק, שלושה שבועות על הר הצופים, דבר, 19 בנובמבר 1954 (המשך)

[11] תוכנית מיתאר לעיסאוויה, אתר במקום

[12] מירון רפפורט, אביתר כהן לא יחלק את ירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2006

[13] נדב שרגאי, קבוצת יהודים: הרחבת שכונת עיסאוויה מתוכננת על אדמותינו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007

[14] יקותיאל צפרי, המרד המשפטי של תושבי עיסאוויה, 9 באוגוסט 2010, mynet

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 [[קובץ:Air views of Palestine. Jerusalem from the air. Various on Scopus and Olivet. Jerusalem. The Hebrew University. A closer view, from the east LOC matpc.22153.jpg|300px|ממוזער|צילום אוויר של האוניברסיטה העברית בשנת 1931 (הצילום פונה לכיוון ירושלים ולא לכיוון עיסווייה)]]
 [[קובץ:Isawiya, Jerusalem 2015. (22258137991).jpg|300px|ממוזער|עיסאוויה, יולי 2015]]
-'''עיסאוויה''' (ב[[ערבית]]: '''العيساوية''') היא [[שכונה]] [[ערבית]] ב[[מזרח ירושלים]], השוכנת במורדותיו ה[[מזרח]]יים של [[הר הצופים]] שבצפון ירושלים, על שפת [[מדבר יהודה]]. בשנת [[2015]] התגוררו בשכונה כ-16,000 תושבים{{הערה|[https://katzr.net/484757 מיפוי שכונת עיסאוויה] באתר [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], 2016}}. השכונה גובלת ב[[קמפוס הר הצופים]] של [[האוניברסיטה העברית]] ובשכונות [[הגבעה הצרפתית]] ו[[צמרת הבירה]]. במקום ישנן [[מערת קבורה|מערות קבורה]] רבות החצובות בסלע ה[[קירטון]]. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים [[נוב (עיר מקראית)|נוב]] הוא באזור זה.{{הערה|{{אנצ דעת|3676|נוב}}}}.
+'''עיסאוויה''' (ב[[ערבית]]: '''العيساوية''') היא [[שכונה]] ערבית ב[[מזרח ירושלים]], השוכנת במורדותיו ה[[מזרח]]יים של [[הר הצופים]] שבצפון ירושלים, על שפת [[מדבר יהודה]]. בשנת [[2015]] התגוררו בשכונה כ-16,000 תושבים{{הערה|[https://katzr.net/484757 מיפוי שכונת עיסאוויה] באתר [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], 2016}}. השכונה גובלת ב[[קמפוס הר הצופים]] של [[האוניברסיטה העברית]] ובשכונות [[הגבעה הצרפתית]] ו[[צמרת הבירה]]. במקום ישנן [[מערת קבורה|מערות קבורה]] רבות החצובות בסלע ה[[קירטון]]. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים [[נוב (עיר מקראית)|נוב]] הוא באזור זה{{הערה|{{אנצ דעת|3676|נוב}}}}.
 ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא מסדר מוסלמי [[סופיות|סופי]] בשם {{קישור שפה|אנגלית|Isawiyya|עיסאווה}} שצמח ב[[מרוקו]] במאה ה-16. אפשרות נוספת, שהועלתה על ידי המזרחן [[אדוארד הנרי פאלמר]], היא שפירוש השם הוא "מקום מושבו של [[ישו]]", הנקרא בערבית "עיסא".
 ==היסטוריה==
 === בתקופת המנדט הבריטי ===
-ב[[מפקד 1922]], שנערך על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], מנתה אוכלוסיית הכפר 313 תושבים, כולם מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n16/mode/1up   14]}}, וב[[מפקד 1931]] היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 40]}}.
+ב[[מפקד 1922]], שנערך על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], מנתה אוכלוסיית הכפר 313 תושבים, כולם מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20(1922%29#page/n16/mode/1up   14]|כיוון=שמאל}}, וב[[מפקד 1931]] היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 40]|כיוון=שמאל}}.
 על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר [[מועצה מקומית]] נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מ[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||אינם רוצים במועצות מקומיות|1947/09/30|00310}}}}. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.
 ===ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים===
-עם פרוץ קרבות [[מלחמת העצמאות]] באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|שטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.
+עם פרוץ קרבות [[מלחמת העצמאות]] באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|שטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20|כיוון=שמאל}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.
 לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום{{הערה|שם=יוני58}}. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בה גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תיענה{{הערה|שם=יוני58|{{דבר||עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים|1958/06/03|00110}}}}. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים{{הערה|{{דבר|אמנון קפליוק|שלושה שבועות על הר הצופים|1954/11/19|01501}} ({{דבר||המשך|1954/11/19|01600}})}} מצאו את פרנסתם בתוך הכפר וב[[מזרח ירושלים]] הסמוכה.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 {{שכונות ירושלים}}
-<!-- לא להוסיף את הקטגוריה "מזרח ירושלים", כי עיסוויה היא חלק ממובלעת הר הצופים,  ולא חלק ממזרח ירושלים, אפילו שהיא בצד המזרחי של ירושלים. תודה. -->
+<!-- לא להוסיף את הקטגוריה "מזרח ירושלים", כי עיסוויה היא חלק ממובלעת הר הצופים, ולא חלק ממזרח ירושלים, אפילו שהיא בצד המזרחי של ירושלים. תודה. -->
 [[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]
 [[קטגוריה:הר הצופים]]