מנהלת תקומה
נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג בביקור במנהלת תקומה יחד עם ראש המנהלת משה אדרי, ינואר 2024 | |
תחום | שיקום ושיפור עוטף עזה בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל |
---|---|
מדינה | ישראל |
בעלות | משרד ראש הממשלה |
מקום פעילות | עוטף עזה |
יושב ראש | יוסי שלי (ממלא מקום) |
תקופת הפעילות | 19 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) |
נוצר מתוך | משרד ההסברה וממשלת ישראל |
govextra | |
מנהלת תקומה היא גוף שהוקם על ידי ממשלת ישראל באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הפתע על ישראל והפגיעה ביישובי עוטף עזה במהלכה. המנהלת הוקמה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. המנהלת אחראית על 45 יישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן על העיר שדרות.[1]
הדרישה להקמת מנהלת החלה לאחר גילוי אירועי הטבח והצורך בטיפול במאות אזרחים שקרוביהם נרצחו, נחטפו, ובאלפי אזרחים ישראלים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה. הקמת המנהלת אושרה על ידי הקבינט החברתי כלכלי ב-19 באוקטובר 2023. בראש המנהלת עמד מאז הקמתה ועד אוגוסט 2024 תא"ל (מיל') משה אדרי, ששימש במקביל גם כראש הוועדה לאנרגיה אטומית.[2] המנהלת פועלת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות באזור ועם משרדי הממשלה וגופים נוספים. מאז פרישתו של אדרי משמש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, כממלא מקום ראש המנהלת.[3]
המנהלת הוקמה לחמש שנים ותקציבה הראשוני עומד על כמיליארד ש"ח. מטרתה היא לחזק מחדש את החוסן הלאומי והביטחון של תושבי האזור, ולהפוך את החבל לאזור משגשג ואטרקטיבי מבחינה כלכלית וחברתית. חלק מתקציבה ותקני כוח האדם שלה מגיעים ממשרד ההסברה, שבוטל בתחילת המלחמה.[4]
ב-17 באפריל 2024, הממשלה אישרה פה אחד 19 מיליארד שקלים נוספים למנהלה.[5]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידי המנהלת העיקריים, כפי שהוגדרו על ידי הממשלה, הם:[6]
- שיקום היישובים שנפגעו בעוטף עזה.
- שיקום תשתיות ושירותים שנפגעו, וניסיון לגרום לצמיחה כלכלית.
- חיזוק האמון, החוסן ותחושת הביטחון האישית והקהילתית של התושבים.
פעילות המנהלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית חומש
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2024 הציגה המנהלת תוכנית חומש אסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח החבל.[7] התוכנית מתחלקת לכמה נושאים, ובכל אחד מהם מציגה שורה של מיזמים המיועדים לקדם את הנושאים:
- אדם וקהילה: חלק זה של התוכנית עוסק בנושאי חינוך, בריאות, רווחה, קהילה, תרבות, ספורט, צעירים ודת. מיזם לדוגמה: הקמת היכל תרבות ואולם כנסים בשדרות, קונסרבטוריון ואולם תרבות בחוף אשקלון.
- סביבת חיים: שיקום תוך שדרוג של האזורים שנהרסו, צמיחה דמוגרפית בחבל, פיתוח תשתיות אזורי, פיתוח התחבורה הציבורית. מיזם לדוגמה: שדרוג מט"ש חולית בגודלו והעלאת רמת הטיפול לרמה שלישונית.
- כלכלה: שיפור התנאים לתעסוקה בחבל, פיתוח כלכלי. מיזם לדוגמה: הקמת מרכז לקידום, פיתוח וחיזוק האקוסיסטם המדעי-טכנולוגי-מסחרי אשר יתמקד בין היתר בתחומי אג-טק, מימן ואנרגיות מתחדשות, מים ואקלים.
- חקלאות: הגדלת כמות המועסקים, הגדלת מספר המשקים, הכשרת שטחים חקלאיים, קידום אגטק, בניית תשתיות תומכות מים, פסולת וקרקע. מיזם לדוגמה: מענקי השקעות הון לחקלאים חדשים לטובת הקמת חממות ובתי רשת, נטיעת מטעים חדשים, רכש מיכון חקלאי, הקמת בתי אריזה, מערכי מיון ובתי קירור.
- תיירות: קידום התיירות בחבל כמנוע צמיחה כלכלי וקידום עסקים קטנים. מיזם לדוגמה: פיתוח שביל הנגב המערבי כמוקד משיכה למטיילים.
- ביטחון: תגבור יכולת משטרת ישראל וכבאות והצלה לישראל לתת מענה לאירועים, הבטחת רציפות תפקודית והגברת זמינותם לאירועים במרחב. מיזם לדוגמה: הקמת נקודת מג"ב בצוחר בהיקף של 100 לוחמים.
- הנצחה: תיעוד והנצחה של אירועי ה-7 באוקטובר תוך אינטגרציה עם יתר הנושאים. מיזם לדוגמה: הקמת אתר הנצחה לאומי.
- חיזוק הרשויות המקומיות.
- פתרונות ביניים.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2024 פרסמה מנהלת תקומה הנחיה לפיה על המפונים מיישובי העוטף לפנות בתוך זמן קצר את מקומות הדיור בהם שוכנו. למפונים ניתנו שתי אופציות: לחזור לבתיהם, על אף שיישובים אלה נמצאים עדיין בסכנת ירי וסמוכים לאזורי לחימה, או לקבל פיצוי כספי, שלטענת התושבים אינו מספק. תושבי מפלסים, ניר עם וארז הגישו עתירה לבג"ץ בנושא זה.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מנהלת תקומה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה אדרי יעמוד בראש מנהלת "תקומה" לשיקום העוטף לאחר הטבח האכזרי, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, איתמר אייכנר, אחרי התנגדות מנכ"ל משרד רה"מ: הוקמה מנהלת לשיקום העוטף בלי אדירי, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ טלי חרותי-סובר, בשל "עניינים אישיים" של יפתח רון־טל: יוסי שלי ימשיך למלא את מקום מנהל תקומה, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2024
- ^ עמית סגל, הממשלה מאשרת אחרי התפטרות דיסטל: משרד ההסברה יבוטל, תקציבו יועבר למנהלת לשיקום העוטף, באתר מאקו, 22 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, הממשלה אישרה פה אחד את תקציב שיקום חבל תקומה: 19 מיליארד שקל בחמש שנים, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2024
- ^ משרד ראש הממשלה, הקמת מנהלת לשיקום ולפיתוח חבל 'התקומה' ואוכלוסייתו, באתר מזכירות הממשלה, 19 באוקטובר 2023
- ^ התוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל 'התקומה' ואוכלוסייתו 2024-2028, אפריל 2024
- ^ ליאת רון, המדינה מכריחה את תושבי העוטף לחזור הביתה. הגיע זמן בג"ץ, באתר וואלה, 7 באוגוסט 2024
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |